מחזור שירים לשנה החדשה

אבישי חורי • דע

"אין לך עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה,
ושומר אותו… ואומר לו גדל"

(ספר הזוהר)

דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב
יֵשׁ לוֹ מַלְאָךְ טוֹב שֶׁאוֹמֵר לוֹ ״גְּדַל״.
אֲבָל דַּע,
יֵשׁ שֶׁמַּלְאַךְ נִרְדָּם.
יֵשׁ שְׂרֵפוֹת בַּיַּעַר,
יֵשׁ עֵשֶׂב שׁוֹטֶה וְאַכְזָבַת מַלְאָךְ
בּוֹצֶרֶת אֶת הָעֲרוּגָה.

יֵשׁ שָׁנִים שְׁחוּנוֹת עוֹבְרוֹת בַּשָּׂדֶה כְּמוֹ חֶרְמֵשׁ,
תַּנִּים מִשְׁתּוֹפְפִים בַּתְּבוּאָה הַנִּדְרֶסֶת.
יֵשׁ שֶׁכְּאֵבֵי גְּדִילָה מַצְהִיבִים אֶת הַיֶּרֶק,
וְעִם הַגִּבְעוֹל מִתְגַּבַּהַת תְּהִיָּה: אוּלַי מוּטָב הָיָה
לְהִשָּׁאֵר פְּקַעַת.

אֲבָל דַּע. יֵשׁ מַלְאָךְ. לְכָל הַפָּחוֹת הָיָה.
מִישֶׁהוּ יָרַד כְּמוֹ טַל כְּשֶׁהַבֹּקֶר
בָּקַע מִצִּיּוּצֵי הַלִּפְנוֹת,
לָחַשׁ לְךָ
גְּדַל.

מתך ספר בכתובים ומתוך כתב העת "הו!" 17 העתיד לצאת בקרוב.

רחל פרץ • זה ציווי הצבעים

זֶה צִוּוּי הַצְּבָעִים:
שֶׁהָאוֹר כָּאן סוֹטֵר כְּאָבָקִ מִשָּׁטִיחַ נִנְעַר
וְהַבְּחִילָה מָכְפִיפַה כְּטִיט עֲבָדִים
וְהַמַּשְׁקֶה דוֹאֵה בָּחֵךְ גַּז שָׁחֹר כַּחֲלוֹם
וּמַצְנִיחַ לַלָּשׁוֹן חוּפַּת רַעַל
בְּוָורוֹד אוֹף וַיְיט.

זֶה צִוּוּי הַצְּבָעִים:
עֹנֶג הַשֶּׁפַע מֵחַלּוֹן הַמּוֹנִית
הָאָחוּז בֵּתִמְּהוֹן הַפְּרֵדָה
וְכָל מַה שֶׁמַּצִּיעַ עַצְמוֹ
וּמֵכִּישׁ אֶת הַיָּד הַחוֹמֶדֶת.
כְּזָב הַשִׁיר.

זֶה צִוּוּי הַצְּבָעִים:
צַוִּי לַשֶׁלֶּף זָהָב
וְלַיָּם אִזְמָרְגָד
וְלַכְּבִישׁ הַצְּדָדִי אָפֹר שֶׁל אֲבְלוּת
וְלַבֶּכִי שְׂחוֹרוֹ שֶׁל הָעֵט הַנִּגְמָר
וְלַשֶּׁקֶט את פְּנֵי הַזְגוּגִית בַּגֶּשֶׁם
לְאָבִיךְ צַוִּי אֶת צִבְעֵך, צָהֹב מֵלוּכְלָך
לְאִמֵּךְ צַוִּי אֲדָמָה בִּמְנוּחַת הַשְּׁמִטָּה
וְלַיֶּלֶד הַמְּנַקֵּד אֶת הָאֹפֶק
אֶת חֵשְכָּת הַאֲפוּן.

