תם עידן הבלמים והאיזונים

חורבנה הזוחל של הדמוקרטיה בישראל כרוך בהכפפתה ליהדות הלאומית (המתנשאת, היהירה, הגזענית והמתנחלת), כך שהיא נעשית אתנית באופן מוחלט. המבוי ייסתם לגמרי כשהפלסטינים אזרחי ישראל יגורשו אל מחוץ למשחק הפוליטי, ולא יורשו להשתתף בבחירות לכנסת
מרזוק אלחלבימרזוק אלחלבי

משפטן, יועץ אסטרטגי, עיתונאי וסופר בעל טור קבוע בעיתון "אלחיאת"

יש המתארים את הדמוקרטיה בישראל כ"דמוקרטיה אתנית", ויש שמאפיינים אותה כ"דמוקרטיה עם כתמים" או "דמוקרטיה ליהודים". לרבים זה מובן מאליו שהדמוקרטיה בישראל אינה מושלמת ולו בגלל העובדה שבשני העשורים הראשונים לחייה היא קיימה ממשל צבאי ותפקדה בסיוע תקנות שעת חירום (תוקפן מוארך מעת לעת עד עצם היום הזה), ומאז היא חיה ונושמת בעזרת שלטון כיבוש צבאי ואחר בשטחים שנכבשו ביוני 1967. כמובן, שבצד תיאורי המעטפת ישנם תיאורי עומק המצביעים על כשל דמוקרטי שנעוץ בחסרונו של עקרון השוויון הבסיסי מספר החוקים לרבות מחוקי היסוד, עקרון שעליו מושתתת כל דמוקרטיה ראויה. לישראל כידוע אין חוקה שתבטיח זכויות מיעוטים מפני עריצות הרוב. ברקע מטרטר הצירוף הנשחק מיום ליום של "יהודית ודמוקרטית" שמשמעו מתן עדיפות לבני הלאום היהודי על פני שאר תושבי הארץ ואזרחיה, גם בשטחים הכבושים כמובן.

ובכל זאת, באופן המעדן את אופייה המפלה והפרקטיקות המדירות ביסודה של דמוקרטיה אתנית, דמוקרטיה זו פעלה בעזרת מערכת של איזונים ששיוו לה מראית עין של תקינות. מערכת המשפט שמרה על עצמאות יחסית ועסקה מדי פעם בביקורת שיפוטית שריסנה את הרשות המבצעת. גם היועץ המשפטי שיחק תפקיד דומה. הגדילה לעשות התקשורת שמדי פעם התגלתה ככלב שמירה של הדמוקרטיה. גם הכנסת וועדותיה הקשו ושאלו שאלות מגבילות. אלא שהיצירה הזו עומדת להיגמר די מהר משום שמערכת הבלמים והאיזונים השונים מצויה על סף קריסה. ראשית, משום שיש כוחות רבים שמעוניינים בקריסתה ופועלים לחולל זאת, לרבות הממשלה. שנית, משום שהדמוקרטיה הייצוגית מייצרת משמעות דמוקרטית רק למראית עין.

ראוי לציין, במיוחד לאור טענות הימין שממשלה מחליפים רק בקלפי, כי הימין עלה לשלטון בשנת 1996 לאחר שאיש ימין רצח את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. מאז הדמוקרטיה בנסיגה, ולא בגלל המתקפה הימנית אלא גם בגלל ההתרפסות של המחנה ממול. נדמה לי שה"נרצחים" התנדבו לבקש סליחה מהרוצחים במקום ששוועתם תעלה עד לב השמיים! התנהגות זו סייעה להביא לחורבנה הזוחל של הדמוקרטיה. הניסיון לקעקע את מערכת האיזונים בעיצומו והוא זוכה להצלחה לא מעטה. בעוד המחנה הטוען לכתר מתקרנף ומצטדק, מערכת המשפט נחלשת, במיוחד מאז פרישתו של אהרון ברק. חולשה זו נובעת בין היתר ממתקפה משולבת על השופטים ועל המערכת ועל העקרונות שהנחו אותה. גם האקדמיה, כמרכז עצמאי של איזון עממי ציבורי מוראלי, הדרדרה מאותה סיבה של מתקפה משולבת, נגד "כיסי ההתנגדות". מפת התקשורת השתנתה לטובת הממשל הימני – אם במבנה ואם בתוכן. גם הכנסת נחלשה בעידן הפריימריז. ולבסוף, הממלכתיות כמרחב ציבורי חופשי מהתערבות הממסד השלטוני, המערכת שאמורה לשמר עקרונות ונהלים לטובת הכלל הצטמצמה עד כדי גיחוך.

היצירה הזו עומדת להיגמר די מהר משום שמערכת הבלמים והאיזונים השונים מצויה על סף קריסה. ראשית, משום שיש כוחות רבים שמעוניינים בקריסתה ופועלים לחולל זאת, לרבות הממשלה. שנית, משום שהדמוקרטיה הייצוגית מייצרת משמעות דמוקרטית רק למראית עין.

למעשה, מערכת האיזונים הדרושה לדמוקרטיה ראויה לא מתקיימת עוד כי הממשלה יצאה למסע צלב נגדה. אם חוק הלאום יאושר סופית וייכנס לספר החוקים כחוק יסוד, יהווה פגיעה אנושה באותם מרכיבים בדמוקרטיה הישראלית שעוד פועלים. אין פלא שרבים וטובים תולים את יהבם במערכת אכיפת החוק כדי שתסייע במקום שהפוליטיקה הפסיקה לעבוד כי מישהו יירט אותה בנובמבר 1995 כשרצח ראש ממשלה! כי יש מי שהוציאו חוזה על ראשה ועמלים על שינוי כללי המשחק עד כדי הפיכתה לבלתי רלוונטית.

אכן, הדמוקרטיה בישראל שממילא הייתה מוגבלת מראשיתה, וגם בגלל נוכחותו המשמעותית של הכיבוש בתוכה, נתונה לפוטש ימני מתוכנן שתכליתו להכפיפה טוטאלית למשמעות היהודית הלאומית – להבדל מציונית חילונית – ולאיין אותה ממשמעויות מעשיות לכלל אזרחי ישראל. הפוטש הימני מרוקן אותה מעיקרון השוויון הפוטנציאלי שאולי אי פעם היה בה. כשהדמוקרטיה מוכפפת ליהדות הלאומית (המתנשאת, היהירה, הגזענית והמתנחלת) היא נעשית אתנית באופן מוחלט. המבוי ייסתם לגמרי כשהפלסטינים אזרחי ישראל יגורשו אל מחוץ למשחק הפוליטי, ולא יורשו להשתתף בבחירות לכנסת, כפי שמסתמן, כשלא תאפשר חילופי שלטון או כשתמנע חלוקה צודקת של הנטל ושל המשאבים. הדמוקרטיה תחדל מלהתקיים כשרוב אקראי כמו זה השולט עכשיו יכול לסנדל כל החלטה אזרחית בעתיד ובכל עניין ונושא, לרבות הסדרים עם העם הפלסטיני.

שינויי החקיקה השונים -אלה שאושרו סופית, אלה שאושרו למחצה ואלה שבקנה – מהווים בהצטברותם שינוי מהותי של הכללים הדמוקרטיים והופכים את הדמוקרטיה הישראלית שממילא מוטה לטובת קבוצה לאומית אחת על חשבון הקבוצה הילידית ללא יותר מאמצעי שליטה. דמוקרטיה במיטבה נוצרה כדי להביא לחילופי שלטון, לבקר את השלטון, לבוא אתו חשבון ובעיקר – להתנגד לו ועדיין ליהנות מזכויות וחירויות פוליטיות ואחרות. במצב שנוצר בישראל על ידי הימין הפוליטי אנו עדים לדמוקרטיה רובנית שלא משאירה שום סיכוי למיעוט, כל מיעוט, גם יהודי. זהו סוף עידן בפוליטיקה הישראלית, כשדמוקרטיה שהכרנו ושיחקנו לפי כלליה פשוט נגמרה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. סמולן

    מה שמוטט את השמאל הציוני, ולאחריו השמאל הלא ציוני ועוד מעט גם את השמאל האנטי ציוני היא רק ההיכרות עם האנטי ציונות הפלסטינית ונפלאותיה. וכן, אלו לא בשורות טובות עבורכם. אלא אם יקרה מה שהשמאל הציוני כה חשש ממנו, ויסתבר שבלי דמוקרטיה יעילותנו יורדת לרמתכם.

