• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

חיילים נגד אקדמיה, צבאי נגד אזרחי

כניסה במדים לאוניברסיטה כאקט של "מחאה" עלולה להסתיים ביום בהיר בפלישה צבאית לשערי האקדמיה – כי מדברים שם על דברים אסורים, וחושבים על דברים אסורים. בעקבות תקרית המדים באוניברסיטה העברית

בשבוע שעבר פורסם אייטם במהדורת החדשות של התאגיד תחת הכותרת: תיעוד בלעדי: מרצה באוניברסיטה העברית צועקת על סטודנטית שהגיעה במדים – ׳זה לא הכיתה שלנו׳. כותרת חזקה, מוכנים לדרמה? ובכן, כשמאזינים להקלטה, מגלים שיחה שנוהלה בקול רם בשלבים מסוימים שלה, אמוציונלית; אבל רחוקה מהתיאור הפשטני של "אנשי החדשות" בתאגיד.

לגבי השתלשלות העניינים, קיים ריבוי גרסאות והדיווחים אינם עולים בקנה אחד אלה עם אלה. על פי הכתבה של "כאן", במהלך השיעור "תיאוריות ביקורתיות של תרבות", פנתה סטודנטית פלסטינית לסטודנטית במדי צה"ל והאשימה אותה בכך שהיא שותפה לפשעי מלחמה. החיילת שכנראה לא יכלה לעמוד בעלבון החמור, פנתה בסיום השיעור החליטה לפנות למרצה, ד"ר קרולה הילפריך.

על פי תחקיר שערך פרופ' חיים וייס, מרצה בכיר באוניברסיטת בן גוריון, "במהלך השיעור המדובר התלמידה הפלסטינית לא פנתה אל הקצינה, לא התייחסה למדים שלה ובוודאי שלא העליבה אותה בשום צורה." וייס דיבר עם מספר סטודנטים שהיו בשיעור והעלה את העובדות הבאות:

"במהלך השיעור העוסק בתיאוריות של תרבות הכיתה דנה במאמר של פרויד על "פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני" המבקש לבחון את הזיקה והקשר בין המרחב הציבורי לזה האישי. כתגובה למאמר התלמידה הפלסטינית טענה כי האלימות של הכיבוש מחלחלת לתוך המרקם המשפחתי הפלסטיני. זה כל מה שהיא אמרה. בדבריה היא לא התייחסה, במרומז או ישירות, לקצינה היושבת בחדר. לאחר השיעור, הקצינה ניגשה לתלמידה הפלסטינית וביקשה לשוחח אתה על דבריה. תגובת התלמידה הפלסטינית הייתה שהיא לא דנה בשאלות של כיבוש עם לובשי מדים. אני מדגיש שהשיחה ביניהן התקיימה לאחר השיעור, ביוזמת הקצינה ושלא בנוכחות תלמידי הכיתה."

על העובדה שהקצינה פנתה בתלונה למרצה לאחר השיעור, אין חולקים. בשיחה שהתקיימה במסדרון בין השתיים, אמרה לה הילפריך בין היתר: "את לא יכולה להיות נאיבית ולהיות כאן במדים ולבקש שיתייחסו אליך כאזרחית, כשאת מבקשת להיות במדים"; בתגובה הסטודנטית עונה: "אני לא נכנסת לפוליטיקה ולא מתעסקת בזה, אני משרתת כדי להגן על תושבי מדינת ישראל"; "את חיילת בצבא ישראל, ויתייחסו אליך בהתאם", אומרת לה הילפריך, ובהמשך מוסיפה: "ישנם אנשים שהחברה האזרחית חשובה להם כמו שהצבא חשוב לך, ואת חייבת לקבל את סדר העדיפויות שלהם, כפי שהם מקבלים ומתעמתים עם סדר העדיפויות שלך".

לא רק הכותרת שנתנו בתאגיד מוטה, הכתבה כולה נוטה לצד של הסטודנטית/חיילת, והאדם היחיד שמרואיין בה (ובאריכות) אינן הסטודנטיות עצמן או המרצה, כי אם פעיל תנועת "אם תרצו" תום ניסני, שבטיפוסיות לחברי התנועה מתאר את "האנטי ציונות ששולטת באוניברסיטה העברית". שלא במפתיע, הארגון הוא זה שאחראי לתיעוד השיחה במסדרון מהקומה העליונה. איך ידעו להיות שם בתזמון המדויק? האם הסטודנטית זימנה אותם? לאורך כל צילום הסרטון, זווית המצלמה לא מאפשרת לראות את הסטודנטית באופן ברור או חלקי, האם כל הפרטים האלו תואמו והוכנו מראש?