זֶה צִוּוּי הַצְּבָעִים:
שֶׁהָיָה רֶגַע הֹוֶה שָׁקּוּף וְעֵירֹם
וְחָשַׂף שִׁנֵי מִנְסָרָה מְשֻׁגַּעַת
וְנִקֵּב אֶת הָעַיִן בִּבְרָק יַהֲלוֹם
וְהַכָּל הָיָה בִּלְעָדַי
וַאֲנִי הָיִיתִי הַכָּל

שיח'ה חליווה • הבטחה

אוּלַי נִצְטָרֵךְ לְיוֹתֵר מִיַּעַר וּרְאִי יָשָׁן. אוּלַי
לְסוֹד גָּדוֹל.
נִבְרָא אוֹתוֹ מִן הַלֹּא כְלוּם
וְיִבְלַע אוֹתָנוּ.

אוּלַי נִצְטָרֵךְ לְרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת
שֶׁיּוֹלִיכוּ שׁוֹלָל אֶת הַמֶּרְחָק
בֵּין הַקָּצֶה לַתְּהוֹם.

אֲנִי, כְּשֶׁלְּעַצְמִי, צְרִיכָה אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת שֶׁל עַבֵּד אֶלְחָלִים בְּאַחֲרִית יָמָיו
וּשְׁתֵּי תְּמוּנוֹת יְשָׁנוֹת, לִפְנֵי הַמִּלָּה וְאַחֲרֶיהָ.
אֲנִי רוֹצָה מָוֶת מְעֻדָּן.
לֹא קְפִיצָה מֵהַר הָאֱלֹהִים. לֹא רַעַל שֶׁיִּקְרַע אֶת מֵעַי.

אֲחֵרִים יֹאמְרוּ: הִתְאַבְּדוּ.
וַהֲרֵי רַק טָעִינוּ בְּהַעֲרָכַת הַמֶּרְחָק
בֵּין אַהֲבָה לְלֹא אַהֲבָה.

תרגום: רחל פרץ ושיח'ה חליווה, מתוך ספר בכתובים

טל ניצן • היסטוריה קצרה

שׁוּב אֵין בְּתוֹכֵנוּ זוֹכֵר
כַּמָּה זְמַן אֲנַחְנוּ מְחַכִּים
לְגַל לָבָן עִוֵּר שֶׁיִּמְחֶה אֶת
מַה שֶּׁדַּי בְּזִכְרוֹ הַקָּם לִתְחִיָּה
לִלְפֹּת אֶת הֶחָזֶה בַּבֹּקֶר,
אֶת קְנֵה הַנְּשִׁימָה בָּעֶרֶב
כִּי נְחִילֵי הַנְּמָלִים שֶׁנֶּהֶדְפוּ
שָׁבִים לְהַשְׁחִיר אֶת בָּתֵּינוּ, וְרוֹתְחִין
מִסִפְלֵי הַחַרְסִינָה מְזַנְּקִים אֶל פָּנֵינוּ,
וְסַכִּינִים שֶׁמָּאֲסוּ בִּבְשַׂר הַתּוּתִים
מְבַקְּשׁוֹת אֶצְבָּעוֹת.
מָתַי יִשְׁכְּכוּ פִּסּוֹת הַנְּיָר הֶחָגוֹת בָּאֲוִיר,
יִשְׁקְטוּ בְּאָבָק
קִרְעֵי הַלַּחַשׁ חֲסַר הַתּוֹעֶלֶת?
מַה שֶּׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ גֶּשֶׁם הָיָה פְּסֹלֶת בִּנְיָן
נֶעֱרֶמֶת לְסוֹלְלוֹת עָפָר.
מַה שֶּׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ יְבָבָה הָיָה יְבָבָה.
זֶה זְמַן רַב נָחוּץ לָנוּ אָסוֹן חָדָשׁ
שֶׁיַּכְרִית אֶת שְׁאֵרִית אֲסוֹנֵנוּ.

מתוך: '"לשכוח ראשונה" (עם עובד, 2009).

