אישה נכנסה להיכל התהילה של שבזי

ישראלה שאער מעודד, הבמאית והתסריטאית של מורי: חידת שבזי, החלה את מסעה לפצח את חידת מורי שלם שבזי בהתבסס על מעט מאוד נתונים ביוגרפיים קונקרטיים. ידוע ששבזי נולד בשנת 1619 באזור הכפרי ההררי של דרום תימן לאביו יוסף בן אביגד, שמות ילדיו היו שמעון, יהודה ושמעה (באחד משיריו מוזכרת מרים אך יש הסבורים שזה שמה העברי של שמעה), והוא כתב את הפרוש הקבלי על התורה "חמדת ימים" בשנת 1646. עוד ידוע ומוכר הקורפוס העצום של שיריו כשמונה מאות וארבעים במספר. אין אף דימוי גראפי שאפשר להיתלות בו, פרט לאותיות כתב ידו שנשתמרו בכתבי יד ובו עושה הבמאית שימוש חזותי וטקסטואלי מרשים. עם כל אלה יצאה שאער מעודד לדרך.

מורי מאפשר להכיר מעט מהעושר הפואטי של שירי שבזי ולהצביע על יכולתם לגעת בהוויית חייהם של יהודי תימן ובנימיהם האישיים והקולקטיביים, ובכך להגיע לפופולריות עצומה. שיריו היוו חלק מרכזי בקבצי שירים (דיוואנים) של משוררי תימן, והושרו באופן תדיר בשבתות ובחגים ובאירועי מעגל החיים, והם נחשבים "שירת קודש". אלה שירים שהושרו על ידי גברים, נקראו על ידי גברים ועד כה נחקרו כמעט בלבדית על ידי גברים. כוחם של השירים ומרכזיותם בחיי היהודים בתימן הפך בהדרגה את מחברם לדמות מיתית המגלמת משורר, איש הלכה, מקובל, ומנהיג רוחני בעל תכונות מיסטיות ויכולות מאגיות. בדמות פלאית זו נקשרו אגדות אשר ביטאו את מאווייה של הקהילה ואת הנורמות שלה שעוצבו על ידי הפטריארכיה היהודית תימנית.

בזמן עבודתה של שאער מעודד על הסרט, התרו בה גברים המשתתפים בסרט ואחרים מיוצאי תימן שעליה להיות זהירה ולהציג רק דברים מדויקים, פן תפגום בדמותו "האמתית" של שבזי. האם חששו שהאישה הבמאית עלולה לערער את התפיסה של שבזי כגדול משוררי תימן וכדמות מקודשת? אציין כי בכנס שהתקיים בספטמבר האחרון במכון בן-צבי בירושלים בנושא "חקר יהודי תימן בסימן ארבע מאות שנה להולדת מארי שלם שבזי", ובו הוקרן מורי בהקרנת טרום בכורה, עלו קולות מהקהל שהיה להם קשה להכיל את השאלות שעלו לגבי הסמליות המיתית של שבזי. ואומנם במסעה לשרטוט דמותו הנערצת של שבזי פורצת שאער מעודד אל תוך המרחב הכל- גברי היהודי תימני הממושטר, ומביאה לפני הקהל הרחב בישראל את שבזי שלה.

מורי מפרק את הדימוי של שבזי כדמות הומוגנית ואידילית. הבמאית שגדלה בקהילת יוצאי תימן בישראל, והקשיבה באהבה ובהערכה למזמורי שבזי ניגשה למושא יצירתה באמביוולנטיות. מצד אחד אין היא רוצה לפגוע ברגשות בני הקהילה, ומאידך סקרנותה מובילה אותה לחקור ולהציף שאלות חבויות שלא דובר בהן בקול רם, למשל שאלות סביב מיניות, מגדר ואבהות, לבדוק את מורכבות הדמות, את מה היא מסמלת ואת הרלבנטיות שלה בימינו.

אחת השאלות המרכזיות המבצבצת מתוך הטקסט, אף שאינה נשאלת במפורש, היא כיצד אפשר לאפיין את מכלול שירת שבזי והאם נכון להבינה כשירת קודש בעיקרה. הראיונות שערכה הבמאית עם חוקרי שירת תימן – יהודה עמיר, אורי מלמד, יוסף טובי, מרק וגנר, תום פוגל, נעמה בן עמי, גלילי שחר, אלמוג בהר ואדווין סרוסי – משמיעים פרשנות מנקודות מבט שונות באופן המשלים וגם סותר זה את זה. הדוברים מציינים את הקודש והחול שהתערבבו והתמזגו בשירת שבזי. אנו שומעים על הציפייה לגאולה כמוטיב דומיננטי, על אירועים היסטוריים המהדהדים בשירתו, על סוד טמון בחלק משיריו והקושי להבינם באופן מילולי, על המתח הנמצא בין השירה האישית והקולקטיבית, על דימויים מקודשים המתארים את היחס בין האל לעמו, ועל שירים המבטאים ארוטיקה מוחצנת ואף הומו-ארוטיקה – נושא שהמרואיינים לא הרגישו בנוח לבטא. מורי מדגיש שהמשורר הכיר היטב את הספרות ההלכתית, ספרות ההגות היהודית ואת שירת ספרד העברית, שירתו ספוגה בהם אך יוצאת לדרך עצמאית משלה. הוא גם היה מעורה בחיים התרבותיים של סביבתו המוסלמית והכיר את עושרה הפואטי והלשוני – נושא שעד לאחרונה הודחק בחקר שירת תימן. שירתו מאמצת נושאים וביטויים פואטיים מהשירה הערבית תימנית של זמנו ומהזרם הצופי מיסטי שלה (הזרם החומייני). כתיבתו של שבזי מחדשת בשילוב שהיא עושה בין שפה עברית גבוהה ולהג עברי עממי. המשורר כותב גם בערבית ושפתו דומה לשפת השירה הערבית תימנית בזמנו, ויש משיריו שנכתבו רק בשפה זו. הווירטואוזיות הלשונית של שבזי מתגלה בשימוש באותה יצירה בלשון עברית ובלשון הערבית גם יחד.

