"התפקיד שלי הוא לזכור"

מה קורה כשאדם שהקדיש את חייו לרדיפה אחר האמת, נאלץ להגן על עצמו מפניה? לקראת עלייתו של הסרט ״העדות״

בחיפושו אחר קבר האחים האבוד של הנטבחים בטבח לנדסדורף שבאוסטריה, מגלה ההיסטוריון יואל סוד אפל מעברה של אמו – סוד שעלול לטלטל את חייו, להגדיר מחדש את כל מי שהוא, ולהעלות שאלות על המטרה שלשמה הוא פועל.

הסרט "העדות" נע בין שני צירים. האחד – הלאומי, החיפוש של גיבור הסרט אחר האמת, מאבקו על הסיפור הלאומי, על שימור הנרטיב הסדוק כל כך, והשני – האישי. המפגש שלו עם שכבות האמת המורכבות מניח לפתחו התמודדויות שמרופפות לחלוטין את האחיזה האיתנה שלו במציאות.

הבמאי עמיחי גרינברג ("ההפך") מספר שגדל בבית דתי. כילד, היה מאזין לסיפורי השואה של סביו וסבתו ודמיין אותם כסיפורי הרפתקאות גדולים מהחיים. הוא גדל בצל אמיתות גדולות – הדת, והסיפור הזה, סיפור השואה שמלווה את כולנו, הישראלים, במהלך כל חיינו, בין אם הכרנו אנשים משם ובין אם לא.

בסרטו הוא נוגע בחיפוש הזה, ההיסטורי-משפחתי, הוא מגלה כמה מורכבות השכבות שמרכיבות אותו, כמה שזורים חיינו באמיתות המוכרות, כמה האמיתות שאנו מגלים עלולות לנפץ את כל מה שהכרנו ולטלטל את עולמנו. "הנטייה של בני אדם היא לשכוח", אומר גיבור הסרט באחד מרגעי השיא, "התפקיד שלי הוא לזכור". אך הוא לא רק זוכר, במהלך עבודתו ומאבקו למציאות הקבר האבוד הוא נתקל בעדויות שמתקרבות יותר ויותר אליו הביתה, ולפתע – האדם שהקדיש את חייו לרדיפה אחר האמת, נאלץ להגן על עצמו מפניה.

גיבור הסרט (בגילומו של אורי פפר) נע בין אוסטריה לישראל. הצילומים המרהיבים בפנים ובחוץ, בספריות, בארכיונים וביערות הפסטורליים המסתירים היסטוריה אפלה, כמו שואלים – עד כמה הזהות שלנו מורכבת מבחירה ועד כמה האמיתות שאנו מכירים מרכיבות אותה? ומה קורה לזהות כשמתנפצת אחת האמיתות הללו?

הסרט הוא מסע של מאבק: מאבק אידיאולוגי על סיפור, על נרטיב, על היסטוריה עולמית, על זיכרון; ומאבק אנושי, פרטי, על שימור עצמך, שינוי ובחירה אמיתית. אנו נמצאים במשחק מתמיד בין הזיכרון הקולקטיבי לזה הפרטי, כאשר לעתים הם משתלבים זה בזה, לעתים מתנגשים. לעתים המאבק על הזיכרון הקולקטיבי פוגע בנו כפרטים ולעתים הוא משלים בדיוק את מה שחסר.

הסרט "העדות" הוא דרמת מתח המבוססת על מקרה אמיתי, במרכזה עומד היסטוריון החוקר רצח מחריד של 200 יהודים שהתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה. במהלך הסרט נלחם ההיסטוריון בהכחשת הטבח כנגד הכוחות המקדשים את השיכחה.

שחקנים: אורי פפר – יואל / רבקה גור – פאניה / חגית דסברג – רינה / ליה קניג – לאה / שמוליק עצמון – יהושע / מרים גבריאלי – שושנה / יצחק חזקיה – הרב / אורי יניב – מיקי / דניאל אדרי – יונתן / אורנה רוטברג – מרים / אירנה פלורי – סילבי / מיכאלה רוזן – פוליטיקאית.

הסרט, שזכה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל חיפה 2017, יוקרן מחר (שני 25.12) במרכז האתני ענבל בשעה 20:30 (רחבת סוזן דלל, רח' יחיאלי 6, ת"א) – ימים ספורים טרם יציאתו לבתי הקולנוע.

לכרטיסים

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.