הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מדוע אסור לנו לחזור לשיגרה
פעיל בל״ד וסטודנט לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים
כאשר מנתחים אירועים היסטוריים, נוטים להצביע על אירוע אחד שהוביל לשינוי של סטטוס-קוו. כך, לפני כשבוע, שלושה צעירים מאום אל פחם הצליחו לערער על הסטטוס-קוו של הכיבוש בכלל ובמסגד אל אקצא בפרט. ישראל מצדה ראתה בפיגוע בעיר העתיקה בו נהרגו השוטרים הדרוזים הזדמנות לנסות את מזלה ולמקם את עצמה בתור הריבון המוחלט בירושלים ובהר הבית. פחות משבוע לאחר מכן פרצו גלי מחאה בזכות עמדתם הברורה והאמיצה של אנשי הוואקף, שהתנגדו להצבת המנגנומטרים ואף דרשו ממתפללים לא להיכנס למסגד כל עוד אלה ניצבים במקומם. המחאה בירושלים החריפה, ושיאה היה שלשום אחרי תפילת שישי, כאשר מוחמד שרף, בן 18, נורה למוות בשכונת ראס אל-עמוד במזרח ירושלים, ועוד נהרגו מוחמד חסן אבו גנאם, בן 19, בשכונת א-טור, ומוחמד לאפי באבו דיס. הלילה המשיך לדמם עם מותם של שלושה מתנחלים באירוע הדקירה בחלמיש.
שלושת הצעירים מאום אל פחם הצליחו לערער את המזרח התיכון ולהעמיד בספק הסכמות פוליטיות וחברתיות בחברה הפלסטינית ובעולם הערבי והאסלאמי. עשרות-אלפים הפגינו נגד ישראל בעמאן ובאיסטנבול, פרלמנטרים ירדנים לוחצים על המלך עבדאללה לגרש את השגריר הישראלי והרשות הפלסטינית הקפיאה את יחסיה עם ישראל. עם זאת, אירועים אלה הבליטו את חילוקי הדעות והמחנאות בקרב הציבור הפלסטיני – מחד המחנה שאוהד את הסטטוס-קוו ופועל בנמרצות להחזיר את הגלגלים שבוע לאחור, ומנגד המחנה שרואה באירועים האחרונים הזדמנות לערער על הכיבוש הישראלי בכל רבדיו.
כדאי רק להבהיר למה הכוונה במונח סטטוס-קוו; כי למיטב ידיעתי, גם לפני שבוע הכיבוש הישראלי היה קיים, לצד דלתות מסגד אל אקצא ניצבו חיילים ישראלים, עזה הייתה תחת מצור וללא חשמל, בתי פלסטינים נהרסו כדבר שבשגרה, ההתנחלויות המשיכו לגדול, זכות השיבה לא הוכרה ופלסטינים בתוך הקו הירוק סבלו ממשטר גזעני ומפלה. כך שההפגנות כעת בירושלים קשורות להרבה יותר מאשר למצב הנוכחי במסגד אל אקצא (למרות היותו המניע העיקרי בשל חשיבותו הדתית). ההחלטה האמיצה של אנשי הוואקף להתנגד מלמדת על כך שהצעירים הפלסטינים מוכנים לעמוד מאחורי הנהגות אמיצות. עם זאת, אם נקבל את ההגדרה הזו של הסטטוס-קוו נוכל להבין מדוע מוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב העליונה, הלך לנחם את הוריהם של השוטר והחייל שלקחו חלק בשימור הכיבוש בירושלים, כלומר במקום להוקיע את התופעה של ערבים המתגייסים ומדכאים את עמו שלו, הוא העניק לגיטימציה לשירות ערבים בצה״ל והעדיף להאשים את הקורבן, להאשים את אלו שמתנגדים לכיבוש.
הניסיון לשמר את הסטטוס-קוו בא לידי ביטוי בשאיפה לחזור למציאות של לפני שבוע, שבה קיבלנו כאילו כמובן מאליו את העובדה שיש ערבים שמתגייסים לצה"ל, ממש כפי שהתגובה הכי תקיפה של אבו מאזן הייתה הקריאה להקפיא את היחסים עם ישראל וכאשר גורם פלסטיני נשאל לגבי ההקפאה הוא הגיב בתשובה ש״במקרה ביטחוני דחוף שאינו שגרתי יימשך הדיאלוג עם הצד הישראלי כפי שנעשה גם בעבר. אין הפסקה מוחלטת של התיאום״. אבל מנגד, השתלשלות האירועים מלמדת כיצד העם הפלסטיני מטבעו מתנגד לסטטוס-קוו, ועכשיו השאלה היא לא רק המגנומטרים – המחאה הנוכחית מאתגרת הסכמות שהיו מקובלות ומובנות מאליהם, וכך מוחמד ברכה גורש מהלווייתם של הצעירים מאום אל פחם לאור הדברים שנשא בבית החיילים שנהרגו ואף נמסרה הודעה משותפת לעיתונות של שייח ראאד סלאח, ג׳מאל זחאלקה וטאהר סייף שבה מוקיעים את החלטותו של ברכה להשתתף בלוויה. כמו כן, פעילים פלסטינים בתוך הקו הירוק דורשים מוועדת המעקב העליונה להתנצל על ביקורו. במחאה בירושלים גם נשמעו סיסמאות ברורות נגד אבו מאזן, שהפך להיות מנהיג ללא שום לגיטימציה ברחוב הפלסטיני.