אמיר מנשהוף • הנותן משקל וכוח

הַנּוֹתֵן מִשְׁקָל וְכֹחַ לְמַיִם רַכִּים
הַמֵּרִים הָרִים בְּמַעֲשֵׂה עֵיטִים שְׁקֵטִים
הַפַּרְפָּרִים
חֲבָטוֹת הָרוּחַ בֶּעָנָן
נָע נָע נָע הָעוֹלָם
כְּבַעֲרִיסַת צִנּוֹרוֹת
תּוֹרַת חַיָּיו וְסִיבוּבָיו
מִמַּטָּה לַגֹּבַהּ
מֵהָאֹפֶק וּמִכָּאן
הַנּוֹתֵן זְמַן רַב לִשְׁכֹּחַ
דּוֹרוֹת וּכְאֵבִים
הַמַּעֲמִיק לְבָבוֹת צָרִים
לְהַשְׁקִיעַ בָּהֶם הָרֵי אֲבָנִים
וְלִסְגֹּר
גָּרוֹן לִבְלֹעַ בְּאֵין מֵשִׂים נוֹזְלִים
וּדְבָרִים שֶׁלָּעַסְנוּ
הַמַּעֲמִיק אֲדָמָה לָרְמָשִׂים
לֶחֳמָרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ וְלָעֵצִים לִצְמֹחַ
הַמֵּמִית וּמְכַלֶּה
הַמַּעֲבִיר אֲוִיר בְּפִינוּ בִּנְחִירֵינוּ בְּעוֹרֵנוּ
הַמְגַלְגֵּל גִּלְגּוּלֵי צִפֳּרִים בְּשָׁמָיו

רֶן שפירא • כקליפה או דיו כוכבים

הָיִיתִי מֻכְרָחָה לְהַשִּׁיל אֶת הַקְּלִפָּה הַגְּמִישָׁה. עוֹרִי, שֶׁנּוֹלַד עִמִּי, שֶׁלָּמַדְתִּי לַעֲטוֹת, גֵּרֵד לִי. שָׁמַעְתִּי סִפּוּרִים עַל עוֹרוֹת מַבְרִיקִים, סְמוּקִים, חֲלָקִים מֵאֹשֶׁר. גַּם לְעוֹרִי הֶחֱמִיאוּ אֲבָל עוֹרִי מֵאֵן וְדָאַגְתִּי לְמַלֵּא בְּבָשָׂר הֵיכָן שֶׁנִּגְמַר קַו הַמִּתְאָר שֶׁלִּי וְהֵיכָן שֶׁהִתְחִיל שֶׁלָּךְ.

אַתְּ יָדַעְתְּ, רֶן. כָּל לַיְלָה מִלֵּיל הִוָּלְדִי הִסְתַּנַּנְתְּ אֶל קַו הַגְּבוּל שֶׁל גּוּפִי, נִכְנַסְתְּ בִּי וְיָצָאת מִמֶּנִּי כְּמוֹ נְשִׁיפָה חַמָּה, מַשְׁאִירָה עָלִים קְרוּעִים וּשְׁאֵרִיּוֹת אֵשׁ בֵּינֵינוּ. בּוֹאֵךְ הָיָה סַחַר-נֶפֶשׁ, מְחִירוֹ הָיָה עוֹרִי.

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הִתְהַפַּכְתִּי בְּתוֹךְ כִּיס הָעוֹר הַדַּק. קַמְתִּי אֵלַיִךְ וּמִתּוֹךְ הַחוֹלוֹת הִתְגַּלֵּית וּמֻתֶּשֶׁת עַל עַצְמוֹתַיִךְ וּבְשָׂרֵךְ הַחֲשׂוּפִים. רָצִיתִי לַחְשֹׂף שִׁנַּיִם, לְהִסְתּוֹבֵב וְלָנוּס – וּבִמְקוֹם טָבַלְתִּי אֶצְבַּע אַחַת בִּדְיוֹ כּוֹכָבִים וְהֶרְאֵיתִי לָךְ אֵיךְ הוּא מֵאִיר בַּחֹשֶׁךְ. אַתְּ שָׁלַחַתְּ יָד לְקַעֲרַת הַבַּזֶּלֶת, טוֹבֶלֶת אוֹתָהּ בַּנּוֹזֵל הָאָפֹר. קוֹשֶׁרֶת בֵּינֵינוּ, דָּנָה אֶת דָּמֵנוּ לִדְיוֹ.

הִכַּרְנוּ בָּאֶצְבָּעוֹת וְנָהַרְנוּ בֵּין חַדְרֵי הַגּוּף לִמְצֹא מָקוֹר לְזֶרֶם הַדָּם, גִּצִּים רָקְדוּ סְבִיבֵנוּ כְּמוֹ סְבִיב מְכוֹנָה מְקֻלְקֶלֶת. אַל תִּתְקָרְבִי לְשָׁם, הִזְהַרְתִּי. חָשַׁשְׁתִּי מֵעֵינַיִךְ, חָשַׁשְׁתִּי מִפְּנִים בְּשָׂרִי, מִשְּׁקָעַי, אֲבָל אַתְּ שָׁלַחַתְּ אֶצְבַּע אֶל מֵצַח וּבְמַטַּח-בָּרָק מָהִיר נִיצוֹצוֹת נִתְּכוּ, צַוָּארִי נִזְרַק וְנֶהֱדַפְנוּ לָאֲדָמָה.

הָאוֹר נִבְלַע כְּשֶׁזָּחַלְתְּ אֵלַי, מְשַׁפְשֶׁפֶת יָדַיִם זוֹ בָּזוֹ וְיוֹצֶרֶת אֲלֻמָּה לְהָאִיר אֶת תֵּבַת הַתְּהוּדָה שֶׁבְּמֶרְכָּז חָזִי. חִיַּכְתְּ, אֵיךְ אֶשְׁכַּח. דְּיוֹ הַכּוֹכָבִים זוֹרֵם מֵאָז בַּנְּהָרוֹת הַמּוֹלִיכִים אֶל לִבִּי, אֵיךְ אֶשְׁכַּח, הַגּוּף נוֹפֵל אַרְצָהּ וְהַיָּדַיִם רוֹעֲדוֹת. הַמִּטָּה וְקִירוֹת הַחֶדֶר מִזְּמַן אֵינָם, הָרוּחַ מִדְבָּרִית וְהָאֹפֶק אֵין לוֹ קָצֶה. וּזְמַן וּמִין אֵין בָּנוּ.

יָפָה הַהִתְפַּשְּׁטוּת, יָפֶה בְּתוֹכֵנוּ הַסְּלִיל הַכָּסוּף. מָה יָפִים קַוֵּי הָעוֹלָם הַמְּאַכְלֵס אוֹתָנוּ בַּחֲדָרָיו. הַאִם אֵי פַּעַם הִרְשֵׁינוּ לְעַצְמֵנוּ בַּיּוֹתֵר הַזֶּה, הַפָּשׁוּט. דַּפָּיו שֶׁל הַלַּיְלָה נָחִים עָלֵינוּ, בְּטָעוּת הָיִיתִי גּוּף יָחִיד.

ערן צלגוב • שאלה של השקפה

בּוֹאִי וְנַתְחִיל מֵהַסּוֹף,
בּוֹאִי נִתְקַלֵּף מֵהַכֹּל –
כָּל פְּגָמֵינוּ קִלְקוּלֵנוּ
חֲטָאֵינוּ יִפְּלוּ מֵעָלֵינוּ
כְּמוֹ שַׁלֶּכֶת, כְּמוֹ בַּסְּתָו.
הִנֵּה כְּבָר יֵשׁ
רֵיחַ תַּפּוּזִים
הִנֵּה כְּבָר יֵשׁ
הַתְחָלָה חֲדָשָׁה

ריטה קוגן • אוגוסט

תָּרַמְתִּי אֶת גּוּפִי לְיַלְדֵי קַיְטָנַת עָזְרִיאֵלִי
יְדֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת, יְדֵי חֶמֶד חַמְדָנִיּוֹת,
יִבְצְעוּ אֶת הַסְּלַיְם הָרַךְ שֶׁל גּוּפִי הַמֵּזִיעַ
יְבַצְּעוּ בַּסְּלַיְם הָרַךְ שֶׁל גּוּפִי הַמֵּזִיעַ
כָּל מַעֲשֵׂה לִישָׁה
כָּל מַעֲשֵׂה מְעִיכָה
לַשָּׁוְא
יִמְתְּחוּ – אֶתְכַּוֵּץ
יְהַדְּקוּ – אֶמָּתַח
יֶאֶסְפוּ – אֶתְפָּרֵשׂ
יְרַדְּדוּ – אֵאָסֵף
אֲנִי לָהֶם סְלַיְם-לַיְם נַצְנַצִּים
בְּרֵיחַ טֶקִילָה-killer לַיְם
הֵם לִי תַּלְיָנִים מְתוּקִים
הֵם תֶּכֶף מִשְׁתַּעַמְמִים
מִן הַהִתְנַגְּדוּת הָרוֹפֶסֶת שֶׁל גּוּפִי הַמֵּזִיעַ
שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לִלְבֹּשׁ צוּרָה
וְרַק נוֹזֵל וְנִגָּר וְזוֹחֵל וּמַשְׁאִיר
פַּס לַח וְנִמְלָט
הֵם מַשְׁלִיכִים אוֹתִי לִבְרֵכַת הָרְדוּדִים
הֵם מַשְׁלִיכִים אֶת עַצְמָם לִבְרֵכַת הָעֲמֻקִּים
הֵם שׁוֹאֲגִים יַעֲשֶׂה בִּמְקוֹם אֶעֱשֶׂה
הֵם מְנַעְנְעִים יַשְׁבָנִים מְחֻתָּלִים
לְקֶצֶב שׁוֹקוֹ בּוֹ בּוֹ בּוֹא
בְּזִמָּה מְגֻשֶּׁמֶת
חַקְיָנִית

מיטל נסים • עין הוד

וְהָיָה אֶת הַכֶּלֶב הַזֶּה שֶׁשִּׂחֵק עִם הַבַּד
כְּשֶׁרַק הִגַּעְנוּ לְעֵין הוֹד וְעוֹד לֹא עָשִׂינוּ אֲפִלּוּ תְּמוּנָה
וְלֹא הֵזַזְתִּי אוֹתוֹ בַּכַּעַס
כִּי מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי חיותו הגורית
שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ שׁוּם רַע
אֲבָל אָז הַבַּד נִקְרַע וְהִשְׁחִיר בִּמְקוֹמוֹת מסוימים
וְהַדָּבָר נָתַן אֶת הָאוֹת לִבְכִי כַּלָּה עַל הַסַּף
בֶּכִי הִיסְטֶרִי יֵשׁ לוֹמַר עַל הָאִפּוּר הַנִּגְמָר
וְזֹאת לַמְרוֹת שֶׁהוּא צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת
עָמִיד בְּהֶחְלֵט לְכָל תּוֹפָעוֹת הַטֶּבַע.

דניאל באומגרטן • חידוש כרטיס

"תִּרְצִי לְחַדֵּשׁ אֶת הַכַּרְטִיס?"
שָׁאַלְתִּי מֵעֶמְדַּת הַתַּשְׁלוּם
"לֹא, אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הָאָרֶץ"
הֵשִׁיבָה רוֹעֶדֶת, מֻפְתַּעַת לְמִשְׁמַע קוֹלָהּ.
לֹא הִצְלַחְתִּי לְדַבְרֵר וּלְהַחְלִיף הִמְנוֹן־הֶמְשֵׁכִיּוּת אֶחָד בְּאַחֵר.
זֶה הָיָה קָרוֹב מִדַּי.

מתוך "כתב ידות" הוצאת פרדס,  2014.

