הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
אני החריגה הלאומית שלכם
אני ילדה "חריגה". אני לא מתכוונת לזה שאני מאומצת וגם לא על ידי זוג חד-מיני – ההורים שלי ילדו אותי כמו הזוג ההטרונורמטיבי שהם. הם אינם זוג חד-מיני, אבל גם לא זוג חד-לאומי. אופס, יצא להם חריג. הרי זוג רגיל ולא חריג הוא זוג חד-לאומי ודו-מיני (יהודי ויהודייה חיים בעושר ואושר ע"פ דת משה וישראל או משהו כזה).
בתור מי שגדלה במשפחה חריגה, עם אמא ערבייה ואבא יהודי, לא יכולתי שלא לקחת באופן אישי את האיסור המשפטי על זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים, בשם ההגנה מפני "חריגות" (הומופוביה? מה פתאום, אנחנו רק דואגים לילדים!). חשוב לציין שחריגות היא חוויה לא קלה במדינה הזאת, שבה יש ארגון חוקי לחלוטין שכל מהותו היא למנוע מאנשים כמו ההורים שלי להוליד ילדים חריגים, ושבה זוגות חד-מיניים לא יכולים להרגיש ביטחון מלא במרחב הציבורי.
כשהייתי בת ארבע המשפחה גרה בשכונת יד אליהו. אחד הזכרונות הראשונים שלי הוא מחברה מהגן, שגם לה קראו יסמין. נפגשנו במקרה בגינה השכונתית, כנראה במהלך אחד החופשים כי אני זוכרת שלא התראינו זמן מה ומאוד שמחתי לראות אותה. אני רצתי לקראתה, אבל אז היא אמרה לי שההורים שלה לא מרשים לה לשחק איתי. היא לא ממש ידעה להסביר למה ונראתה מאוד מתוסכלת מהמצב, אבל בסוף לחשה לי שהסיבה היא שאמא שלי "ערביה". חזרתי מבולבלת ועצובה להורים שלי ושאלתי אותם מה זה אומר "ערביה" ולמה זה דבר רע. אני לא ממש זוכרת, אבל יכולה לדמיין את הקושי של הורים שרק רוצים להגן על הילדה שלהם, להסביר לי בת הארבע שבעצם נולדתי ללאום הלא נכון ושזו לא תהיה הפעם האחרונה שאתקל באנשים גזענים. הם אמרו לי לא להאשים אותה ולא לכעוס עליה, כי זו לא אשמתה שההורים שלה גזענים, אבל אני כעסתי בכל זאת והמשכתי לשאול שאלות קשות מהסוג שילדים יודעים לשאול: אם היא תגדל ככה, אז זה גם מה שהיא תגיד לילדים שלה, לא? ואם לא להאשים אותה אז את מי להאשים?
אני רוצה להציע שבמקום להתנער מהתואר "חריג", ננסה להתנער ממה שהופך את החריגות הזאת לכל כך קשה במרחב הישראלי הנוכחי. אבל קודם כל, המון מזל טוב לנסרין קדרי הנסיכה ולאביעזר (היא אמרה כן!), זוג שלא מפחד לחרוג. לפני כמה ימים עלה פוסט (שמאז נמחק) בעמוד האלמותי "מזרחית בנשמה" שבו הם שיתפו הצעה של איש עסקים נתנייתי ושאלו את הגולשים לדעתם: הוא הבטיח שייתן 100 אלף שקלים חדשים למי שישכנע את אביעזר לעזוב את הגויה ולהתחיל להשקיע את זמנו באיזה בת מלך.
אז מה דעתם? המגיבים החמודים איחלו מלא מזל טוב, אבל חלק מהם הודיעו שהם מתנגדים לאירוסין, וחלילה לא ממניעים גזעניים, הם פשוט דואגים לילדים: זה מבלבל לגדול בבית עם הורים מרקעים שונים, הם לא ידעו מה המנהגים והמסורות שלהם, הם יהיו שונים מכולם. חוץ מזה, עם אמא ערביה הם לא יהיו יהודים, וזה כידוע לא מומלץ במדינת היהודים "הדמוקרטית". בקיצור, הבעיה בזוג של יהודי וערביה – ואולי גם להב"ה יגידו דברים דומים על המקרה ההפוך – הוא שהילדים המסכנים יגדלו חריגים.
