לכל הפמיות היפות, המהממות, הזועמות והחזקות באשר הן
מאנגלית: יעל לוי-חזן
אני רוצה לפרט את תודתי לך.
עבורך אני משטיח.ה את החולצות לגוף ומגהץ.ת את העניבות שלי. עבורך אני מוודא.ה שהתחתונים והגרביים שלי תואמים. עבורך אני מחדד.ת את כובע הקאובוי שלי. עבורך אני מבריק.ה את המגפיים השחורים והגדולים שלי.
אני יודע.ת שלפעמים, את מרגישה, אין מי שממש רואה אותך, ואני רוצה שתדעי שאני רואה אותך. אני רואה אותך ברחוב, באוטובוס, בחדר הכושר, בפארק. אני לא בטוח.ה איך אני יודע.ת שאת לא סטרייטית, אבל אני יודע.ת. אולי זו הדרך שבה את מסתכלת עלי. בבקשה אל תפסיקי להסתכל עלי ככה.
כל החיים אמרו לי שאני מכוער.ת, שאני לא מספיק.ה, אני לא גבר, אני לא רצוי.ה. האמנתי להם, עד שבאת.
אני לעולם לא אגיד שהעולם כבד עלי יותר מאשר עליך. אני לעולם לא אגיד את זה. לפעמים את שקופה. אין לי מושג איך זה מרגיש לעבור ליד הא.נשים שלך בלי שיזהו אותך, בלי להיראות. כי אני לא יכול.ה להסתתר, אלא אם אני עובר.ת כמשהו שהוא לא ממש אני. זה לא קשה יותר. זה פשוט שונה.
אני יודע.ת שהנעליים האלה הורגות לך את הרגליים. אני רוצה שתדעי עד כמה אני מעריכ.ה שאת עדיין נועלת אותן. את לוהטת. הן נראות מעולה עם השמלה הזאת, ואם זה עוזר לך להרגיש במשהו קצת יותר טוב, המגפיים שלי שוקלים חמישה וחצי ק"ג כל אחד והם גורמים לכפות הרגליים שלי לבעור כמו תפרחת חיתולים בחמסין, והם כבדים כמו מגפי סקי בעלייה במדרגות, אבל אני נועל.ת אותם. ואפילו אז, המגפיים החדשים שלי הם נעלי בית מקטיפה בהשוואה לשניים-עשר הסנטימטרים של העקבים שלך. אני רואה את זה ואני מצדיע.ה לך.
אני מבטיח.ה, אני לא בוהה לך בשדיים. אני מנסה להסתכל לך ישירות בעיניים, אבל את גבוהה ממני בכמעט עשרים סנטימטרים (ראי בבקשה את ההערה הקודמת בנוגע לשניים-עשר הסנטימטרים של נעלי העקב שלך). באותה נשימה, אני רוצה לציין, שכשניסיתי להסתכל לך בעיניים, לא יכולתי שלא להבחין בתליון החדש והנפלא שלך. אני בטוח.ה שהוא מבליט את צבע העיניים שלך, אם רק יכולתי לראות אותן.
אני רוצה להודות לך על היציאות החוזרות שלך מהארון, שוב ושוב, פעם אחר פעם, לאורך כל החיים. בבית הספר, בעבודה, בגן של הילדים, בחתונה של אחיך, במרפאה. תודה על שאת מנפצת להם את הסטריאוטיפים. מעולם לא הייתה לי הזדמנות לצאת מהארון. מאיזושהי סיבה הארון שלי תמיד היה עשוי זכוכית.
אבל את עושה את זה עבורי. את נלחמת בהומופוביה בדרך שאני לעולם לא יכולתי. יש מי שחושבים שאני קוויר, כי אני לא נחשק.ת. את מוכיחה להם שלהיות קוויר זאת התשוקה שלך. תודה על שאת אוהבת אותי בגלל מי שאני ואיך שאני נראה.ית ולא למרות מי שאני ולמרות איך שאני נראה.ית.
תודה על שאת מריחה טוב כ"כ.
תודה על שאת מחזיקה לי את היד בהליכה על המדרכה בזמן משחקי הפליאוף. אני יודע.ת שזה אולי שטחי מצדי לחייך ברשעות לכל הגברים השיכורים בחולצות ספורט, שמעשנים מחוץ לפאבים בזמן המחצית, כי את כזו לוהטת ואת איתי ולא איתם. אבל אני לא יכול.ה להתאפק. זה נכון, חבר'ה, אתם רוצים אותה, אבל היא איתי.
תודה על שאת לובשת חזייה ותחתונים תואמים. אני לא יודע.ת למה זה הופך את החיים שלי למושלמים כ"כ, אבל זה ככה.
תודה שאת הבת שאמא שלי תמיד רצתה, את חכמה כ"כ ומוצלחת כ"כ ואת מתלבשת יפה כ"כ, שאת כמעט מפצה על זה שאני ואחותי הילדים האמיתיים שלה.
תודה שתפסת לי את היד בחלקים המפחידים בחושך של הקולנוע. זה גורם לי להרגיש כאילו אני חזק.ה, שאני יכול.ה לדאוג לך, אפילו שאין דבר כזה כמו ערפדים ואת עושה כ"כ הרבה יוגה, שאת בטח יכולה בקלות לקרוע לי את הצורה.
אני רוצה שתדעי שאני אוהב.ת את השן העקומה שלך, את סימני המתיחה שלך, את האצבע המצולקת שלך, הרגל הקצרה שלך, הפטמה השלישית שלך, העין העצלה שלך, קצוות השיער הסוררת שלך, סימן הלידה בצורת טקסס שלך. אני אוהב.ת את הכל.
אני רוצה שתדעי שזה לא תמיד קל לאהוב אותי. לפעמים החזה שלי הוא שדה מלא מוקשים, ולאיפה שהיית אתמול בלילה אי אפשר לחזור מחר. אין חוברת הפעלה, אין מפת דרכים, אין קו סיוע שאליו תוכלי להתקשר. הגוף שלי לא בא עם הוראות, ולפעמים אפילו אני לא יודע.ת מה לעשות איתו. זה לא יכול להיות קל, אבל עדיין, את בכל זאת נוגעת בי.
תודה על שאת מלווה אותי לשירותי נשים בגלל שהרצפה בשירותי גברים הייתה מכוסה במשהו שהס מלהזכיר. תודה ששאלת אותי בקול רם ממש אם יש לי טמפון בארנק, שלאישה בחליפת ספורט טורקיז עם התאומות תהייה הצתה מאוחרת, לפני שהיא אוספת את הבנות שלה מהמלתחה של הברכה ומכה אותי במצוף הארוך. אני לא יודע.ת לומר בוודאות אם זה מה שבאמת קרה הפעם, אבל הודות לך, אני לא ממש צריך.ה לזכור.
תודה על שלבשת את השמלה הזאת, רק כי ידעת שהיא תתאים לחולצה שלי.
כשאנחנו יחד, אי אפשר לעצור אותנו.
מבעד לעיניך, אפילו אני יפה.
מסתבר שהייתי ברבור כל הזמן.
לזכרה של ד"ר יעל לוי-חזן, משוררת, מתרגמת וחוקרת, שנהרגה בדמי ימיה והותירה מאחור ליבות דואבים לאין ספור.
איוון קויוטי (נולד.ה ב-1969), אמן.ית ספוקן וורד קנדי.ית, סופר.ת ופעיל.ה לזכויות להטב"קים. הטקסט המתורגם לקוח מתוך: Evan Coyote, "Hats Off," Missed Her, Arsenal Pulp Press, pp. 74-77.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.