• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

חוק הפיקדון אינו פיתרון

אל תאמינו לפרופגנדה: החוק החדש שמפקיע חמישית משכרם של מבקשי המקלט על מנת להאיץ בהם לצאת את גבולות ישראל ״מרצון״, לא יעזור במאום לתושבי דרום תל אביב. קריאה לפעולה
ענבל אגוז

רכזת ״כוח לקהילה״ – התארגנות אזרחית של פעילות ופעילים, ילידות וילידי השכונות ותושבי/ות דרום תל אביב מכלל הקהילות

החל מעוד יומיים, 10 ביוני, 20 אחוז משכרם של מבקשי המקלט בארץ הולכים להילקח מהם ולעבור לקופת "פיקדון" בבנק מזרחי טפחות. את הכסף הם יראו, אם בכלל, ברגע שיחתמו על מסמך של ״עזיבה מרצון״ את מדינת ישראל. מהלך זה – ״חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים״ כלשונו היבשה של החוק, אשר מהווה המשך ל״חוק ההסתננות״ מ-2014 – הינו צעד נוסף בניסיון ההתשה המתמשך של מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודאן ודחיקתם לכדי ייאוש על מנת שיסכימו לצאת את גבולותיה את מדינת ישראל; ממש כמו ״חולות״, מתקן הכליאה שנבנה במיטב כספינו, משלמי המסים, אשר אליו נשלחים מדי שנה אנשים ממדינות אלו (לעתים קרובות גם מי שאוחזים בעבודה מסודרת, ילדים ודירה). כמו כן, ״חוק הפיקדון״ הוא עוד דרך להימנע מגיבוש מדיניות מחייבת בנושא מבקשי המקלט בישראל בהתאם לחוק הבינלאומי ובדיקת מעמדם כפליטים, ולגרום לכך שכתוצאה מחייהם נטולי המעמד והעתיד בארץ הם יחתמו על ״עזיבה מרצון״; ה״מרצון״ הזה משמעו שליחתם למדינה שלישית, כיום אלו רואנדה ואוגנדה, איתן ערכה ישראל הסכמים בעניין.

מקדמי החוק החדש, מירי רגב וגלעד ארדן, מציגים אותו כתמיכה בתושבי דרום תל אביב. אבל להחליף גטו אחד בגטו אחר, כלומר להוריד אוכלוסייה עם קשיים כלכליים עוד יותר אל מתחת לקו העוני – זהו אינו פתרון עבור אף אחד. לא עבור הפליטים ולא עבור תושבי השכונה.

כבר למעלה מעשור שלישראל מגיעים אנשים מאריתראה ומסודאן, רובם ככל הנראה מבקשי מקלט שנושאים עימם סיפורים קשים ממסעם כפליטים ועד הרגע שחצו את הגבול הדרומי, עד שנסגר בגדר. כבר למעלה מעשור שמדינת ישראל מסרבת לשמוע אותם ולטפל במצבם. אמנם, המדינה לא יכולה לגרשם בכפייה, מאחר והיא חתומה על אמנות הפליטים הבינלאומיות – אותן אמנות שנכתבו בעקבות מלחמת העולם השנייה שהובילה אנשים לצאת למסע פליטות ברחבי העולם; במקום זאת, המדינה פשוט אינה בודקת את בקשותיהם ואת מעמדם. כך, במשך שנים לא התאפשרה למבקשי המקלט נגישות לתהליך ההכרה כפליטים, וגם היום אחוז ההכרה בפליטים בישראל נמוך מ-1%, בעוד שבשאר העולם אחוזי ההכרה בפליטים אריתראים וסודאנים עומדים על 84% ו-69% בהתאמה (מתוך נתונים של עמותת א.ס.ף). הרבה טיעונים מגמגמים עולים על כך שלתושבי ישראל קשה, לכן אין ביכולתנו לעזור לאחרים; עולים גם הרבה טיעונים שמכחישים את היותם של האריתראים והסודאנים מבקשי מקלט. אני תוהה מאיפה הביטחון לבטל במחי יד נרטיבים שלמים של אנשים, למחוק את העבר שלהם ואת המקום ממנו באו ולהשתיק את קולם.

״חוק הפיקדון״ הוא עוד דרך להימנע מגיבוש מדיניות מחייבת בנושא מבקשי המקלט בישראל בהתאם לחוק הבינלאומי ובדיקת מעמדם כפליטים, ולגרום לכך שכתוצאה מחייהם נטולי המעמד והעתיד בארץ הם יחתמו על ״עזיבה מרצון״

כדי לשקם את דרום תל אביב ונוה שאנן בפרט, דרושים כמה וכמה צעדים – ואף אחד מהם אינו קשור ל״חוק הפיקדון״ או ל״חולות״. הקהילה בשכונה התפרקה לגמרי השנים האחרונות, ומי שרוח הלחימה עוד נותרה בהם מנהלים קרבות פנימיות בתוך השכונה או מתאגדים סביב אויב משותף -מבקשי המקלט. התושבים פה מיואשים. אופי השכונה השתנה לגמרי בשני העשורים האחרונים, והוצף בהמוני סוחרי סמים, סוחרי נשים ומהגרים. אבל האם גירוש האחרונים אל עבר עתיד מסוכן ולא ודאי הוא הפתרון ראוי? האם בזה אנחנו, תושבי השכונה, מסתפקים? אם נשלח מכאן את כל אותם הפליטים שהגיעו הנה בצורה לא חוקית – האם אכן העתיד ישתנה והשכונה תחזור לתושבים שלה? ובכן, אני קצת פחות אופטימית.

(תמונה מעמוד הפייסבוק של א.ס.ף)
אני תוהה מאיפה הביטחון לבטל במחי יד נרטיבים שלמים של אנשים, למחוק את העבר שלהם ואת המקום ממנו באו ולהשתיק את קולם. (תמונה מעמוד הפייסבוק של א.ס.ף)

התחנה המרכזית הישנה היתה בעבר מרכז שוקק של המוזיקה המזרחית. שעה שהזמרים המזרחים הגדולים לא הושמעו בתחנות הרדיו, הם זכו לתהילה רק בזכות באסטות הקאסטות במתחם. כיום, זה לא סוד שמיועד לקום בתחנה הישנה מרכז תרבות של להקת בת שבע. ככל הנראה, הם יקבלו את השטח ברגע שיגייסו מספיק כספים והעירייה תתמוך בהם. בניית המרכז תשפיע מאוד על גורל השכונה, בדיוק כמו הקמתו של מרכז סוזן דלל בזמנו בשכונת שבזי התימנית (שגם בו תמכה העירייה). הן שבזי והן כרם התימנים היו שכונות שאכלסו ברובן קהילות יהודים יוצאי המזרח, ובשתיהן הורגשה היטב ההזנחה של הרשות המקומית. בעוד השכונות המבוססות יותר ברחבי העיר נבנו וטופחו במלוא המרץ, השכונות הללו נותרו עניות. ואילו כשהחלה הרשות המקומית להיכנס לשכונות, במקום לטפח את הקהילות המקומיות שפיתחו בהן תרבות רצינית וענפה עם חלוצי הזמר המזרחי: סולימאן הגדול, אהובה עוזרי, דקלון יוסי לוי, בועז שרעבי, אבנר גדסי, ישי לוי ועוד – התרבות המקומית של השכונה נמחקה והוחלפה בתרבות מיובאת, צעד שהוביל לפירוק הקהילה המקומית.

כיום, שכונת נוה צדק מאוכלסת ברוב אשכנזי מהמעמד הבינוני ומעלה, נבנו בה בתי פאר והיא נחשבת לאחת העשירות בתל אביב. קשה שלא לזהות דמיון בין תהליכי הג׳נטריפיקציה הללו, וקשה שלא לזהות את הדפוס הממסדי העומד מאחוריהם – איך המדינה "משבחת" שכונה ומלבינה אותה תוך מחיקת עברה.

בתקופה בה שרת התרבות, אשה מזרחית שחרטה על דגלה את המאבק המזרחי, עסוקה בקידום חוקים כמו ״חוק הפיקדון״, בה בעת שנסגרות עסקאות עם האליטה הלבנה על שטחים מרכזיים בשכונה – אנחנו בבעיה

בתקופה בה שרת התרבות במדינת ישראל, אשה מזרחית שחרטה על דגלה את המאבק המזרחי, עסוקה בקידום חוקים כמו ״חוק הפיקדון״, בה בעת שנסגרות עסקאות עם האליטה הלבנה על שטחים מרכזיים בשכונה – אנחנו בבעיה. טענתה של שרת התרבות שקידום החוק יסייע לתושבי דרום תל אביב היא בלוף אחד גדול – אין ספק שדרום תל אביב צפופה ומאכלסת בתוכה כמות אנשים לא הגיונית, אין ספק שצריך להתבצע שוויון בנטל ופיזור של אוכלוסיות מבקשי המקלט בכלל הארץ – בדיוק כמו שעושות מדינות אחרות שקולטות אליהן פליטים מהעולם. אבל דרושה במקביל עבודה מאסיבית ומאבק רציני על שכתוב הנרטיב הישראלי, על נראות אמיתית לתרבויות מקומיות ותמיכה רוחבית וקבועה יותר בתושבי דרום תל אביב, בלי קשר למבקשי המקלט.

עבורנו, לראות אנשים סובלים זה לא פיתרון. לראות את השכנים שלנו מתדרדרים לעוני זה לא פיתרון. וזה גם לא פתרון לשלוח אנשים אל מותם באותה ״מדינה שלישית״. אנחנו, ב"כוח לקהילה", התארגנות של תושבים ומבקשי מקלט שעובדים יחד, דורשים פיתרון אמיתי לכולנו ולא עבודה בעיניים.

