השאלון של העוקץ: מורן איפרגן

נבחרת הנשים החלומית שלה לממשלה כוללת את הסופרת ג'מייקה קינקייד, הפנמת הנחיתות היא החוויה הגזענית ביותר בעיניה והמילה שחסרה לה בשפה העברית היא "באשל" המרוקאית. לקראת הקרנת "הקיר" בפסטיבל קולנוע דרום
העוקץ

במאית הקולנוע מורן איפרגן נולדה וגדלה בבאר שבע, כיום מתגוררת בתל אביב. סרטהּ "הקיר" זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2017, יוקרן השבוע בפסטיבל דרום ובהמשך החודש בפסטיבל "לבי במזרח" בסינמטק תל אביב. כך כתבה כאן איריס חפץ על הסרט: "השיחה והחיפוש אחרי מישהו לדבר אתו הם הציר שסביבו הסרט סובב, ומורן איפרגן מצליחה לתת לכל אחד מהם תמונה, כאילו ניחנה באיזה חוש ויזואלי מיוחד שמכוון אותה לצלם במקום, באור ובזווית מסוימים מאוד. היא יוצרת מלאכת אמנות של התאמת תמונה לקול ולאווירה."

איפרגן (34) תהיה מחר (ב') בשדרות בהקרנת הסרט ותענה על שאלות הקהל.

* * *

במה את עסוקה בימים אלה?
מבחינה מקצועית (אם אפשר לקרוא לזה מקצוע), אני עסוקה בעיקר בהקרנות של הסרט בארץ ושיחות עם הקהלים השונים, חוץ מזה – מחשבות על הדברים הבאים וקצת התכנסות פנימה למחשבה. ברמה האישית, בעיקר עם הבן שלי.

איזו פרשייה ציבורית עכשווית טורדת את מנוחתך?
לא יודעת אם זה נחשב עכשווי, אבל סיפור מוחמד אבו-חדיר על כל רבדיו.

שלושה א/נשים שהיית מלהק/ת בחדווה לנבחרת החלומות שלך בממשלה?
הסופרת ג'מייקה קינקייד, כרמן אלמקייס-עמוס ונועם שוסטר-אליאסי.

ספרי על שני דברים שאפיינו את השכונה שגדלת בה.
צחוק – שכונה קורעת עם סיפורים מצחיקים ואנשים הכי סבבה בעולם.
קשיחות – שמספקת לך הגנה אל מול העולם החיצון כדי לשרוד, בעיקר בתור אישה אבל לא רק.

האם את או בני משפחתך חוויתם אי פעם גזענות על רקע אתני?ֿֿ
הפנמת הנחיתות היא כשלעצמה החוויה הגזענית החזקה ביותר בעיניי.

באיזו מידה סוגיות מגדריות נוכחות ביומיום שלך?
מאז שאני עובדת לבד עם עצמי בבית אז פחות, אבל מהרגע שאת יוצאת מהבית זה שם. מספיקה העובדה שכשאני חוזרת הביתה בלילה לבד ברגל אני יודעת שבכל רגע משהו מאד רע יכול לקרות לי.

טריילר הסרט ״הקיר״:

האם לדעתך תור דור או שניים יימצא פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני? אם כן ואם לא, באיזה מחיר?
וואו. קטונתי. אבל לא נראה שזה הולך לכיוון טוב, להיפך, ההפרדה, השנאה והפחד רק מתעצמים ומקבלים רוח גבית לצערי הרב.

מהרגע שאת יוצאת מהבית זה שם. מספיקה העובדה שכשאני חוזרת הביתה בלילה לבד ברגל אני יודעת שבכל רגע משהו מאד רע יכול לקרות לי

אילו היו נותנים לך 45 דקות עם ילדים בכיתה י"ב, על מה היית רוצה לדבר איתם?
על האופציה של חיים מלאי סתירות שמתיישבות יחד. על מותה של גישת ה"או או" וההבנה העמוקה שאפשר להיות "גם וגם" בכל מיני תחומים בחיים.

מהו הספר האחרון שקראת/ הסרט האחרון שראית (מוזמנ/ת לפרגן לקולגות)?
הדבר האחרון שקראתי היה מגילת רות בליל שבועות. מדהים לחזור לאותו טקסט שנה אחרי שנה ולהרגיש בכל פעם משהו אחר.

איזה זמר/ת (חי או מת) היית הכי רוצה לראות בהופעה חיה?
קנדריק למאר.

איזה איש/אישה שאינם בין החיים היית מזמינה לפגישה?
הבמאי האיראני, הגאון הקולנועי – עבאס קיארוסטמי שנפטר בשנה שעברה.

מהי המחווה הכי רומנטית שנתקלת בה?
לא מכירה את המילה. סתאם. שמישהו פתח לי את הסתימה באמבטיה כשהייתי בחו"ל.

איזה מלה חסרה לך בשפה העברית?
באשל (במרוקאית).

איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים מהיום?
עכשיו הגזמתם.

מורן איפרגן. צילום: אייל נבו
מורן איפרגן. צילום: אייל נבו

הסרט יוקרן בנוכחות הבמאית ביום שני 12.06 בשעה 19:30 בסינמטק שדרות, וביום שלישי 13.06 בסינמטק נתיבות (19:00) ובסינמטק אופקים (20:00)

לתוכנייה המלאה של פסטיבל קולנוע דרום

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.