ככל שידכאונו, כן נרבה וכן נפגין

חצי שנה אחרי שכמה אזרחים החליטו שהם לא יכולים להמשיך לשתוק אל מול מאמצי הטיוח של חקירות ראש הממשלה, נראה שהמחאה מתעצמת. שבועות אחרי שהמשטרה החלה להלך אימים על המפגינים במטרה להרתיע את מי שמתכנן להפגין נגד התנהלות היועמ"ש אביחי מנדלבליט, נראה שהיא מבינה שגרמה גם לעצמה נזק.

שבועות אחרי שהתקשורת הממוסדת נמנעה מלסקר את הפעילות מול התנהלות מנדלבליט, נראה שכעת גם במסגרתה ההפגנות מתחילות לקבל במה. שבועות אחרי שחברי הממשלה העבירו למבצעי המדיניות במשטרה ובפרקליטות הוראות שמטרתן לשבור את ההפגנות, נראה שגם הם הבינו שהמדיניות האנטי דמוקרטית תעלה להם בהפגנות גדולות וחזקות יותר.

ההפגנה במוצ"ש האחרון היתה הגדולה מבין ההפגנות עד כה. מאות ישראלים הצטרפו לקומץ הפעילים הקטן והמתמיד. כ-800 אישה ואיש הגיעו לפתח תקווה והפגינו נגד התנהלות מנדלבליט כלפי חקירות נתניהו. ייתכן שההפגנה הזאת מסמנת את תחילת השלב הבא במחאה כנגד פרשות השחיתות שבהן מעורב נתניהו, וכנגד מה שמשתקף כניסיון למסמס את החקירות כנגדו, על ידי היועמ"ש, העומד מתוקף תפקידו גם בראש התביעה הכללית מטעם המדינה.

מנדלבליט, שמונה על ידי נתניהו, משתרך ומושך את החקירות הקשורות בעניינו, וקיבל מספר החלטות המקלות עליו כחשוד (בהן, בין היתר, ההחלטה שלא לחקור את הזוג נתניהו במקביל, מה שאפשר להם לתאם עדויות לאחר חקירותיהם הנפרדות). לפני מספר שבועות, בעקבות עתירה שהגיש עו"ד דניאל חקלאי בשם מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון רה"מ ואחד המפגינים הקבועים במקום, הודיע בג"צ כי אין לאפשר הפגנות מול ביתו של מנדלבליט בפתח תקווה. הפסיקה הבעייתית משנה התנהלות אשר קיימת בישראל במשך עשרות בשנים, ומצמצמת את חופש ההפגנות והמחאה בישראל.

משטרת ישראל, בהנחיית המפכ"ל רוני אלשיך, וברוח גבית של השר לביטחון פנים גלעד ארדן שביקש בעצמו להפסיק את ההפגנות מול בתיהם של פוליטיקאים ופקידי ציבור, ניצלה את פסיקת בג"צ ועיוותה אותה לפגיעה חמורה בזכות ההפגנה ובדמוקרטיה הישראלית. אל השר לביטחון פנים ואל המפכ"ל הצטרפה שרת המשפטים איילת שקד, שדרשה מאלשיך לאסור הפגנות מול בתי פוליטיקאים ופקידי ציבור.

לאחר פרסום ההנחיות החדשות, החלו שוטרי פתח תקווה לנקוט ביד קשה כלפי המפגינים, כולל עדויות על אלימות, השפלות והתניית שחרור המפגינים ממעצר בערבויות של אלפי שקלים. בניגוד לפסיקת בג"צ שדיברה על הפגנות מול ביתו של מנדלבליט, המשטרה טענה כי אין להפגין כלל בעיר פתח תקווה.

סומנה מטרה: דיכוי ההפגנות

הפוליטיקאים קפצו כמוצאי שלל רב על פסיקת בג"צ בעניין ההפגנות מול ביתו של היועמ"ש, ועכשיו הם מבקשים למנוע הפגנות כנגדם בבתיהם. ראש הממשלה הימני הראשון, מנחם בגין, ספג הפגנות מול ביתו לאורך מלחמת לבנון הראשונה. המפגינים שעמדו כעשרה מטרים מהכניסה אל ביתו ספרו לבגין את ההרוגים, האשימו אותו באחריות לגורלם וחלקם אף כינו אותו "רוצח".

לפי עדויות מקורביו, היו להפגנות מול ביתו, השפעה נפשית מכבידה על בגין. היו שביקשו להרחיק את המפגינים ממול ביתו של רה"מ, אך כמי שהאמין בדמוקרטיה, בגין  כיבד את המוחים וביקש שלא להרחיקם. יורשיו של בגין בהנהגת הימין, אינם דמוקרטיים כמותו. הם לא מכבדים את האזרחים שמבקרים אותם, ופועלים לצמצום הדמוקרטיה הישראלית.