לילך ובר • אידיליה

מָה כְּבָר בִּקַּשְׁנוּ
שׁוֹטֵף פְּלוּס שְׁלוֹשִׁים
רָכַבְנוּ עַל נָאקָה דּוּ דַּבַּשְׁתִּית
כָּל הַמַּיִם הָאֲגוּרִים בְּתָאֵי הַשֻׁמָּן
לֹא הִרְווּ אֶת צִמְאוֹנֵנוּ
וְהַגָּרוֹן נִשְׁאַר יָבֵשׁ

אלפרד כהן • ביוגרפיה

עַד גִּיל עֶשֶׂר כָּל הַמְּבֻגָּרִים כִּנּוּ אוֹתוֹ הִיצְ'קוֹק
הָיָה מֵצִיץ אֶל עוֹלָמָם שֶׁל אֲחֵרִים
בִּמְיֻחָד לַחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל הוֹרָיו
מִזְדַּיְּנִים לֹא רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לְבַד
אֶת כָּל חַיָּיו עַד אָז בָּדָה שׁוּב וָשׁוּב רָחוֹק מִכָּאן
בֶּן אֲצֻלָּה מְאַלֵּף בַּזִּים

עוֹד לֹא מָלֵא לוֹ עֶשְׂרִים וְהוּא גָּדַל לִהְיוֹת כְּמוֹ שְׁנַיִם
כִּמְעַט שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי אָדָם
אָכַל בְּלִי סוֹף מוּל הַסְּרָטִים בַּכְּבָלִים
תָּמִיד חִפֵּשׂ אַחַר אֲרוּחָה וּכְשֶׁלֹּא מָצָא
תָּר אַחֲרֶיהָ לְלֹא הַפְסָקָה
אָהֲבוּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ רַחֲמִים

כְּשֶׁמִּלָּאו לוֹ שְׁלוֹשִׁים הִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת
בַּלֵּילוֹת בָּעִיר מְטֻנֶּפֶת בִּתְאוּרָה מֻחְשֶׁכֶת
מַסְתִּירָה אֲנָשִׁים
הָיוּ לוֹ נָשִׁים רַבּוֹת רַבּוֹת מִזְדַּמְּנוֹת
חִפֵּשׂ אֶת הַבַּיִת מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן לָלֶכֶת
כֻּלָּם אָמְרוּ לוֹ תִּבְחַר חַיִּים תִּבְחַר עֲבוֹדָה
וְהוּא מָצָא אוֹתָהּ

מתוך ספר בכתובים

רונה ברנס • אני מירושלים

אֲנִי מִיְּרוּשָׁלַיִם. מִתּוֹךְ הַקִּירוֹת.
גָּדַלְתִּי בֵּין סִרְחֵי שְׁכוּנוֹת הַלַּוְיָנִים
שָׁנִים עָלִיתִי בַּעֲלִיּוֹתֶיהָ. גִּשַּׁשְׁתִּי מַחְשׂוֹפֶיהָ
דִּמְיַנְתִּי שֶׁאֲנִי מַכִּירָה פֹּה אֶת כֻּלָּם.

אֲנִי מִיְּרוּשָׁלַיִם. לֹא יָצָאתִי מֵעוֹלָם
מָדַדְתִּי צְעָדַי בָּעִיר הָעַתִּיקָה.
לֹא רָאִיתִי אֶת הַיָּם, וְאֶת הַחוֹל שֶׁלְּרַגְלָיו,
אֶת טוּרֵי הַמְּכוֹנִיּוֹת הַמּוֹבִילִים לְתֵל אָבִיב.

אֲנִי מִיְּרוּשָׁלַיִם, מִן הַקִּירוֹת הָעֲגוּמִים
שֶׁעִגְּנוּ סְבִיבִי אֶת כֹּל חֲלוֹמוֹתֶיהָ.
הַוָּרֹד הָיָה לִי לָעֶרֶשׂ, הָאָפֹר שֶׁל כְּפָרֵי הָעֲרָבִים
הָאוֹרוֹת מִן הַחַלּוֹן בְּמֵאָה שְׁעָרִים, וְכָל נְחָלֶיהָ הַנִּכְזָבִים.

