פורום קהלת "חקר" ומצא: משפחות חד הוריות הן עול תקציבי

אילו היו אנשי "פורום קהלת" שוהים אפילו יום אחד בקליניקות המשפטיות המטפלות במשפחות חד הוריות, אולי הם לא היו מפרסמים דו"ח כה מופרך
מיכה רחמןמיכה רחמן

פעיל חברתי. חבר ב"קשת הדמוקרטית המזרחית", פעיל בקבוצת "המעברה" ובתנועת "יש גבול"

"פורום קהלת" הוא מכון מחקר ימני שמרני, ניאו ליברלי קיצוני. מעין העתק של מכוני מחקר ימניים פרטיים בארה"ב הפועלים מחוץ לאקדמיה. הבסיס להקמת מכוני המחקר הללו הוא ניסיון להשפיע על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות, בהנחה שהאוניברסיטאות נוטות יותר מדי שמאלה. לכן, חשוב לי לענות לטענות העולות מה"מחקר" שלפנינו, שכתבו חוקרי הפורום מיכאל שראל וגלעד גייבל, ונושא את השם: "מסיוע לקיבוע – הטבות ותמריצים למשפחות חד הוריות, סקירה וכימות". הטענה העיקרית של המחקר, היא שההטבות למשפחות החד הוריות גדולות מדי ויוצרות תמריץ לחיות במשפחה חד הורית. המחקר מציע לתת פחות הטבות או לפחות לא לתת הטבות חדשות, לפני בדיקה מחקרית שלהן.

הטענות שלי נגד המחקר נחלקות לשניים: ראשית, על הניתוק מהשטח של החוקרים – שעיניהם טחו מראות את קשיי החיים של משפחות חד הוריות, בעיקר אימהות חד הוריות. מרוב עיסוק במחקר "מדעי" וכימות ההטבות הניתנות למשפחות, הם רחוקים מלהבין שההטבות הללו רחוקות מלהעניק אפילו מינימום של חיים בכבוד. אין במחקר שום דיון בהשפעת המשתנים האישיים הפסיכולוגיים והחברתיים על הבחירה בחיים לא זוגיים. שנית, הרעיון הבסיסי של המחקר מופרך מיסודו: חיבור כל ההטבות בתחום ההשכלה ומסגרות יום לילדים, עם ההטבות בתחום העזרה הסוציאלית, הוא כמו לחבר עגבניות עם טלפונים סלולריים. אין לחיבור הזה שום משמעות לגבי גיבוש המדיניות החברתית והכלכלית. הדיון בכיוון ההשפעה שנותנות ההטבות חלקי ומסולף. וגם, היעדר ההשוואה עם מדינות הרווחה המפותחות בעולם, משאיר מעט מאוד ערך מחקרי למחקר הזה.

מציאות החיים של משפחות חד הוריות

מחברי המחקר מודים שרוב המשפחות החד הוריות חיות בתנאים קשים מבחינה חומרית. אם חד הורית, למשל, צריכה גם לפרנס וגם לגדל ילדים. הטענה שאם חד הורית בוחרת לחיות לבדה, בגלל ההטבות הכלכליות שהיא מקבלת, היא טענה מגוחכת. במשפחה זוגית, עול הפרנסה וגידול הילדים מתחלקים בין שני אנשים (גם אם לא שווה בשוה). רבות מהאמהות החד הוריות שקועות בחובות ובקושי יכולות לפרנס משפחה, וכמו כן קיימים קשרי גומלין בין מצב של עוני לבין התפרקות משפחות. הקשיים הכלכליים הם גורם חשוב באילוצים המובילים לחוסר יכולת לחיות במשפחה זוגית. הגורם האישי: לא כל אחד ולא כל אחת, בנויים לחיים במשפחה. ולכן, במדינות הרווחה האירופיות התמיכה במשפחות חד הוריות גדולה בהרבה מאשר בישראל. קצבת הבטחת הכנסה שלנו, למשל, איננה מאפשרת קיום בכבוד. כדאי להזכיר לחוקרים הנכבדים שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מחייב מתן מינימום של תנאי חיים חומריים שיאפשרו חיים בכבוד. הקטנת ההטבות הקיימות למשפחות חד הוריות הוא לכן גזלת כבשת הרש.

אתי חן, מנהלת הקליניקה המשפטית של השכונות העניות בירושלים (שיתוף של קבוצת "המעברה" והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית), אמרה לי בשיחה איתה: "מתוך מאות משפחות חד הוריות שקיבלו ייעוץ משפטי בקליניקה, אף אחת לא הפכה למשפחה חד הורית בגלל ההטבות הכלכליות, אבל רבות מהן שקועות בחובות ואינן יכולות לשלם שכר דירה גם עם הסיוע בשכר דירה".

מחברי המחקר שואלים האם צריך להמשיך לתת דיור ציבורי למשפחה חד הורית שהפכה למשפחה זוגית. אז מה, ניקח מהם את הדירה, נזרוק אותם לרחוב (והם בדרך כלל עדיין זוג עני)?!

