טופחים לעצמם על השכם

היום הבינלאומי למאבק ברעב, בעוני ובמחסור: במקום לנסות למגר את העוני, הסתפקה הממשלה באקרובטיקה סטטיסטית והסדרת פילנתרופיה לרעבים
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

אתמול (16.10) צוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למאבק ברעב, בעוני ובמחסור. גם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר תרם את תרומתו למיגור העוני בישראל, כשהצליח לצמצם באורח פלא את מספר העניים באופן דרמטי בלי להגדיל באגורה אחת את תקציבי הרווחה. למרות שלפי החישוב של המוסד לביטוח לאומי שיעור משקי הבית העניים בשנת 2016 היה 18.5%, לפי סקירת האוצר השבוע ירד מספרם ביותר מחמישית – ל־14.6% בלבד.

את המהפכה החברתית הרדיקלית הזו ביצע הכלכלן הראשי באבחה לשונית וסטטיסטית חדה. אבל הנס החברתי הזה הוא פשוט תוצאה של שיטת חישוב אחרת. המדד של המוסד לביטוח לאומי מגדיר משק בית כעני, אם הכנסתו הכספית נטו נמוכה ביותר מ-50% מההכנסה החציונית של כלל משקי הבית. באוצר לא מאמינים בשיטת החישוב הזו, ומציעים שיטת חישוב חלופית שלא מתבססת על מדידת הכנסותיהם של משקי הבית, אלא על מדידת הוצאותיהם. אחת ההנחות המרכזיות המובלעות בשיטת המדידה הזו היא שהעניים כנראה מעלימים הכנסות, שעוזרת הבית ועובדת הסיעוד "עובדות בשחור", ואינן מדווחות על מלוא הכנסותיהן. אלא שהנחה זו אינה מעוגנת בשום ראיה מחקרית.

מה שכן מעוגן בראיות זה שרוב מעלימי המס אינם העניים, אלא דווקא העשירים. כך מחקרו של פרופ' גבריאל זוקמן, מאוניברסיטת ברקלי בארה"ב, מעריך שבמקלטי מס מסתתרים 7.6 טריליון דולרים, המהווים 8% מהעושר האישי הפיננסי הגלובלי. גם דורון ארבלי, מנהל רשות המסים לשעבר, מציין כי "80% מההון השחור בישראל נמצאים בתכנוני מס אגרסיביים, ו-20% הנותרים נמצאים בעסקים קטנים". גם אם נניח שחלק מהעניים לא מדווחים על הכנסותיהם, הם עושים זאת כדי שלא לאבד את זכאותם לקצבאותיהם הזעומות המאפשרות למשפחותיהם לשרוד בקושי רב.

מבלי להיכנס לדיון על יתרונותיהן וחסרונותיהן של שיטות שונות למדידת עוני, חשוב לציין ששיטת המדידה שמציע האוצר (שאחת מתוצאות הלוואי שלה היא תיוגם של העניים כרמאים וכבלתי זכאים לסיוע ממשלתי) היא חריגה. המדידה לפי הכנסות נטו, הנהוגה על ידי המוסד לביטוח לאומי, היא השיטה המקובלת בעולם. כך נוהגים במדינות ה-OECD, באיחוד האירופי, באו"ם ובמקומות רבים אחרים. אם העוני בישראל היה נמדד לפי ההגדרה של האיחוד האירופי, שיעור העניים היה קופץ ליותר מ-30%, כמעט פי שניים מהערכת האוצר, ושיעור העניים היה גדול יותר מהשיעור הנוכחי בשיטת המדידה של פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, המשלב ביחד מדדי הכנסות והוצאות.

אם העוני בישראל היה נמדד לפי ההגדרה של האיחוד האירופי, שיעור העניים היה קופץ ליותר מ-30%

גם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, תרמה השבוע את תרומתה למיגור העוני כשאישרה הצעת חוק לעידוד תרומות מזון. ההצעה נועדה להגן על תורמי מזון מהחשש שיישאו באחריות אזרחית או פלילית אם ייגרם נזק למישהו עקב המזון שנתרם. ח"כ אורי מקלב, מגיש הצעת החוק, אמר על תרומות המזון כי "לאור מציאות קשה שבה כל ילד שלישי בישראל הוא ילד רעב וכל אדם רביעי סובל מעוני, עם ישראל מתגלה ביופיו". לא עלה בדעתם של חברי הוועדה שאולי ראוי לשנות את המציאות המכוערת של חרפת הזדקקות למזון על ידי מאות אלפי אזרחים וילדים רעבים, שתלויים בחבילות המזון, במקום לטפוח לעצמם על השכם על אסדרה נזיקית של תהליך תרומות המזון.

במקום לנסות למגר את העוני על ידי הגדלת קצבאות הביטוח הלאומי הזעומות, שהן מהנמוכות ביותר במדינות ה-OECD, העלאת שכר המינימום, הגדלת ההוצאה האזרחית הממשלתית לשירותים החברתיים המורעבים והסדרת ג'ונגל שוק העבודה של עובדי הקבלן, שרבים מהם עניים־עובדים, הסתפקו כאן השבוע באקרובטיקה סטטיסטית והסדרת פילנתרופיה לרעבים.

פורסם ב״ידיעות אחרונות״

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ישי מנוחין

    כאשר אנשי האוצר ״מקטינים״ את העוני בלי להשקיע שקל הם מדגימים כיצד מראית-עין חשובה בעבורם יותר מהטיפול בעוני. גם אם נקבל את מראית-העין הסטטיסטית, מה הם חושבים לעשות עם כ-15% העניים? האם הם לא זכאים לתוכנית ולהשקעה ממשלתית כדי לצאת מעוניים?
    15% הוא מספר קטן מ-30%, אבל חוסר המוכנות להתייחס לעוני ולעניים זהה.

  2. דפנה

    הכל נכון, אבל….
    כל עוד העניים עצמם לא יפנימו מי אחראים למצבם, וימשיכו להצביע לליכוד ולש"ס, זו תהייה תמונת המצב גם בעוד שנתיים, שלוש ועשר.

  3. איציק ניסני

    "בישראל יש אנשים חכמים, שמשתמשים בחוכמתם לרעה. באתי לשמוע הרצאה על עוני ישן ועושר חדש.זה היה ביום העוני בינלאומי שהזכיר שמעון אבל אף אחד בכנס לא הזכיר זאת. זה היה באוניברסיטת תל אביב בנין נפתלי קומת קרקע . רק דוגמא אחת לנאמר שם. מגיע עו"ד מפורסם וידוע . הוא מיליונר מנדלן מנצל הזדמנויות וכשמנצלים יש גם מנוצלים. הוא המוביל בעורכי הדין שהתעשרו מהנדלן . יוצא נגד מנהל מקרקעי ישראל כשהוא ניצל אותם. מקבל במה באירוע עם שם כל כך מרשים. ואף אחד בכנס לא מרים גבה ושואל אותו בשם איזו אגנדה אתה כאן . לא מזכיר חוק הסדרים לא מזכיר ביטול דיור ציבורי לא מזכיר הפשרת קרקעות קיבוצים גם לעיירות פיתוח,….. עצוב שמעון . עצוב.