• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

ב. מיכאל לא הבין את "אלטנוילנד"

מעבר למסר הקטנוני משהו שמבקש להעביר הפובליציסט והסאטיריקן ב. מיכאל (מירי רגב לא קראה את הספר!), נראה כי מיכאל בעצמו לא ירד לסוף דעתו של המחבר או של מטרותיו הפוליטיות. באמצעות "אלטנוילנד" הרצל מכשיר את הקרקע לקראת השתלטות יהודית-אירופאית על הארץ, כשהסיפור מגלם למעשה רציונליזציה של נישול פלסטינים מארצם

לתומי חשבתי שמבזקים שנשלחים לסלולר אמורים לבשר על דבר מה דחוף או יוצא דופן. ואולי באמת חשוב מאד לעדכן את כל קוראי עיתון "הארץ" ש"מירי רגב לא קראה את אלטנוילנד", לשון המבזק שהתקבל אצלי לפני כשבועיים. כך לפחות לטענת הפובליציסט ב. מיכאל, בעקבות סטטוס של מירי רגב בנושא הר הבית, שהופיע או לא הופיע, בספרו של בנימין זאב הרצל "אלטנוילד". לטענת רגב גיבורי ספרו של הרצל עולים להר הבית שנבנה כבימי קדם. מיכאל, לעומת זאת, טוען שהרצל בכלל חזה בית מקדש במקום אחר, ומכאן הסיק שרגב לא קראה את הספר.

ובכן, אני מניח שב. מיכאל קרא את אלטנוילנד. קרא, אבל אני בספק רב אם הבין את הספר. לטענת מיכאל, "הרצל של אלטנוילנד הוא ליברל נאור, אנטי-גזען מושבע, אנטי-קלריקל קיצוני וחילוני טוטאלי". בהמשך מציין מיכאל כי בספר ישנן "עוד ועוד מילים נחרצות ונאורות. על מוסר ושוויון, זכויות אדם, חינוך ועבודה, תרבות ואקדמיה, לאומנות מול נאורות."

אלא שלא דובים ולא יער, ומי שקרא את "אלטנוילנד" יודע כי הוא עמוס באמירות גזעניות כלפי ההוויה המקומית בפלסטין ההיסטורית. כאשר גיבורי ספרו מגיעים לארץ, הרצל מתאר את תחושותיהם כך: "יפו עשתה עליהם רושם רע… הכניסה אל הנמל העלוב והעגינה בו היו קשות. הסימטאות המזוהמות והמוזנחות הסריחו, והעוני המזרחי הצבעוני צעק מכל פינה. סמטאות העיר היו מלאות טורקים עניים, ערבים מלוכלכים ויהודים מפוחדים, כולם מחוסרי עבודה, חסרי כל ומיואשים. ריח מוזר ומעופש, ריח של קבר, הקשה על הנשימה."

גיבוריו של הרצל ממשיכים לירושלים והוא מפליג בתיאורים שפלים ומשפילים אודות הארץ ויושביה: "בדרך התגלו לעיניהם מראות קשים של ניוון. המישור היה כמעט כולו חול וביצות. תושבי הכפרים הערבים נראו כמו שודדים, הילדים שיחקו עירומים והחזות הכללית של המבנים היתה שחורה." ועם הגיעם לירושלים: "בשעות היום מראה ירושלים היה מלבב פחות. צעקות, סירחון, שלל צבעים בערבוביה, ערב רב של לובשי סחבות בתוך סמטאות צרות ומחניקות, קבצנים, חולים, ילדים מזי רעב, נשים צרחניות, רוכלים קולניים. לשפל נמוך יותר לא יכלה ירושלים המלכותית לרדת."