דיור ציבורי. הטענות כנגד ההטבות בדיור הציבורי הניתנות למשפחות חד הוריות ראויות להתייחסות מיוחדת. אילו הרימו החוקים את ראשם מעל הנתונים היבשים והמחקר של "הכימות", היו קוראים, למשל, בדו"ח של תת-ועדת הדיור של ועדת אלאלוף ש-40% מהמשפחות שקיבלו דיור ציבורי יצאו ממעגל העוני. כי קורת גג היא תנאי גם לחיים של כבוד, אבל גם לאפשרות לצאת לעבוד. אם חד הורית שגרה ברחוב לא תצא לעבוד. מחברי המחקר שואלים – האם צריך להמשיך לתת דיור ציבורי למשפחה חד הורית שהפכה למשפחה זוגית. אז מה, ניקח מהם את הדירה, נזרוק אותם לרחוב (והם בדרך כלל עדיין זוג עני)?!

החישוב הכלכלי. הערך המוסף הכלכלי של משפחה זוגית עולה בהרבה על ההפסד בהטבות לעומת משפחה חד הורית. המחברים לא טרחו לעשות מחקר רציני שיבדוק את הנקודה הזו. במילים אחרות, המשפחה הזוגית מהווה בעצמה תמריץ הן כלכלי, הן אישי ופסיכולוגי. צירוף ההון של שתי משכורות יכול להגדיל את הצבר ההון של המשפחה. משפחה זוגית יכולה לנסות (בתנאים נורמליים של מחירי דירות) לצבור הון לקניית דירה, למשפחה חד הורית יהיה קשה בהרבה (וגם, מגורים בדירה אחת חוסך הון עתק ביחס לשני אנשים החיים בשתי דירות בנפרד). פירוק משפחה זוגית הוא אסון כלכלי, לשני הצדדים. זו אחת הסיבות, שהמשפחות החד הוריות עניות. אילו היו המחברים באים יום אחד לקליניקות המשפטיות המטפלות במשפחות חד הוריות, היו רואים איזה חובות ניתן לצבור רק בגלל המעבר למשפחה חד הורית, ואיך האימהות החד הוריות, מעוקלות חשבון הבנק, מנסות לשרוד בג'ונגל הכלכלי. ולכן, בצדק, מקבלות משפחות חד הוריות קצבאות סוציאליות גדולות יותר.

תמריצים לצאת לעבוד. מחברי המחקר המלומדים מנסים להוכיח שהתמריצים למשפחות חד-הוריות עלולים לגרום להן לא לרצות לחיות במשפחה זוגית, אבל השאלה החשובה יותר, אני מניח שגם לשיטתם של החוקרים, היא, איך יוצרים תמריצים לצאת לעבוד. ואולם אין דיון בשאלה זו, והדיון מתמקד בהשוואה בין משפחות חד הוריות למשק בית זוגי. ההגבלה של תקרת הכנסה (רמת הכנסה שמי שמגיע אליה מפחיתים לו את קצבת הבטחת ההכנסה) גורמת ל"מלכודת רווחה" ולא יוצרת אותה. וזאת משום שתקרת ההכנסה הזו, בישראל, נמוכה מדי, וכאמור גם הבטחת ההכנסה נמוכה. אימהות חד הוריות רבות היו יוצאות לעבוד אילו יכלו לקבל שכר הוגן שיחד עם הבטחת ההכנסה היו יוצרים אפשרות לחיים בכבוד.

הערך המחקרי של "המחקר"

מתוך דוח פורום קהלת
אחת המסקנות מתוך דוח פורום קהלת

קשה לדעת האם מדובר במחקר או במנשר אידיאולוגי. ההדגמה הטובה לכך היא שאלת המחקר עצמה: הניסיון לכמת את ההטבות שמקבלות המשפחות החד-הוריות, והקביעה שהסך הכול הוא גדול (גדול בהשוואה למה?), ושהסך הכול הזה מהווה עול תקציבי. במילים אחרות, כל מה שמעניין את החוקרים הוא הקטנת תקציב המדינה, כדי שלא תהווה עול על משלם המיסים (שהוא אזרח שצריך להיות חופשי מעול המיסים) – מטרה קלאסית של האידיאולוגיה הניאו-ליברלית. ראינו שהנהייה אחרי תקציב קטן משכיחה מהחוקרים שקיימים גם נשים ואנשים בשטח. אבל, החישוב התקציבי הצר גם מתעלם מכל מה שבאמצע: יש שוני איכותי בין תקציבי חינוך, מסגרות יום לילדים, השכלת מבוגרים הכשרה מקצועית, מחד, לבין קצבאות סוציאליות כמו הבטחת הכנסה מאידך. החיבור ביניהם אפשרי בהחלט מבחינה מתמטית, אבל יש לו משמעות קטנה מאוד מבחינת המדיניות הכלכלית-חברתית של מדינת הרווחה.  