יש שיטענו שזה עניין בין-דורי ושהבקשה לחזור לסטטוס-קוו היא בקשה אחראית של אנשים מבוגרים, ושהצעירים פשוט לא מבינים. ייתכן מאד שהאלמנט הבין דורי משחק תפקיד, אבל גם אם כן – הגיע הזמן ש״הדור האחראי״ יקבל אחריות על כישלונותיו, השיח האחראי שמבקש להרגיע את הרוחות הוא אותו שיח שהוביל אותנו לאסון בו אנו נמצאים. בעיניי, הסטטוס-קוו הוא בדיוק המצב בו אנו צריכים להילחם, המצב אותו יש להוקיע, לשנות ולא לפנטז על החזרה אליו. עם שבוחר לחיות כבן חורין מבין שאין כיבוש נאור ושהבקשה להיות חופשי היא הבקשה להיות בן אדם. מנהיגיו של עם חופשי הם אלו שמוכנים להתנגד ולעמוד בקו הראשון כנגד הדיכוי, ולא מתווכים שמנסים להרגיע את הרוחות. כי בזמן כיבוש, אסור שהרוחות יירגעו.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
אדון אבו שחאדה יקר, אתה מתחפש לפעיל חירות, אבל קורא לאלימות ומעודד טרור. אנחנו מציעים לך לחזור לסטטוס קוו, או שתתחיל להתכונן לנכבה 2. בהצלחה, מדינת ישראל.
אתה צודק. אבל צודק מאוד. הגיע הזמן לסיים את הסטטוס קוו המופרך הזה. לייסד נכבה מס' 2. אחר כך הכל יסתדר. כם בהר הבית.
לעבד, יש כל כך הרבה אי דיוקים בדבריך, שממש מעייף להכנס לזה.
אתייחס לכן רק לשלושה דברים.
ראשית, כשאתה מדבר על "הדור האחראי", נראה לי ששכחת את האינתיפאדה הראשונה והשניה. אלה הרי נעשו על ידי אותו דור שאתה מתייחס אליו, ואני לא רואה במה הן הועילו למאבק בכיבוש. [אלא אם כן אתה רואה איזו תועלת במותם של אלפי אנשים, ערבים ויהודים].
גם עובדתית זה לדעתי לא נכון, כי ראיתי אנשים מבוגרים וקשישים שתומכים בהתנגדות אלימה, וראיתי צעירים שהם דווקא בעד הרגעת הרוחות.
אז זה כנראה לא עניין של גיל, אלא של אופי.
שנית, אני מברכת את מוחמד בראכה על ביקורי התנחומים שערך. אפשר להתנגד לכיבוש, ועדיין להשאר בן-אדם.
ודבר שלישי ואחרון, – אתה כותב: "….הלילה המשיך לדמם עם מותם של שלושה מתנחלים בארוע הדקירה בחלמיש…."
"הלילה המשיך לדמם"? "מותם של שלושה מתנחלים"?
כמה התפתלויות של הלשון רק כדי לא לכתוב מפורשות שהשלושה נרצחו על ידי פלסטיני. נרצחו, עבד.
נ ר צ ח ו. והרצח בוצע על ידי פלסטיני.
אתה באמת חושב שהרצח משרת את המאבק נגד הכיבוש? ואתה חושב שההתפלפלות הלשונית שלך מועילה במשהו למאבק נגד הכיבוש?
דפנה, תשלחי ברכב לאבג. הטפשות וההתנשאות הגזענית שלו כל כך גדולות, שהם מציגים את התגובה שלך באור יקרות, שכן היא רק מתנשאת וטפשית, אבל לא גזענית.
עופר, לא הצלחתי להבין מה הבעייה שלך.
לדעתך מה שקרה בחלמיש הוא סתם "אירוע דקירה", כפי שהגדיר זאת אבו שחאדה?
המפגע לא יצא מביתו חמוש בסכין? לא קפץ מעל גדר היישוב? לא נכנס לבית לא לו? לא עשה כל זאת בכוונת מכוון לרצוח יהודים?
או שאולי אתה מסכים שזה מה שהוא עשה, וזה נראה לך ממש בסדר?
מה בדיוק מטופש ו/או מתנשא בתגובה שלי?
אשמח להסבר.
