ד"ר מנסור, זה לא בגלל שאתה ערבי
מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל
יש להניח שאיש מתושבי המועצה המקומית כוכב יאיר/צור יגאל אינו שייך לארגון להב"ה – הארגון למניעת התבוללות בארץ הקודש, הרודף אחר יהודים המקיימים יחסים אינטימיים או עסקיים עם ערבים, וגם לא לארגון האוהדים של בית"ר ירושלים "לה פמיליה" – המתנגד לשילוב שחקנים ערבים ומוסלמים בקבוצה. העדפותיהם הפוליטיות של אנשי היישוב המבוסס (הממוקם בעשירון השמיני העליון במדרג הרשויות והעיריות) רחוקות מאוד מהשוליים הימניים של המפה הפוליטית. בבחירות האחרונות לכנסת 40% מהבוחרים ביישוב הצביעו למחנה הציוני, כ-17% ליש עתיד וכ-7% למרצ. מיטב הבורגנות הישראלית. אני גם מניח שלא מעט מהם רואים עצמם שייכים ל"ארץ ישראל היפה והשפויה".
אולם זה לא מה שעולה מהדיון הארוך המתנהל שלוש שנים בבית המשפט המחוזי בלוד ודן בעתירה שהגיש ד"ר אחמד מנסור, רופא עיניים מטירה, באמצעות עו"ד גיל גן־מור מהאגודה לזכויות האזרח. בעתירתו נגד המועצה המקומית כוכב יאיר/צור יגאל ונגד העמותה המפעילה את הקאנטרי קלאב, טוען ד"ר מנסור שהם מסרבים למכור לו ולמשפחתו מנוי מכיוון שהוא ערבי – דבר המנוגד לחוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים משנת 2003, האוסר, בין השאר, על אפליה מטעמי לאום.
אפליה מטבעה במקרים רבים אינה גלויה. הגוף המפלה אינו מכריז עליה בפומבי. הוא מסתיר אותה בטעמים נייטרליים לכאורה המצדיקים את התנהגותו. בלשון משפטית מכנים זאת "אפליה עקיפה". לכן, לא פלא שקשה לעקוב אחר הלוליינות המשפטית שבה נוקטת המועצה המקומית כדי להצדיק את סירובה למכור מנוי לד"ר מנסור. תחילה טענה כי הטענות צריכות להיות מופנות כלפי הקאנטרי, שהוא גוף פרטי, ולא כלפיה, וכן שהחוק אינו אוסר על אפליה מטעמי מקום מגורים. במקביל נטען כי הסירוב למכור מנוי לד"ר מנסור נובע מהעובדה שקיים עומס מנויים בבריכה. אולם, כפי שעולה מהעתירה, באותה עת סבל הקאנטרי דווקא ממחסור במנויים ולכן הרחיב את מכירתם גם לתושבי היישובים הסמוכים, צור יצחק וצופים.
בעוד הדיון המשפטי מתנהל, חלה תפנית בעלילה. הכנסת חוקקה תיקון לחוק שאסר גם על אפליה מטעמי מגורים, ובכך שמטה את הקרקע מתחת לטיעון שהדבר מותר. אבל באותו תיקון קבעה הכנסת גם שמותר לרשות מקומית להבחין בין תושביה לבין מי שאינם תושביה, ולהעדיף את תושביה. למשל, במתן הנחות לתושבים. העדפה כזו, לפי התיקון לחוק, לא תיחשב לאפליה.
המועצה המקומית קפצה על הסעיף הזה כמוצאת שלל רב, ביטלה את המינויים של תושבי צור יצחק וצופים כדי שלא תעלה טענה שהיא מפלה את ד"ר מנסור לעומת המנויים של יישובים אלה, ועתה היא טוענת כי התיקון לחוק מתיר לה להבחין במכירת מנויים בין תושביה לתושבים של רשויות אחרות, וזו ההצדקה לסירובה למכור מינוי לרופא המתגורר בטירה.