חוקרים רבים רואים במדינת הרווחה הפוסט-תעשייתית, זו של היום, כמדינת הרווחה של "ההשקעה החברתית". מדובר בזרם גדול של מקבלי החלטות ושל חוקרים המקבלים את מדינת הרווחה הקלאסית של אחרי מלחמת העולם השנייה בברכה, אבל חושבים איך ניתן לשמר את הישגי מדינת הרווחה גם לנוכח המשברים הכלכליים הנוכחיים (יש לגישה זו קצה ניאו-ליבראלי, וגם קצה סוציאל-דמוקרטי). אחת הדרכים לפתרון המשברים, במיוחד במדינות סקנדינביה, היה הוצאת כוח העבודה של נשים אל שוק העבודה. ולכן, הוגי מדינת הרווחה של ההשקעה החברתית רואים את ההוצאות על מסגרות יום לילדים, יותר ימי חופשה ללידה (גם לאבות), הכרה בעבודת הבית כעבודה לכל דבר, והגדלת הטבות למשפחה כדי שנשים תצאנה לעבודה – כל אלה נחשבים כהשקעה יצרנית ולא כהוצאה על רווחה, משום שהן מגדילות את כמות כוח העבודה וכך מגדילות את התוצר. ההשקעות בחינוך, רכישת השכלה והכשרה מקצועית בוודאי ובוודאי נחשבים להשקעה יצרנית, אפילו במחוזותינו (כי תוכניות אלה מגדילות את פריון העבודה).

והנה, במחקר שלפנינו, מכניסים המחברים את כל "ההטבות" שמקבלות המשפחות החד הוריות לסל אחד. רשימת ההטבות ניתנת לנו בעמודים 8-9 של המחקר: סיוע במסגרות חינוך לילדים, סבסוד צהרונים, קורסי הכשרה מקצועית, השלמת השכלה, וגם סיוע בדיור, כל אלה נחשבים באופן ברור להשקעה יצרנית משום שלטווח ארוך השקעות כאלה, אם יעשו נכון, עשויות להגדיל את התוצר (חשובה הדגשה על ייעשו נכון, כי כאן יש עוד הרבה מה לשנות). לעומת זאת, קצבת הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים, נקודות זיכוי במס הכנסה, יכולות להיחשב כקצבאות סוציאליות של תמיכה בהכנסה. גם מנקודת המבט של דיון על מערכת הרווחה הישראלית אין שחר לחיבור הזה.

הפרדה בין המשתנים. הקביעה שההטבות הכלכליות למשפחות חד הוריות עלולות לגרום לבחירה בחיים לא זוגיים, איננה נסמכת על מחקר כלשהו. צריך להיות ברור גם מנקודת המבט המחקרית, שבחירה בחיים של משפחה חד הורית מושפעת ממשתנים רבים. כדי לבסס את ההנחה שההטבות הכלכליות משפיעות בכלל, או משפיעות קצת, היה צריך לבחון משתנים אחרים ולבדוק מתאמים ביניהם ורמת ההשפעה של כל משתנה. אבל מה שקובע הוא שורת ההוצאה האחרונה.

השוואה בינלאומית

בטבלה שלהלן אני מביא נתונים משווים בין מדינות ה-OECD, בקטגוריות השונות הנוגעות לתקציבים של סיוע למשפחות (מתוך הנתונים של ה-OECD). גמלאות סוציאליות למשקי בית הן שילוב של א) תשלומי העברה בכסף, כמו הבטחת הכנסה, ותשלומי העברה בעין; ב) גמלאות ביטוח סוציאלי (דמי אבטלה, פנסיה קצבת נכות). זהו החלק הגדול של התקציב כי הוא כולל גם את הפנסיות. מקומה של ישראל בגודל התקציב לגמלאות האלה ברור בעליל (קטן פי שלוש מהמדינות מכמה מדינות באירופה). אין פלא שמשפחות עניות בישראל בקושי יכולות לשרוד, לעומת התמיכה הנדיבה במדינות אירופה המפותחות כלכלית. החלק השני של הטבלה, הוצאה ציבורית על גמלאות למשקי בית כולל את ההוצאה על קצבאות ילדים, תמיכה בהורים בחופשה, תמיכה במשפחות חד הוריות, שירותי מעון יום לילדים, וגם זיכויי מס למשפחות עניות. גם כאן ישראל במקום נמוך מאוד, קרוב לארה"ב. מדינות כמו שבדיה, דנמרק ופינלנד יש שירותי משפחה מפותחים יותר תודות למדיניות שדובר עליה למעלה. ההוצאות חינוך, רכישת השכלה, הכשרה מקצועית, מובאות לחוד בנתוני ה-OECD.  

תקציבי משפחה
בשתי הקטגוריות במזומן, כאחוז מהתל"ג

טבלה

¹ Social benefits to Household
² Family benefits public spending

				
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.