מה זה בכלל אומר משפחות חריגות וילדים חריגים? המילה "חריג" היא גם להיות "שונה", אבל גם לחרוג מאיזשהו גבול. במקרה של נסרין ואביעזר, ובמקרה שלי, מדובר בחריגה מהגבול הלאומי. אני רשומה כחסרת לאום והחל מהמורות ביסודי, דרך החיילים המבולבלים מאימות הנתונים בצו הראשון ועד לאנשי הביטחון בשדות התעופה, נראה שאף אחד לא ידע מה עושים איתי ואיפה לסמן את ה״ווי״ במחשב. גם במקרה הזה וגם במקרים של זוגות חד-מיניים מדובר בחריגה מהגבול שמפריד בין ישראליות נורמטיבית ובין כל השאר. הזדהות של אנשים עם לאומים אחרים, עם תרבויות שונות ועם קהילות חוצות לאומים כמו קהילת הלהטב"ק, מחלישה את המקום של הלאומיות היהודית בתוך הזהות של אזרחים ישראלים.
הקטע הוא שכל זה לא אמור לשנות לילדים שעוד לא למדו קרוא וכתוב. למה חריגה כזאת היא משהו שצריך להגן על ילדים מפניה? מה הופך את הבעיות הפוליטיות האלה למכשול עבור ילדים? הרי הם כולם הולכים לגן ומשחקים במשחקים שלהם בלי קשר לכמה אמהות יש או אין להם ולאיך בדיוק מנוסח סעיף הלאום שלהם במשרד הפנים. אולי במדינה מתוקנת זה לא אמור להפריע לילדים, אבל במדינה ציונית חתונות אזרחיות לזוגות חד-מיניים זה אומר חתונות אזרחיות לזוגות דו-לאומיים, כך גם אימוצים במשפחות "חריגות" – כל זה אומר שלא יהיה יותר גבול בין ה"נורמלי" לחריג", שההיררכיה תתערער, ושאולי מה שמפריד את כל האנשים שחיים פה ליהודים ולא-יהודים יימחק.
כל חריגה מהזוגיות הנורמטיבית כפי שהיא מוגדרת על ידי הרבנות מחלישה את הזהות הלאומית היהודית. ואז, חס וחלילה, מה שישאר פה זה מדינה דמוקרטית ורצועת חוף יפה עם מלא ילדים חריגים מגדרית ולאומית. טוב יצא לי אוטופי, אבל השורה התחתונה היא שילדים חריגים זה רע לציונות ושהציונות רעה, ושבאופן כללי מומלץ לחרוג כי יש ככה סיפורים יפים לספר.
הכותבת היא סטודנטית לתואר ראשון, מתגוררת בדרום תל אביב
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
הי יסמין,
במשפחתי גדלה ילדה [מאושרת] חריגה גם מגדרית וגם לאומית. לא כל כך הבנתי איך זה קשור לציונות, ולמה הציונות רעה בעינייך.
אשמח להסבר.
דפנה, בבית האשכנזי שלי קוראים לשאלות כאלה קלוץ קאשס.
עופר, בבית האשכנזי שלי לימדו אותי לשאול שאלות כשמשהו לא ברור לי. לכן, ומאחר ויסמין לא עונה, אשמח לתשובה ממך, – איך נושא המאמר קשור לציונות, ולמה הציונות רעה בעיניה? אני בטוחה שאתה הבנת.
ואני, שוב, בטוח, שגם את הבנת ואת מיתממת עם הדוגמאות. חתונות "מעורבות" (בין דתיות, בין גזעיות וכו') יש בכל מקום, ולעיתים הן אכן מעוררות בעיות. הציונות הכניסה לעניין "בעיה" נוספת, אותה היא מתארת במאמר ומסכמת בפסקה הלפני אחרונה, שאני משוכנע שהבנת אותה.
אחד המקורות לגזענות בישראל ובעולם הוא הדת. יש להפריד את הדת בישראל מענייני המדינה, לטובת הדת ולכבודה, ולטובת השוויון בין האזרחים.
יסמין את מקסימה! אוהבת את החריגות שלך, ילדת העולם!
