הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
זאת בסך הכל בדיחה, לא? לא, מותק
פוסט שלי בפייסבוק על בדיחות על תימנים גרר אחריו המון תגובות.
למי שלא היה כאן בשבועיים האחרונים ולמי שחי על פלנטה אחרת באופן קבוע – צונאמי של בדיחות על תימנים שוטף את הארץ. ברשתות החברתיות, בקבוצות הווטסאפ – המון בדיחות על תימנים קמצנים. איזה צחוקים הולכים שם!
רוב התגובות שקיבלתי היו תומכות: מדובר בבדיחות סרות-טעם/ דוחות/ מכפישות/ מזיקות/הכל ביחד.
היו כאלה שנבהלו: ממה נצחק אם לא ירשו לנו לצחוק על תימנים, פרסים, רומנים ופולניות? לאלה אני רוצה לומר שאם כל מה שמצחיק אתכם בחיים הן בדיחות שמתחילות במילים 'תימני אחד/ רומני אחד…' – קבלו את תנחומַי. אני באמת לא רוצה להגיד לכם דברים שיחמירו את מצבכם.
והיו כמה חברים טובים (באמת) שרצו לגונן עלי ואמרו לי: עזבי, עדיף לשתוק, זה יעבור לבד. תודה, חברות וחברים, אבל אני לא מכירה מאבקים לצדק, לשוויון ולסולידריות חברתית שמתנהלים עם פלסטר על הפה.
אני מכירה את הפלסטר-על-הפה מצידו הדביק.
לפני שנים רבות הייתי במסיבה של ידידה של בן-זוגי דאז, בעלת הון נכבדה וחביבה. אחרי שאכלנו ושתינו הזמינה הידידה את מני פאר לשעשע את האורחים. פאר לקח את המיקרופון, סיפר בדיחות, ומהר מאד התחיל להריץ בדיחות על דוד לוי. בדיחה, ועוד בדיחה, ועוד בדיחה, והקהל – אשכנזי ברובו, לפי התרשמותי, ומבוסס – נקרע מצחוק. אני התכווצתי, אבל התביישתי להגיד משהו. הייתי זרה גמורה שם; המארחת לא היתה חברה שלי, וחבריה – בוודאי שלא. אני לא יודעת כמה מכם זוכרים את הבדיחות האלה, אבל תאמינו לי: הן היו נמוכות ומכוערות, מלאות בוז ומשפילות. וילה מהודרת, עם אנשים עשירים ויפים, ועם בידור מכוער ונמוך. ואשה אחת מכוּוצת ושותקת.
בדיחות זה לא דבר מצחיק. כלומר, לפעמים הן כן, כשהן תופסות איזה ניואנס אנושי דקיק ונוגעות בו, ולכן נוגעות בכולנו. זה קורה בעיקר במקרים שבהם מְסַפר-הבדיחה צוחק על עצמו. ראו סיינפלד, או "להציל את איש המערות", או עדי אשכנזי וישראל קטורזה שלנו. כל אלה צוחקים על עצמם, מגחיכים את עצמם ומאפשרים לנו לראות גם את החולשות שלנו ולצחוק עליהן. בדיחות הן מצחיקות גם כשהן מתארות סיטואציה מגוחכת שגם אנחנו יכולנו להיקלע אליה, מפני שלכולנו יש חולשות קטנות, כשלונות מביכים והיתקלויות לא-נעימות עם האישיות החשאית שלנו. הבדיחה מצחיקה מפני שהמצב מצחיק, לא מפני שמדובר בתימני, רומני, פרסי או פולניה. ההומור של הסיטואציה וההומור העצמי מעוררים צחוק של סולידריות, של חיבור אנושי וחברתי.
בדיחות עדתיות הן מעשה אנטי-חברתי. הן משמשות באופן היסטורי מכשיר להקטנה של אדם או קבוצה שמישהו/מישהם חוששים מן הנפח שהוא או הם הולכים לתפוס. כשהן מסופרות שוב ושוב, הן יוצרות תודעה מעוּותת, מָסך מלוכלך, שדרכו אנחנו כבר לא רואים את הבן-אדם כמו שהוא, אלא את הכתמים שנוצרו עליו בתודעתנו. הבדיחות האלה יותר מסוכנות ממינשר פוליטי ישיר וגלוי, מפני שאנחנו לא מזהים את הוירוּס החבוי בהן והוא מזהם לנו את התודעה בלי שנשים לב אפילו.
