הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
את אחיי אנוכי מבקש: ההפגנה של המשפחה שלי
לפני שש שנים, כשהשתתפתי בהפגנות המחאה החברתית, הרגשתי שאני בהופעה. הופעה של שלמה ארצי עם מלא צעירים אופטימיים שצועקים את מילות השירים ״אתמול היה טוב״ / ״העם דורש צדק חברתי״. אתמול בירושלים, בהפגנה למען הכרה, צדק וריפוי למשפחות ילדי תימן החטופים, הרגשתי שאני באירוע משפחתי כזה, לא במחאה כלל-ישראלית כמו זו של 2011. מעין חתונה המונית מאוד (מאוד) שבאו אליה מכל קצות הארץ כדי לכבד את הזוג המאושר; אבל באירוע הזה לא היו שירים ולא הייתה שמחה. הרגשות בו היו דומים יותר לשבעה. שבעה המונית מאוד (מאוד) שבאו אליה מכל קצות הארץ כדי לנחם את המשפחה ולכבד את המת. אנשים אמנם לא ישבו על הרצפה בחולצות קרועות, אבל היו שם זעקות, זעקות שבר קשות ובלתי ניתנות להכלה. והיה שם אבל.
אנשים שהם אני, שהם המשפחה שלי, המשפחה המורחבת, אנשים שמזכירים לי את דודה שלי ואת סבתא שלי, החזיקו שלטים עם שמות יקיריהם. דתיים, חילונים, מבוגרים בעיקר, אבל גם צעירים. אנשים שבאו לזעוק את הכאב המשפחתי שלא מרפה. היה שם שופר, היה קצת גת ובעיקר הייתה שם תפילה מאוד גדולה שהדהדה באוויר וסימנה את האופי של המחאה הזאת.
מחאה בת עשרות שנים של אנשים מאמינים – מאמינים באל, מאמינים בטוב לבו של האדם, בטוב לבו של העם היהודי. או לפחות האמינו, פעם. לפני שלקחו להם את הילדים וסיפרו להם שהם מתו, ושזה בכלל לטובתם. מחאת משפחות שהתפרצה אחרי 70-60 שנה של כאב, צער, געגוע. ״את אחיי אנוכי מבקש״, צעקו שם בהפגנה של המשפחה שלי. ההפגנה המשפחתית הגדולה ביותר בתולדות המדינה. משפחת בני תימן.
נכון, היו שם גם בני עדות אחרות, גם מזרחים אחרים, וגם אשכנזים. בעיקר צעירים בשנות העשרים-שלושים-ארבעים לחייהם שמבינים שזה בכלל לא עניין עדתי, אלא עניין אנושי. אנשים שלא מרגישים שמאשימים אותם, ומבינים שזה בסדר לקחת חלק במחאה הזאת גם אם אתה לא תימני. אנשים שהפנימו שצדק זה עניין מאוד מאוד בסיסי, ושכשמתרחש פשע – כל מה שאתה צריך לעשות זה להתנגד לו ואם אפשר גם למנוע אותו, ושאם אתה אדם אנושי ומוסרי אתה צריך לדעת מיד מה הצד הנכון, ואליו להצטרף.
ההפגנה המשפחתית הגדולה ביותר שהייתה אתמול בירושלים הייתה יריית הפתיחה. ההפגנה הזאת, חוצה מפלגות, הייתה עצובה, אבל גם מרגשת ומעוררת תקווה. היא הייתה נקודת ההתחלה לצדק, להכרה ולריפוי של המשפחות שכבר יבשו להן הדמעות, לאימהות ולאבות שהלכו לעולמם בידיעה שילדם בחיים אך לא איתם, ובעיקר לאלה שעדיין כאן, ולילדים ולנכדים – שידעו שאפשר לחיות בחברה מתוקנת, צריך רק להיות אמיצים מספיק כדי להודות בפשע, להתנצל עליו ולספר אותו לעצמנו ולדורות הבאים, כדי שידעו: לא עוד.
ההפגנה המשפחתית הזאת צריכה להיות הפגנה לאומית, ארצית, חוצה גבולות, עדות ולאומים. הפגנה כזאת, כמו אז במחאה החברתית, ישראלית, אנושית, בסיסית. חצי מיליון איש שיקראו לעשות צדק, לא רק למען המשפחות, אלא בעיקר למען החברה הישראלית. כדי שנוכל להסתכל לעצמנו בעיניים ולדעת שאנחנו חברה בריאה שיכולה לתקן את החוליים של עצמה ולהמשיך הלאה.
למאמרים נוספים בנושא פרשת חטיפת ילדי תימן
*
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
כתוב מרגש מעניין ועם עוצמה. מתאר יוצא מן הכלל את שהתרחש אמש בירושלים
אמרת הפגנה משפחתית, מוסרית, הומניסטית, אוניברסלית אבל לא אמרת פוליטית. חבל שאין ניתוח של הדינמיקה שאפשרה את החטיפות. אחרת לא נשאר מה לעשות חוץ מלבכות באמת. הרי ראש הממשלה שיגר 'אתר חטופים', זאת הכרה. מה נשאר?
מה?
לא הבנתי, נתןצ'יק. אתה כבר לא כופר ומכחיש את הפשעים הללו?
אמיתי?
הבעיה היתה ונשארה והיא ההתנשאות של הממסד על האזרח אם ממוצא ערבי, מזרחי, רוסי, אתיופי, או כל אחד אחר ששונה מהפרצוף של האנשים השולטים ושאינם מוכנים להרפות.
כתבה ראשונה עד כה בנושא הכאוב שמתייחסת לגילויים המזוויעים האחרונים ולהפגנה בירושלים. אני גם מזדהה עם הפסקה האחרונה.
כתבה ב"ישראל היום" חשפה מה שידענו וחששנו להזכיר לעצמנו. הכתבה הראתה לא רק את הזילות בחייהם של הילדים התימנים, בגופם ובהוריהם, אלא גם הקלות הבלתי נסבלת בה מבצעים ניסויים קטלניים בילדי המזרחים. כבר כעת ברור שעשרות (או יותר) מהחטופים נרצחו במסגרת ה"ניסויים" שמטרתם ברורה רק לשטן. תלמידיו האידאולוגיים של ד"ר מנגלה פעלו חודשים רבים במחנות החטופים ורצחו בשיטותיהם המוכרות לנו מהשואה.
כמה לא מפליא שכמעט כל התקשורת הישראלית הכאילו ליברלית/דמוקרטית (תישקורת ציונית) לא צייצה ולא דווחה על ההפגנות בירושלים. היוצא מהכלל הוא ערוץ 20 (כל הכבוד לאמיר איבגי וחבריו לצוות). ההתעלמות התקשורתית הנפשעת מלמדת אותנו שהמאבק רחוק מאוד מלהסתיים.
לאחרונה שאלו אותי לא מעט מזרחים: מדוע לנו המזרחים להמשיך לחקור את פרשות ילדי תימן והגזזת ולדבר על החטיפות ועל הניסויים הרצחניים שהממסד המיט עלינו? לטענתם, חשיפת הפשעים והגזענות הפתולוגית מול כל העולם עלולה להרוס לנו את המדינה. ומבחינתם של רבים, לא רצוי להרוס את ההיסטוריה הנפלאה (בעצם המדומה) של מדינת ישראל בעיני הדורות הבאים – למרות שהאמת ברורה להם. הם מצדדים בהבלגה למען המדינה (לשיטתם).
אני מנסה להסביר להם את המשמעות של ההבלגה, וגם את העובדה שאף מדינה לא נהרסת / מתפרקת מחשיפת הפשעים שלה.
מי שעתידה של מדינת ישראל יקר לו יותר מההיסטוריה שלה – מי שרוצה שילדיו ונכדיו יחיו במדינה טובה יותר, כדאי שישאף שהאמת כולה תצא לאור. לא רק תצא לאור, אלא שישמע קול גינוי מקיר לקיר לפשעים ההמוניים הללו. דרוש גינוי לפשעים ולמבצעיהם וגם ששמם של המעורבים המפורסמים (ד"ר מאיר, שיבא, יוספטל וכו') יוסר מכל מיני מוסדות ציבור, תרבות, מרחובות וכו'. כמו כן יוכרו שארי בשרם של החטופים / נרצחים ויפוצו ע"י המדינה על פי חקיקה.
מאידך, להמשיך להגן על המדינה – שלא הודתה ולא חזרה בה מהפשעים, ורק לאחרונה שכפלה את הקוד ההתנהגותי הגזעני-קרימינלי שלה (פרשת הדפו-פרוורה – עיקור הנשים אתיופיות) – רק מזמין את הפשע הנורא הבא למוחלשים בחברה. הקוד הקרימינלי של הכנופיות הגזעניות הפועלות בחסות מדינת ישראל ומנגנוני האופל שלה יביא לפשע ההמוני הבא, שיכוון בעיקר לאותם קרבנות מוחלשים שהוכיחו פסיביות והשלמה עם הממסד ("המדינה") לנוכח סדרת הפשעים נגדם עד כה.
שמישהו יסביר לי למה עד היום לא הוגשה תלונה במשטרה על לכאורה מעשים פלילייים של אף אחד מהנפגעים הקשורים בפרשה???? מפכ"ל המשטרה הוא ממוצא תימני ואין חשד שהוא ימסמס שום חקירה בעניין זה.
בכל דרך אחרת, לא יהיה ניתן לברר את האמת בעניין חטיפות ילדים, ניסויים בבני אדם, הריגה – פשעים נוראיים כנגד בני אנוש, אלא זו תהיה תמיד ה"אמת" רק של הפוליטיקאים.
עוזי, אתה מיתמם?
התפרסמה כתבה לפני מספר ימים ב"ישראל היום" המציגה עדויות של רופאים המספרים על ניסויים רצחניים שבוצעו בילדים תימנים – כולל בריאים – שהביאה למותם של רבים מהתימנים שם. התפרסמו עדויות על הסעת תימנים רכים למקום בלתי נודע כשמראש מחקו את סימני הזהות (שמות ההורים). ערוץ 20 הציג לפני מספר ימים את הפגנת האלפים, של קרובי החטופים. עמותת עמר"ם מציגה מסמכים של אלפי משפחות המספרות על החטיפות ועל ניתוחים / ניסויים רצחניים כולל באמהות בריאות.
משטרת ישראל עזרה לחוטפים והגנה עליהם בשנות ה50 – מדוע שמישהו מקרובי החטופים יפנה דווקא למשטרה הפושעת הזאת?
קרוב ל20 תימנים ומזרחים מאומצים גילו שהם למעשה חטופים. יש מספיק מידע על כך ברשת.