שני שירים ממחזור שכנים

קיבוץ עין כרמל, ד.נ. חוף הכרמל (1992)

קִירוֹת דַּקִּים, וְשָׂרָה עֵרָה מֵחָמֵשׁ.
אֵין לָהּ לְאָן לְמַהֵר, אֵין לָהּ שֵׁם מִשְׁתַּמֵּשׁ
בְּשׁוּם דָּבָר. הִיא מְדַבֶּרֶת אֶל אִמָּהּ הַזְּקֵנָה.
הָאֵם שׁוֹתֶקֶת. אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת: הַקִּירוֹת כְּמוֹ פְּרוּסוֹת גְּבִינָה.
"אִמָּא, מָלֵא נְמָלִים יֵשׁ עַל הַשֻּׁלְחָן, תִּרְאִי.
עַל הַשֻּׁלְחָן מָלֵא נְמָלִים, מָלֵא נְמָלִים, תִּרְאִי.
תִּרְאִי, יֵשׁ מָלֵא נְמָלִים, אִמָּא, עַל הַשֻּׁלְחָן."
אֲבָל כָּל הַנְּמָלִים בָּעוֹלָם לֹא תִּקַּחְנָה אֶת שָׂרָה מִכָּאן.
לְשָׂרָה קָשָׁה לָלֶכֶת. לְשָׂרָה קָשָׁה לַחְשֹׁב.
אִמָּא שֶׁלָּהּ שׁוֹתֶקֶת. גַּם הִיא שׁוֹתֶקֶת לָרֹב.
אַחֲרֵי שֵׁשׁ וָחֵצִי כְּבָר לֹא תַּגִּיד שׁוּם דָּבָר.
הַבַּיִת מָלֵא נְמָלִים, שְׁקֵטוֹת וְחַסְרוֹת עָבָר.

רח' עליית הנוער, תל אביב (2016)

יַלְדָּה וְיֶלֶד
רָצְחוּ אֶת אֲחוֹתָהּ הַתְּאוֹמָה בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ.
טְרָגֶדְיַת נְעוּרִים
שֶׁמְּקוֹמָהּ בָּאַגָּדוֹת הָעַתִּיקוֹת,
כְּשֶׁיְּרִיבוּת בֵּין אֲחָיוֹת
עוֹד נֶחְשְׁבָה לְתוֹפְעַת אֱמֶת.
מַדּוּעַ כָּאן, עַכְשָׁיו?
כָּךְ הֶעָבָר הַמדַמֵּם רוֹצֶה לְהִתְגּוֹנֵן
מִפְּנֵי עָתִיד, מִפְּנֵי הָאַהֲבָה,
מִפְּנֵי אָנָה וְאֵלְזָה, לְבַסּוֹף.
הוֹ, נְעוּרִים, מַכַּת בָּרָק
שֶׁאָרְכָּהּ חָמֵשׁ שָׁנִים!
שִׁירִי, מָה אִתָּךְ, עִצְרִי!
הִיא לֹא עָצְרָה.

מחזור שכנים פורסם בספר "אחותי יהונתן" שראה אור ב-2017 בהוצאת הקיבוץ המאוחד