הבדיחות על השר דוד לוי שרווחו כאן בשנות ה-80 היו כאלה. הן תיארו אותו כאדם טיפש, חסר-השכלה ועילג. אין ספק שלוי בנוי מאיכות של מנהיג. מי שהפליגוּ בבדיחוֹת מבזות אודותיו הם מי שחששו מכוחו מסיבות לא ענייניות (גזענות עדתית, למשל), ולכן לא הציגו טענות מנומקות נגדו, אלא השחירו את דמותו באופן ערמומי ונבזי באמצעות "בדיחות". בדיחות וקריקטורות יכולות להיות מניפולציה פוליטית-חברתית יעילה מאד כדי ללעוג למישהו, לזלזל בו ולהקטין אותו, בלי שנצטרך לספֵּק נימוקים ענייניים ורציונליים. הוא פשוט "כזה" (קמצן, גנב, טיפש, אלים, בוּר), וזהו; אחרי שהגחכנו אותו (בצחוק, כן…?) – הופכת דמותו המוכתמת להיות הצדקה לכך שהוא "לא ראוי".
האם הבוז המרוכז הזה, במסווה של "צחוקים", פגע בדוד לוי, אישית ופוליטית? אשאל את זה הפוך: האם ייתכן שלא…?
ובכן, מאין הגיע פתאום גל הבדיחות-על-תימנים?
ידידי יעקב לפיד סבור שזה קשור לַמקום שתופסת היום פרשת ילדי-תימן בַּמרחב הציבורי. ייתכן. אז בואו נבהיר משהו: זה לא שאיזה כנופיה התכנסה לאחרונה באיזה דירת-מסתור בפלורנטין והחליטה להפיץ בדיחות על תימנים; כשם שלא התיישבה לה בשנות השמונים איזו מועצת חכמים והחליטה להגחיך את דוד לוי כדי למנוע ממנו לצבור כוח. זה לא עובד כך. זה מתחיל באיזה משב-רוח נגדי (הבדיחות העדתיות הן תמיד נגד); נגד אדם או קבוצה שתופסים קצת יותר מדי נפח, שתופסים קצת יותר מדי מקום בעיני קבוצות מסוימות. המַנוע החברתי-פוליטי שמאחורי הבדיחות האלה איננו גוף מאורגן; הוא רוח-נגדית שמתחילה לנשוב ואוספת אל תוכה את מי שרוצה להיאסף אליה. לפעמים אתה לא חושב בכלל שהצטרפתָ אל הרוח הרעה הזאת; כי מה כבר עשית – זאת בסך הכל בדיחה, לא?
לא, מותק. הצטרפתָ לְרוח רעה. והיא נושבת קצת יותר חזק כעת.
אז בדיחות זה לא (תמיד) דבר מצחיק. ואני לא אהיה יותר עם פלסטר על הפה.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
יעל – כפי הנראה נולדת רק אתמול.
כמדינת מהגרים אנחנו חשופים לבדיחות סרות טעם על כל העדות ולא רק התימנים "זכו" בהן. לא חסרות בדיחות על : ה"יקים" (יוצאי גרמניה); על הפולנים; על הרומנים; על הרוסים; על הפרסים; על המרוקאים; וכו'. חסרות ברשימה שלי בדיחות על ילידי הארץ _ אני נעלב.
אז זה שמתנהגים בשנאה ובגזענות כלפי עדות אחרות נוספות הופך את זה למוצדק?
לא הבנתי. אתה הבנת?
כדאי אולי לשקול חקיקה שתאסור על בדיחות עדתיות, מגדריות ואחרות, ואולי פשוט בכלל להוציא את חוש ההומור מחוץ לחוק כדי למנוע מחלוקות ואי הבנות. באופן כללי חופש הביטוי זה ערך שמייחסים לו חשיבות מופרזת, ורצוי להתחיל להגביל אותו באופן ממשי יותר. ההגבלות הקיימות בחוק לשון הרע, איסור הסתה וכו', אינן מספיקות. לדעתי כל מי שלא חושב כמוני, או שהבדיחות שלו לא באות לי טוב, מקומו הראוי הוא בגולאג כלשהו, במקרה הטוב.