מקריאת הפרוטוקולים של הוועדה שדנה בתיקון לחוק, ומהתבססות על תקדימים משפטיים שדנו במקרים דומים של איסור אפליה ופרשנות של עקרון השוויון העומד בבסיס חוקי היסוד של מדינת ישראל, ברור שכוונת המחוקק בניסוח התיקון לא הייתה להעניק לרשות מקומית סמכות להפלות ולהדיר תושבים של רשויות מקומיות אחרות. אם תתקבל בבית המשפט הפרשנות של המועצה המקומית כוכב יאיר/צור יגאל לתיקון הזה, ייווצר תקדים שיסלול את הדרך ליצירת משטר של הפרדה בין רשויות מקומיות חזקות לחלשות, משטר של אי־שוויון ובידול בין קהילות מקומיות מבוססות לבין רשויות מקומיות עניות שעל תושביהן תיאסר הכניסה לפארקים ציבוריים, לבריכות ולמתקנים ברשויות מבוססות כמו כוכב יאיר. אגב, בין המטופלים במרפאת העיניים של ד"ר מנסור יש לא מעט תושבים מכוכב יאיר.
פורסם בידיעות אחרונות
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
שאלה לפרופסור למשפטים יוסי דהאן: אני יהודי שרוצה לרכוש בית בטירה על מנת להיות שכן של דר' מנצור. האם לא אופלה לרעה ע"י תושבי טירה או אף ע"י דר' מנצור עצמו? מה דעתך?
עוזי, לא מדובר בקניית דירה, אלא במינוי לבריכה. אני מניח, שלא תהיה בעייה ליהודי לעשות מינוי לבריכה ביישוב ערבי, אם כי, הסיכוי שזה יקרה קטן מאד שכן אין כמעט בריכות כאלה. אני מניח גם, שערבי יעדיף לעשות מינוי בבריכה במקום מגוריו, שם הוא לא יקבל יחס מנוכר וגזעני, אלא, שמיעוט הבריכות ביישובים הערבים יוצרת מצב בו הוא נאלץ לעבור את מסכת ההשפלה המתוארת בכתבה.
עופר, ערבי מבוסס יעדיף בריכה של יהודים כי שם (יחסית) שומרים על הניקיון, הסדר והבטיחות.
לך לחופים ולפרקי מים מעורבים, והבט בהתנהגות של ערבים. ילדים חותכים בתור, בני נוער משתוללים ומציקים, מבוגרים משליכים פסולת על הקרקע, מוזיקה רועשת.
אדרבא, אולי זה מה שמונע מהכפרים הערביים הגדולים להקים בריכת שחיה עירונית- הם יודעים שזה פשוט גדול עליהם.
יש בגליל כמה בריכות- בכאבול באבו-סנאן ובטמרה, לפחות- כדאי לבדוק מה המצב שם.
הרי גזען לא הולך לרופא מהקבוצה ה-"נחותה".
יש כאן בעיה אמיתית. הלואי ומישהו היה מעיז לפתור אותה מן השורש, בשילוב של חינוך ופיקוח. בינתיים, הפתרון הוא "אני את נפשי הצלתי"- הסתגרות, ומנגד האשמות בגזענות.
ליכודניק, אני לא צריך את הסיפורים שלך. אני הולך. לחוף הים "המעורב" של עג'מי ביפו. החוף פתוח לכולם והוא הכי נחמד, הכי שקט והכי אנושי בת"א. המסתגר לא מציל את נפשו, אלא רק מרעיל אותה בגזענות.
שלום רב לעוזי קטן הנכבד. מומלץ שתקרא שוב, והפעם היטב, את מאמרו של יוסי דהאן ותבין על מה מדובר ועל מה לא מדובר: ד"ר מנצור אינו מבקש לרכוש בית בכוכב יאיר, אלא מנוי לבריכת השחיה, והחברים מכוכב יאיר נוקטים בתמרונים מילוליים שונים ומשונים כדי למנוע זאת ממנו. כל הפלפול ההיפותטי שלך בדבר רצונך (כביכול) לרכוש בית בטירה וכו' הוא קשקוש בלתי רלוונטי, הבא להצדיק אפליה על רקע גזעני. לידיעתך: היו וישנם מקרים של שכירת בתים ע"י יהודים בכפרים במגזר הערבי, והם דווקא נהנים משכנות טובה. דווח על כך לא פעם בתקשורת הכתובה והאלקטרונית כאחד.
ליוסי אמיתי – לא הבנתי מדבריך אם אתה באמת מאמין בדו-קיום אמיתי עם ערבים, או שהציפיה שלך לדו-קיום היא רק מהצד היהודי, ואילו מהצד הערבי ציפייה שכזו היא היפוטתית בלבד ובלתי רלוונטית.
מקובל עלי שתושבי היישוב קודמים ומגיעה להם הנחת תושב.
אבל אם "נפרץ הסכר" כולם זכאים. לא משנה אם הוא רופא עינים או אחרון עובדי הכפיים.
