• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

כל חמש שנים השמאל הירושלמי מתאכזב מהפלסטינים

לקראת הבחירות המוניציפליות בירושלים, השמאל הישראלי מנסה למצוא פירצה למאגר הקולות האדיר בדמות מאות אלפי הפלסטינים תושבי העיר. אבל הפלסטינים בשלהם – ממאנים להתרצות. ויש להם סיבה טובה

קצת לפני הבחירות המוניציפליות בירושלים, נזכרים תמיד בשמאל הישראלי במאות אלפי הפלסטינים תושבי העיר בעלי זכות ההצבעה לעירייה. מאגר בוחרים זה נתפס כפוטנציאל בלתי ממומש, שיכול להביא לשינויי מכריע בירושלים. אז, כמו שעון – המצלצל אחת לחמש שנים – מתעורר לו השיח על הטעות של הפלסטינים שמחרימים את הבחירות לעירייה. כמעט תמיד גם צץ לו פלסטיני, תושב העיר, שרץ באופן עצמאי, ומכריז שבכוונתו להיאבק בחלוקת המשאבים המוניציפלית ולדאוג לרווחת השכונות במזרח העיר, שהן מן העניות במדינה. לרוב מועמד זה (תמיד גבר) לא מקבל תמיכה של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה וגם הרחוב המזרח ירושלמי לא רואה בו תקווה חדשה.

השמאל הישראלי, לעומת זאת, מסתכל פעם אחר פעם על מאגר הקולות האדיר וכמו זאב רעב, מנסה בדרכים שונות למצוא פרצה אל הלול. הרי מאז ומתמיד הנחת העבודה היא שהישראלים יודעים טוב יותר מהפלסטינים מה כדאי להם לעשות. לרוב מתקיימים מגעים ברמות שונות עם ההנהגה הפלסטינית ברמאללה, בניסיון לשנות את עמדתה, לתת את ברכתה (או הסכמתה שבשתיקה) להשתתפות הפלסטינים הירושלמים בבחירות. לעתים גם עולות יוזמות לרשימה ישראלית-פלסטינית משותפת. גם בפגישות בין ישראלים לפלסטינים כמעט תמיד עולה השאלה, מהצד הישראלי, מדוע לא להשתתף בבחירות לעירייה? לרוב הטון מוכיח: הרי נתנו לכם הזדמנות להיות שווים לנו, למה אתם לא מנצלים אותה?

ייתכן שצודקים הדוחפים להשתתפות הפלסטינים בבחירות העירוניות, שירידה מהגדר וצעידה נחושה לקלפי תשפר את מעמדם ורווחתם של תושבי מזרח העיר. ייתכן שהפלסטינים באמת לא יודעים מה טוב להם, או לפחות לא כמו שאנחנו יודעים. ייתכן שנוכחות של כמה חברי מועצה פלסטינים תשנה את מדיניות העירייה ותקציבים רבים יזרמו לשכונות מזרח העיר. ייתכן אפילו שיש סיכוי לראש עירייה שמאלני, שלא נאמר ערבי. ואת כל הטוב הזה, הפלסטינים דוחים פעם אחר פעם.

גם הפלסטינים יכולים לקבל את כל הטוב הזה ולשלם בקלף הפוליטי העיקרי שנותר ברשותם: אי הכרה ב"ירושלים מאוחדת", ישראלית

בפרסומות שבהם הפרזנטורים שואלים למה מגיע להם כל הטוב הזה, ברור שהוא מגיע למי שמשלם. גם הפלסטינים יכולים לקבל את כל הטוב הזה ולשלם בקלף הפוליטי העיקרי שנותר ברשותם בירושלים: אי הכרה ב"ירושלים מאוחדת", ישראלית. לא בעיריית אל-קודס ישבו חברי המועצה הפלסטינים, אלא בעירייה שיצרה ישראל אחרי 1967 ונועדה, בין השאר, למחוק את חלום הבירה הפלסטינית.

נראה שהישראלים מצפים שהקיפוח והלחץ היומיומיים, לצד השחיקה הפוליטית, יסלקו את החלום על בירה פלסטינית בירושלים. הם מקווים שהציבור המעוך והנרדף יתלהב מהממתק, גם אם הוא זול וממש פוגע בשיניים. אבל הפלסטינים בשלהם. לא בוחרים לעירייה. לא באים בטוב. ממאנים להתרצות. למה? אולי כי מדי יום הם מרגישים עד כמה הרשויות הישראליות לא רוצות בהם ולא רואות אותם כחלק מהעיר, ושהיחס אליהם נע בטווח שבין אויב לנטל שיש לשאת בשם הערכים הדמוקרטים שלנו. אולי הם מבקשים להיאחז בזיכרון (המיופה?) של עיר פלסטינית משגשגת שהייתה פה פעם, או בהתרסה פסיווית נגד הנחות העבודה הישראליות והאמריקאיות?

או שהם יודעים, פשוט יודעים, שאין ארוחות חינם, ושישראל כמו חברות מסחריות לא נותנת כלום בחינם. הם מתעלמים באדישות מהפרסומות והפרזנטורים. למה? ככה. ככה זאת כן תשובה לנודניקים שמנסים לשכנע אותך ללא הרף לעשות משהו שאתה לא רוצה.

כנראה שיעניין אותך גם: