• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

עוד חוזר החלחול

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, התגייס השבוע לקידום מדיניות הפחתת מסים לבעלי הכנסות גבוהות, לטובת העושר העתידי שיחלחל גם לאלה הנמצאים בתחתית הסולם. חבל שהתיאוריה הזאת לא מבוססת על עובדות
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

"אנחנו אנשים עשירים, רובנו נמנים עם האחוז העליון שאכפת לו מהמדינה ומתושביה, ואנחנו מציבים בקשה פשוטה: אל תקצצו את המסים שלנו". על מכתב הבקשה הזה חתמו יותר מ-400 מיליונרים ומיליארדרים אמריקאים המתנגדים להצעת הנשיא טראמפ להוריד מסים לעשירים ולתאגידים כלכליים. הם הצהירו כי הם מעדיפים שהממשל ישקיע כספים אלה בחינוך, במחקר ובפיתוח תשתיות.

בישראל, שבה עלה בשנה האחרונה מספר המיליונרים (לפי נתוני מכון המחקר "קרדיט סוויס"), לא נשמעה עדיין דרישה כזו מצד המיליונרים המקומיים. בדומה לנשיא טראמפ ולחבריו הרפובליקנים בקונגרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון מצדדים בהצעה להשתמש בחלק מכ-20 מיליארד השקלים של עודפי גביית המסים על מנת להקטין עוד יותר את המסים ליחידים המשתכרים בין 10,000 ל-20,000 שקלים לחודש, ולהקטין את מס החברות ולתרום בכך להגדלה של מספר המיליונרים בישראל.

לעומתם ניצבים נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ואחרים, הסבורים שיש להפנות חלק מעודפי הגבייה הללו דווקא להשקעה בתחומים חברתיים כמו חינוך, בריאות תשתיות. אחת ההצדקות המרכזיות של הנגידה לעמדתה היא שאזרחי ישראל זוכים כבר שנים לשירותים חברתיים מורעבים לעומת אזרחי המדינות המפותחות (OECD). דאגה נוספת של הנגידה ושל המתנגדים להפחתת המסים היא שהרבה יותר קל ופופולרי להוריד מסים בהווה מאשר להעלות אותם בעתיד.

החשש הוא שמימון הורדת המסים בשנים הבאות יתבצע באמצעות קיצוצים נוספים בשירותים החברתיים, כיוון שהרבה יותר קשה פוליטית להעלות מסים לשכבות המבוססות ולתאגידים כלכליים האוחזים בעוצמה פוליטית רבה מאשר לקצץ בשירותים החברתיים, שלהם נזקקים בעיקר המעמדות הבינוני והנמוך שהם נעדרי כוח פוליטי משמעותי.

הטיעון המרכזי של טראמפ, נתניהו וכחלון למדיניות של הורדת מסים לבעלי הכנסות גבוהות הוא שהיא מובילה להגדלת הצמיחה הכלכלית, והעושר העתידי שייווצר יחלחל גם לאלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי. גם פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, התגייס השבוע לקידום מדיניות הפחתת מסים. שמחון, שהטיף שנים רבות שהבעיה המרכזית של הכלכלה הישראלית נעוצה בחרדים ובערבים בשל שיעורי הילודה הגבוהים ושיעור ההשתתפות הנמוך שלהם בשוק בעבודה, זנח את ההסבר הזה לאחר שמונה לתפקידו הנוכחי.

הרבה יותר קשה פוליטית להעלות מסים לשכבות המבוססות ולתאגידים כלכליים מאשר לקצץ בשירותים החברתיים, שלהם נזקקים בעיקר המעמדות הבינוני והנמוך שהם נעדרי כוח פוליטי משמעותי

השבוע טען שמחון בראיון כי קיימת הוכחה מדעית ניצחת שהפחתת מסים מובילה בהכרח לצמיחה כלכלית. כסימוכין הצביע על מחקרם של כריסטינה רומר, מי שכיהנה כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים של נשיא ארה"ב, ובן זוגה דיוויד רומר. לטענת שמחון, מחקרם הוכיח שקיים קשר חד־משמעי בין הפחתת מסים לגידול בצמיחה. אולם מתברר שעמדתה של רומר הפוכה לחלוטין. במאמר שפירסמה ב"ניו יורק טיימס", ובו פירשה בין השאר את המחקר המשותף לה ולבעלה, כתבה רומר עצמה במילים נחרצות: "כל מי שיספר לך שהדרך להגדיל הכנסות היא להפחית מסים טוען טיעון אידיאולוגי ולא מתבסס על עובדות. בהינתן שיש ראיות מוצקות לכך שהשפעת תמריצים הנובעים מהפחתת מסים היא קטנה, מי שמתנגדים לראיות הללו צריכים למצוא טיעון חדש".