דפנה, אני חושב שאת כן מבינה. עבד כתב על כולם (ישראלים ופלסטינים) שהם נהרגו. את מרשה לעצמך לייחס לו, ואח"כ גם לי, דברים שלא נאמרו, אולי משהו "יידבק". זו דרך נפסדת לנהל דיון. באשר לטיפשות, תיכנסי לקישור בעניין "חילוקי הדיעות והמחנאות" ואח"כ תסבירי מה הקשר בין מה שנרשם שם לבין מה שכתבת לגבי שתי האינתיפאדות.
עכשיו אני מבינה אפילו פחות. אבל אני מוותרת. תודה.
כפי שנראה מן המצב הפוליטי, הדיכוי והכיבוש של הפלסטינים יימשכו כי לשלטון הישראלי אין שום רגישות, גבולות מוסריים ועכבות לזכויות האדם. הפתרון הוא לפעול אצל המנהיגים והציבור במדינות אירופה ואמריקה כדל לשכנע אותם להפעיל סנקציות כלכליות ומדיניות על ישראל, כפי שבזמנו היו נגד דרום אפריקה. רק זה יכול לעזור.
אנחנו הכי בעד. לא רוצה להיות "כבוש" אז בכיף. תגבש הסכמה של הפלסטינאים לחיות באיזורים בהם הם חיים היום כולל הערבים במשולש שהם גם "כבושים" ותוותר על מקומות שבהם אין ערבים (כל שטח C לדוגמא) ותסכים להיות מדינה מפורזת (אתה הרי הומניסט ולא צריך צבא) תוותר תביעת השיבה (הכנסת אוכלוסיה למדינת ישראל תוך עוול עצום לתושבים הנוכחיים) והכל יסתדר מעצמו. אבל בפועל אתה עוד לאומן ימני קיצוני ערבי שבסוף רוצה מדינה מירדן לים עם אפס יהודים אז עזור אותנו בשקט עם החיטרושים שלך.
החשמל לעזה מנותק כי החמאס והרשות לא מסכימים ביניהם על האחריות לשלם, בעת שהן מוציאות הון על נושאים אחרים.
אם אתה מעוניין, אני בטוח שחברת החשמל תשמח אם תשלם על כמה שניות. אחלה דרך להראות סולידריות.
אכן מאבק נאה, על הזכות לקבל חשמל חינם מהציונים, בעת שמייחלים להשמדתם. עיני מדוכאים בכל העולם נשואות בתקווה לעזה.
לעורכות אתר העוקץ.
תגובות המאיימות ב"נכבה 2" כגון שתי התגובות הראשונות למאמר זה, הן איומים והסתה לאלימות. במצב העניינים הנוכחי, בו דמם של פלסטינים מחוץ ובתוך הקו הירוק מותר, אמירות מסוג זה הן גם קרובות מאד, קרובות מדי, לגרום לאלימות ממשית. הבושה והגועל העולות בי בעקבות חלק מהתגובות האחרות הן בגדר מה שאולי צריך לסבול בשיח טוקבקים נמוך ולא לצנזר או לאסור, למרות ההתנשאות, הטפשות והגזענות שבהם. אבל שתי התגובות הראשונות לא. אפשר וצריך להסיר אותן בגין הסתה לאלימות.
לדפנה ולאבג. המתנחלים התישבו בשטחים הכבושים כדי לסכל כל אפשרות של פיתרון מדיני שהפלשסטינים יכולים לחיות איתו. בזה הם לקחו על עצמם את הסיכון שהם וילדיהם יפגעו ע׳׳י לוחמי חופש פלסטינים .הם מטרה לגיטימית כמו חיילים ודמם של ילדיהם בראשם. המשך של מסורת,,מפוארת׳׳ של עקדת יצחק המתבטאת גם בנכונות של רוב מכריע של הורים ישראליים לשלוח את ילדיהם לצבא תוקפני שבו בניהם מסכנים את חייהם עצמם ובסכנה המתממשת לא פעם ליטול חיים של אחרים במקרים רבים גם של בלתי חמושים להתעלל בנתינים חסרי זכויות ובסיכון לאבד צלם אנוש. ובעוד שהקרבנות היהודים זוכים בתקשורת שלנו להופיע בכותרת ראשית בעמוד הראשון הרי הקרבנות הפלסטיניים,אם בכלל איזו ידעה קטנה בבאמצע העיתון,אפילו בעיתון לאנשים חושבים.
לאבג: מי שמדבר על לאומנות .הרי זו האידיאולוגיה של הימין השולט בישראל . בבורותך אתה גם לא יודע שבשיטחי סי יש הרבה עשרות אלפים אם לא מאות אלפים של פלסטינים שגורלם רע ומר בעקר בבקעת הירדן ודרום הר חברון בפועל הרי ישראל שולטת על כל השטח מהנהר עד לים אז להם אסור אפילו לחלום עלזה ? איזו צביעות!
כל הזמן "שטחים כבושים" אבל אף פעם לא אומרים ממי? השטח הזה מעולם לא היה בבעלות של ה"פלסטינאים" ועבר מהבריטים ישר לישות כובשת (ירדן) ואז שוחררו על ידי מדינת ישראל. אדמת טרשים שלא היה עליה ערבי מעולם לא הפכה ל"כבושה" רק כי ירדן כבשה את השטח ואז הפסידה אותו לישראל.
