שישה סעיפים דרמטיים על מצב נתניהו

לאור נאומו הסוער של ראש הממשלה שבו דרש מתחת ליריעת ברזנט מטפטפת, לערוך עימות בינו לבין עדי המדינה בעניינו (ואף הצהיר בדרמטיות שהוא מוכן לקיים עימות שכזה בשידור ישיר למול עיני האומה), חשוב לצייר בקצרה את תמונת ההליך הפלילי שבו מצוי נתניהו, וכן לכתוב מספר מילים על סוגיית העימות בין חשוד לבין עדי תביעה שתוכן דבריהם יכול להפלילו:

1. שלב החקירה הפלילית. בשלב זה נחקר החשוד תחת אזהרה שלפיה כל דבר שיאמר עלול לשמש נגדו במשפט עתידי תוך שמובהר לו כי הוא זכאי לשתוק (זכות השתיקה) אך ייתכן ששתיקתו תיזקף לחובתו במהלך משפטו העתידי. במקביל מובהר לו שזכותו להיוועץ בעורך דין ויש לאפשר לו לממש את זכות ההתייעצות בפועל עם תחילת החקירה.

במקרה של נתניהו, כזכור, מדובר בשלוש חקירות פליליות שנפתחו בהוראת היועץ המשפטי לממשלה (היחיד שמוסמך להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה):

פרשת קבלת המתנות מאילי ההון מילצ'ן ופאקר (פרשה 1000 שבה נחקר בחשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים), פרשת העיסקה שלא יצאה לפועל עם הבעלים של "ידיעות אחרונות", נוני מוזס (פרשה 2000 שבה נחקר נתניהו בחשד לניסיון קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים) וכן פרשת הענקת הטבות ענק בתחום הכלכלי לאיש העסקים שאול אלוביץ' ששלט בבזק, בתמורה להבטחת סיקור חיובי באתר החדשות "וואלה" (פרשה 4000 שבה נחקר נתניהו בחשד לשוחד, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים).

זהו השלב שבו מציגים החוקרים לעיני החשוד מגוון ראיות שמעוררות את החשד נגדו: עדויות, הקלטות, מסרונים ומסמכים. לעתים סבורים החוקרים שיש מקום לערוך עימות בין עדי תביעה לבין החשוד. לעתים הם מציעים זאת לחשוד אך הוא מסרב לכך. לעתים הם מציעים זאת והחשוד מסכים. ולעתים הם כלל אינם מציעים זאת. בעבר פורסם שהמשטרה הציעה לשרה נתניהו לערוך עימות עם עד המדינה ניר חפץ בפרשה 4000, אך היא סירבה לכך. נתניהו טוען כעת כי ביקש לערוך עימות עם עדי המדינה נגדו אך המשטרה לא נעתרה לבקשתו. מדובר בעדי המדינה ארי הרו (עד המדינה בפרשות 1000 ו-2000 שאף הקליט את שיחות נתניהו-מוזס), ניר חפץ (עד המדינה בפרשה 4000 ואולי גם בפרשה 2000) ושלמה פילבר (עד המדינה בפרשה 4000).

2. בתום החקירה הפלילית (שמתבצעת על ידי משטרת ישראל בליווי צמוד של פרקליטת מחוז ת"א בתחומי המיסוי והכלכלה ובפיקוח הדוק של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה) עורכת המשטרה סיכום של החקירה. במסגרת הסיכום שמועבר לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה, מבהירה המשטרה אם הראיות שנאספו במהלך החקירה יכולות להניח תשתית לכתב אישום נגד החשוד. שלב זה מכונה בטעות "שלב המלצות המשטרה". לא מדובר בהמלצה. המשטרה אינה מורשית להמליץ דבר. מדובר בסיכום חקירה בלבד. סיכום שקובע אם לשיטת המשטרה ישנה תשתית לכתב אישום אם לאו.

גם השלב הזה מאחורינו: משטרת ישראל העבירה לפרקליטות ולמנדלבליט שלושה סיכומי חקירות שבהם נכתב שנאספו ראיות שמניחות תשתית להגשת כתב אישום בכל שלוש הפרשות.

3. השלב הבא הוא שלב דרמטי. גם הוא מאחורינו. מדובר בשלב שבו מקבל היועמ"ש מהפרקליטים הבכירים שליוו את החקירה ופיקחו עליה את ניתוח הראיות מטעמם. 800 עמודים, כך פורסם, מקיפה חוות דעתה של פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עורכת הדין ליאת בן ארי, בעניינו של נתניהו. השורה התחתונה שלה חדה כתער: יש להעמיד את נתניהו לדין בגין שוחד בכל שלוש הפרשות. נראה שגם פרקליט המדינה, שי ניצן, שותף לעמדתה.