זכותך לחופש הביטוי, אך משקל כבד יותר לזכותי שלא להיות נתון לבדיחות פוגעניות.
אני לא חושב שצריך לצנזר הומור אבל בהחלט צריך לצנזר שנאה (במסווה של קומדיה).
לא פגעתי בך, אל תפגע בי. בחרת לפגוע בי (ובקבוצה שלמה), שא באחריות מעשיך והתנהגותך הפוגענית וצפה לתגובה אישית לא נעימה נגדך…
הכל בהתאם לחוקי המשחק שאתה יצרת…
לדני, נשמע שאתה נושא דגל הפצת בורות.
אתה בדקת את התפלגות הנדיבות בעדה לפני שהשמצת?
אקיצר, שני תימנים מתערבים על 20 שקל מי עוצר את הנשימה ליותר זמן… הודעה נמסרה למשפחות
Jokes are funniest when the teller is the target
זו תופעה פסיכולוגית מוכרת וידועה
Mirror Image Perception
אשליית ההכרה הקולקטיבית ש"אנחנו" הקבוצה הטובה, הנבחרת, המועדפת, נזר הבריאה, מלאכים עלי האדמות, אצילים שוחרי שחום ונעלים מוסרית,
לעומת ה"הם" האגרסיביים, התגלמות השטן וכל הרוע בעולם…
כך בדיוק עשו דמוניזציה ליהודים בגולה. תמוה כיצד יהודים מתנהגים כך אחד כלפי השני.
כנראה שיש לקומץ המשמיצים הקסנופובים העלובים האלו סיבה לחשוש מהעדה התימנית, מתוך שהם מחשיבים אותנו עליונים עליהם,
אחרת אי-אפשר להסביר את רגשי הנחיתות והרעל שיוצא מהם בניסיונם הנלוז להקטין את העדה לגודל שלהם…
כך שאין צורך לתת להם במה, אלא לחייך ולהמשיך הלאה בדרככם הנעימה xx
אכן מוכר – "אנחנו" העם ה"נבחר"
או ליתר דיוק: אותנו בחרטא מכל העמים
פחחח…
המוח האנושי פולט החוצה את הדיאלוג והשיח הפנימי שלו עם עצמו.
הרעל הזה מעיד על מוחם החולה של המשמיצים, לכן אין טעם להיסחף למערבולת הסכסוך העצמי-הפנימי הזה שלהם, אלא רק להפגין את מלוא רחמינו כלפי אנשים מסכנים אלו שאוכלים את נפשם המיוסרת בכל רגע…
לעם ישראל, אך לא מזמן נחתם יום כיפור, שלוחה בזאת המלצתנו במיוחד לכם להמשיך בחשבון הנפש לאורך כל ימות השנה. אתם זקוקים לכך.
ונאחל לכם הרבה מזל טוב, ברכה ושמחה, שכבר יהיה לכם טוב בתוככם במהרה בימינו,
כך שסוף סוף תוכלו לפזר, להאיר ולהפיץ הלאה מהטוב הזה לאחיכם, ולא להרעיל אותנו עוד ברעל הזה שלכם.
אמן
המונח הוא "השלכה"
אנשים משליכים עליך את עולמם.
אם מוחם שטוף שנאה עצמית, זה יושלך עליך
שומר נפשו ירחק
מה שאנחנו רואים באחרים, זה מה שאנחנו מכירים מעצמינו,
כי "רק על עצמי ידעתי לספר".
לכן כשהמשמיץ משליך את פגמיו על האחר, שהוא קמצן, למשל, הוא מעיד על עצמו ומספר לנו על עולמו…
אפשר להקשיב ולנסות לעזור לו
לפי ההיגיון הזה רק לתימנים מותר יהיה לספר בדיחות על תימנים כי אז זה הומור עצמי. נכון שאז זה הכי מצחיק אבל אי אפשר להתחיל להפעיל משטרת הגירה על מי מספר בדיחה על מי. הדוגמא של בדיחות על דוד לוי היא ממש לא דוגמא מתאימה. בדיחות דוד לוי היו אחד מנקודות השפל הנמוכות ביותר של שנות השמונים
נו,
אם בדיחות סטריאוטיפיות הן עיניין סוציולוגי/פוליטי,
היכן גל הבדיחות בנושאי ביבי, מתנחלים וטייקונים? לשמאל אין ציבור?..