1) לדפנה: קודם כל הגשמת הציונות גרמה ל נכבה של הלאום של אמה. שנית אמנם אני מקבל שגם ליהודים המגדירים עצמם כעם מגיעה זכות הגדרה עצמית אבל ההנהגה הציונית שאפה תמיד להגדלת הטריטוריה היהודית ישראלית. והיטיפה להתבדלות מהפלסטינים ,,כיבוש העבודה׳׳ וכל זה וזו פשוט גזענות. גם בעת השלטון המנדטורי המשטרה גרשה אריסים פלסטיניים מאדמות שקנו יהודים.
2) אני נתקלתי בגזענות לבנה בארה׳׳ב ב1985 כשחיכנינו בנמל התעופה לחזור ארצה , ישבו שם 2 אמהות עם ילדות קטנות האחת אפריקאית והשניה לבנה. כשהילדה הלבנה רצתה לשחק עם הילדה האפריקאית אמה הרחיקה אותה.די הזדעזתי.מה כבר היה יכול לקרות? חשבתי אפילו לבקש מביתנו שהיתה אז בת 12 לשחק עם האפריקאית אבל לא רציתי להתערב מה גם שזה בארה׳׳ב מאוד מאוד לא מקובל.
הדת שמשה תמיד את הציונות החילונית להעמקת התודעה הלאומית.
לפריץ, טוב. הבנתי למה הציונות רעה בעיני יסמין. עדיין לא הבנתי איך זה קשור לנושר המאמר. האבא היהודי והאמא הערבייה לא היו יכולים באותה מידה להפגש גם אם הייתה מתקיימת כאן מדינה דו-לאומית? או אם היינו ממשיכים לחיות תחת המנדט הבריטי?
אתה עצמך נתקלת בגילויי גשענות בהיותך בארצות הברית? נו? אמא הלבנה באותו אירוע הייתה ציונית לדעתך?
ואגב, בן אחי החי בארה"ב, נשוי לאשה נוצרית. מי שמחרימים אותו עד היום הם בני משפחתו מצד אימו, שהם אמריקנים ודתיים מאוד, ולחלוטין לא ציונים.
ולכן, בכל זאת אשמח לשמוע איך קשורה הציונות לענייננו.
אגב, השורה האחרונה שלך שגויה לחלוטין. הציונות החילונית אף פעם לא השתמשה בדת לשם העמקת התודעה הלאומית.
נכון, הם השתמשו בתנ"ך, [וזה אפיין בעיקר את בן גוריון], אבל תנ"ך ודת הם שני דברים שונים.
יסמין יקרה. אני כל כך בעדך וכל כך נהנה מסיפורים על נישואים ומשפחות כמו של הורייך ושל נסרין קדרי (ראיתי אותה עם דודו טסה בפארק – באמת מלכה), אפילו במשפחתי שלי, הדוד שלי נשוי לנוצרייה ויש לי בני דודים שחווים חלק ממה שאת חווה (הם לא ערבים….).
העניין הוא שאני עושה זאת מנקודת מבט ציונית.
האתגר של הציונות והיהדות, כפי שאני רואה אותו, הוא לשפר מאד את השתלבותה במרחב והפיכתה למרחיבה, פתוחה ומכלילה.
אני לא מבין מה את רוצה, ואני בז לכל כותבי התגובות שתומכים בך: שילכו להתאסלם וגם להתנצר ואז תהיה מנוחה לנפשם מחוץ לעם היהודי. כי זכותו וחובתו של כל מי שרואה עצמו יהודי לשמר ולשמור על קיומן של מסגרות עמו ודתו. הגורו של השמאל, ישעיהו ליבוביץ, אמר שמשפחה יהודית שבנה או בתה התחתנו עם נכרי, צריכה לפי היהדות לקרוע קריעה ולשבת שבעה. את הכותבת זרה לעם היהודי, ואין חלקנו עימך. וכל התומכים בך מבחינה אידאולוגית ומעשית סופם של צאצאיהם להיקרע מהיהדות, וטוב שכך. אבל אל תטיפו, בחוצפתכם ובשנאתכם ליהודים וליהדות, לשום יהודי המאמין בעמו וביהדותו על שהוא רואה בנישואין והולדה בין יהודי/יה לערבי/יה כמעשה אסוני לקיומו, לרוחניותו ולשלמותו של עם ישראל.
