טבע היא מופת לכישלונו של החוק

המקרים שבהם יש הסכמה בין ההסתדרות לאוצר בעניינים הקשורים בסכסוכי עבודה הם נדירים. בעקבות כוונתה של חברת "טבע" לפטר 350 עובדים במפעליה בכפר־סבא וברמת חובב, בכיר במשרד האוצר צוטט בעיתון זה אתמול כמי שאמר "כדאי שטבע תשקול את הפיטורים". גם הסתדרות העובדים הכללית (שהחברה התעלמה ממנה לחלוטין, אף שהיא הארגון היציג של העובדים) הכריזה על סכסוך עבודה והבהירה שמוטב שהחברה תשקול שוב את המהלך.

אחדות דעים זו בין בכירים באוצר להסתדרות, כמו גם זעמם של כמה חברי כנסת על הפיטורים ב"טבע", נובעת במידה רבה מכך שחברה זו קיבלה את הטבות המס הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל. לפי נתוני רשות המסים, בין השנים 2006־2014 קיבלה טבע הטבות מס שהגיעו ל־18.3 מיליארד שקלים.

הטבות אלה מוענקות על ידי המדינה מכוח חוק עידוד השקעות הון שנחקק ב־1959 ומטרתו עידוד התעסוקה בישראל, בעיקר בפריפריה. במהלך השנים הוכנסו שינויים שונים בחוק כדי להבטיח שמטרה זו תושג, אולם מחקרים שבחנו את השפעתו הצביעו כי הטבות הענק האלה, שרובן המכריע מוענק לטבע ולמספר מועט של תאגידים בינלאומיים גדולים, אינן מממשות את תכלית החוק.

מהדוח המקיף של "צוות הבדיקה לעניין הטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון" של משרד האוצר, שפורסם לפני שנתיים, עולה שאין קשר בין היקף ההטבות לבין היקף המועסקים בחברה. בנוסף, בניגוד למטרת החוק, כשני שלישים מהחברות המקבלות את ההטבות ממקמות את מפעליהן במרכז הארץ ולא בפריפריה כנדרש. יתרה מזאת, כאשר בוחנים היכן מתגוררים העובדים, עולה שגם כשהמפעלים נמצאים בפריפריה חלק גדול מהעובדים מגיע ממרכז הארץ. יוצא שמיליארדי שקלים מכספי ציבור, שמטרתם לעודד את הפיתוח הכלכלי והחברתי ולצמצם את הפערים ברמת החיים ובשכר בין המרכז לפריפריה, ניתנו להגדלת רווחיהם של תאגידים גדולים.

טבע היא מופת לכישלונו של החוק. למרות הטבות המס במיליארדים שניתנו לה, מצבת העובדים בחברה קטנה מ־7,397 מועסקים ב־2012 ל־6,863 עובדים ב־2016. לדברי אלירן קוזליק, יו"ר ועד עובדי המפעל בכפר־סבא, אחת משיטות העבודה של החברה בניהול מצבת כוח האדם שלה היא שיטת "הדלת המסתובבת" – פיטורי עובדים קבועים וגיוס חדשים באמצעות חברות קבלן.

העובדים המפוטרים משלמים את מחיר ההפסד שנגרם לטבע בגלל אובדן הפטנט על תרופת הדגל שלה, קופקסון, לטיפול בטרשת נפוצה, אולם לא פחות מכך הם משלמים את מחיר הכישלון הניהולי והממשל התאגידי של החברה. כישלון זה בא לידי ביטוי בסדרת רכישות כושלות של חברות תרופות אחרות, שגרמו לטבע לאבד יותר ממחצית מערכה של המניה בשנתיים האחרונות ויצרו לה חוב של עשרות מיליארדי שקלים. הרכישות הכושלות הביאו להתפטרותו של המנכ"ל הקודם, ארז ויגודמן, שפרש מהחברה עם מצנח זהב בסכום של 3 מיליון דולר. במקומו מונה לתפקיד המנהל הזמני, פרופ' יצחק פטרבורג, שעלות שכרו תגיע השנה ל־34 מיליון שקלים.

פטרבורג, צריך להזכיר, שימש במהלך שנות הכישלון בטבע כיו”ר הדירקטוריון של החברה – הגוף שאמור להנחות ולפקח על התנהלות החברה ולשאת באחריות לה – ונשיאה באחריות הייתה צריכה לגרום לו לפנות את מקומו. אולם בתרבות הממשל התאגידי בישראל כישלונם של מנהלים וחברי דירקטוריונים המותירים אחריהם אדמה חרוכה הוא רק מקפצה למינוי הבא והזדמנות נוספת להתעשר על חשבון כספי הציבור ופרנסת העובדים.

פורסם בידיעות אחרונות