היום בו המתים התהפכו בקברם

היום בשעות הצהריים, אני מקבל לפתע הודעה שנשלחה לצעירים ביפו: בבקשה להגיע במהירות לאזור צפון העיר, בעקבות חפירות בבית קברות מוסלמי. הגענו. המראה לא היה קל – קברים חשופים, חלקם רוקנו כבר ובחלקם ניתן לראות שלדים בשלמותם, ובצד קופסאות מלאות בעצמות. אנשי רשות העתיקות לא הבינו מה קורה וכיצד נודע לנו, אך עם הגעתנו למקום הם עזבו, משאירים את הציוד מאחור. בינתיים הגיעו אנשים נוספים. החלו דיונים על מה עושים בסיטואציה כזאת, שבה אנו עומדים מעל קברים חשופים ועצמות מפוזרות.

לפי אופי הקבורה והסימונים, הבנו שמדובר בבית קברות מוסלמי מהתקופה העות'מאנית (באזור זה היו בתי קברות רבים, כמו למשל זה שהתגלה בטעות בזמן בניית בית מלון ליד כיכר השעון. כיום, על אותה אדמה רוצה עיריית תל אביב לבנות בית אבות). בשיא האירוע, היה על המועצה האסלאמית לקחת החלטות זריזות. עורכי הדין במועצה החלו לעבוד על צו להפסקת עבודה, ולאחר התייעצות עם איש דת הוחלט להחזיר את העצמות לקברים. למזלנו, התיעוד הביורוקרטי של רשות העתיקה הקל עלינו את העבודה בעצם העובדה שהם מספרו את הקברים ואת העצמות.

התחלנו לקבור מחדש את העצמות. עצם הפעולה היתה ביטוי למשמעותה של קהילה, בה העשיר והעני היו לאחד, חלקם לבשו חליפות ואחרים בגדי עבודה. ברגעים האלה כולנו הבנו שמחובתנו המוסרית לפעול. המשטרה לא הייתה במקום, ועכשיו צריך לקבוע עובדות בשטח. וכך אכן קרה. באופן אורגני, כל אחד ידע את תפקידו: מי שהיה צריך לתעד, תיעד, מי שהיה צריך לעבוד, עבד, מי שהיה צריך לדבר, דיבר. במקביל, נוצר קשר עם בעל טרקטור שהיה מוכן להגיע מיידית ולסיים את העבודה. תוך פחות משעה כל העצמות חזרו למקומן.

השיח בין האנשים היה שגם בקבר הם רודפים אחרינו. לא ניתן לתאר את תחושת הזעם והעצב, כאשר עומדים מעל קבר פתוח. כיצד אנשים מרשים לעצמם לעולל משהו כזה? לא עולה בדעתם שיום אחד הם עצמם ייקברו ושהבקשה לכבד את מקום קבורתם הינה בקשה הומנית בסיסית? האירוע הזה עורר בנו רגשות קשים, במיוחד לאור המאבק שאנחנו מנהלים כרגע למען בית הקברות המוסלמי טאסו במערב העיר, שם חברה פרטית רכשה בשנות ה-70 באופן מפוקפק חצי מהאדמה, וכיום מבקשים להוציא קברים של אנשים שנפטרו לא מזמן בכדי לממש זכויות בנייה.

המסר שעבר היום הינו חד וברור. היינו מוכנים לעזוב את הכל באמצע היום בכדי להיאבק ולקבוע עובדות בשטח למען בית קברות מוסלמי שהתגלה בטעות; למען הבית קברות היחיד שלנו, נהיה מוכנים לעשות עוד יותר. כי במציאות הפוליטית של היום, הממסד על כל רבדיו – מהעירייה ועד הממשלה – איבד צלם אנוש, עד כדי כך שהם מרשים לעצמם לעבוד בשקט ובסוד בניגוד לפסוקי הלכה של כל הדתות. הפעם (למרות שבמקריות רבה), הם חוו את משמעות הפעולה האזרחית של החברה היפואית, וכיצד אנו נמצאים במקום פוליטי אחר לחלוטין ואי אפשר עוד להמשיך לקבל החלטות במחשכים. העובדה שאזרח שראה משהו לא כשורה ועדכן את המועצה האסלאמית, הצליחה לגייס מספר כל כך גבוה של אנשים בזמן כה קצר, מראה שאנו רואים מה נעשה בעיר, ויש לנו הנהגה שמוכנה לקחת החלטות משכילות ואמיצות.