אלטנוילד. המקור בגרמנית (1902) והתרגום לעברית בהוצאת בבל
אלטנוילד. המקור בגרמנית (1902) והתרגום לעברית בהוצאת בבל

תמוה מאד שמיכאל מתעלם מתיאור כל כך גזעני של פלסטין ההיסטורית בעיני הרצל וגיבוריו האירופאיים, הפוקדים לראשונה את הארץ. התיאור המפורט של הזוהמה כביכול של יפו וירושלים, דווקא שתי ערים גדולות, אינו מקרי. הרצל רוצה לתאר את ההוויה כולה כנגועה בסוג של חולי כרוני. לשפל המוסרי והאנושי שהוא מתאר יש זהות ברורה: "עוני מזרחי צבעוני, ערבים מלוכלכים, ערבים שנראים כפושעים, טורקים עניים". לדידו של הרצל, המקום כולו על יושביו זקוק לתיקון.

על כן, מעבר למסר הקטנוני משהו שמבקש להעביר מיכאל (רגב לא קראה את הספר!), נראה כי מיכאל בעצמו לא ירד לסוף דעתו של המחבר או של מטרותיו הפוליטיות. באמצעות "אלטנוילנד" הרצל מכשיר את הקרקע לקראת השתלטות יהודית-אירופאית על הארץ, כשהסיפור הוא למעשה רציונליזציה של נישול פלסטינים מארצם. מהספר עולה כי מאחר שהילידים לא מסוגלים להחזיק בכוחות עצמם את הארץ כבני תרבות ראויים (מטונפים, בטלנים, נראים כשודדים), הרי שהיהודים האירופאיים שיגאלו את הארץ מידיהם עשויים להביא להם בכך קידמה ואף לגאול אותם מנחשלותם. ואכן, בכריכת הספר (בתרגומה של מרים קראוס) נכתב כי:

"במסעם אל האי ביאכטה של קינסקורט הם עוגנים תחילה ביפו, ומגלים את פלשתינה, כפי שנתגלתה להרצל בביקורו ההיסטורי ב- 1898- שוממה, עלובה ופרובינציאלית. עשרים שנה אחר כך מגיחים שני המתבודדים מן האי ומפליגים שוב לראות את העולם שהשתנה. הם שבים לפלשתינה ולתדהמתם מגלים עולם חדש: אלטנוילנד".

גם בספר עצמו הרצל מתאר את המהפך שעוברת הארץ בעקבות ההשתלטות היהודית-אירופאית עליה במושגים מיתיים. כאשר חוזרים גיבורי ספרו לפלסטין ההיסטורית אחרי עשרים שנה, הם מגלים עולם חדש: "השניים עמדו ללא נוע על גשר הפיקוד ובמשך כעשר דקות צפו במשקפותיהם לעבר האופק. "אני מוכן להישבע שזה מפרץ עכו, אמר פרידריך. אפשר להישבע שזה גם לא המפרץ, השיב קינסקורט. כמה שהכל השתנה, קרא פרידריך. קרה פה נס".

הרצל רוצה לתאר את ההוויה כולה כנגועה בסוג של חולי כרוני. לשפל המוסרי והאנושי שהוא מתאר יש זהות ברורה: "עוני מזרחי צבעוני, ערבים מלוכלכים, ערבים שנראים כפושעים, טורקים עניים". לדידו של הרצל, המקום כולו על יושביו זקוק לתיקון

הרצל אף נותן סימן ל"נס". מעתה הארץ היא מערבית: "נראה היה שזהו צומת דרכים ונקודת מפגש של בני כל העמים: ערבוביה של סינים, הודים וערבים בתנועה זורמת. עם זאת, הלבוש המערבי שלט בכיפה והרושם הכללי שעשתה העיר היה מערבי מובהק." המהפך אם כן הושלם. ממצב של ניוון, עוני וסירחון למצב של תנועה זורמת בעלת אופי מערבי, בניצוחם של יהודים-אשכנזים.

לזכותו של הרצל ייאמר שהרבה אירופאים סברו בזמנו שהם אכן מביאים לארצות שונות, שאינן באירופה, את בשורת הנאורות. זה היה התירוץ, ההסבר שהם סיפקו לעצמם ולאחרים. אבל ב. מיכאל אמור לדעת טוב יותר, שהרי ההשתלטות האירופאית על עמים וארצות הסתיימה כמעט תמיד במרחץ דמים. באורח לא מפתיע, ילידים בכל העולם דחו תמיד את הניסיון לנשלם ממשאביהם ולהשפילם בשם "הנאורות". בעיניי, בישראל-פלסטין אנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של אותה מערכה. זרעי הפורענות הוטמנו, בין היתר, ב"אלטנוילנד" של הרצל.

ואולי אפשר להבין את הניסיונות להשפיל את מירי רגב כחלק מתפיסת עולם גזענית שהרצל היה ממנסחיה, תפיסה שמאדירה את המערבי כבן תרבות ומשפילה את המזרחי כנחשל. אחרת, כיצד אפשר להסביר את המאמץ הבלתי-פוסק לסמן את רגב כבורה וטיפשה, עד כדי כך שנדרשת הודעה לסלולר המבשרת כי היא לא קראה ספר מסוים. וזאת בשעה שהכותב עצמו אולי קרא, אך ההבנה שלו את הנקרא לוקה בחסר.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דותן ענבר

    תום היקר, אם אתה כל כך ישר וכנה עם דאותיך והשקפותיך מדוע אתה חי בארץ ישראל? הרה לשיטתך כל הרעיון של המדינה נולד בחטא? אני חושב שקיים גבול דק העובר בין שיח על מהות חיינו במדינה שלנו עם כל בעיות הזהות, הנרטיב הזה או האחר וכ, לבין אוננות ״אינטלקטואלית״ שאין בה תכלית. ובהמשך מירי רגב הרוויחה את תווית הבורה ביושר רב! לדעתי גם לא במקרה! הרי היא תעשה הכל למען בוחרייה!! כל עוד הם לא נכים, עניים, אנשי פריפריה, או סתם מתנגדי מישטר השחיתות!

  2. גבריאל שפיר

    לפני שנים אחדות התגוררתי בירושלים במשך שנה (מקום מגוריי הקבוע בחו"ל). ליתר דיוק, התגוררתי בחלק הערבי של העיר (שיח' ג'ראח) אך הסתובבתי בשני חלקיה. מעולם לא הייתי חסיד גדול של ירושלים, אך הפעם נדהמתי לגלות עד כמה העיר הייתה לכרך מזוהם, מוזנח, גדוש באנשים גסי רוח – ובעיקר בצד היהודי של העיר. קירות הבתים, עמודי תאורה ותחנות אוטובוס מכוסים במודעות גדולות וקטנות שהודבקו באופן פראי. הצבע השולט הוא שחור – שחור המדים של הדוסים היהודים, שזיעת הקיץ עושה את הקירבה אליהם (למשל ברכבת הקלה) לבלתי נסבלת ממש. אחת לשבוע הייתי יורד לתל-אביב המכוערת והמלוכלכת כדי לנשום אוויר נקי, וזה חייב מאבק פיזי אלים עם חיות פרא בתחנת האוטובוסים של ירושלים, שהינה – כמו אחותה בת"א – בית השחי המצחין של העיר. חלקתי את תחושותיי עם כל מי שרצה או לא רצה לשמוע; בארץ ובחו"ל. האם אני גזען, או שמא דיווחתי בהתאם למה שראיתי וחשתי? האם מרק טוויין, שביקר באזור בשלהי המאה ה-19 וביטא בצורה בהירה וחדה את גועל הנפש שחש במהלך ביקורו ביפו, בירושלים ובמקומות נוספים, ערביים ויהודיים – הוא גזען? האם, לטעמו של מהגר, רק מי שמתפעם ממקומות יישוב המאוכלסים ערבים הוא אדם "אובייקטיבי"? אני חושש מאוד שכן, והמסקנה היא שמהגר הוא גזען. יכול אדם לתמוך במאבק הפלסטינים לזכויות אדם ואזרח ולזכויות פוליטיות, להתנגד למדיניות ולפרקטיקה הברוטליות והגזעניות של מדינת ישראל, ועדיין לבקר את אשר ראוי לביקורת אצל הערבים / פלסטינים – בין אם מדובר באיכות הסביבה ובין אם מדובר בתפישות מעוותות כגון היחס לנשים או ערכים דמוקרטיים.