בינתיים, האוניברסיטה התנצלה ("האוניברסיטה והמרצה מתנצלות בפני הסטודנטית שחשה פגועה, ונמשיך לפעול למען חיזוק תחושת הבטחון האישי של כל סטודנט וסטודנט”), המרצה כבר מקבלת איומים על חייה ומרצים כמו ד"ר גדי טאוב ששים אלי קרב ומתראיינים באתר מידה על הפוליטיזציה של האקדמיה. מעבר לשאלות בנוגע לאותנטיות של הסרטון, התוכן שלו נוגע באחד המקומות המרכזיים בחינוך בישראל – מיליטריזם, שמתחיל בארצנו כבר בגיל הגן. כך, את חוסר ההבנה של הסטודנטית בנוגע להפרדה הטבעית בין האזרחי לצבאי, צריך בעיקר לזקוף לזכות מערכת החינוך הישראלית, המלמדת תלמידים ותלמידות מגיל צעיר כי יש למסור את חייהם לטובת המדינה בשעת הצורך, ומלאימה את תודעתם. תודעה של חיילים וחיילות ממושמעים, המתנגשת עם שיעור תרבות ומחשבה ביקורתית.

לאחר ש"הוכיחו" שבאקדמיה "תוקפים חיילים", החליטו ב"אם תרצו" לקדם אירועי מחאה במדים: מעבר להפגנות ולעצומה הקוראת לפיטוריה של הילפריך, קוראים אנשי התנועה להגיע במדים לשיעור של הילפריך ביום שלישי השבוע על מנת "לחזק את הסטודנטית הקצינה שהותקפה והושפלה!". האבסורד המיליטריסטי יכול לעורר גיחוך בקרב מי מאיתנו, אך הוא גם טרגי באותה מידה. מה שבטוח – עשרות אנשים במדים יצעדו עוד יומיים במסדרונות האוניברסיטה. חיילים נגד סגל אקדמי, צבאי נגד אזרחי.

תהליכי ההרס של חלקיקי הדמוקרטיה האחרונים שנותרו במדינה שמעולם לא הייתה דמוקרטית, צריכים להדליק נורות אזהרה חמורות בפני כל אזרח או אזרחית בעלי תודעה ביקורתית.

בימים שבהם ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר באופן ברור שאינו מתכוון לפרוש מתפקידו בכל תסריט, על אף כתבי האישום המתגבשים נגדו, ואף מסית כנגד היועמ"ש בסרטון שאותו הוא מזמין את הציבור לשתף, כשהממשלה שלו פועלת נגד מערכת המשפט, התקשורת והאמנות, ובזמן בו הדיכוי והרדיפה של פלסטינים עולים שלב ועוד שלב, אין זה פלא שאנשי "אם תרצו" מעצימים את להבות ההסתה והפאשיזם באקדמיה. כשמצב העוני בישראל מחפיר ופערי המעמדות רק הולכים וגדלים, כשהתחבורה הציבורית לא מתפקדת, מחירי הדיור בלתי אפשריים, יוקר המחיה בשמים – ההסתה נגד גורמים כמו שציינתי למעלה היא בבחינת מחויבת המציאות.

תהליכי ההרס של חלקיקי הדמוקרטיה האחרונים שנותרו במדינה שמעולם לא הייתה דמוקרטית, צריכים להדליק נורות אזהרה חמורות בפני כל אזרח או אזרחית בעלי תודעה ביקורתית. כניסה במדים לשערי האקדמיה כאקט של "מחאה" עלולה להסתיים ביום בהיר בפלישה צבאית לשערי האקדמיה – כי מדברים שם על דברים שאסור לדבר עליהם, וחושבים על דברים שאסור לחשוב עליהם. אולם גם במובן הסמלי, צעד כוחני כזה מבטא איום לקראת הצעדים הבאים. ההיסטוריה מלמדת על כך היטב, וחובה על כל אזרח ואזרחית להתנגד לפני שיהיה מאוחר מדי.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חזי חזזית

    "ישנם אנשים שהחברה האזרחית חשובה להם כמו שהצבא חשוב לך, ואת חייבת לקבל את סדר העדיפויות שלהם, כפי שהם מקבלים ומתעמתים עם סדר העדיפויות שלך".

    כמה מהכותבים/ות/קוראים/ות באתר העוקץ מוכנים לעמוד מאחורי המשפט הזה?