לפריץ, התגובה שלך מבישה. אתה פשוט מתיר את דמם של חיילים ושל אזרחים, בהם גם ילדים.
אני מתנגדת לכיבוש לפחות כמוך, ואשמח לראות בפינוי המתנחלים במהרה בימינו, אבל תסביר לי, ובמילים פשוטות בבקשה, איך מעשי רצח מקדמים במשהו את הפינוי. האם מעשים מסוג זה הביאו אי פעם תועלת כלשהי לפלסטינים?
ובאופן אישי, האם זה עושה לך טוב, לתמוך במעשי רצח? הרגשת טוב כשראית את הדם השפוך במטבח הבית בחלמיש?
לדפנה: אני לא חושב שהאלימות של הפלסטינים תעזור להם, זאת גם הסיבה שמחמוד עבאס עושה כל מאמץ להפחית את האלימות הפלסטינית ומסתכן באיבוד פופולריות . צבא התוקפנות לישראל עושה דברם של ההמתנחלים ימצא זאת רק כתירוץ להגביר את מסע הרציחות וההתעללויות שלו והמתנחלים וממשלתם להגביר את ההתנחלויות ולשים לאל כל אפשרות של התפייסות בין ישראל ופלסטין.אבל התגובה האלימה של פלסטינים מובנת לי , בעקר בהנתן שממשלות ישראל לדורותיהן סרבניות השלום ורק ׳׳כמהות לשלום׳׳ בתנאי שהוא יהיה מוכתב על ידיהן. מבינות רק את שפת הכוח. במצב שישראל לא משאירה לפלסטינים כל תקוה להיות אי פעם עם חופשי בארצם,זה מה שישראל תקבל . עד שלא יסבלו פה בבועה התל-אביבית מפשעיה של ישראל , והתירוץ של השואה יפסיק לעבוד( זו בכלל זילות השואה לסחור בה,ראי שירו של ביאליק בעיר ההרגה.)וימצאו עצמם מול המציאות שהשלטון ומנגנוני התעמולה השקריים,,ההסברה׳׳ מנסים להסתיר .שאנחנו מדינה מצורעת החוברת לגרועים שבשליטים. תמורת תמיכה פוליטית ובצע כסף ממכירת נשק.אולי כמו שקרה אחרי מלחמת יום-כיפור יבינו שמשטר האפרטהייד רק יוליך לאסונות נוספים, שכולנו נשלם את מחירם. עד אז חיילים ומתנחלים הם מטרה לגיטימית ללוחמי החופש הפלסטינים.טענתך שגם את רוצה שלום והתפייסות עם הפלסטינים אבל מביטה רק עליהם כרוצחים עושה את רצונך זה למלה חלולה.
לדפנה: בנוסף אני לא בעד פינוי מתנחלים בכוח ולנגד עיני הדוגמא האלג׳ירית. בעת קבלת העצמאות וגמר החלום של ,,צרפת מעבר לים׳׳ עם הפרחת השממה וכו, וכו, כשנתנו למתנחלים וליהודים, שהיו העדה הילידית היחידה שזכתה בשוויון זכויות האפשרות להשאר באלג׳יר העצמאית או לחזור לצרפת ( למעלה ממליון מתנחלים אחרי 130 שנות כיבוש צרפתי) .
כולם, למעט בודדים שעזרו לאלג׳ירים במאבקם חזרו לצרפת, שם יוצאי אלג׳יריה היהודים הפכו לרוב בין יהודי צרפת.
אני תומך בתנועת ,,מולדת 1 ,2 מדינות׳׳ הגורסת שכל השטח בין הנהר לים הוא מולדתם של 2 העמים. והגבול בין המדינות על הקו הירוק יהיה פתוח. מתנחלים ( ויש כאלה) שמעדיפים לגור במה שנתפס על ידיהם כמולדתם ולו תחת שלטון פלסטיני ישארו במקומותיהם .מי שיעדיף את חייו רק תחת שלטון ישראלי יצטרך לחזור לישראל עם נסיגת הצבא הישראלי משטחי פלסטין. בברכה פריץ היקה. פריץ שמי האזרחי הגרמני, שניתן לי עם הולדתי בנורטהיים ב1931.
ראשית, אין לי בעיה לקרוא לך פריץ היקה אם כך אתה מעדיף. חשבתי לתומי שפריץ זה בסדר.
שנית, לא טענתי שרק הפלסטינים רוצחים. איפה ראית את זה? התייחסתי לדבריו של אבו שחאדה, ובפרט לרצח בחלמיש, כי קומם אותי מאוד שהוא התנסח לגבי הארוע הספציפי הזה בצורה כל כך מינורית. זה היה רצח. אי אפשר לתת לזה שמות אחרים.
עם זאת, [ואתה כנראה לא תסכים איתי], רוב מעשי הרצח בכל זאת נעשים על ידי פלסטינים ולא על ידי יהודים. והרוצח מחלמיש הוא לא לוחם חופש פלסטיני אלא סתם רוצח.
שלישית, אני מבינה שאתה לא כל כך אוהב את הרעיון שצה"ל נמצא בשטחים. גם אני לא מתה על זה. [אוסיף ואומר שאחד מאחייני עזב את הארץ בתום השרות הצבאי בדיוק בגלל זה. הוא ידע שהוא יידרש לעשות הרבה ימי מילואים, בשטחים, בהגנה על מתנחלים, והחליט לנצל את הפספורט האמריקני שלו ולחיות בארה"ב]. ועדיין, כל עוד לא הגענו להסדר, אין כנראה ברירה אלא להחזיק שם צבא. שים לב שלא רק אתה חולק "מחמאות" לצבא, גם המתנחלים עושים את זה. אז אולי בכל זאת הצבא עושה את המיטב שהוא יכול, במציאות הבלתי אפשרית שלנו.
רביעית, כתבת עוד שלשום שהמתנחלים התיישבו בשטחים כבושים ובכך הם הפכו את עצמם למטרה לגיטימית. ובכן, פריץ היקה, יש מספיק פלסטינים שרואים גם בך מישהו שהתיישב בשטח כבוש. קרא את ספרו האחרון של ניר ברעם, דבר עם חוקרים בתחום, ותבין שכיום רבים מהפלסטינים רואים את שורש הבעיה ב – 1948, לא ב – 1967. האם תאמר שגם אתה ואני בעצם מהווים מטרות לגיטימיות לאותם אלה שאתה קורא להם "לוחמי חופש פלסטינים"?
רביעית, אני לא חושבת שהאחריות למצב היא רק על ממשלות ישראל לדורותיהן. ישראל קיבלה את תכנית החלוקה ב – 1947. הערבים דחו אותה ויצאו למתקפה כוללת נגד המדינה מיד עם צאת הבריטים מהארץ. מי שהביא לקריסת הסכמי אוסלו היו עראפאת ועשרות מעשי טרור שהוא אפילו לא ניסה למנוע. וזה כמובן אותו ערפאת שדחה את הצעתו הסופר-נדיבה של ברק והביא שוב לסדרת מעשי טרור רצחניים בלב הארץ [ולא בשטחים].
אבא אבן היטיב להגדיר את העמדה הערבית כשאמר כי "הערבים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות".
ולבסוף, כשאתה רואה מה קורה בסוריה, ובמדינות ערביות אחרות, אתה באמת כל כך תמים להאמין שניתן יהיה לחיות בשתי מדינות עם גבול פתוח ביניהן? אני, איכשהו, מתקשה להאמין שזה יכול לקרות.
כל טוב לך, פריץ היקה.
לדפנה 27.7. שלום רב. איך לקרוא לי , לא חשוב שמי העברי יהושע.
1) שורש הבעיה הוא בהצהרת בלפור מ29.11.1917 בלשוננו כ׳׳ט בנובמבר. אז היו בטריטוריה שהפכה אח׳׳כ לפלסטינה-א׳׳י פחות מ 10% יהודים וברובם חרדים אנטי-ציוניים,, ישוב ישן׳׳ שראו בציונות המדינית כפירה באמונה הדתית.ההצהרה כזכור הבטיחה שאחר הכיבוש מידי האימפריה העות׳ומנית יוקם שם ,,בית לאומי יהודי׳׳.הגבולות נקבעו רק ב1923, אבל לפי התפישה הבריטית דאז גבול הבית הלאומי היה,,מדן ועד באר-שבע׳׳ התנכ׳׳י . במהלך המו׳׳מ עם צרפת שהיתה מיועדת להשתלט על מה שהיה אח׳׳כ סוריה ולבנון לפי הסכם סייקס-פיקו, עמדו הבריטים במיוחד על כך שמעיינות הדן צריכים להכלל במנדט הברטי כי המים נחוצים לפיתוח חקלאי של הבית הלאומי היהודי העתיד לקום.
התנועה הציונית נוצרה עקב מצב היהודים באירופה בסוף המאה ה19, רדיפות יהודים באימפריה הצארית ועלית כוחה של האנטישמיות הגזענית במרכז ומערב אירופה, לא בגלל מצב היהודים בעולם הערבי-איסלאמי. לא שלא היו שם הפליות ורדיפות ,אבל מעולם לא בהיקף שחוו היהודים באירופה הנוצרית לדורותיה ממעשי הטבח ההמוניים בזמן מסעי הצלב ואילך וזה עוד לפני השואה במהלך מלה׳׳ע 2. ( מכרה שלי פעילת שלום שעלתה לארץ מסוריה ספרה שסבא שלה שעבר מצפת לבירות ואח׳׳כ לדמשק אמר: ,,עד שבאו הציונים הכל היה בסדר׳׳ לא שזה כל האמת אבל יש בזה הרבה מהאמת כי היחס ליהודים בעולם הערבי הורע עקב הקמת הבית הלאומי של המנדט וכמובן המדינה אח׳׳כ. מאחר שהסיבות להצהרת בלפור ומה שבא בעקבותיה טענת סירוב ההנהגה הערבית לכל פעילות ציונית היא רצינית וראויה להתיחסות. לא הם צריכים לשלם את מחיר הרדיפות באירופה.למרבה הצער הם לא עמדו בהבטחתם שכל יהודי שחי בארץ לפני מתן הצהרת בלפור יחשב כאזרח פלסטיני ובהתקפות פלסטינים על הישוב היהודי החל מ1929,הם לא נמנעו מלהתקיף גם את הישוב הישן שלא היו לו כוחות הגנה. רבים נצלו ע׳׳י שכניהם המוסלמים התוקפים באו בד׳׳כ מישובים ערביים אחרים.
הסירב הטוטלי בודאי לא היה מחוכם והתעלם הן מהמציאות בזירה הפוליטית הבינלאומית בעקר מעלית הנאצים לשלטון. ןהן מהכוח הכלכלי והעדיפות האירגונית-צבאית של הסקטור היהודי על אף שהיה במיעוט. זה בודאי לא היה מחוכם להתחבר לנאצים בחינת,,אויב אויבי הוא ידידי׳׳הרי האינטרס שלהם היה שמצב היהודים בארצות חוץ טוב ולא יהיה לחץ לעליה. גם דיכוי המרד הערבי של 1936-9 החליש מאוד את ההנהגה הערבית והסקטור הערביבמאבק ב1947-8( למזלו שלהישוב היהודיבכלל והכותב
בפרט. אמנם משפחתי איבדה את אחי בקרב לטרון במאי 1948)
ההצהרה נתנה לתנועה הציונית שהיתה אז תנועה קטנה. זאת מתוך שלל מניעים מהם של אינטרסים אימפריאליים אבל גם אידאולוגיים של זיקה לתנ׳׳ך-הברית הישנה ומתוך הוקרה לויצמן עצמו על תרומתו למאמץ המלחמה הבריטי.( בצד הגרמני היה זה היהודי פריץ האבר שתרם את יכולתו המדעית לצבא הגרמני).
2) אשר לרצחנות לטעמי במרחב השליטה הישראלי כוחות הצבא הישראלי בעקר מאז ה6.67 הם הרוצחים הגדולים של אוכלוסיה לא חמושה גם במלחמות שוא בלבנון גם במלחמת יום כיפור שנגרמה בשל סרבנותה של גולדה מאיר ימ׳׳ש לקבל את השלום שקיבל בגין רק לאחר אלפי קרבנות משני הצדדים וגם בהתנפלויות מדי כמה שנים על עזה. אבל תמיד הקרבן הבודד,או המעטים עם הפוגע הבודד או המעטים ,זה הרבה יותר דרמטי וזוכה לכותרות גדולות ולזמן טלויזיה ארוך כשהקרבנות בצד שלנו. לטעמי טייס המטיל פצצה של טון על מבנה כדי לעשות,,סיכול ממוקד׳׳ ותוך כדי נהרגים ונפצעים עשרות כפי שקרה בעזה,הוא ושולחיו הם מרצחים נתעבים.
3) אשר לאבא אבן: הוא הוכיח שנואם יכול להיות דמגוג שפל גם באנגלית האוכספורדית הכי נמלצת. מי שהחמיץ לא פחות היתה ישראל שתמיד שאפה להתרחבות טריטוריאלית תוך כדי בירבורים על ,,כמיהתינו לשלום׳׳( בתנאישאנחנו נכתיב אותו)
אבן זה שטען על הקו הירוק,,גבול-אושביץ׳׳ זה גבול שמדינה שיש לה את הצבא הכי חזק באיזור ושממנו יצאה לגדול ניצחונותיה הצבאיים.אני לא מכיר זילות שואה גדולה מזו.
4) על אמונה כמובן אי אפשר להתוכח . אני מאמין ע׳׳ס שיחות רבות עם פלסטינים בכל מינירמות מקלאים ועד אישים בעמדות הנהגה שלי ושל אחרים שאפשר להגיע לשלום.
בתודה על תשומת הלב ובברכה. פריץ היקה.
לפריץ שלום,
ראשית, שני תיקונים לדבריך, [וסליחה מראש]:
1. הצהרת בלפור פורסמה ב – 2 בנובמבר 1917, והתאריך כ"ט בנובמבר אינו מתייחס אליה.
כ"ט בנובמבר מתייחס ל – 29 בנובמבר 1947, [עירוב משונה של תאריך עברי ולועזי], בו
התקבלה ההחלטה באו"ם על תכנית החלוקה.
2. לפי כל הבדיקות שעשיתי אבא אבן מעולם לא השתמש בביטוי "גבולות אושוויץ".
ב – 1969 אבן התראיין לשבועון "דר שפיגל" וניסה להסביר דרכו לעם הגרמני את החשש
הרב בישראל מפני נסיגה לקווי 67. העיתון "ידיעות אחרונות" נתן לדבריו את הכותרת
"קווי 4 ביוני מזכירים לנו את אושוויץ". אתה מוזמן לקרוא את הדברים בבלוג של
העיתונאי רפי מן: /גבולות-אושוויץ-מה-בדיוק-אמר-אבא-אבן/https://rafimann.wordpress.com/2013/07/31.
במאמר מופיע צילום של המאמר בשפת המקור, כך שאני מניחה שתוכל לבדוק
ולהשוות.
באופן כללי, נראה לי שאתה שופט את אבא אבן לחומרא, ובלי שום הצדקה.
ובקשר לדברים האחרים שכתבת:
ראשית, באחת מתגובותיך הקודמות כתבת ש"מחמוד עבאס עושה כל מאמץ להפחתת האלימות הפלסטינית….". איך המאמץ הזה מתיישב עם הכספים הרבים המועברים למחבלים ולבני משפחותיהם? כספים המועברים כמשכורות קבועות, בסכומים שהם הרבה מעבר לצרכי המחיה של משפחה ממוצעת. כל עוד אלה הם פני הדברים, בעיני מחמוד עבאס דווקא מעודד את הטרור.
שנית, היחס שלך לצבא הישראלי מאוד מוזר בעיני. הצבא הרי לא קובע ולא מחליט ולא עושה אלא את מה שהדרג המדיני החליט שיעשה. הצבא הרי לא החליט לפלוש פתאום ללבנון, או לצאת למלחמה בעזה.
האם אתה מצפה שהצבא יסרב לקיים את החלטות הדרג המדיני? איזו מדינה אתה רוצה שתתקיים כאן? מה אתה מציע במקום הצבא הזה? או שאולי לדעתך אין צורך בצבא, ואפשר לסגור אותו ולהתקיים בלעדיו? באמת מעניין איך ייראו חיינו אחרי שזה יקרה.
בנוסף, כשאתה מדבר על "הצבא הישראלי", נראה שאתה שוכח שהוא מורכב מהרבה פרטים. לא דומה החייל משה לחייל יעקב. אלאור עזריה הוא בפירוש לא דוגמא מייצגת לחייל המצוי. ההיפך הוא הנכון.
לצערי, אין לי אפשרות להשיב לכל דבריך. כתבת הרבה, ואולי בהזדמנות אחרת אוכל לכתוב עוד.
לבסוף, גם אם עברו הרבה שנים מאז, אני מצטערת שנאלצת לחוות את מותו של אחיך. אציין רק כי, [באופן מוזר], גם קרוב משפחה שלי נהרג בלטרון. זה קרה ב"מבצע בן-נון ב'", ב – 31 במאי 48', שמו היה וולטר, והוא עלה מוינה, אוסטריה, במרס 1939. בחייו הקצרים הוא הספיק לשרת ב"הגנה", להתגייס לבריגדה, לסיים לימודי הנדסה בטכניון, ואז הוא נהרג בלטרון. מדובר בקרוב בדרגת דוד, שלצערי לא יצא לי להכיר.
למרות חילוקי הדעות בינינו, נעם לי מאוד לנהל איתך את השיח הזה.
דפנה, קטונתי מלהתערב בויכוח המעניין שלכם ולכן אעיר רק, שהמציאות מלמדת אותנו, שאלאור אזריה (זה השם הנכון) הוא כן דוגמא מייצגת לחייל הישראלי. הקביעה בפסה"ד כאילו המעשה שלו (שהוא לא פחות מרצח) הוא "מנוגד לרוח צה"ל" הוא אפולוגטיקה משפטית וחלק מהסיבוב שהמדינה בכלל ובית המשפט בפרט עשו על גבו של אזריה.
לעופר,
טעיתי בשמו של הרוצח? לא נורא. הוא יצטרך להשלים עם זה.
בעניין היותו דוגמא מייצגת לחיילי צה"ל, – לדעתי אתה ממש טועה. אחת ההוכחות היא בצילומי הארוע עצמו. הרי במשך 11 דקות הסתובבו ליד המחבל לא מעט חיילים ואזרחים, ואיש לא ניסה לפגוע בו, עד שהגיע אלאור אזריה וירה.
בכל מקרה, זה לא "הצבא", אלא חיילים בצבא. החיילים הרי לא מקבלים הנחיות לפגוע באזרחים. יותר מכך, אני בטוחה שהם מקבלים הנחיות הפוכות, – להמנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים.
דפנה, אני לא מכיר את הוראות הצבא, ולכן אינני בטוח כמוך איזה הוראות נותנים שם. אזרחים לא חמושים מוכיחים יכולות "ניטרול" גבוהות בהרבה מזו של הצבא, ללא שום שימוש בנשק חם, כמו שהיה אתמול בסופרמרקט, מה שמביא למסקנה, שאו ומביאים לאחת משלוש מסקנות: הצבא מקבל הוראות שגויות מההנהגה האזרחית, מפקדי הצבא נותנים הוראות שגויות לחיילים הפשוטים, החיילים הפשוטים מבצעים לא נכון את ההוראות. אפשרי, כמובן, גם שילוש של האפשרויות הנ"ל. כך או כך, ברור שיש מי שצריך להענש על הרג לא מוצדק. זה לא קורה, וזה חמור מאד. מקרה אזריה הוא מקרה בודד, שבו, כפי שהבהרתי, המערכת המשפטית עשתה לטעמי סיבוב של אפולוגטיקה על גבו של חייל פשוט שמטרתו להסביר מדוע הוא היחיד שנענש.
לדפנה 1.8.17 : שלום רב.1) תודה על תיקון התאויוט שלי, כנראה בעקב גילי המתקדם.
2) העיתונאי שכך עיוות את גברי אבא אבן ראוי לכל גנאי. לי אין זמן לנבור בארכיונים וזה מה שזכרתימהפירסום בעיתונות. למרות זאת איני חוזר בי מתיאור אבא אבן כדמגוג באנגלית אוכספורדית צחה עדיין יש מספיק דוגמאות. הוא היה שליחו הנאמן של ב.ג..
כש נתגלתה ברבים פעולת, התגמול הנפשעת בקביה,שם בפיקודו של שרון פוצצו במתכון עשרות בתים על יושביהם/הן ונרצחו כ60 חפים מפשע,זאת כנקמה על רצח אשה ובנה ביהוד. ניסה אבן לטעון במועצת הביטחון שלא יחידה צבאית בצעה את המעשה אלא קבוצת אזרחים נזעמים.הגיב ב.נ.: ,,אתה שיקרת כלכך טוב עד שכמעט האמנתי בעצמי׳׳.
3) על השת׳׳פ של עבאס עם השלטון הישראלי ,במקרה זה נאמנים עלי דוברי השלטון הישראלי והפירסומים בתקשרת. . גם ככה הוא נתקל בביקרת חריפה בקהילה הפלסטינית ,אז עוד שלא יסייע למשפחות של מי שבעיניהם לוחמי חופש ונספו בפעילותם הרי הרוב הגדול לא יוצאים בחיים ממילא, כולל ה,,פושעות/עים בני ה13 אשר רצים לתקוך בסכינים ובמספרים חיילים במחסומים או בסימטאות הרבעים העתיקים בערי הגדה.
4) בנוגע לצבא: בודאי שהוא מבצע את מדיניות הדרג המדיני, אין חולק על כך: להיות צבא שיטור,לדכא מליוני נתינים חסרי זכויות, לתמוך במתנחלים ולעמוד מהצד כשהם פוגעים בפלסטינים בעוד שהחוק הבינלאומי מחייב את הכוח השולט להגן על האוכלוסיה הנכבשת ,משימתו של הצבא במפורש להגן על המתנחלים. במו אזני שמעתי כשעדיין יצאתי בחברת אירגוני זכויות אד0 את יודעת הבוגדים האלה) לעזור לפלסטינים בעבודות חקלאיות ולהפגין נוככחות ישראלים ,למתן תגובות אלימות של הצבא והמתנחלים. אבל זה לא פוטר את מבצעי פשעי המלחמה ופשעים כנגד האנושות כמוגדר בחוק הבינלאומי
מאחריותם האישית בכל הדרגים מהש.ג. והשקמיסט עד הרמטכ׳׳ל. לכן אני מתנגד לשרות צבאי בכלל( גלוי נאות:לי קל לדבר כי אני לא נדרש לשלם מחיר. מה הייתי עושה לו הייתיבן 18 עם אותן דעות איני ודע אם היה לי את אומץ הלב האזרחי לסרב ולשאת בכל הכרוך בכך , בדוד חברתי.כלא וכו׳. בגיל הזה חשוב להיות יחד עם חבריך).
לטעמי ,מי שמבצע את כל הפשעים הכרוכים במשטר האפרטהייד עליו לתת את הדין על כך ומאחר והמדינה כמובן לא עושה זאת זה תפקידו של בית הדין הפלילי הבינלאומי,
ואני מייחל לכך שהן קובעי המדיניות והן המבצעים יפחדו לצאת את גבולות הארץ פן יעצרו כדי להשפט .
5) אני מזדהה עם הערתו של עופר בקשר למי בקשר לאלאור עזריה.
6) בקשר לנפילת דודך בלטרון ב1948. אין משפחה בישוב אז שלא נפגעה מהמלחמה
נפלו אז כ6000,רובם הגדול חיילים וגם אזרחים ורבבות נפצעו. כל קרבן הוא הרי עולם מלא ועתיד שלא התממש. כם הנצחון הכי מפואר משאיר מאחוריו משפחות רבות שחייהן נהרסו . לקרבנות ולמשפחותיהם אין שמחת ניצחון. ע׳׳כ כל מאמץ למנוע מלחמה כדאי.
בברכה יהושע