יעקבי לא-יקר,
ראשית לשמאל אין גורו. בשמאל יש אנשים חושבים, בעלי מגוון דעות בכל תחום ועניין, והם לא זקוקים לא לרב ולא לגורו שינחה אותם איך לחשוב ומה לעשות. לכן, עם כל האהבה וההערכה לישעיהו לייבוביץ, במשפחתי השמאלנית אף אחד לא קרע קריעה כשבן משפחתי נישא לאשה לא יהודיה.
אגב, משפחתי השמאלנית היא גם משפחה חילונית. גם כשהורי נפטרו, למשל, אף אחד לא קרע קריעה. כאלה אנחנו, – יהודים לא מאמינים. איש מאתנו גם לא שומר שבת, לא צם ביום כיפור, ולא שומר כשרות.
שנית, מצחיק שאתה מבסס את דבריך על התנ"ך. משה, [מה איזה משה? משה רבנו כמובן], נשא לאשה את ציפורה, בת יתרו המדייני. שמשון, [הגיבור, נו], נשא את דלילה הפלישתית, על רות המואביה שנישאה לבועז היהודי בטח שמעת, והגדיל לעשות שלמה המלך שהיו לו אלף נשים, רבות מהן גויות גמורות.
בקיצור, אם אתה רוצה לשכנע מישהו, תצטרך להתאמץ הרבה יותר ולהביא טיעונים הרבה יותר חזקים ורציניים.
לכותבת: אין לך מושג ביהדות אז את אומרת "גזענות". העם היהודי האמיתי (לא הקהל חסר הלאום והדת המסתופף באתר הזה) הוא "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", ולכן שרד 4,000 שנה וישרוד לנצח אם ישמור על כללי קיומו. כל דבריך הם דברי רדידות, כי מעולם לא פתחת ספר תורה ולא קראת במקורות היהודיים, אז מה שנותר לך הן סיסמאות שמאלניות עבשות. אני לא מאחל לך חלילה דברים רעים, אבל אני חושב שאין לך שום זכות להתערב בכללי קיומו, אמונתו, רוחניותו והמשכיותו של העם היהודי, כי הם אינם נהירים לך ואת רחוקה מהם כרחוק מזרח ממערב.
יעקובי, כפרה עליך. אתה מלך, ואתה כל כך מבין ביהדות, שאין מתאים ממך להסביר לי את מה שאין עליו מחלוקת – ישראל "היהודית" הסכימה, ומסכימה גם היום, לאזרח פה מאות אלפי גויים מברית המועצות לשעבר. עזוב את יסמין הקטנה. האם ישראל החזקה והגדולה לא מבינה שמעשה כזה מסכן את "קיומו, אמונתו, רוחניותו והמשכיותו של העם היהודי"? האם ממשלות ישראל ישימו גבול לשנאת היהודים שלהם ולשמאלנות הממאירה, שגורמת להם להציף את ישראל במאות אלפי גויים? אודה לתשובתך.
בכבוד רב,
יהודי מודאג
עופר, בבית האשכנזי שלך קוראים לשאלות כאלה קלוץ קאשס.
חחח, דפנה. זה נכון. כיוון שאת תלמידה טובה, עוד משהו מבית אמא. היא תמיד אמרה לי- על שאלה טפשית, מגיעה תשובה טפשית.
אשה חכמה, אמא שלך.
אבל לדעתי השאלות שלי ליסמין לא היו טפשיות, ומצד שני, התשובות לשאלות, [הן שלי והן שלך], מבוששות להגיע.
אשמח לשמוע מה אמך חושבת על זה, עופר.
דפנה, אם תמשיכי כך, אני אפנה אותך לאמא שלי, שתענה לך לשאלות. לשאלתך, אימי לא עוסקת בכלל בשאלות הרות גורל של ציונות. לשאלות של מיהו היהדות בכלל, ו"יהדות" המדינה בפרט, היא מייחסת חשיבות אפסית. לטעמה, כל מי שמרגיש יהודי וחלק מהעם היהודי הוא כזה, וזה לא שייך למדינה, שהיא של כל מי שגר בה. לא נראה לי, שהיא בכלל היתה מתעניינת בשאלה מי יהודי ומי לא אצל הזוג הנישא.