שפה חדשה לטובת מיסוך האמת

"דמוקרטיה מתגוננת", "חיזוק המשילות" ו"צדק חלוקתי" הם דוגמאות לשלל הביטויים וחידושי הלשון המשמשים בפי נתניהו ובכיריו לכיסוי קמפיין רדיפה מתמשך ושלילת זכויות יסוד דמוקרטיות מקבוצות בחברה האזרחית בעלות תפיסת עולם ערכית ופוליטית שונה מזו של השלטון
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וחלקים גדולים בקואליציה מבינים לעומק את חשיבותן של מילים בפוליטיקה. הם יודעים ששפה מעצבת את התודעה ואת תפיסת המציאות של האזרחים, ולכן הם מנסים לשנות את המילון והשפה הפוליטיים על מנת לחולל את השינוי הפוליטי, הכלכלי והתרבותי שהם מעוניינים בו. אלא שהשינוי הזה נעשה במה שהסופר ג'ורג' אורוול כינה "שיחדש" – יצירת שפה חדשה שבה מונחים המשנים את משמעותם המקורית לצורך מיסוך האמת.

קחו למשל לדוגמה את המונח "דמוקרטיה מתגוננת" שנוגע לצורך של מדינה דמוקרטית להגן על עצמה מפני קבוצות אנטי דמוקרטיות. המונח נוצר לאחר עליית המשטרים הנאציים והפשיסטיים, כלקח שיאפשר להתמודד עם התארגנויות פוליטיות המנסות לתפוס את השלטון ולמוטט את המשטר הדמוקרטי על ידי ניצול זכויות דמוקרטיות כמו הזכות לבחור ולהיבחר. עם זאת, חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד השתמש השבוע במונח "דמוקרטיה מתגוננת" כהצדקה להצעת החוק שהעלה בכנסת, בהנחיית ראש הממשלה, שעל פיה תורמים שיוגדרו אנטישמיים או עוינים לישראל לא יוכלו לתרום לארגונים בישראל. לדברי זוהר ההצעה נועדה למנוע מאילי הון כג'ורג' סורוס לתרום לארגוני חברה אזרחית בישראל המזוהים עם השמאל, דוגמת  עדאלה, שוברים שתיקה, הקרן החדשה לישראל וארגונים אחרים.

ההצעה הזו היא עוד שלב בקמפיין הרדיפה המתמשך של נתניהו, שזוהר הוא רק אחד משליחיו, נגד ארגוני זכויות אדם וצדק חברתי בישראל. זוהר מעוות לחלוטין את משמעותו של המושג "דמוקרטיה מתגוננת" ומשתמש בו כדי להעניק לקואליציה זכות דווקא לפגוע בדמוקרטיה על ידי שלילת זכויות יסוד דמוקרטיות בסיסיות מקבוצות בחברה האזרחית שיש להן תפיסת עולם ערכית ופוליטית שונה מזו של השלטון. אגב, על תפיסת הדמוקרטיה המתגוננת של זוהר אפשר היה גם ללמוד מהצעתו מלפני מספר חודשים לספח את השטחים וליצור מדינה אחת שבה הפלסטינים ייהנו מזכויות מליאות, למעט זכות ההצבעה.

דוגמה נוספת ל"שיחדש" של הקואליציה הוא המושג "חיזוק המשילות". "נבחרנו כדי למשול וחלק מהמשילות זה לבחור אנשים… בשלטון תקין הציבור נותן לך את הכוח למשול. לטוב או לרע", אמר נתניהו בעבר. אמנם קיים דיון ער בשנים האחרונות אודות מושג המשילות, אבל קיימת הסכמה גורפת כי משילות ראויה במדינה דמוקרטית צריכה לכלול את המרכיבים הבאים: מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה בשלטון, סקטור ציבורי מקצועי יציב ובלתי מושחת, תקשורת חופשית, שקיפות שלטונית, בחירות דמוקרטית, שמירה על זכויות המיעוט והגנה על זכויות אזרחיות, פוליטיות וכלכליות. נתניהו, שרת המשפטים איילת שקד וחברי כנסת מהקואליציה, עם זאת, מעוניינים להעניק למושג "חיזוק המשילות" משמעות הפוכה. לדידם משילות ראויה מושגת דווקא על ידי החלשת מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, כרסום השירות הציבורי באמצעות הצפתו במינויים של מקורבים פוליטיים ושליטה באמצעי התקשורת.

לדידם של נתניהו ושותפיו משילות ראויה מושגת דווקא על ידי החלשת מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, כרסום השירות הציבורי באמצעות הצפתו במינויים של מקורבים פוליטיים ושליטה באמצעי התקשורת

בואו ניקח עוד מושג – "צדק תרבותי". שרת התרבות והספורט מירי רגב צודקת כשהיא מדברת על הצורך בצדק תרבותי, בחלוקה צודקת של משאבים למוסדות תרבות ואמנות – חלוקה שבמשך שנים הייתה מעוותת, והפלתה אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. אולם, היא משליכה בצדי הדרך את הזכות לחופש אמנותי, חופש שאותו היא שוללת כאשר היא מתנה תקצוב מוסדות תרבות במבחן "נאמנות תרבותית" או כאשר היא מצהירה שכשרת תרבות היא נהנית ממה שהיא מכנה "חופש המימון", על זכותה לממן יצירת תרבות ואמנות שישקפו את העדפותיה ואת העדפות השלטון.

