המשבר של פייסבוק אוצר בתוכו תקווה

ההסתבכות האחרונה של פייסבוק מעידה שוב שהם קיימים לתכלית ברורה אחת: הגדלת רווחיהם של בעלי המניות שלהם. אולי הזעם הגובר והולך של האזרחים על ההתנהלות הנצלנית של התאגידים יביא לשינוי כללי המשחק
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

בשנת 2004, כשמארק צוקרברג היה בן 19 ורק החל בהקמת "פייסבוק", הוא התפאר באוזני חבריו שהצליח לצרף לרשת החברתית שייצר 4,000 אנשים שהתנדבו לחלוק עימו את המידע האישי שלהם. לשאלה מדוע אנשים יעשו דבר כזה, ענה צוקרברג הצעיר: "הם נותנים בי אמון, הדפוקים המזויינים הללו". שנים לאחר מכן הוא הביע צער על האמירה הזו, וטען שלמד הרבה מאז, שכן אם אתה מקים שירות שאנשים רבים מאוד סומכים עליו (כשני מיליארדים, נכון להיום), אתה צריך להיות בוגר. אבל, כפי שנכתב ב"גרדיאן" – לנוכח הגילויים האחרונים, נראה שצוקרברג לא למד הרבה.

צוקרברג בצרות. המניה של פייסבוק בצניחה, משקיעים בחברה קוראים להחלפתו, חברי קונגרס שוקלים לזמן אותו לשימוע, ונציבות הסחר הפדראלית פתחה בחקירה נגד פייסבוק בחשד להפרת תנאי השימוש. כל זאת בעקבות חשיפה עיתונאית שלפיה חברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, שמומנה על ידי איל ההון הימני רוברט מרסר, אספה מידע מ־50 מיליון חשבונות של משתמשי פייסבוק ועשתה בו שימוש מניפולטיבי וזדוני לקידום קמפיין הבחירות של טראמפ.

לפי החשד, פייסבוק ידעה על פעילותה של קיימברידג' אנליטיקה במשך שנתיים ולא עשתה דבר. קיימברידג' עשתה שימוש בדיוק באותו מודל עסקי של פייסבוק, גוגל וחברות אחרות שרווחיהן נובעים ממכירת הזהות הדיגיטלית של משתמשים למטרות מסחריות. במקרה של קיימברידג', מזמין השירות היה גוף פוליטי שעשה במידע הזה שימוש שלא רק פגע בפרטיות המשתמשים, אלא גם גרם להשחתת תנאי השקיפות וההוגנות של ההליך הדמוקרטי – הליך שאינו יכול להתקיים ללא אמון האזרחים.

המשבר הנוכחי של פייסבוק מזכיר לנו שתאגידי הענק ששולטים במידע העצום המצוי באינטרנט ובמדיה החברתית אינם קיימים רק על מנת לאפשר יצירת קהילות, לספק מידע רב ומגוון וליצור שיח דמוקרטי פתוח ופלורליסטי, כפי שנטען ברטוריקה וביחסי הציבור שלהם. כמו כל תאגיד קפיטליסטי, הם קיימים לתכלית ברורה אחת – על מנת להגדיל את רווחיהם של בעלי המניות שלהם. מרחב הפעילות שלהם, כפי שמציין העיתונאי והחוקר יבגני מורוזוב, הוא קפיטליזם מסוג חדש. זהו קפיטליזם מבוסס נתונים, שמטרתו יצירת הפרופיל של זהותנו הדיגיטלית על ידי מעקב אחר התנהגותנו – ההקלקות שלנו והמיקום שלנו – ומכירתו לתאגידים המציפים אותנו באובססיביות בהצעות מסחריות.

באיחוד האירופי אמורות להיכנס בשבועות הקרובים תקנות שמטרתן להגן על מידע אישי ועל פרטיות המשתמשים

אבל נדמה שהמשבר של פייסבוק אוצר בתוכו גם תקווה – תקווה שזעם האזרחים על התנהלות התאגידים יביא לשינוי כללי המשחק. כבר עתה, במדינות האיחוד האירופי אמורות להיכנס בשבועות הקרובים תקנות שמטרתן להגן על מידע אישי ועל פרטיות המשתמשים, ליצור שקיפות לשימוש במידע אישי שנצבר ברשת ולקבוע אחריות על שימוש שלא כדין בו. יש המציעים גם למנוע את שליטתם המונופוליסטית של פייסבוק וגוגל בשוק באמצעות חקיקה מתאימה. אחרים מציעים ליצור אלטרנטיבות ציבוריות שיתופיות של רשתות חברתיות שאינן מבוססות על רווח כלכלי, ואינן פוגעות בפרטיות ובהליך הפוליטי, דוגמת המודל של ויקיפדיה.

יבגני מורוזוב מציע אלטרנטיבה רדיקלית יותר. לטענתו, אם הנתונים על אודותינו הם משאב כל כך משמעותי לניהול כלכלה ופוליטיקה, מן הראוי שהנכס הזה, נכס המידע, יהיה בבעלות ציבורית, ושכל הקלקה באתר או באפליקציה תייצר רווח עבור כולנו – כל האזרחים. הטכנולוגיות הדיגיטליות, כפי שכותב מורוזוב, הן גם תקוותנו הגדולה ביותר וגם אויבנו הנורא ביותר. האתגר הוא לשנות את המציאות הנוכחית שבה הן משועבדות למען אינטרסים תאגידיים על חשבון אינטרסים ציבוריים. בקיצור, עלינו לדאוג לכך שלא יתייחסו אלינו בעתיד כאל אזרחים דפוקים.

מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, 27.4.2009. "הם נותנים בי אמון, הדפוקים המזויינים הללו".  צילום: cc by-Silverisdead
מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, 27.4.2009. "הם נותנים בי אמון, הדפוקים המזויינים הללו". צילום: cc by-Silverisdead

פורסם בידיעות אחרונות

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.