• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

שלוש הערות על הרצח של איה מסארווה

על התגובות הסוערות במלבורן ואלה שכאן בישראל, כולל הבהרה נחוצה: הרצח הזה יכול היה להימנע רק אם הרוצח היה מחליט לא לרצוח
איאת אבו שמיס

משוררת שפרסמה עד כה שני ספרי שירה דו לשוניים, סטודנטית למדעי החברה והמדינה, גרה ביפו ומייסדת הפרויקט 'נשים ערביות יפואיות מצליחות'

1. הרצח המזעזע של איה מסארווה הזכיר לי את מותה של ליאן נסאר, שנרצחה בפיגוע בטורקיה. אמנם הנסיבות שונות: פגיעה קולקטיבית של ארגון הטרור דאעש לעומת פגיעה אלימה ורצחנית של אדם פרטי באישה צעירה. הדמיון בין המקרים נובע מהיותן של הצעירות נשים ערביות ששהו בחו"ל, כל אחת מסיבותיה, ושלחברה הערבית בישראל היה מה לומר ביחס לנסיבות מותן.

רוב התגובות היו עצובות ומנחמות את משפחתה של הצעירה, את הוריה שילדתם שיצאה ללמוד לחו"ל נקטפה מהם באחת. אך למרות זאת לא יכולתי לדלג על מספר מועט של תגובות האשמה עקיפה שביקשו לברר "מדוע בכלל בחורה צעירה הולכת ללמוד בחו"ל, שהרי לא חסרים כאן מוסדות אקדמיים" או טענו שה"רצח יכול היה להימנע אילו הייתה נשארת בקרבת הוריה ובמקום בטוח". איני יודעת מה הכוונה למקום בטוח או להבטחה שבהישארות בקרבת הוריה, כי ללא ספק ראינו ולא פעם אחת שנשים נרצחות גם כשהן בבית, על ידי האנשים הקרובים אליהן ביותר. לכן הטענה הזאת תמוהה ואינה קשורה למציאות שאנו חיים בה. חשוב לי לחדד דבר אחד, אם זה עדיין לא מובן: הרצח של איה באמת היה יכול להימנע, רק אם הרוצח היה מחליט לא לרצוח. כן, פשוט מאוד.

למרות שהן מיעוט, התגובות האלה בכל זאת עצבנו אותי, הרתיח אותי שפעם אחר פעם יהיה מי שיאשים את הצעירה גם אם באופן עקיף, ושהמחשבה שלאישה אין זכות מוחלטת לנסוע לחו"ל ללא ליווי עודנה רלוונטית. העציב אותי שאם הנרצח היה גבר לא היה אפילו סיכוי אחד למצוא תגובה אחת בסגנון הזה. יחד עם זאת, לאור העובדה שרוב התגובות לא היו בסגנון הזה (בניגוד למקרה של ליאן נסאר), תהיתי האם התחולל שינוי דרמטי ומהיר בשיח בתקופה הקצרה של שנה, מאז שנרצחה נסאר בטורקיה. בכל זאת, אני מאמינה שיש שינוי לטובה, ושתהליכי מודרניזציה ופמיניזם מתחילים לחלחל גם בחברה הערבית. האמנם החברה הערבית הפנימה שיש לאישה צעירה זכות לנסוע ללא ליווי הוריה או שמא ההבדל ביחס טמון בהבדל המובהק שבין אישה צעירה שנוסעת ללמוד לבין כזאת שנוסעת לבלות? לא הייתי צריכה לחשוב יותר מדי בשביל להבין שאישה מהסוג הראשון, שנוסעת ללמוד או להתפתח מקצועית מקבלת הרבה יותר לגיטימציה מאשר מי שנסעה לחגוג את השנה החדשה. לפני כמה שנים אפילו נסיעה לצורך לימודים היתה די נדירה, והשינוי כרוך הן בעלייה בשיעורי ההשכלה בחברה הערבית והן בתופעה הגוברת של ערבים שיוצאים ללמוד בחו"ל. אישה מבלה זה עדיין כנראה אתגר בשלב הזה.

איה מסארווה ז"ל. צילומסך מהטלוויזיה האוסטרלית
איה מסארווה ז"ל. צילומסך מהטלוויזיה האוסטרלית

2. דבר בולט נוסף בפרשת הירצחה של איה מסארווה הוא הבאז הגדול שנוצר באוסטרליה, העצב הגדול במלבורן בפרט, הטקסים עם מאות המשתתפים, האזכרות והדמעות של ראש הממשלה סקוט מוריסון. סביר להניח שלא היינו רואים כאן בישראל ראש ממשלה נואם בעקבות רצח אישה או מבקר באתר שבו נרצחה כדי להניח פרחים. לא פחות חשוב מכך, המהירות הגדולה שבה אותר הרוצח. בישראל נשים נרצחות ולוקח חודשים ואף שנים אם בכלל לאתר את הרוצח, בייחוד כשמדובר בנשים ערביות. על פענוח הרצח של איה עבדו מעל 20 חוקרים ואני תוהה על מה הדבר מצביע? האם רצח נשים הוא לא נפוץ באוסטרליה ועל כן כל כך מזעזע ומעורר פעולה? או שמא הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמדובר בתושבת זרה?