תושבי כוכב יאיר שהחלטתם פגעה בד"ר מנסור אינם גזענים, הם פשוט ציונים. מכיוון שהם גם שייכים לעשירונים העליונים וגם חולמים על "ארץ ישראל הקטנה והיפה , הם הבינו מזמן מה שכנופיית 'לה פמיליה' הבינה רק בשנה האחרונה, כשהחליפה את המונח 'גזענים' בהמנון שלה במונח 'ציונים' ללא צער וללא שינוי בתפיסת עולמה. צריך להבין כי ההפרדה של יהודים מן האחרים היא הפרוגרמה האמיתית של התנועה הציונית. פרוגרמה הנשענת על המיתוס בדבר קיומו של עם יהודי נבחר, נצחי ומיוחד, מעבר לתנאים היסטוריים קונקרטיים, מעבר למקום ולזמן. בשמו של מיתוס זה התנחלה התנועה בפלסטין ההיסטורית, כדי להוות "חומה בצורה של אירופה בפני הברבריות האסייתית". כאשר אימצה התנועה הציונית את עמדת האנטישמים הקלאסיים שטענו כי היהודים מהווים גורם זר בקרב האומות האירופיות, היא ניסתה להציג זאת באופן חיובי לדעתה: היהודים אמנם מהווים גורם זר בקרב העמים (כטענת האנטישמים), אך זאת אך ורק משום שהם מהווים בעצמם עם. השימוש במונח עם יהודי או אומה יהודית נעשו תוך בלבול מכוון, ונועדו לשמש ציר אידיאולוגי חדש לאותם אנשים ממוצא יהודי, אשר נטשו את דת אבותיהם בהשפעת ההשכלה, נטו ללאומנות המודרנית והפכו לחילוניים. הציונות שחששה מהתבוללות אותן שכבות, כלומר מנטישה מוחלטת של הדת היהודית, נטלה על עצמה את התפקיד של מיופת כח היסטורית של יהדות ההלכה . היא נטלה את מושגי היסוד של ההלכה היהודית המשיחית, חילנה אותם והלבישה אותם בלבוש מודרני. מושגים כמו הארץ המובטחת, גאולת הקרקע, ייחוד עם ישראל, עוינות כלפי גויים, העם הנבחר ועוד, הפכו להיות הבסיס התת הכרתי הקולקטיבי של היהודים הציונים. בסיס גזעני לחלוטין.
מדינת ישראל, תוצרתה של התנועה הציונית, הוקמה על בסיס המיתוס הכוזב, כי אכן היהודים הם אומה. אולם לאחר שסילקה התנועה הציונית מתוך האומה שניסתה לגבש את עם הילידים שבארצו התנחלה, נשאר הדבק היחיד המחבר בין יהודי רוסיה ובין יהודי תימן למשל, סידור התפילה היהודי על גווניו וההלכה היהודית. בניסיון לרמות את העולם, החליטו אבות הציונות להקים מדינה יהודית ולא מדינה דמוקרטית. במקום להפריד את הדת מן המדינה החדשה, כרכו אלה את הדת והמדינה יחד ונמנעו מליצור חוקה דמוקרטית המכירה ביושבי הטריטוריה כולה כאזרחי המדינה. כך, מי שרוצה להיות אזרח ישראל חייב להיוולד לאם יהודיה, לא משנה היכן או להמיר את דתו ליהדות. בכך נבדלת ישראל מכל המדינות הדמוקרטיות כולל אותן שנוצרו על ידי קולוניזציה, כמו ארה"ב, אוסטרליה, ניו- זילנד קנדה ואפילו דרום אפריקה. ידמה לנפשו הקורא כי מי שהיה רוצה להפוך לאזרח צרפתי היה חייב לעשות זאת דרך מיסה בכנסיה קתולית.
אלי, אתה צודק, אבל הדרך לריפוי המלא ארוכה ומסובכת מאד. אני מציע להתחיל עם טיפול סימפטומטי. למשל, בבעיה מהסוג שדר' מנסור נתקל בה, ובסיפורי הקלוץ מהסוג של עוזי קטן והליכודניק, שמטרתן להכחיש (במקרה הרע) ולהצדיק (במקרה הרע יותר) את הבעיה (אותה תיארת יפה ונכון).
ואולי המטרה היא להבין בכלל מהי עומקה של הבעיה וגם לנסות לקבל תשובה עניינית לשאלתי?
מזל שאנחנו לא חיים בשוייץ ואנחנו לא צריכים לצעוק שהגויים אנטישמים.