• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

מָלֵא כּוֹכָבִים

שיר לשבת
רֶן שפירא

"מינו של כל אדם נקבע ברחם. גם אם הוא הזריק לעצמו הורמונים
או הדביק אבר כזה או אחר."
(הלל גרשוני)

"תנאי הכניסה למועדון ברורים. שני כרומוזומי X, לרוב עם ביציות ורחם."
(עירית לינור)

 

לֹא נוֹלַדְתִּי, נַעֲשֵׂיתִי –

רָאִיתִי אֶת טֶקֶס הַהַטְבָּלָה הַלָּבָן, הַדְּהָרָה בַּלְּהָקוֹת אֶל הַיַּעַר,

הִבְהוּב הַמְּדוּרוֹת בַּחֹשֶׁךְ.

שָׁמַעְתִּי אִמָּא גְּרִיזִילִית מְדַבֶּרֶת בְּפֶה מָלֵא כּוֹכָבִים.

חִפַּשְׂתִּי מִקְלָט אֵצֶל הַאֲדָמוֹת הַחֲמוּצוֹת וּבַבִּצּוֹת,

עִם בֹּקֶר הָיוּ נַעֲשׂוֹת יְלָדוֹת יָפוֹת מִתּוֹךְ הַאֲדָמָה

לִי לֹא הִרְשׁוּ לְהִתְקָרֵב.

 

מִישֶׁהִי כָּמוֹנִי, מֻכְשֶׁרֶת

בִּשְׁתִיָּה מִמַּיִם עֲכוּרִים

חוֹשֶׂפֶת תְּנַאֵי שֶׁטַח –

שְׁנֵי כְּרוֹמוֹזוֹמֵי אִיקְס, לָרֹב עִם בֵּיצִיּוֹת וְרֶחֶם.

מַזְרִיקָה לְעַצְמִי הוֹרְמוֹנִים, מַדְבִּיקָה אֵיבָרִים

 

נָשִׁים שֶׁל שָׁלוֹם שָׁלוֹם

לֹא שֻׁתָּפוֹת לְגוֹרָלִי.

תָּמִיד אֶהְיֶה צֶמַח טוֹרֵף,

פֶּה נַשְׁכָנִי מִדַּי, לְבוּשׁ מְזַיֵּף

צַעֲקָנִית עַל רֶקַע הַטֶּבַע הַמּוּלָד

וְהַשִּׁנַּיִם הָאֵלּוּ הַמּוֹצְצוֹת דָּם, מְשַׁוְּעוֹת לְטֶרֶף.

הָעוֹלָם מָלֵא שׁוֹתְלִים, קוֹצְרִים וְחוֹרְשִׁים

מְעַרְבְּבֵי מִינִים, רוֹקְחֵי תִּרְכּוֹבוֹת –

בְּרוּכָה שֶׁעָשִׂיתִי כִּרְצוֹנִי

מוֹלִידָה עַצְמִי בְּמוֹ יָדַי.

צילום: יעל מאירי
צילום: יעל מאירי

בימים אלה מנהלת יעל מאירי קמפין הדסטארט במטרה לאפשר הוצאת ספר אמנ.ית ראשון, העוסק ברצון לבחור איך אנחנו רואות ונראות תוך התייחסות לגוף, מגדר, יחסי כוחות ואינטימיות. 
פרטים נוספים כאן

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דפנה

    שיר יפה. ומכאיב.

    ובכל זאת אוסיף הגיג קטן משלי:
    מספיק כבר עם עירית לינור. מדובר באשה רעה, ממורמרת, לא חכמה במיוחד. בצעירותה עוד היו בה שנינות וחן מסויימים, אבל הם התפוגגו עם השנים.
    לא צריך לקחת ברצינות את האמירות הפסקניות, יודעות-הכל שלה. למה בכלל להתייחס אליה? לרשות גב' לינור עומדים, [ואף פעם לא הבנתי למה], מיקרופון, ומצלמה, וטור בעיתון, ושם היא מפרסמת את הדיעות החשוכות שלה.
    למה לתת לה גם את הבמה כאן, בשיר היפה הזה?