אם הבדיחות על חשבון יוצאי העדה הם במינון גבוה עם אורך, תדירות, ועוצמה גבוהים , אין זה שונה מכל סוג של השמצה ועלילה במסווה של הומור, ולכן יש לטפל בבריונים הפוגעים בהתאם: להעמידם במקום, לחשוף, לבייש ולהוקיע אותם מהחברה.
הבעיה החמורה לא פחות היא בחלשים חברתית, שמשקיפים מהצד, שותקים או אף מפיצים את ההשמצות כעדר רפי שכל….
חובה על כל אחד מאיתנו להביע אפס סובלנות לביטויי גזענות בכל תחפושת שהיא!
(כולל לקומץ גזענים בעדה שלנו, שעושים הרבה רעש, ושמכללים על יוצאי עדות אחרות כאילו הם מקשה אחת. גזענים קטנים יש במוח הקופיפי של כל אחד מאתנו , ועלינו להתעלות מעליו).
תודה לכם על הגברת המודעות לעוולות החברתיות והדרכים הראויות לטפל בהן
צ׳מעו בדיחה
אשכנזי אחד נכנס למחסני חשמל ומבקש לקנות תנור
עונה לו המוכר: ליחיד או למשפחה?
ערב טוב יעל!
מסכים מאוד עם כל מה שכתבת.
זה אכן סטריאוטיפ שבתור תימני מאוד מפריע לי, ולמרות שאני בן אדם מאוד לארג' בשנתיים האחרונות אני מרגיש שיש לי צליל בראש שמשגע אותי – "מה לא לעשות כדי שלא אראה או אתפרש כקמצן"… זה מטרד נוראי. בחיים זה לא היה לי במודע. אני נותן מכל הלב, וכך גם כל משפחתי וכל קרוביי, ומעולם לא חשבתי שתימנים קמצנים. גם היום אני לא חושב… בילדותי דווקא דיברו על אשכנזים קמצנים, למרות שהכל שטויות, דווקא לי ספציפית היו חברים ספרדים קמצנים, אז מה?
הגל הזה פשוט נכנס לתוך המוחות של אנשים ומשנה אותם… זה כל כך מצער ועצוב…
אגב, התיאוריה שלי היא שהכל התחיל מ"רמזור"…
הסדרה הכל כך אהובה וחדה שנוגעת בדקויות של בחיים בצורה כל כך יפה והומוריסטית, אבל הדמות של איצקו התימני כל כך מגוחכת שם, ומגחיכה את התימנים ואת ה"קמצנות" התימנית עד תהום. פשוט נוראי. אני ממש מרגיש שהכל התחיל משם. זו הייתה סדרה כל כך מוצלחת, שכולם אבל כולם ראו, ובדיוק אז התחיל גל הבדיחות… נכון שעל הרבה עדות יש כל מיני הסתלבטויות קטנות וכמה בדיחות פיקנטיות, אבל לא ברמה כזו של השפלה ולא גל כל כך מטורף, אלא יותר הקצנה של תכונות קיימות לרמה מצחיקה, כמו הדאגנות של פולניות וכו' וכו', וגם בדיחות לא יפות ומכוערות על עדות אחרות הן מחזה נדיר ביחס לכל הצונאמי העכשווי, ומה שיותר מרתיח זה שהוא פשוט המצאה אחת גדולה…
כל התימנים שאני מכיר הם הכי לארג'ים שיש, בטח שיחסית לעדות אחרות. זה פשוט לשקר ואז להלעיט את הציבור. ולצערנו כשמלעיטים מישהו זה נכנס איפה שהוא למוח, זה נצרב. אפילו אצלי נצרב הקושי הזה במוח שגורם לי לחשוב אחרת ולחשוב מה חושבים עלי וכו'…
תהיה רגוע
קמצנים מתפלגים שווה בכל אוכלוסיה.
יש נדיבים יותר ויש פחות בכל עדה.
מי שקמצן רואה את האחרים fקמצנים. הבעיה היא אצל המשמיץ.
בעיה פסיכולוגית ידועה שבה המשמיץ מייחס את תכונותיו השליליות לאחרים, כדי להגן על עצמו ולהישאר עיוור למגרעותיו.