  3. נפתלי אור-נר

    ראייה ביקורתית של מצב דברים אינה התנשאות שחצנית. אוביקטיבית, ארץ ישראל ותושביה היו במצב גרוע, אוביקטיבית, מזה של ארצות מערב אירופה. כך, מי שחיפש ישועה מדינית לעמו קיווה כי עמו יצור מציאות חברתית וכלכלית טובה יותר. הפרשנות לפיה כי הרצל התכוון ליצירת מסד לנישול היא מרחיקת לכת ולהערכתי לא נכונה. הביקורת על מירי רגב מוצדקת לחלוטין. נראה לי שרק הרצון ל"צופף שורות" עם חברה למוצא המזרחי מביא את תום מהגר לצאת להגנתה

  4. עופר

    תום, גם אני לא קראתי את אלטנוילנד, ולכן אסתמך על מה שאתה כתבת. אם לדעתו של הרצל, כדבריך, שנכון הוא: "שהיהודים האירופאיים שיגאלו את הארץ מידיהם עשויים להביא להם בכך קידמה ואף לגאול אותם מנחשלותם", ואם לדעתך: "ההשתלטות האירופאית על עמים וארצות הסתיימה כמעט תמיד במרחץ דמים. באורח לא מפתיע, ילידים בכל העולם דחו תמיד את הניסיון לנשלם ממשאביהם ולהשפילם בשם "הנאורות", הרי נתניהו היום לא שונה ממנו כאשר הוא צוטט בשיחה סגורה עם מנהיגי פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה (חלקם צדיקים גמורים בזכות עצמם) כאשר הוא אומר: "אל תחתרו תחת המדינה המערבית היחידה שמגנה על ערכים ואינטרסים מערביים ומונעת גל הגירה עצום לאירופה". זרעי הפורענות שהוטמנו, בין היתר באלטנילנד, כפי שאתה כותב, צמחו לימים באדיבותם הרבה של אנשי "תנועת העבודה" ולימים הפכו לעצי באובב, שכבר לא ניתן לעקור אותם. ומירי רגב? זה לא חשוב כל כך מה כותב עליה מיכאל. מה שחשוב הוא, שגם היא, שהרצל לא ספר אותה, יוצקת מים על ידיו של ממשיכי תורתו.

    1. עופר

      במשפט האחרון צ"ל: על ידיהם של ממשיכי תורתו.

  5. תום מהגר

    תודה על התגובות.
    תגובה שחוזרת על עצמה הרבה היא ש"לתקופתו הרצל לא היה גזען". אבל זה בדיוק מה שכתבתי. שלזמנו עוד זה היה סביר אבל ב. מיכאל מתייחס לרלוונטיות של הספר לימינו וטוען שהוא היה אנטי-גזען, ליברל וכו'. לכן המאמר של מיכאל מופרך, הוא "מפספס" מאפיין מאד משמעותי בכתיבה של הרצל- גזענות כלפי מי שאינו אירופאי. גם אם זה ברוח התקופה, עדיין אי אפשר להתעלם מזה.
    שנית, המרכיב המסוכן הוא לאו דווקא ההתבטאויות, שהן לא ראויות אבל אפשר באמת להניח שהן ברוח התקופה. מה שמסוכן זה החזון המפורש להשתלטות יהודית-אירופאית על הארץ. זה החלק שב. מיכאל לא נותן עליו את הדעת, למרות שבעיניי יש לו השלכות חמורות ביותר על הקיום שלנו כאן כעם של אדונים.

    1. נתן

      איך יתכן שאתים ששים להגן על כל שרץ מזרחי ממשה קצב דרך איל גולן ואריה דרעי ועד מירי רגב ולעומת זאת אתם ממלאים פיך מיים כאשר מזרחיים כמו מני נפתלי ואחינועם ניני נתונים להסתה והתקפה יום יומית ? האם זה קשור שמאחורי פוזת לוחמי הצדק המזרחיים אתם בסך הכל מלקקי ישבן בשרות השלטון? אין צורך לענות. שאלה רטורית.

