• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

הצדעה לגדוד ילדי תימן הנעדרים

"עַל דַּלְתּוֹת אִמָּהוֹת שֶׁלֹּא נִנְעֲלוּ,/ עַד אֶלֶף דּוֹר יִחְיוּ חֶשְׁבּוֹן וְזִכָּרוֹן", שיר לשבת הנושא את שורת ההקדשה המדממת: לאחותי שנעלמה
טוביה סולמי

לאחותי רוחמה בת השלוש שנעלמה ב-1945

 

א

לְעוֹלָם בְּבֵיתִי פְתוּחָה הַדֶּלֶת
אוּלַי מֵאֵי-שָׁם יָשׁוּב יַלְדִּי
בְּבֵיתִי לְעוֹלָם פְּתוּחָה הַדֶּלֶת
כָּל עוֹד לֵב אֵם פּוֹעֵם רוֹעֵם.

ב
יוֹם קָרָא הַקּוֹל: עֲלוּ! הִבָּנוּ!
לֹֹא שָׁאַלְתִּי לָמָּה לֹֹא הִסַּסְתִּי רֶגַע
הַכֹּל נָטַשְׁתִּי מֵאֲחוֹרֵי גֵוִי
וּבְחֵיקִי עוֹלָלִי הַיָּקָר לִי מִכֹּל.

ג
בְּדַרְכִּי מִגָּלוּת פְּדִיתִיו מִשּׁוֹדֵד
חֶלְבִּי וְדִמְעִי הָיוּ לוֹ לְפַת
בִּשְׁבִיסִי הֵצַלְתִּי מֵחַמָּה בַּמִּדְבָּר
בְּמַעֲבֵה הָאֹהֶל שְׁמַרְתִּיו בְּטָלִית.

ד
אַלְלַי, בְּיוֹם חָלְיוֹ חָלְשָׁה רוּחִי
פִּקָּדוֹן מִיָּדִי הִסְגַּרְתִּיו לְיֶדְכֶם
שָׁכַחְתִּי יֵשׁ אֵל גַּם רְפָאֵל
אָמְרוּ רוֹפֵא שָׁם וַחֲדַר חוֹלִים
לֹא זְקֵנָה אוֹ מֹארִי מְלַחֲשִׁים
אָחוֹת רַחְמָנִית כֻּלָּהּ לָבָן.

ה
הוּא יָצָא מֵאָהֳלִי הַסָּפֵק נִכְנַס
אֵי הָלַךְ יַקִּיר לִּי, דִּבַּרְתִּי לַקִּיר
וְאֵין עוֹנֶה וְאֵין "אוֹנֶה" וּמְחַפֵּשׂ
הֲבוֹדֵד בָּכָה עוֹלָלִי עַד מָוֶת
ואוּלַי גֻנַּב לְחֵיק אֵם נָכְרִיָּה
לֹא תְּמוּנָה לִי, לֹא צִיּוּן קֶבֶר.

ו
כִּפְתַיָּה שָׁכַחְתִּי כָּל בִּרְיָה זוֹכֶרֶת
לֹא יֵשׁ רַחְמָנִיָּה מֵאֵם אוֹהֶבֶת
מֵרוֹפֵא – טוֹב אָב נושֵׂא תְּפִלָּה
נִצְחִי עָנְשִׁי – עֲרִיסָה מְיֻתֶּמֶת
יַלְדּוֹן נֶעְדָּר וְאֵבֶל לֹא יִתַּם.

ז
אֶרֶץ, מַה תַּחֲרִישִׁי תַּפְנִי מַבָּטֵךְ
בְּתוֹכִי הַסַּעַר אַךְ אַתְּ נֶאֱשֶׁמֶת
בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי וּבַאֲשֶׁר אֵלֵךְ
מַאֲשִׁים מַבָּטָם אֶצְבְּעָם שְׁלוּחָה
בְּכָל תִּינוֹק אֶשְׁמָעֵם בּוֹכִים
בְּכָל עֶלֶם רָאִיתִי פְּנֵיהֶם,
לֹא אֲסוּפִים הָיוּ יְלָדַי
לָהֶם שֵׁמוֹת וְאָב וְאֵם אוֹהֶבֶת.

ח
אֶרֶץ, אֶל מִנְחָתָם לוּ תִּשְׁעִי, אֶרֶץ,
הֲלֹא תֹּאמַר לֹא שָׁוְא קָרְבָּנָם, עַמִּי,
כִּי יַלְדֵּי תֵּימָן הֵם גְּדוּד נֶעְדָּרִים
מִקְּרָבוֹת הַגְּאֻלָּה בַּחֲזִית הָאָהֳלִים
כְּחַלְלֵי לַטְרוּן לְפָנִים וְשַׁעַר הַגַּיְא
כְּרוֹן אֲרָד כְּנֶעְדָּרֵי סוּלְטַן יַעְקוּב
גַּם הֵם הָיוּ נִדְבָּך בְּבִנְיַן הָחוֹמָה.

ט
עַל לִבּוֹת הָאֶבֶן שֶׁלֹּא נִפְתְּחוּ
גַּם לְאַחַר שְׁנוֹת לְמִנְחָתִי לֹא שָׁעוּ
עַל דַּלְתּוֹת אִמָּהוֹת שֶׁלֹּא נִנְעֲלוּ,
עַד אֶלֶף דּוֹר יִחְיוּ חֶשְׁבּוֹן וְזִכָּרוֹן
לֹא עַל הַמַּעֲשֶׂה, אִם נַעֲשָׂה הַמַּעַל,
עַל הַשְּׁתִיקָה תִּהְיוּ לָנֶצַח לְדֵרָאוֹן.

שירו של סולמי התפרסם לראשונה ב-1991. לאחר שגילה שגם אחותו נחטפה, פרסם שוב את השיר בספרו "ואף על פי כן" בתוספת הקדשה (הוצאת אעלה בתמר, 2015)

אח שמחפש את אחיותיו בהפגנה ברחבת המשביר בירושלים לציון יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, 21.6.2017. צילום: יעל שפיר ויינשטיין
אח שמחפש את אחיותיו בהפגנה ברחבת המשביר בירושלים לציון יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, 21.6.2017. צילום: יעל שפיר ויינשטיין
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רחמן חיים

    היתה התנשאות של כל הממסד השולט על העולים; התנשאות שמקורו בגזענות מוסווית נגד מי ששונה ממך, לא מסודר כמוך, לא לבוש כמוך, לא מתנהג כמוך, דתי ומזרחי, והוא מבולבל כי עבר ממולדתו בה הוא גדל וידע להתגונן ל'ארץ אבות' אך זרה, בה נתנו לו הרגשה של נחיתות. הגנבים גנבו את ילדי העולים, למכור אותם לעשירים עריריים, או לנחם בהם את שארית הפליטה מאירופה, ובדרך גם לסדר לעצמם איזו וילה יפה ועתיד לילדיהם. הממסד שתק ומה שנשאר מהפרוטוקולים שלא שרפו, מספר שהממסד היה שותף לפשע.