מאז ה״חוק הפיקדון״ עבר, במסעדה בה אני עובדת, משק ברזילי, הפכו הבקרים להיות מביכים כל כך. לא ייתכן שכעת לחלק מהעובדים שעובדים לצדנו יקוזז סכום כל כך גבוה מהמשכורת, לא ייתכן שנעבוד יום שלם יחד ונדע שכעת יש פער כל כך גדול בינינו. הקסם הגדול בעבודה במשק ברזילי הוא עבודת צוות מוחלטת וקשרים אמיתיים שנוצרים, אך כעת רוצים להפוך אותנו ל״הם ואנחנו״ – כאשר המשחק השתנה וחלק מהשחקנים ירדו ליגה. עובדים איתי אנשים שמכלכלים משפחה שלמה, אם את האישה והילדים בארץ ואם את המשפחה המורחבת שנמצאת בתפוצות. לכן התארגנו יחד עובדי מטבח, מלצרים, אחמ״שים ובעלי המסעדה ופתחנו יחד עצומה נגד ״חוק הפיקדון״ ובעד זכויות שוות לכולם. אנא חתמו על העצומה ובואו איתנו עוד יומיים לרחובות, שבת 10.06, לקרוא נגד ההתעמרות במבקשי המקלט בישראל.

לחתימה על עצומה

לאיוונט ההפגנה בשבת 10.06 בפייסבוק

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יעקובי

    כל המינוחים במאמר כוזבים. עברייני הגבול האלה הם מהגרים-מסתננים מחפשי תעסוקה בארצות עשירות (וגם אם הם "מבקשי מקלט", אנחנו, הרוב היהודי בישראל, לא רוצה לתת "מקלט" למוסלמים או נוצרים. אנחנו קולטים רק מבקשי מקלט יהודים, זו יעדה של מדינת היהודים). עברייני הגבול האלה הם גם עבריינים בחיי היומיום והפכו את דרום ת"א לסלאמס של פשע וזוהמה. הם מסתובבים פה בעיניים מלאות שנאה ואילו יכלו היו שודדים ורוצחים את כולנו. מהיבט אחר, מפני מי הם "מבקשים מקלט"? במקום להיאבק במדינתם, לפתח את ארצם, להיאבק במקום מגוריהם, הם בורחים להתעלק על עמים אחרים. כמותם יש במדינתם עוד מיליונים שאינם מרוצים, האם גם אותם נקבל כ"מבקשי מקלט"? "אמנות בינלאומיות" אומרת הכותבת: "פליט" נחשב לכזה רק במדינה הגובלת בארצו שאליה הוא ברח, מצרים למשל. ולנו אין גבול עם אריתריאה או סודן. כך שהנפנוף ב"אמנות בינלאומיות" הוא שקרי. את כולם צריך לגרש, זו מדינת היהודים, כך חושב ורוצה הרוב היהודי והציוני בישראל, ואם לא מתאים לך, את יכולה ללכת מכאן.

    1. איילת

      יעקובי, אתה טועה. אין לכם אנשים. שפי מסתובבת בין הפייסבוק לערוץ 20 ועושה המון רעש מכלום. מול אלפי הפליטים היא עמדה עם חבורת מעריציה, שלא ממלאים אפילו מיניבוס, ורובם ממילא לא גרים בתל אביב, שהרי תושבי השכונה לא קונים את הקישקושים שלה. אין ספק שיש בעיה. הטענות של תושבי הדרום צודקות ונכונות והם בהחלט זכאים לפתרון, שיעשה צדק גם להם וגם לפליטים.

  2. אלי

    ליבי איתכם אבל גורל ההפגנות האלה ידועה – עומדים בקבוצה עם שלטים וצועקים, חוזרים הביתה עם צרידות ורגליים תפוסות.

  3. רחמן חיים

    מדינת רשע ועכשיו גם מדינת גזל. ההיסטוריה חוזרת על עצמה; אמנם אין לנו נביאים בנמצא אך העונש 'השמימי' יגיע בעוד מועד.

  4. יעקובי

    אנחנו, תושבי דרום ת"א ויהודים טובים מכל מקום בישראל נפגין מולכם, שמאלנים שונאי ישראל, שונאי מזרחים (וביניכם כמה מזרחים מוכי רגשי נחיתות). אתם אנשים לא הוגנים ורעים, אתם "נאורים" על חשבונם של החלשים בחברה. אין כמו אמירת חז"ל המתוחכמת כדי לתאר את נפשכם המעוותת: "המרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים".

    1. אבי

      זה טיעון מעניין. מי שמוחה על יחס לא הוגן לחלשים בחברה תומך בפגיעה באלה שיותר חלשים ממנו.