• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

השאלון של העוקץ: אילה בן לולו

מקפלת המון כביסה וגם שוקדת על ספר פרוזה חדש, מוטרדת מכך שפרשייה במחוזותינו רודפת פרשייה ומתקוממת כנגד "כוחניות המידע" של סופרים גברים. המשוררת אילה בן לולו מתארחת במדור
העוקץ

ספר שיריה הראשון של אילה בן לולו "ילדות מקוצרת" זכה לשבחים על הפואטיקה גלוית הלב, הישירה והחדה שבו. ספרה זיכה אותה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים וכן בפרס טבע, שהוענק לה בפסטיבל המשוררים במטולה בשנת 2015. כך כתבו עליה השופטים: "שיריה של בן לולו מרעננים בכנותם, בהפניית העורף לצעקות המרחב הציבורי ובהתמסרותם לקול הפנימי, השקט, המחלחל עמוק; התמסרות שאינה שכיחה בנוף השירי העכשווי."

המבקר אלי הירש אפיין אותה כמי שסוגדת ליופי ועל ספרה השני "טעם הבת" שראה אור לאחרונה בהוצאת אפיק, כתב: "בן לולו זהירה פחות, מתמסרת יותר למה שהשירה דוחפת אותה לעשות, והתוצאה היא ספר מרשים ומבהיל, שאפשר למצוא בו לא מעט שירים יפים ואכזריים." בן לולו מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה ושני ילדיה ועוסקת בעריכה ובתרגום.

***

במה את עסוקה בימים אלו?
נוסח השאלה קצת מוזר לי. הוא מבליע בתוכו תעסוקה, שייכות כלשהי לעולם היצרני של חילופי תמורה. הגל מנתח את כל האספקטים המוסריים והחברתיים הנובעים מהשתתפותו של פרט בשוק העבודה וקבלת שכר עבוד עבודתו. למעשה השתתפות כזו היא חיונית, אם איני טועה היא מגדירה ממש את האינדיבידואל.

אם כך, איני עסוקה. אני שוקדת על כתיבת ספר חדש. הפעם יהיה זה ספר פרוזה המורכב מסיפורים קצרים ונובלה אחת ארוכה. מלבד זאת, אני מקפלת המון כביסה ומשתדלת ככל יכולתי לטפל בילדיי.

איזו פרשייה ציבורית עכשווית טורדת את מנוחתך?
הייתי רוצה להיטרד כמו שצריך באיזו פרשייה לנתח אותה ולנהל עליה דיון (אולי גם זה עניין, כיצד ריבוי הפרשיות מעקר לחלוטין את הדיון הציבורי). אני חושבת שיותר מכל אני מוטרדת מכך שפרשייה רודפת פרשייה.

ובכל זאת, לפני זמן מה הובאה אל המל"ג התוכנית לשילוב חרדים באוניברסיטאות. על פי התוכנית הזו, כדי שחרדים יוכלו ללמוד באוניברסיטאות תיבנה הפרדה מוחלטת בין נשים וגברים בכיתות הלימוד ונשים לא יוכלו ללמד גברים. את התוכנית הזו מרחיבים כך שלא חרדים יוכלו ללמוד בה אלא גם דתיים מתונים יותר. בעיני אין נורא מכך. זו החלשה ופגיעה איומה בנשים וביכולת ההשתלבות שלהן בשוק העבודה. חוגים וקורסים שלנשים לא תהיה בהם כל דריסת רגל. אם יש אישה שמומחית ליחסים בינלאומיים – מומחיותה תתבטל מיד ויימצא לה מחליף גבר. המהלך הזה גם נוגס במשמעות של מקצועיות ושל מומחיות. היית קוראת לזה 'הכה את המומחית'.

טעם הבת כריכה סופית

שלושה א/נשים שהיית מלהק/ת בחדווה לנבחרת החלומות שלך בממשלה?
אבי גבאי, סתיו שפיר, יעל גרמן.

