חומר הנפץ של עולם האמונה היהודי

רבי משה בן מימון נולד בשנת 1138 בקורדובה שבספרד. עוד מילדות ידע נדודים – כשהיה בן 10 עברה משפחתו לגור בפס שבמרוקו, וכשהיה בן פחות מ-30 נדד בעצמו לעיר עכו וממנה המשיך לקאהיר. הימים ימי תור הזהב הערבי, ורבי בן מימון מצטרף למהפכה האינטלקטואלית, כשבראש מעייניו עומדת תורת ישראל. כך נולד לו מיתוס בן 800 שנים. הרמב"ם. "גדול הפוסקים היהודים בכל הזמנים", "גדול הפילוסופים היהודים", "אדריכל ההלכה היהודית", "ליאונרדו דה וינצ'י של היהדות" וכמובן: "ממשה (רבנו) עד משה (בן מימון) לא קם כמשה".

הרמב״ם עסק בפירוש אינטלקטואלי ופילוסופי של התורה, חיבר בין אמונה עקרונית ממש לבין רעיונות ראציונליים. למד ולימד פילוסופיה, מדע, רפואה ותורה. הספרדים מתייחסים אליו כחכם משלהם, "איש קורדובה הישראלי", והמוסלמים לוקחים גם הם בעלות על חלקים מפועלו. למרות כל זאת ועל אף שספרים רבים מעזבונו עוד נלמדים בבתים רבים, דמותו עדיין מעורפלת, עדיין לא מספיק ברורה.

אורי רוזנווקס, יוצר הסדרה הדוקומנטרית ״הנשר הגדול״ (שידורי כאן), מנסה לשפוך אור על דמותו המתעתעת של הרמב"ם "שהיו כנפיו פרושים על כל העולם כולו ולא היה עוף, בהמה וחיה יכולין לעמוד בפניו". התעניינותו ברמב"ם החלה בעקבות סדרה אחרת שיצר, על דמותו של ישעיהו לייבוביץ' – עוד תלמיד חכם שנוי במחלוקת. "בתור אדם שהוא תוצר מערכת החינוך החילונית, לא ידעתי יותר משלושה דברים על הרמב"ם״, מספר רוזנווקס. ״וכשהתחלתי לחפור בלייבוביץ' שעסק המון ברמב"ם, הסקרנות שלי גברה והתחלתי לקרוא. גיליתי עולם שלם נוכח מה שהאדם הזה הספיק בחייו הקצרים. אין אדם שמתקרב להיקף היצירה שלו ומצד שני מדובר בממש איש רנסאנס. איש פוליטי, רופא, איש דת… שגם מתבטא בכל אחד מהנושאים האלה".

קטע מן הפרק הראשון בסידרה:

את קורדובה עזבו הרמב"ם ומשפחתו בשל רדיפת המוסלמים את היהודים, וכשחי בפס שבמרוקו יש הטוענים שקיים מצוות איסלאמיות מסוימות, למראית עין: "הראיס מוסא התאסלם במגרב, שינן קוראן", אמרו עליו. ואכן, באגרת האנוסים שחיבר בתקופה הזו, התיר הרמב"ם ליהודים לומר פסוקים מהשַׁהַאדָה במקרה של פיקוח נפש.

לדברי רוזנווקס, הרמב"ם היה סוג של אליטיסט: ״מבחינתו, הקירבה להשם מושגת דרך פילוסופיה, דרך מדע – כלומר דרך קירבה להגות ולחכמה, מה שאומר שגם גוי יכול להשיג את הקירבה הזו. אם תלמד רק תורה – אתה לא יכול להגיד למדרגות הקירבה האלה. מצד שני הוא הבין שה׳המון׳ גם זקוק לכל מיני אמונות, כמו השגחה פרטית – בזה הוא בכלל לא האמין – כדי להמשיך ולתחזק את המוסר האנושי. יש לו איזה משל, ב׳מורה נבוכים׳, על עיר ובה ארמון מוקף חומה ושם הוא מפרט אחד לאחד מי יכול לעבור את החומה ומי יכול להיכנס לחדרו של המלך ומי בכלל נשאר בחוץ. כל המדרגים שלו הם מדרגים אינטלקטואלים. לימודי תורה בלבד הם ׳כילוי זמן׳ כהגדרתו, וזה מאתגר מאד את היהדות של היום. בכלל, התפיסות של הרמב"ם נרחבות ומתקדמות הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים היום".