4. כעת מגיע השלב הרביעי והדרמטי מכולם: היועץ המשפטי לממשלה הוא היחיד שמוסמך להחליט אם להפוך את החשוד הבכיר לנאשם צמרת. היחיד שהחוק מסמיך להכריע אם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. זאת, בכפוף לשימוע. מהו השימוע? הליך שבמהלכו יוכלו סנגוריו של נתניהו לצלם את הראיות שנאספו נגדו (עשרות קלסרים ועשרות דיסקים שמתעדים את החקירות), ללמוד אותן לעומק ולערוך את מכלול טיעוניהם. מכלול טיעונים, כך הם מקווים, שישכנע את ראש התביעה הכללית מנדלבליט לחזור בו מהחלטתו להגיש כתב אישום.

5. מאחר שהרוח המסתמנת ממשרד המשפטים מלמדת על כוונת מנדלבליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד נתניהו, החליט ראש הממשלה להקדים את הבחירות. הוא קיווה שמנדלבליט לא יספיק לגבש עד אז את החלטתו. אך מאחר שמנדלבליט, כך הדיווחים, עובד כעת במרץ על ניסוח כתב האישום, פצח נתניהו בקמפיין שמטרתו להניא את מנדלבליט מפרסום החלטתו בטרם הבחירות. הנימוק: הוא לא יוכל לקיים שימוע לפני הבחירות. זהו נימוק מופרך וציני: נתניהו יכול היה להימנע מהקדמת הבחירות ובכך לאפשר לסנגוריו להתכונן לעומק לשימוע ולקיימו זמן רב לפני הבחירות.

6. טענת נתניהו בדבר רצונו לקיים עימות עם עדי המדינה במהלך חקירות המשטרה אינה מופרכת. כינוס מסיבת עיתונאים דרמטית כדי להכריז על כך בהתקרבנות אינסופית, מאידך, היא מחזה מביך. גם הקריאה לקיים עימות עם עדי המדינה לעיני הציבור היא פתטית במיוחד. עימות בין חשוד לעדי מדינה בשידור חי לעיני הציבור אסור כמובן לפי החוק. מטרת הקריאה הזו היא ליצור תחושת נרדפות נצחית שתגרום לחסידיו הרבים של נתניהו להזדהות עימו. כך שורד נתניהו כראש ממשלה לאורך עשור: התקרבנות, שיסוי והצגת עצמו כנרדף.

עם זאת, לגופם של דברים, פעמים רבות ישנו היגיון רב בדרישת חשוד לקיים עימות עם עדי המדינה נגדו. אני דורש זאת לא פעם בשם לקוחותיי החשודים. מצד שני, ייתכן ששיקולי החוקרים להימנע מעימות היו מוצדקים: כך למשל, ייתכן שעדי המדינה היו חשים בעתה גדולה מול הבוס רב העוצמה (להבדיל מיליוני הבדלות: תחושת בעתה עצומה מונעת לעתים מקורבנות של עבירות מין לערוך עימות במשטרה עם החשודים בתקיפתן). מעמד העימות יכול להיות בלתי נסבל למי שהעריץ את החשוד הבכיר והכריזמטי ופעל למענו בצייתנות מלאה לאורך שנים.

נתניהו מנסה לדחות את הקץ. הוא מקווה שאולי מנדלבליט יבקש לערוך השלמות חקירה (לרבות עימות) בטרם הכרעה סופית על הגשת כתב אישום. אני מעריך שמנדלבליט לא יעשה זאת. הערכה זהירה: מנדלבליט יודיע בחודש הבא על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע. הערכה זהירה עוד יותר: גם בתום עריכת השימוע (בעוד חודשים ארוכים) יעמוד מנדלבליט על כוונתו להגיש כתב אישום. והוא יגיש אותו. ייתכן שכתב האישום יהיה רזה יותר או חמור מעט פחות לאחר שמיעת טיעוני הסנגורים במהלך השימוע. ייתכן שסעיף אישום כזה או אחר בשוחד יומר לסעיף אישום חמור פחות של הפרת אמונים. אבל נדמה לי שמנדלבליט חצה את הרוביקון. נדמה לי שנתניהו יגיע לספסל הנאשמים.