שאלות פתוחות

הסרט מזכיר את האגדות שנקשרו בשמו של שבזי, כגון יכולת קפיצת הדרך לארץ ישראל, הידע הרפואי שלו שיכול היה לרפא חולים (ביניהם האמאם של תימן) שגדולי הרופאים לא הצליחו לרפא, ומעורבותו במותם/בהריגתם של בתו ובנו כאשר עמדו להוציא אל הפועל מעשים שהם בבחינת טאבו (בתו כמעט נישאה לשליט המקומי שדרש לשאתה לאישה, ובנו ניסה להשתמש בשם המפורש/בצירוף שמות קבלי כדי להשיג מטרה ארצית). הסרט נוגע בעוד נושאים מרתקים, כגון המתח המשיחי בקרב היהודים בתקופת חייו של שבזי ואמונתו במשיחיות שבתי צבי, והביטויים המיסטיים בשירת שבזי ומקורות השראתם. אולם במסגרת המוגבלת של הסרט נושאים אלה ואחרים לא פותחו דיים.

סרטה של שאער מעודד אינו מערער על מקומו של שבזי כגיבור-על, אלא מציג את מורכבות פועלו הספרותי, ושואל מהי ההתפתחות שהובילה למעמדו המיתי. לבד מהדיון הפתוח בדמות האניגמטית, חשיבות הסרט היא בעצם חשיפת שבזי לציבור הרחב והכנסתו לתודעה כנכס תרבותי. הסרט מציג יוצר חשוב ששירתו העברית מקורית וחדשנית, ומשורר שכתב בסביבה יהודית-מוסלמית אשר שירתו מייצגת את המיטב מההתערבות הבין-תרבותית. הבמאית השאירה לא מעט שאלות פתוחות ובתום הצפייה ביצירתה המאתגרת, נותרת תחושה שראוי להמשיך ולחקור את תופעת שבזי, את שיריו, את ההקשרים הרחבים לפעילותו הפואטית, את השפעתו, ואת האופן שבו נתפס על ידי קהילה ששימרה את והאדירה את דמותו במשך יותר משלוש מאות וחמישים שנה, ואשר שיריו מושרים גם היום בקהילת יוצאי תימן ומבוצעים על יד מוסיקאים עכשוויים. דוגמא לשיר פופולרי שזכה לעיבודים רבים בני הזמן הוא "אם ננעלו דלתי נדיבים" שבוצע על ידי עופרה חזה, הראל סקעת, ושולב ברמיקס של עופר ניסים.

את ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים למורי מעניקים לסרט ראיונות עם כרמלה אבדר, מנשה ענזי, ורד מדר, טוביה סולמי, עדי קיסר (גילוי נאות: גם אני מרואיינת בסרט). הרשימה מאוד הופעתה של לאה אברהם, הרקדנית, הזמרת והיוצרת שהציגה בסרט באופן דרמטי את השירה של שבזי כפי שבאה לביטוי באמצעות המקצב, הקול והגוף, ואגב כך הראתה כיצד השילוב ביניהם מסייע לזכור את הטקסט של השירים. בסרט משולבים קטעי ריקוד ומוזיקה שלוקטו בטוב טעם ממקורות ארכיוניים ואלה מדגישים את חשיבותם של השירה והמחול בחיים הכמעט יום יומיים של יהודי תימן.

בסרט משובצים תצלומים וקטעי וידאו מנופי תימן ההררית שהיו הרקע הפיזי לפעילותו של שבזי, ומעניק לצופה את התחושה של מסתוריות וזמן קדום, ושל אתר שבו יכולות להתחולל נפלאות. את העדר חומרים ויזואליים מן התקופה השלימה עבודת העיצוב והאנימציה המרשימה של ארז גביש שחיברה את פרקי הסרט לכדי יצירה אחת. המוזיקה הנפלאה שכתב אבי בלילי מעשירה את חווית הצפייה.

מורי: חידת שבזי הוא סרט שהופק במסגרת פרויקט "העברים" של היוצר והמפיק יאיר קדר – שמתמקד בסרטים ביוגרפיים של דמויות בולטות בתרבות העברית, וגם מבליט דמויות נשכחות ומושכחות. מבין 14 הסרטים שהופקו עד כה יש ייצוג של חמש דמויות נשיות לצד תשע דמויות של יוצרים גברים. במכלול זה יש שתי דמויות מתרבות יהודי ארצות האסלאם, הפייטן דוד בוזגלו (של רפאל בלולו) והמשורר שלום שבזי (כרגע נמצא בהפקה סרט המוקדש לסופרת והמסאית ז'קלין כהנוב). הכללת העושר התרבותי של קהילות יהודי ארצות האסלאם מיטיבה עם הפרויקט ומעניקה לו ממדים של עומק שעשוי להתרחב עוד אם בעתיד יכלול יוצרים ויוצרות נוספים מארצות אלו.

פרופ' עראקי קלורמן היא חוקרת את ההיסטוריה, החברה והתרבות של יהודי תימן

"מורי: חידת שבזי" ישודר בכאן במוצ"ש ה-10 בנובמבר בשעה 21:45

הסרט "מורי: חידת שבזי" ישודר במוצאי שבת בערוץ