  6. זוהרה

    תודה לך תום מהגר על שאתה פוקח את עיננו ומעיר את עולמנו,
    משמש לנו פה ונותן בראש כהוגן לב.מיכאל המתנשא

  7. ליכודניק

    מעניין. אפשר אולי רשימה של מקרים בהם ערבים מצליחים לקיים חברה מתקדמת והוגנת בלי שיישלטו בידי ״יהודים אשכנזים״ (או בכלל, גורם לא-ערבי)?
    הרי תור הזהב התרבותי והחברתי של הערבים, התקופה בה חיו בשלום יהודים נוצרים ומוסלמים, היתה תחת שלטון צרפת או אנגליה!

  8. דרור

    מהגר, כמו כחלילי, הוא דובר מובהק ושופר של רגב, ביטן ודומיהם. אני מקווה שהוא עושה זאת מתוך מודעות, אחרת האינסטינקט שלהם לגונן עליה בכל מצב הוא ממש עלוב.

    לגבי פרשנותו על הרצל: השנאה הפתולוגית לאשכנזים מעוורת את עיניו וצובעת את כל פרשנויותיו ולכן אין בהן עניין של ממש.

  9. אסף סוף

    הוא ממשיך דרכה של חנה ארנדט ותיאוריה של המזרחי בישראל. זה לא חידוש, ככה המוח האשכנזי חושב. ההתנפלות על רגב כבר מזמן עברה כל גבול של הגיון ומדובר בהשתלחות על כל מזרחי חושב באשר הוא.

  10. אא

    "צעקות, סירחון, שלל צבעים בערבוביה, ערב רב של לובשי סחבות בתוך סמטאות צרות ומחניקות, קבצנים, חולים, ילדים מזי רעב, נשים צרחניות, רוכלים קולניים"

    תיאור מדויק של יפו, עכו וירושלים 2017. זה נכון גם לרוב ערי הדרום והצפון שמאוכלסות על ידי יהודים היום (גם הם מאותה תרבות ערבית).
    זה פשוט תיאור של המציאות, זו התרבות שלהם, הם לא רואים בזה משהו רע או כזה שדורש תיקון כי התרבות היא כזו, וזה בסדר להם ולגיטימי. אבל תסתובבו בגרמניה, זה נראה כמו ישראל? נראה כמו האזורים הערביים בישראל? בחיית. לא פלא שהרצל שבא מתרבות שונה לחלוטין רואה את הדברים האלה ומזדעזע. אם יש לזה כוונות פוליטיות? לא פוסל.

    אם תצאו רגע מההתלהבות האקזוטית שלכם מיופיו של הנמל המלוכלך או של הרחובות מלאי הזבל והסירחון תראו שזה לא כזה קסום (אגב גם זה גזעני, ההתלהבות מהאוריינטלי רק כי הוא שונה ומגניב וכי ערבים הם מנושלים ומדוכאים). זה שתקראו לזה פלסטין ההיסטורית, לא יהפוך את הסירחון לפחות מסריח ואת הלכלוך ליותר נקי. אז אמנם לא לבושי סחבות כמו פעם אבל תסתכלו על תמונות מ"פלסטין ההיסטורית", ככה הכל נראה, בדיוק כמו שהרצל מתאר. ויפו מסריחה ומלוכלכת מה לעשות..
    מטרות פוליטיות, גזענות, זה לא משנה, הוא מתאר תיאור מדויק להפליא שנכון גם מאה שנה אחרי ונכון גם לגבי מדינות ערביות אחרות. זה עניין תרבותי, זה לא קשור לגזע.
    בגרמניה ואוסטריה תמיד יהיה יותר נקי מאשר במרוקו או בירדן, וגם יהיה יותר שקט. ערבי שנולד בגרמניה ומגיל אפס מחונך בתרבות גרמנית ייצא גרמני ונקי יותר מכל אשכנזי שגר בישראל.