אֲנִי מִיְּרוּשָׁלַיִם, מֵעַמּוּדֵי יָכִין מִתְמוֹטְטִים,
צִלְלֵיהֶם הָאַדִּירִים סִמְּנוּ לִי דֶּרֶךְ.
גַּם סֻכּוֹת הָאֲבֵלִים.
מִכֹּל מְבוֹאוֹתֶיהָ, מִפְרָצִים טוֹבֵי הַלֵּב,
נְעָרִים מוּגֵי עֵינַיִם, וְצִדְקָהּ הַמִּסְתַּתֵּר.
פְּתָחִים פְּתָחִים רָבַצְתִּי בָּהּ
כְּמוֹ בְּהֵמָה מִתְמַכֶּרֶת לַחֹם
הֲלוּמַת שֵׁכַר-תְּפִלָּה, גַּם
כְּכֶלֶב לוֹקֵק פִּצְעֵי בּוּשָׁתוֹ.
רַק אֲנִי מִיְּרוּשָׁלַיִם, אֲנִי לְבַדִּי
בְּכֹל גִּדְרֵי הַזְּמַן, אוֹחֶזֶת מִזְּבְּחֶיהָ
בַּקְּרָנוֹת הַמֻּזְנָחוֹת.
אַמּוֹת הַסִּפִּים תִּרְעַדְנָה, יִדֹּם כִּסֵּא הַכָּבוֹד,
וְהִיא לֹא תִּזְכֹּר אֶת שְׁמִי.