ההתנהלות המשטרתית כשליחת השלטון הנוכחי והפחות דמוקרטי הגיעה לאבסורד, כאשר נעצר אורן סימון, מפגין בשנות השישים לחייו שעומד מזה חודשים עם שלט ובו ציטוט מספר ישעיהו התנ"כי:

"איכה היתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה — ועתה מרצחים.  כספך, היה לסיגים; סבאך, מהול במים. שריך סוררים, וחברי גנבים — כלו אהב שחד, ורדף שלמנים; יתום לא ישפטו, וריב אלמנה לא יבוא אליהם."

ימים ספורים לאחר לאחר מעצרו של סימון, התקיימה במוצ"ש לפני שבוע ההפגנה הגדולה ביותר עד אז בפתח תקווה, שבה נטלו חלק כמה מאות משתתפים. המשטרה המשיכה במדיניות היד הקשה, עיכבה לחקירות ועצרה כ-20 פעילים שערכו צעדה במקום. הפעילים הוכנסו לאוטובוס שהוכן מבעוד מועד, על מנת להוביל בו מפגינים למעצר. בפעם הזו, ההתנהלות המשטרתית כנגד המפגינים זכתה לבולטות תקשורתית גבוהה יותר בתקשורת הממוסדת, והנושא הוצף בשיח הציבורי המרכזי.

נתניהו, כמי שרגיש במיוחד לסוגיות שעולות בכלי התקשורת, הבין שהניסיונות לדכא בכוח רב את המחאה נגד השחיתות בה הוא מעורב ונגד התנהלות היועמ"ש, שימשו כבומרנג.

בפוסט בפייסבוק שמתאים לשיח הטוקבקיסטי אותו מנהלת לשכת נתניהו, הציף ראש ממשלת ישראל מאמר שמאשים את המפגינים המעטים בפתח תקווה שקוראים ליועמ"ש לעשות את עבודתו ב"ניסיון פוטש" וקרא מהגולשים לשתפו. המאמר באתר הימני "מידה" המקורב לנתניהו, עשה שימוש בטקטיקת הסימון השלילי שבה נוקט רה"מ, ותיאר את המוחים (הגרעין הקשה כולל אנשי "מיינסטרים", בני 60 ומעלה, לא מפלגתיים, ובהם אנשי ימין) כ"אנרכיסטים" ושמאלנים.

נתניהו צדק בהבנתו את הנזק התקשורתי שנגרם לו, בשל הניסיונות לדיכוי המחאה. סיקור הפעילות המשטרתית הכוחנית כנגד המפגינים, הוביל לשיח שהציף שוב בציבוריות הישראלית את חקירות נתניהו המתמשכות ונמרחות בחסות היועמ"ש.

בהפגנה האחרונה במוצ"ש, המפגינים שוב נתקלו בכוחות שיטור רבים. אלא שהפעם, השוטרים נהגו באיפוק שלא אפיין אותם עד כה. בניגוד לשבוע הקודם, שבו עוכבו ונעצרו הפעילים שערכו צעדה במקום באופן שנראה שרירותי, הפעם קצין המשטרה ליווה את הצועדים ואף חסם עבורם את הכביש.

המשטרה שטענה באמצעות דובריה כי האלימות כלפי המפגינים אינה אלא שמירה על החוק והסדר, שמרה כעת על המפגינים. כשהמפגינים כבר לא קומץ, וכשהם זוכים לסיקור תקשורתי, הכוחות השומרים על החוק עמדו הפעם לצידם.

לכל הפעלת כוח כלפי גוף, ישנה תגובה נגדית בעוצמה זהה, קובע החוק השלישי של ניוטון.
הכוח השלטוני החזק והמצטבר שהופעל בחצי השנה האחרונה נגד המפגינים כלפי נתניהו ומנדלבליט, זכה לתגובת נגד בעוצמה גבוהה. יכול להיות שראינו רק את תחילתה של תגובת הנגד.

המחאה הקטנה והשקטה שפרצה בזכות כמה אזרחים מבוגרים וללא רקע בפעילויות מחאה, ספגה אלימות קשה בניסיונות לדכא אותה על ידי שליחי השלטון. בשבועות הבאים, המחאה התמימה הזאת יכולה להתברר כמה שיביא את היועמ"ש להפסיק להגן בגופו על הבוס שמינה אותו, ולהעמיד לדין את רה"מ נתניהו.