  11. אא

    "הרי שהיהודים האירופאיים שיגאלו את הארץ מידיהם עשויים להביא להם בכך קידמה ואף לגאול אותם מנחשלותם".
    מה שהיסטורית הוכיח את עצמו לגמרי. נשים בצד את התחלואות שזה הביא עם זה עם הפשעים והרצח (כי הערבים שחיו פה ממש היו אנרכיסטים פמיניסטים פעילי זכויות אדם אה?). מבחינת קידמה ישראל היא כמה דרגות מעל כל המדינות השכנות, בטח יותר טוב ממה שהיה פה לפני.
    אני בטוח שהייתם מאוד שמחים לחיות בפלסטין ההיסטורית המאוד ליברלית ושוויונית. אני בטוח שהייתם רוצים לחיות תחת מדינת הלכה מוסלמית (אני בטוח שאתם מאוד נגד מדינת הלכה יהודית, לא עוקב עד כדי כך אבל מניח).
    אני לא מבין, אתם חושבים שחיו פה קנדים?

  12. מירי כפרה עליה

    לא צריך הרבה בשביל להשפיל את מירי רגב, מספיק להגיד שהיא פאשיסטית גזענית והזויה. כן, גם הידע שלה בתרבות מזרחית נראה שמתחיל ונגמר ב'אייל גולן קורא לך'. חוץ מכפיים וכפרה היא לא מביאה הרבה כבוד למזרחים (או לאנושות בכלל). אם זו התרבות המזרחית שאתה כל כך מתגאה בה שם בעמר"ם אז אפשר להבין את הרצל.
    מצחיק לראות את החלוקה הזו בין שמאל אידיאולוגי לשמאלניות מזרחית שחייבת להגן על מזרחים (גם אם הם פאשיסטים וגזענים) בשם האנטי לאשכנזים המדכאים והמרושעים.
    מעניין אם היית יוצא בכזאת כתבה כדי להגן על אשכנזי פאשיסט וגזען שאמרו שהוא לא קרא איזה ספר.

    1. עופר

      כפרה עליך. מירי רגב, כמו גלית דיסטל-אטבריאן, ענבל גבריאלי וכל מני אנשי ימין ממוצא מזרחי, לא יוצאים נגד האשכנזים. הם מזהים "אשכנזי" עם "שמאל" ויוצאים נגד "האשכנזים" כמסמלים שמאל. אין להם שום בעיה עם אשכנזים ימנים, והם יוצקים מים על ידם, גם אם אלו גזענים, שלא סופרים אותם בכלל. רגב וגבריאלי מעריצות את ביבי ושרה וגלית מכורה לביבי שרה ודונלד. מדוע שמאלנים כמו מהגר, חכלילי ואחרים נותנים יד לספין הזה? את זה צריך לשאול אותם

  13. דןש

    שני ציטוטים המציג את המצב לאשורו כפי שהיה טרם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ותוצאותיה – זו איננה גזענות זהו תיאור מצב קיים ששונה מהקצה עד הקצה.
    1. "יפו עשתה עליהם רושם רע… הכניסה אל הנמל העלוב והעגינה בו היו קשות. הסימטאות המזוהמות והמוזנחות הסריחו, והעוני המזרחי הצבעוני צעק מכל פינה. סמטאות העיר היו מלאות טורקים עניים, ערבים מלוכלכים ויהודים מפוחדים, כולם מחוסרי עבודה, חסרי כל ומיואשים. ריח מוזר ומעופש, ריח של קבר, הקשה על הנשימה."
    2. הרצל אף נותן סימן ל"נס". מעתה הארץ היא מערבית: "נראה היה שזהו צומת דרכים ונקודת מפגש של בני כל העמים: ערבוביה של סינים, הודים וערבים בתנועה זורמת. עם זאת, הלבוש המערבי שלט בכיפה והרושם הכללי שעשתה העיר היה מערבי מובהק." המהפך אם כן הושלם. ממצב של ניוון, עוני וסירחון למצב של תנועה זורמת בעלת אופי מערבי, בניצוחם של יהודים-אשכנזים.

    הבעיה היא שהשנוי לא התקבל ע"י מרבית תושבי הארץ דאז וכיום על חלק מהמיעוט – מה שהביא ל"השתלטות כוחנית" בזמנו שאין לה מקום היום.