עמיחי חסון • אַנגֵלוּס נוֹבוּס

בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, כְּשֶׁבְּנֵי הַבַּיִת יְשֵׁנִים וְהָרֹאשׁ מוּטָב בְּיַיִן, קוֹלוֹ שֶׁל וַלְטֶר בִּנְיָמִין מְשַׁדֵּר בְּרַדְיוֹ בֶּרְלִין: "הָאֲדָמָה כָּל הַזְּמַן רוֹעֶדֶת תַּחַת הָרַגְלַיִם". גַּם הַגּוּף שֶׁלִּי רוֹעֵד בְּנִגּוּן דְּבֵקוּת מַתְסִיס אֲנִי מִתְגַּנֵּב דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַמַּחֲלִיד שֶׁל אִבְּן שַׁפְּרוּט, אוֹסֵף אֶת גֵּרְשֹׁם שׁוֹלֶם מִבֵּיתוֹ בִּרְחוֹב אַבְּרַבַּנְאֵל מֵעַזָּה לְבֶּרְלִין קוֹלוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין הוֹלֵךְ אִתָּנוּ, מִתְמַמֵּשׁ בַּמְּבוֹאוֹת הַמְּטֻנָּפִים, צְעִירִים חֲרֵדִים אַנְגְּלוֹ-סַקְסִים מְשׁוֹטְטִים בַּחֲלִיפוֹת שְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים. בִּנְיָמִין בְּנַעֲלֵי לָק, שׁוֹלֶם בְּכוֹבַע צַיַּד פַּרְפָּרִים וַאֲנִי בְּטְרֵנִינְג אָדִידָס שָׁחֹר. הַצְּעִירִים נִרְתָּעִים מֵאִתָּנוּ, מְפַצְּחִים גַּרְעִינִים עַל הַמִּדְרָכוֹת מְאוֹנְנִים בַּסֵּתֶר מוּל פִּרְסֹמֶת שַׁעַר אֲחוֹרִי בְּעִתּוֹן נָטוּשׁ, בּוֹרְאִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה קוֹרְאִים לְלִילִית "בּוֹאִי בּוֹאִי", בּוֹנִים מִשְׁכָּן לַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים אֵינָם מַשְׁגִּיחִים בָּאֲדָמָה הַשּׁוֹרֶצֶת מַלְאָכִים לְבוּשִׁים שְׂמָלוֹת תַּכְשִׁיטִים שֶׁל נָכְרִים וְשָׁלוֹשׁ בְּהוֹנוֹת בְּכָל רֶגֶל. עֵינֵיהֶם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה, פִּיּוֹתֵיהֶם פְּעוּרִים, כַּנְפֵיהֶם פְּרוּשׂוֹת כִּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, מְנַסִּים לְהִתְרוֹמֵם מֵהַקַּרְקַע אֶל כּוֹכַב הַגְּאֻלָּה, שֶׁנָּע אִטִּי כְּשַׁבְּתַאי אֶל עֵבֶר יְרוּשָׁלַיִם (פֶּנְסְיוֹן מַלְאָכִים מְקֻלְקָלִים שְׂבֵעֵי הֲרִיסוֹת בְּסוֹף חַיֵּיהֶם בָּאִים לָמוּת כָּאן, מַלְאָכִים מֵאָמֵרִיקָה, מֵאִיבִּיזָה, מִפָּרִיז, מַלְאָכִים מִשְּׁמֵי בֶּרְלִין). אֲנִי מַצְבִּיעַ עַל הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם: פּוֹל קְלֵיי צִיֵּר אוֹתוֹ בְּצִבְעֵי מַיִם. בִּנְיָמִין תָּלָה אוֹתוֹ בְּכָל חֶדֶר בּוֹ גָּר, לְאַחַר מוֹתוֹ נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ קְצוּץ הַכְּנָפַיִם לְחַדְרוֹ שֶׁל שׁוֹלֶם בִּרְחוֹב אַבְּרַבַּנְאֵל. בַּחֲצַר הַבַּיִת מְשַׂחֲקִים עַכְשָׁו יְלָדִים בְּפֵאוֹת מְסֻלְסָלוֹת מְמַלְמְלִים בְּיִידִישׁ וַאֲנִי מְתַרְגֵּם לְשׁוֹלֶם אַזְהָרוֹת: שַׁבְּתָאִים עָלֶיךָ גֵּרְשֹׁם שָׁלוֹם פַּנְקִיסְטִים עֵירֻמִּים מְטַלְטְלִים אֵיבָרִים גְנוֹסְטִיקָנִים זְקֵנִים קוֹפְצִים מִכָּל כִּוּוּן. בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה אֲנִי פּוֹקֵד אוֹתָנוּ בְּקוֹל: "מִסְפְּרֵי בַּרְזֶל מִתְפַּקְּדִים!". אִישׁ אֵינוֹ עוֹנֶה, כֻּלָּם נִפְקָדִים. בִּנְיָמִין לֹא הִגִּיעַ לְפָּלֶשְׂתִּינָה, לֹא נָחַת בִּנְיוּ יוֹרְק, הִתְאַבֵּד בַּפִּירֵנֵאִים רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִגְנֹב אֶת הַגְּבוּל. שׁוֹלֶם נִפְטַר עֲרִירִי בִּירוּשָׁלַיִם. מַלְאַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה שׁוֹכֵב עַכְשָׁו בְּמַחְסְנֵי מוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל. רָאִיתִי אוֹתוֹ לִפְנֵי שָׁבוּעַ. כָּאן זֶה לֹא לוֹנְדוֹן לֹא רוֹמָא, כָּאן אֵין תּוֹר, לֹא שׁוֹמְרִים, עָמַדְתִּי לְבַדִּי מוּל הַמַּלְאָךְ שֶׁשָּׁאַל לִשְׁמִי, עָצַמְתִּי עֵינַיִם. קָנִיתִי פּוֹסְטֶר בַּחֲנוּת הַמַּזְכָּרוֹת בַּיְּצִיאָה. עַכְשָׁו הוּא תָּלוּי לְבַדּוֹ בְּחַדְרִי, הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רַע הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּׁה הַשְּׂרוּעָה לְצִדִּי עַל הַסַּפָּה וְעִתּוֹן הַשַּׁבָּת מְדַמֵּם בֵּין יָדֶיהָ: "הִיסְטוֹרְיָה!" וּדְיוֹקַן דוֹנַלְד טְרַאמְפּ מְחַיֵּךְ בּוֹ, שָׁזוּף כְּתָמִיד.

ערב ראש השנה

אָבִי הוֹלֵךְ
בְּיָדוֹ שַׂקִּית
אֹשֶׁר עַד

מתוך "בלי מה", סדרת "כבר" לשירה, הוצאת מוסד ביאליק.