אל לנו לטעות, רצח של אישה מקומית לא גורר מצב חירום כזה, לא בקרב האוסטרלים ולא בכלל

על פי הנתונים, בשנת 2018 נרצחו בין 62 ל-69 נשים על רקע מגדרי באוסטרליה שמונה כ-26 מיליון תושבים. לא כל רצח זוכה לתהודה כזאת כאשר אישה אוסטרלית נרצחת, אך כשסטודנטית זרה נאנסת ונרצחת בתחנת רכבת בעיר מלבורן מדובר בפגיעה בתדמית של אוסטרליה אשר מטפחת מערכת חינוך לסטודנטים זרים ומשקיעה בכך לא מעט משאבים. מאמצי האוסטרלים במקרה הזה ניכרים, גם בכך שראש הממשלה בעצמו נפגש עם אביה של איה והבטיח לו שגופתה תשוחרר מחר (ב') ללא עוד עיכובים. אל לנו לטעות, רצח של אישה מקומית (בוודאי מקרב המיעוטים באוסטרליה) לא גורר מצב חירום כזה, לא בקרב האוסטרלים ולא בכלל. אם כך היה, בכל רגע ובכל מדינה, אין לי ספק שרצח נשים על רקע מגדרי היה פוחת בצורה משמעותית מהעולם הזה.

3. בינתיים נחזור למציאות המרה שבה נשים נרצחות ואף מואשמות ברצח של עצמן, למציאות שבה אישה בעיני הרבה מאוד גברים היא יצור שאפשר פשוט לקחת ממנו את החיים או חתיכת בשר שהוא חושק בה ביום שישי.

שולחת את תנחומי למשפחתה של איה מסארווה.

* * *

לִפְעָמִים אַתָּה מִתְיַחֵס אֵלֶיהָ
כְּאֶל חֲתִיכַת בָּשָׂר
חֲתִיכַת
בָּשָׂר טָעִים
שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁק בּוֹ בְּיוֹם שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב
אוֹ שֶׁאֲחֵרִים חוֹשְׁקִים בּוֹ.
לִפְעָמִים אַתָּה מִתְיַחֵס אֵלֶיהָ
כְּאֶל מְכוֹנַת קָפֶה יֻקְרָתִית
אַךְ פְּשׁוּטָה לְהַפְעָלָה
שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָהּ הוֹרָאוֹת
לוֹחֵץ עַל כַּפְתּוֹר וְהִיא מְכִינָה.
לִפְעָמִים אַתָּה מִתְיַחֵס אֵלֶיהָ
כְּמוֹ אַבָּא לְיַלְדָּהּ בַּת 5
שֶׁלֹּא יוֹדַעַת לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְרַע
בִּגְלַל הַשָּׁנִים הַמְּעַטּוֹת שֶׁהִיא בָּעוֹלָם
וְלִפְעָמִים אַתָּה מִתְיַחֵס אֵלֶיהָ
כְּאִלּוּ הָיִיתָ הַבְּעָלִים שֶׁלָּהּ
בְּעָלִים שֶׁל רְכוּשׁ שֶׁל בִּנְיָנִים
שֶׁל חֲבָרוֹת עִסְקִיּוֹת שֶׁאִכְפַּת לוֹ מֵהָרְכוּשׁ שֶׁלּוֹ
שֶׁמּוּכָן לְהִתְאַבֵּד לְמַעֲנוֹ
מָה שֶׁכֵּן אַתָּה תָּמִיד
דּוֹאֵג לְהַגִּיד לָהּ
שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתָהּ
אוֹתָהּ וְלֹא אַחֶרֶת
מַעֲבִיר אֶת הָאַחְרָיוּת אֵלֶיהָ
שֶׁגַּם הִיא תַּחְזִיר
אַהֲבָה

השיר מתוך "אני זה שניים" בהוצאת מטען.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אבנר

    2 נקודות מעניינות, בעניין של אישה שנוסעת לבד לחו"ל נראה לי שבמקרה הטוב זה עדיין אישייו (יעני לא עובר חלק כמו במקרה של גבר), אבל רוצה לקוות שבאמת יש מגמה של שינוי..
    בעניין השני אני יותר פסימי, ולצערי לא נראה שיש יותר מדי למה לחכות מהמדינה על זרועותיה השונות.