מי שצריך להתבייש זה המשמיץ שמספר את הבדיחה ואובססיבי לקמצנות. לכן, פשוט תשאל אותו אם הכל בסדר, ואיך אפשר לעזור לו?
אל תיקח על עצמך את הרעל של אחרים ואל תיקח אחריות על התנהגות בעייתית של מתוסבכים.
זה, אגב, אותו המנגנון של האנטישמיות – הרבה שנאה עצמית ופחד שמושלכים על הזולת. אין לנו באמת סיבה כיהודים שנתנצל, נוכיח או נסביר לשונאינו שאנחנו לא כל המחשבות המטרידות שבמוחם המעוות.
פשוט מתרחקים ממתוסבכים משמיצים כאלו, מקיפים את עצמנו באנשים בריאים ואוהבים וממשיכים כרגיל לעשות טוב ושמח על הלב כמו שאנחנו יודעים 🙂
תגידו, איך המשמיצים יצליחו להרגיש טוב עם עצמם ולסבול את עצמם, אם לא יתלבשו על הזולת, יקטינו, יעלילו ויאשימו אחרים במגרעותיהם?
גם האנטישמים הגזענים מחפשים שעיר לעזאזל לכישלונותיהם.
ויש יהודים בעם המסכן שלנו שעוד לא למדו את הלקח ומתנהגים בשנאה לזולת.
מאמר יסודי ומחכים.
זה לא מקרי שבבדיחות הגזעניות – ובעיקר בסגנון "דוד לוי" – המזרחי יוצא מפגר למחצה, קרימינלי או מעוות נפש (כגון קמצן פתולוגי). בבדיחות המופצות על האשכנזים הדמויות שם לא יוצאות כמפגרות או כמצולקות נפש אלא סתם כ"פראיירים". הבדיחות הללו מקורן באליטות הלבנות של ישראל. הן מקבלות הגבר ניכר ע"י התקשורת הכל-לבנה של ישראל בעיקר דרך תכניות הבידור והקריקטורות. יש להן חיות משלהן, היות והן באות לחזק סטראוטיפים גזעניים הנוכחים באופן בסיסי ברוב הציבור הישראלי.
את הסיבות להפצתן ואת המכניזם להשתרשותן של ה"בדיחות" הללו סקרה ביסודיות יעל צדוק. אוסיף רק שעל פי מהותן ותוכנן הן באות להשריש את התפיסה, בכל הציבור הישראלי, על עליונותו השכלית ונפשית (כביכול) של האשכנזי על המזרחי ואת אי מסוגלותו של מזרחי לשאת משרות בכירות במדינת הציונים. הבדיחות הללו מייצגות היטב את האידאולוגיה הציונית אשכנזית מראשיתה.
כשם שבדיחות העוסקות במיניותה של האישה נחשבות לסוג של הטרדה מינית או לפחות לסקסיזם מאוס, כך צריך לגרום – באמצעות השיח המזרחי ועמותות משפטיות (כגון "תמורה") – שהבדיחות הגזעניות יחשבו להסתה לגזענות, ומפיציהן יענשו על כך.
מעניין.
תימנים מתקוטטים עם מרוקאים בגלל איזו בדיחה טפשית.
מגיע איזה ג. אביבי אחד, משליך לזירה את האשכנזים, ופתאום נהייה שקט.
האשמים נמצאו.
ובקשר לרעיון להעניש מפיצי בדיחות, אני כבר רואה בעיני רוחי את עורכות האתר נחקרות בבית המשפט בגין הפצת הבדיחות הכלולות במאמר זה, ובתגובות לו. ובעיקר על הפצת הבדיחה המשעשעת מכולן, – תגובתו של ג. אביבי.
לאביבי, אי אפשר להילחם בגזענות באמצעות גזענות
די להכללות ולחשיבה שבטית קסנופובית.
יהודים יוצאי אירופה אינם מקשה אחת והם נפרדים באישיותם, באופיים, בדעותיהם, בהתנהגותם ובמעשיהם בדיוק כמו שבני משפחתך שונים מאוד זה מזה.