בישראל, שבה שיעורי העוני והאי-שוויון הם עדיין מהגבוהים ביותר במדינות המערב (למרות השיפור הקטן שחל במדד האי-שוויון בשנה האחרונה), מדינה שבה אנשים מתקשים לממש את זכותם לקיום נאות, לקורת גג, לשירותי בריאות הולמים ולזכויות אחרות, מוטב שהאחראים על המדיניות הכלכלית יאמרו אמת: שיאמרו בגלוי שפשוט אין להם עניין ברוב הישראלים העובדים, ובעיקר לא באלה החיים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי.

פורסם ב״ידיעות אחרונות״

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דפנה אוריה

    אבי שמחון מזמן כנראה לא נצרך לשירותי בריאות, אותם צורכים אנחנו הפלבאים. הוא לא חווה את התורים, את השרות הגרוע במרפאות, בבתי חולים, במוסדות השלטון, בבנקים אשר חוסכים על חשבונינו ומרעים יותר ויותר את השירות לו אנחנו זכאים. יתכן שגם ילדיו או נכדיו לא מכירים את בתי הספר הממלכתיים של הפלבאים. כי אם הוא היה מכיר היה עליו להבין ששכר ראוי לעובדי הוראה יביא רק שיפור. מתי נצרך הפרופסור המכובד לתחבורה ציבורית בה אתה נצלה בשמש בתחנה לא מקורה.
    לכל הנ"ל כנראה לא נצרך הפרופסור המכובד ומשום כך אין לדעתו, צורך בהשקעה, בשיפור כלשהו. העשירון העליון, לעומת זאת, זכאי וראוי להוקרה, להקלה, לחמלה, והבנה.
    זה לא רק הגיון עקום זה גם מוסר מעוות

    1. יוסי

      השיטה המוצעת היא נגזרת של התפיסה של איין ראנד. שבה העשירים מבינים ונדיבים.
      בעולם אמיתי זה לא עובד. בעקבות מהפכת אוקטובר הבינו העשירים כי הם עשויים להפסיד יותר מכסף ולכן הלחץ על ההמון ירד. מאז נצרכה הרבה וודקה והעשירים שכחו.
      בקצב הזה סביר שמתי שהוא תקרה מהפיכה נגדית.
      למי שאין מה להפסיד גם אין עכבות.
      כל נותני העצות לטעם השלטון מוטים ומטעים בכוונה כדי לאפשר שליטה בהמונים אבל לא ניתן לרמות את כולם כל הזמן.
      ישראל מתפוררת מבפנים .

  2. נפתלי אור-נר

    כל מי שפועל ומשגשג בסביבת נתניהו מוחזק על ידי כאדם לא ישר, ואפילו מושחת. עמדה זו חלה גם כלפי פרופ' אבי שמחון. מי שמפרש מאמר מדעי בצורה מעוותת ומטעה את הציבור הוא אדם לא ישר. ככזה, מתאים הוא להיות משרתו של נתניהו

  3. דןש

    אכן להורדת מיסים על רווחים מהשקעות של יצרנים קיים פוטנציאל להטבה גם עבור אלו המצויים בתחתית הסולם החברתי כלכלי. אבל עלך מנת להשיג זאת חייבים לוודא ולהקפיד, שההפחתה תגדיל את ההשקעה ואת הפיתוח של מפעלי יצור במדינת ישראל.
    באשר לעודפי הגבייה, שהם מטבעם חד פעמית – יש להפנותם לרווחת הציבור ( בריאות, חינוך וכו' ) ו/או להקטנת החוב הלאומי ותשלומי הריבית בגינו.