המאבק על הדמוקרטיה אינו רק מאבק פוליטי אלא הוא גם מאבק על האמת. מאבק נגד השחתתה של השפה שמטרתה להעניק לגיטימציה לשלטון חסר מעצורים.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. זוהרה

    מאמר מעניין ומדויק, איך גורמים לעם להבין את השיטה העקומה הזאת ולהפסיק להצביע לו

  2. סמולן

    הטענות למעלה לא הכי מדוייקות היסטורית. והיות והמסר כולו הוא מעין של אבחנה שמרנית על העבר, הטעות ההיסטורית קצת מאיינת אותו. אמנם קל להשתעשע מהתלונה: אבוי, הממזרים משנים את השפה, כאילו לא נכתבה על ידי אדם שהאתר שלו השיק אלפי בקשות לעצב שפה, לקסיקון, מחשבה, ומה שלא יהיה, העיקר שיהיה חתרני. אבל מה לנו ולשעשוע, נלך על היסטוריה אינטלקטואלית.

    ובכן, ראשית, חקרתי וגיליתי שכבר לפני זמן רב, עמוק בעידן הפרה-נתניהו, הצביעו אנשים על השמאל ואמרו "צריך דמוקרטיה מתגוננת". לדוגמה, פופר של החברה הפתוחה ואויביה, ארנדט של על הטוטליטריות, טלמון של לא משנה מה, ואפילו שטרנהל שהדגיפ איך הפשיזם הקלסי, לפחות האיטלקי, היה צורה של שמאל. צורה מוזרה, ולא בטוח שאני מסכים עם שטרנהל או עם מישהו משלושת החברים האחרים, אבל לא זה העניין. העניין הוא שהם דאגו לדמוקרטיה מפני תפיסת עולם אוניברסליסטית ושמאלית, ורצו להוסיף לדמוקרטיה מנגנוני בטחון. הרבה לפני נתניהו. התעלול שבפוסט נוגע לצירוף המהיר של טענה היסטורית אודות ראשית החשיבה אודות דמוקרטיה מתגוננת, עם שימושיו של מנהיגנו הנערץ במונח הזה. היות ואינם זהים, אומר הקורא בליבו, ברור שנתניהו משנה את המונח המקורי. ולא:כפי שהדגמתי, המונח השתנה הרבה לפניו.

    שנית, גם אם נעזוב את התיאורטיקנים הליברלים של המלחמה הקרה, עדיין נשארת ההיסטוריה הישראלית. גם התיאורטיקנים המקומיים, ציונים קולוניאליטחם עלובים שכמותם, עסקו בדמוקרטיה מתגוננת.למעשה, מי שמקליד לגוגל "דמוקרטיה מתגוננת" בלע"ז, דיפנסיב דמוקרסי, יגלה מהר מאד את ישראל ודיוני המדינה היהודית והדמוקרטית כאקזמפלר מובחר ושנוי במחלוקת של העקרון הזה. שוב, הרבה לפני פרוץ הנתניהו.

    לכן, נתניהו לא משנה שפה ומושגים, אלא משתמש בהם.

    1. נפתלי אור-נר

      ממש כך. נתניהו יודע היטב שטיעוניו אינם אלא שקר צרוף. חלק מ"שמשיו" – לא.

    2. ליכודניק

      ומהצד השני של ההיסטוריה- מההווה- הרי שבימים אלו סוער בארה״ב הדיון על מעורבות גופים ממשלתיים זרים בבחירות לאומיות (הביון הרוסי בבחירות לנשיאות ב – 2016).

      הילרי קלינטון נאבקת בביבי (על ידי מימון v15) – צעד דמוקרטי חשוב
      פוטין נאבק בהילרי קלינטון ( על ידי גניבת מידע, הדלפות ומודעות פייסבוק)- פגיעה בדמוקרטיה.

      זה שישראל נאלצת, גם בתחום הזה, לפעול בתחום חדש ולכתוב את ספר הכללים מחדש לא אומר שהיא טועה..

  3. דרור

    מאמר מדויק וחשוב מאד.
    מסוג המאמרים שבשבילם אני קורא את העוקץ.

    צריך לשים לב שהפילוג לתת קבוצות של המחנה שוחר הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל הוא אחד המנגנונים החזקים ביותר שתומכים בפעילות של נתניהו, רגב ושותפיהם.
    כמה חבל שכל כך הרבה דעות הנשמעות בעוקץ ומפלגות בין מזרחיים לאשכנזים, אלה שמאסו בציונת ואלה שחושבים שעדיין ניתן להיות ציוני ודמוקרט, ועוד, תורמות לפלגנות זו.