גם מבחינה גנטית יהדות אירופה המודרנית התערבבה ממזמן עם יהדות אזור הים התיכון (כמו שבעדה שלנו יש מגוון גנטי, וטוב שכך, לצורך בריאותנו והישרדותנו. נישואי קרובים גנטית, זה מאוד לא בריא) וכן, הם גם "מזרחים", כפי שמקוטלג במוחך. אבל, תבין החשיבה התבניתית שלך אולי סייעה לך לבנות חוקיות בעולם ובכך להיזהר מסכנות שארבו לך בעולם הקדום, אך היא מחרבת את תפיסתך ונפשך כשזה נוגע לבני-אדם, ובמיוחד כשהיא מלובה בפחד. הכאב שלך מובן ומוצדק. צריך עוד לבדוק ולחקור, אבל די להכללות ולשנאה של כל אחינו. בבקשה היה מודע לכך ועבוד על עצמך.
ולפרידמן הקיצוני והמזלזל מהמתרס השני, בהחלט באחריות כל אחד מאיתנו ליצור הרתעה חברתית לבדיחות מטופשות, גזעניות ופוגעניות, גם ללא בתי דין.
אז גם אתה רד מהשיח המבזה שלך, יש דרכים מכובדות וראויות יותר לדון ולהגיב.
לפרידמן יש לך טעות גדולה
אם אתה חושב שביטויי הגזענות השונים על כל צורתם, כולל אלו הנאמרים בבדיחות הדעת ובקלות הדעת לכאורה (שמאחוריהם מסתתר הרבה פחד מצד דובריהם) הם בעיה של עדה כזו או אחרת.
זו בעיה חברתית של כולנו.
ועלינו העם היהודי במיוחד מוטלת האחריות למנוע תפיסות מעוותות בחברה שלנו.
אנו, למודי הניסיון מרדיפות של מוחות שטופי פחד ושנאה שהושלכו כלפי העם היהודי, מבינים את התוצאות המסוכנות של חשיבה כזו. ולכן, על כל אחד בעם שלנו להביע אפס סובלנות לביטויי שנאה לאחר גם על רקע נרחב יותר, כגון, דת, מין, לאום.
היום זה אני, מחר זה אתה או בני משפחתך
מר "תימני",
התגובה השבלונית והמופרכת שלך מהווה עידוד לגזענות האשכנזית. לא מצאת בדברי שום גזענות או רמיזה גזענית (ואם לדעתך יש בהם גזענות, אנא ציין את המשפט/ים). אתה ללא ספק סובל מקושי קיצוני בהבנת הנקרא – כבר נאמר לך בעבר. לגבי היות האשכנזים לא עשויים ממקשה אחת – אתה לא צריך ללמד אותי, והנישואים הבין עדתיים לא נותנים הכשר לבדיחות הגזעניות ולא מפסיקים את הגזענות האשכנזית.
לצערי, אתה משמש תמים שימושי עבור גזעני אשכנז.
הצדק עמך, אכן לא מצאתי.
נא קבל התנצלותי
פרידמנית (או גזען אשכנזי מצוי ומתמחזר),
את שרשרת הגזענות הפתולוגית הביאו לכאן אבות ההתיישבות האשכנזית בישראל ומאז זה לא פוסק. הבדיחות הגזעניות לא הומצאו ע"י המרוקאיות על התימנים שהן חיקוי עלוב לגזענות האשכנזית, שאת חלק בלתי נפרד ופתולוגי ממנו. ההתקרבנות שלך היא מחזור מאוס של עליבות שכלית – השיטה בה מגיבים כאן גזעני אשכנז המתמחזרים לעייפה תחת שמות שונים.
אם במקום עבודתכם ישנם גזענים שטוענים לקמצנותכם, ספרו להם על קמצנות המנהל שבגללו לא נותרה בידיכם פרוטה.
זה שבעדה חונכנו לערכים של יושרה וצניעות, לא אומר שצריך לעשות קומבינה על חשבוננו ולנצל אותנו. לא אז ולא היום. ואוי לעלוב שיעז להשמיצנו, כי בעניו להיות בן-אדם ולא בהמה זו חולשה.
מחקרים מראים כי הומור עלול להוביל לתוצאות שליליות ומזיקות לאחרים
humor is not always positive and fun. We tend to think about humor as something that is innocuous, something that might be good for our health, moods, relationships and so on, but humor also has its dark side, and we should all be aware of it. Sometimes humor can lead to negative and harmful outcomes against others, and we should be conscious of when and how it can happen.
https://www.psychologytoday.com/blog/humor-sapiens/201107/does-racist-humor-promote-racism
מתכבד בקלון חבירו