  2. רחמן חיים

    על איזו דמוקרטיה אתה מדבר? כאן הוקם שטעטל שהובא ממזרח אירופה עם כל הסממנים של הגביר הקובע את הזכויות של כל פרט בשטעטל. הגוי שיש לנצלו הוא הערבי, המזרחי, האתיופי. לפי הנסיון ההיסטורי, סופו של שטעטל זה להתפרק ולהיעלם במלחמת 'אזרחים'.

  3. דפנה

    אני נאלצת להסכים איתך, מרזוק.
    המצב עצוב וכואב.

  4. נפתלי אור-נר

    כותב אינטליגנט המטיב לתאר את חולשת הדמוקראטיה בישראל. אם המחנה הדמוקראטי לא יתעורר לפעולה נחרצת ומתמשכת ישראל תיהפך, תוך מס' עשורים, למדינה תיאוקרטית-לאומנית לא דמוקראטית בעליל

  5. יוסי ברנע

    הדמוקרטיה הישראלית הייתה מלכתחילה דמוקרטיה פורמלית. ראשית התרבות הפוליטית עוצבה לפי המודל הקולקטיביסטי ששלט בכיפה, מה גם שהדת היהודית מחד לא הוכשרה היסטורית לקיום במדינה, כל שכן דמוקרטיה, ומאידך אינה עולה בקנה אחד עם הדמוקרטיה הליברלית על זכויות הנשים שהיא חופנת. שנית חוק השבות משנת 1950 נתן לאינדבידואל היהודי באשר הוא את שרביט הריבונות, דבר שאין לו שום רע בעולם המערבי ,כולל גרמניה המשוות בשל "חוק השבות הגרמני", שלמעשה שונה מזה שלנו וגם שונה בשנות ה-90 . לכך יש להוסיף את חוק האזרחות המפלג את האזרחים לאזרחים פריבילגים מתוקף שיבה, לעומת אזרחים נחותים מתוקף ישיבה, מה שהוא גם אבסורדי במדינה טריטוריאלית. יש גם להזכיר את הפקעת האדמות, ואת "הנוכחים הנפקדים" ואת "רשות הפיתוח" שהייתה פיקציה פונקציונלית לנישול. במילים אחרות על תשתית המדינה שהוקמה ע"י השמאל הציוני, שהייתה תשתית אתנוקרטית מחמירה למהדרין הקצין השלטון הקיים את קווי המתאר של המכונה "דמוקרטיה יהודית דמוקרטית". ולא יבוא לציון גואל, כי כך אין בונים מדינת לאום דמוקרטית.

  6. פריץ היקה הצפונבוני

    אמנם דמוקרטיה מושלמת יש רק אצל מלאכי השרת. ופגמים רציניים היו וישנם גם במדינות הנחשבות דמוקרטיות נאורות ( עבדות ב ארה׳׳ב ואח׳׳כ הפליות חוקיות וחוקתיות נגד אפרו -אמריקנים וגם נגד קבוצות אתניות לא לבנות אחרות.שלילת זכות בחירה של נשים בשוייץ עד אמצע המאה ה20).אך בעוד שבארץ פלסטינים נהנו מזכויות דמוקטיות מסוימות, יש משטר אפרטהייד של קבע על הנתינים הפלסטיניים חסרי כל זכויות בשטחים הכבושים ,כולל תושבי עזה בשליטה מבחוץ. מעמד ביניים במזרח ירושלים הכבושה זה הופך את המשטר הישראלי לבלתי דמוקרטי וע׳׳כ אין מחויבות מוסרית לציית לשלטון זה.
    נהפוך הוא : לגיטימי לגמרי להפר את חוקי העוולה שלו. לגיטימי לגמרי שלא לשרת בצבא הכיבוש. לגיטימי לגמרי להמנע מלצרוך מוצרי ההתנחלויות הבלתי חוקיות לפי החוק הבינלאומי.