הרמב״ם לא היה ״דמוקרט״ גדול במונחים של ימינו, וחלק מהתפיסות היותר נוקשות שלו אומצו על ידי גורמים רדיקליים ביהדות. למשל, לשיטתו אשה לא צריכה לצאת מהבית אלא פעם בשלושים יום על מנת לעשות קניות בשוק. מנגד, היה זה הוא שפתח את אחד הפתחים הראשונים ללימודי תורה לנשים באומרו "אישה שלמדה תורה, יש לה שכר". מי שעוד אימצו תפיסות רבות של הרמב"ם הם בני העדה התימנית, עימה היה לו קשר הדוק מאד – היחסים החלו בעת משבר גדול בקהילה התימנית, אז שלח אליהם איגרת עידוד והם בתמורה הכירו בו כפוסק שלהם. הזרם הראציונליסטי, בהובלת הרב קפאח, פסקו על פי משנה תורה ואפילו מזכירים את הרמב"ם בקדיש.

"אני באתי לספר סיפור על דמות מאד מעניינת בהיסטוריה היהודית״, אומר רוזנווקס. ״הרמב"ם הוא חומר נפץ לעולם האמונה היהודי. בגלל שאני אדם חילוני, אני יכול לנבור בדמות שלו בלי הרבה חרדת קודש. יש סצינה נפלאה שאני מאד אוהב עם ד"ר ירון סרי, אדם דתי, מומחה לרפואה של ימי הביניים ומרצה במכללת צפת. את מבינה – מדובר בד"ר תימני, דתי, שעומד ומלמד קבוצה של נשים, אחיות ערביות, את הרפואה של הרמב"ם. זו סיטואציה שרק מדינת ישראל יכולה לייצר".

רבי משה בן מימון לא הסתפק בהלכה היהודית. הוא היה מצוי בתרבות המוסלמית והיוונית, למד רפואה ולאחר אבל כבד מאד על אחיו שטבע בים, הפך, לימים, לרופא האישי של המלך בקאהיר. "גלנוס ריפא את הגוף והרמב"ם גוף ונפש. ידיעותיו קנו לו שם כרופא הדור והוא ידע לשכך את כאב הבערות. לו באה הלבנה לידיו, היה מרפא את כתמי פניה" – כתב עליו המשורר הערבי אל סעיד אבן סינא אלמולך.

רוזנווקס טוען כי הדברים הללו זוכים להתעלמות אלגנטית במגזר הדתי-לאומי והחרדי, ולא רק הם: ״גם כל המציאות של יהדות המזרח ותור הזהב, והחכמים שהיו מעורים בשירה ובפוליטיקה, בפילוסופיה ובטח שבעולם המוסלמי שהיה אז מאד נאור ומתקדם. יש פה עולם ומלואו של השפעות. הוא כתב המון דברים קשים על האיסלאם והנצרות אבל הוא גם ינק מהן. מה שאנחנו מכירים זה ׳מורה נבוכים׳ ואולי עוד כמה פרשנויות, באופן מאד צר ומצומצם. יש סצינה אחת בסדרה שאנחנו מדברים על עניין ההשפעות ואחד הילדים שואל את אבא שלו ביידיש – ׳מה, אבא, הרמב"ם היה פרענק?׳״

שלושת פרקי הסדרה ״הנשר הגדול״ יוקרנו מחר (שני, 27.11, 19:00) בענבל – המרכז האתני הרב תחומי, יחיאלי 6, מרכז סוזן דלל, תל אביב. בתום ההקרנה תתקיים שיחה עם הבמאי והמפיק אורי רוזנווקס בהנחיית אפרת כורם.

לכרטיסים: 035173711 | www.inbal.org.il