ספרי על שני דברים שאפיינו את השכונה שגדלת בה.
בארבעת העשורים האחרונים מתחוללת בישראל תופעה שאני קוראת לה "גטואיזציה" – שכונות, שכונות ויישובים קהילתיים המתבדלים על בסיס תרבותי דתי או אתני. אתיופים, רוסים, דתיים, חרדים, עניים יותר, עניים פחות, אמידים, ערבים. טוב, הערבים בעצם תמיד היו מחוץ לתחום בכל גלגולי ההתיישבות, אבל בבניין שאני גדלתי בו בין שדות חרציות, גרה בקומת הקרקע משפחה חרדית ליטאית, בקומה השלישית ניצולי שואה, בקומה השנייה משפחות מרוקאיות וכורדיות מרובות ילדים, פסנתרן ומנצח ידוע ועולים חדשים מאירן. היום נעלם כל הריבוי והניכור בין חלקי החברה רק הולך וגובר.

באיזו מידה סוגיות מגדריות נוכחות ביומיום שלך?
ספרי בנים וספרי בנות, ימי הולדת נפרדים לבנים ולבנות. ימי הולדת נסיכות. היש נתעב מזה?

אילו היו נותנים לך 45 דקות עם ילדים בכיתה י"ב, על מה היית רוצה לדבר איתם?
רציתי לומר שהייתי מקרינה להם את הסרט "הנחשול" אבל במחשבה שנייה הייתי קוראת איתם שירה, כי בעיני שירה היא תמיד שירתו של האחר שקולו אינו נשמע.

מהו הספר האחרון שקראת /הסרט האחרון שראית (מוזמנ/ת לפרגן לקולגות)?
"המוקצה" מאת ג'ון באנוויל. יש משהו בספרים שלו, אני אף פעם לא מצליחה לסיים אותם. איכשהו בשלושת הפרקים האחרונים אני מאבדת כל עניין. חשבתי על הכוחניות של הספר הזה. אני מוצאת את התופעה הזו בעיקר אצל סופרים גברים. תופעה שאני מכנה אותה בשם כוחניות המידע: ספר הזרוע תלי תלים של מידע אקדמי. הקוראת נתונה תחת הפגזה בלתי פוסקת מבין השוחות היא יוצאת בכל פעם לשאוף אוויר ולגגל אחר פרטי מידע חסרים.

איזה זמר/ת (חי או מת) היית הכי רוצה לראות בהופעה חיה?
חד משמעית פרינס! אני תמיד אומרת ששום דבר טוב לא קרה במוזיקה בשנות השמונים. שום דבר טוב, חוץ מפרינס.

ילדות מקוצרת

איזה איש/אישה שאינם בין החיים היית מזמינה לפגישה?
הוא לגמרי בין החיים. היית מזמינה את פרופ' אייל נווה, מומחה להיסטוריה של ארצות הברית. הייתי רוצה לשמוע ממנו האם בדמוקרטיה האמריקאית יש מספיק בלמים ואיזונים כדי לשרוד את ממשל טראמפ ובכלל, איך התרחשה התופעה הזו.

מהי המחווה הכי רומנטית שנתקלת בה?
העובדה שבן זוגי מוסיף לאהוב אותי אחרי כל כך הרבה שנים ובכל יום הולדת ויום נישואין מביא לי זר פרחים עם שיר מצחיק, שקול ומחורז.

איזה מלה חסרה לך בשפה העברית?
איך קוראים לחלק של הזרוע שהוא בין הכתף למרפק?

איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים מהיום?
אין לי מושג. אבל אני בטוחה שדי מהר אדע.

haokets_693x237_01

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דפנה

    איילה, החלק שבין הכתף והמרפק הוא הוא הזרוע. 🙂

  2. אורי

    אילה שלום. הראיון היה מעניין ויהיה מעניין להתוודע לשירתך וגם לפרוזה.
    לדעתי החלק הספציפי ביד שתהית לגביו הוא עצמו נקרא זרוע, בעוד שהחלק שבין המרפק לשורש כף היד נקרא אמה. אני אף פעם לא בטוח שאני צודק וגם הפעם. מקווה שמישהו/י ייתנו תשובה מוסמכת.
    ברכות!

    1. דפנה

      אורי, ההגדרות שלך נכונות.. [הסמכתי את עצמי אחרי בדיקה בגוגל :).]
      חוץ מזה, גם מידיעה אישית, – כמוך, אני מניחה.
      ואני מסכימה גם עם החלק הראשון של תגובתך.