2 במאי: חג שרוכים שמח

האירוע היה אנטי ספורטיבי, אולי על גבול הפלילי. לא אוהד אף קבוצה בארץ, אבל הייתה זו אליפות לא כשרה בעליל.

ההתנהגות של בית שאן במשחק ההוא ביישה גם את הספורט, גם את הרוח הטובה והאצילה של סולידריות חברתית, ובעיקר את קבוצת הכדורגל של בית שאן. בית שאן נענשה על המעשה הבזוי שלה, ירדה ארבע ליגות ולבסוף התפרקה, כאשר גם "היורשת" שלה, בית שאן מסילות, הולכת מבזיון להשפלה, ולאחרונה ירדה לליגה ב'. כך ראוי שיהיה. גילוי נאות, אני אוהד את הפועל חיפה כבר יותר מארבעים שנה, ועל אף, אין לי דבר וחצי דבר נגד בית"ר ירושלים, ואם היא תזכה באליפות, שיהיה לה לבריאות.

אבישי בן חיים הוא אשכנזי דתי וימני ומהמאמר אפשר להבין מה הוא חושב על מזרחיים.

"…כפי שניתח בן חיים את המשחק, היה זה אחד מרגעי המאבק בין מזרחים לאשכנזים. במערכה ניצחו המזרחים." – רק תזכורת, גם בהרכב של יריבת בית"ר אז רוב השחקנים היו מזרחים.
כשמחפשים סולידריות בין-מזרחית בנרות, בסוף מגיעים למשחק ליגה מלפני 20 שנה. אכן בכדורגל אפשר למצוא את האוהדים המזרחים סולידריים. שם הם סולידריים עם מותגים ושמות של קבוצות ועם שנאה מבישה כלפי בני צלמם הערבים והמוסלמים (=סולידריות עם הימין האשכנזי הגזעני) – בשום אופן לא עם מזרחים כמזרחים. לרבים מהמזרחים יש פחד ורתיעה מלהזדהות עם המזרחיות ועם עצמם. תן להם את התחושה שהם "השולטים", "המנצחים" ו"החברים" של השלטון הלבן – כל תחושה שמלבינה אותם בעיני עצמם ודיינו. תן להם קרבן מספיק חלש (כגון: הפלסטינים, פועלים זרים, האתיופים) והם כבר ישחקו את הקאובוים הלבנים לשרות ה"פטריוטיזם" (=הגזענות הציונית הלבנה).
דוגמה מייצגת ומשפיעה היא מירי רגב. כשהיא נתקלה אישית בגזענות הלבנה (למשל כחברת כנסת בעת ביקור במועדון בילוים ב2013) היא לא העזה לתבוע את פושעי הסלקציה הגזענית הלבנה, ואף לא לגנות אותם. אבל זה לא הפריע לה להסית את קרבנות הגזענות הלבנה המנחשלת בדרום תל אביב במהגרי העבודה שחומי העור. היא לעולם תגנה את יחס ה"שמאל" לפריפריה ולא את האליטות האשכנזיות הגזעניות (הכוללת גם את הנהגת הימין הפוליטי). ההתנהגות הפוחזת הזאת, לצערי, מהווה דוגמה ליותר מדי אנשים.
לא פעם אני פוגש מזרחי/ת שמספר/ת על חטיפה של בן משפחתו או על הקרנת רנטגן קטלנית על כמה מאחיו, וכשאני שואל מדוע הם שותקים התשובה המתקבלת היא "לא רוצה/ים לזעזע את המדינה שלנו".
עדיין יש יותר מדי הזדהות וסולידריות של מזרחים עם מי שדיכא ומדכא אותם על חשבון סולידריות בין-מזרחית.

ההתנהלות של טביב בביתר ירושלים השנה .זה גם התנהלות חתרנית מיזרחית נגד האליטות האשכנזיות שהשתלטו על הליגה.