החוק שישנה את פני הרעב בישראל

אתמול (ב') עבר בקריאה שנייה ושלישית החוק לעידוד תרומות מזון, והפך לחוק בספר החוקים של מדינת בישראל. ישראל היא המדינה השישית המאמצת חוק שפוטר תורמי מזון בכל שרשרת האספקה, כולל המתנדבים, מאחריות פלילית ואזרחית כל עוד נשמרים כללי בטיחות המזון. המשמעות היא שאחרי שנים שבהן נזרקו מיליוני טונות של מזון ראוי למאכל על ידי אולמות אירועים, בתי הסעדה ובתי מלון, גופים אלה יכולים להיות עתה בטוחים שיש להם הגנה חוקית ויכולים לתרום מזון ללא חשש.

במהלך השנים שבהן אני עוסק בניסיון לקדם את חקיקת החוק שמעתי לא פעם מיצרני מזון וספקי מזון את הטענה כלפינו שלמעשה "לקט ישראל" עובד מתחת לרדאר משום שאין רגולציה ואין חקיקה בתחום של הצלת המזון. הגם שבעיני אין פני הדברים כך, קשה היה להסיר את המחסום הזה מחלק מהתורמים. מי שרצו לתרום מצאו דרך, תרמו ולא חשבו על העניין החוקי, במיוחד ארגונים גדולים שהעיסוק המשפטי אצלם הוא יומיומי, ולאו דווקא בתחומים האלה. חברות ענק וארגונים גדולים פיתחו חסינות מסוימת מהתביעות ולא נרתעו מהן, אולי אפילו ראו בזה חלק מהמחיר של עשיית עסקים. לעומת זאת, יצרני מזון בינוניים וקטנים שלהם כמויות מזון מאוד משמעותיות, שאין להם מחלקות משפטיות, הם קהל היעד העיקרי של החוק והיכולת להגן עליהם. אינני מוריד מערך החוק עבור הארגונים הגדולים ומצפה מהם בוודאי להמשיך להעמיק את ההתגייסות בהצלת המזון, וגם מצפה להתגייסותם של ארגונים שעדיין לא משתתפים בפעילות הצלת המזון, להתחיל ולתרום את העודפים.

לחוק יש לא מעט יתרונות מובהקים והצלחתו תימדד בעתיד במספר מישורים. היתרון הראשון הוא שהחוק לא עולה כסף למשלם המיסים. כך, החוק מסיר חסמים ומעביר מסר ברור מאוד לקהל רחב של תורמים פוטנציאליים מבלי שהוא מצריך מעורבות תקציבית של משרד האוצר. החוק, כשמו כן הוא, מעודד תרומות מזון והצלת מזון בקרב חברות וארגונים. הצלחתו תימדד בכך שחברות וארגונים נוספים יצטרפו ויעמיקו את תרומת עודפי המזון במפעליהם ויבינו שפעולת הצלת המזון לא פוגעת בשורת הרווח שלהם ולעיתים אף משפרת אותה. תהליך ההטמעה, ההסברה והעברת המידע עשוי להיות מורכב וממושך, אך לשמחתי כבר עם פרסום אישור החוק, פנו אלינו, מיוזמתם, ארגונים ששמעו על כך ממקורות חדשותיים וביקשו להצטרף למעגל התורמים. דרך נוספת למדוד את הצלחת החוק היא ביכולתו למנוע את התביעות ככל שיוגשו. בארה"ב, שהייתה הראשונה לחוקק חוק דומה, מעולם לא הגיע החוק לבירור משפטי בבית המשפט. לא ברמה הפדרלית ולא ברמת המדינות שחוקקו חוקים דומים.

כדי להעביר את החוק הזה (וחוקים נוספים) נדרשנו למאמצים ממושכים. הסחבת שהתקיימה עד שהתערבו הגורמים הבכירים שהכירו בחשיבות החוק עלתה בסופו של דבר ל"לקט ישראל" כסף רב. על השאלה אם כדאי להשקיע בכך כספים שהיו יכולים לשמש למטרות ארגוניות אחרות, קשה להשיב כרגע. נדע כי עמלנו נשא פרי אם נצליח לגייס תורמי מזון משמעותיים נוספים ולהרחיב את הפעילות ואם החשיפה התקשורתית תעורר מודעות ציבורית רחבה לנושא הצלת המזון בישראל.

עליי לחלוק כבוד לחה"כ אורי מקלב, חיליק בר, אורלי לוי אבקסיס ושולי מועלם שדחפו את החוק, קידמו אותו ולא הרפו. ליו"ר ועדת העבודה, בריאות ורווחה, חה"כ אלי אלאלוף, איש חברתי בכל רמ"ח איבריו שתמך וזרז את כל השותפים להגיע לסיכומים. ללא המאמץ המשותף לא היה החוק עובר בכנסת הנוכחית. חשוב לציין שהגענו להסכמות לגבי החוק מקיר לקיר, גם בהיבט הפוליטי וגם בהיבט המקצועי עם המשרדים המשפטים והבריאות עוד בטרם הגיע החוק לדיון בנוסח לקריאה שנייה ושלישית בוועדה. זה היה תהליך חשוב ומשרד המשפטים בהובלתו של יועץ שרת המשפטים גיל ברינגר, המשנים ליועץ המשפטי בתחום הפלילי והאזרחי התגייסו לתמיכה וזירזו הגעה להסכמות. בסופו של דבר, וזה לא עניין של מה בכך – כולם יצאו מרוצים.

היטיב חה"כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה, בריאות ורווחה, לבטא את הדברים בנאומו אתמול בכנסת: הוא ציין שהכנסת אמרה את דברה בעניין ורואה את החשיבות בהצלת המזון אך לא פוטרת את הממשלה מתפקידה בעניין. עוד הוסיף ואמר כי אמנם הכנסת חוקקה חוק אבל חובת ההוכחה היא על "לקט ישראל" שלקח על עצמו אחריות מאוד גדולה בעניין. ואנחנו נצליח.

הכותב הוא מנכ"ל "לקט ישראל"