• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הנה מוטלות גופותינו

סואר ואורי – שתי נשים צעירות – נרצחו עם החלומות שלהן. הרצח של זו כמו של זו הולאם ונוצל לצרכים פוליטיים. ואני? אני לא מצליחה לישון
איאת אבו שמיס

משוררת שפרסמה עד כה שני ספרי שירה דו לשוניים, סטודנטית למדעי החברה והמדינה, גרה ביפו ומייסדת הפרויקט 'נשים ערביות יפואיות מצליחות'

שוב, תוך פחות מ-24 שעות נרצחו שתי צעירות, שתיהן אזרחיות ישראליות, סואר קבלאווי בת ה-20 נרצחה בטורקיה ואורי אנסבכר בת ה-18 נרצחה בירושלים. ועוד אין חודש למניין הימים מאז שנרצחה באוסטרליה הצעירה איה מסארווה.

סואר נסעה לפני חודשים ספורים לטורקיה כדי ללמוד לתואר ראשון, אבל היא לא הספיקה אפילו לסיים מחצית של שנת לימודים ראשונה וכבר נרצחה. היא נזרקה ממרפסת הדירה שבה התגוררה עם אביה, לא ברור אם בידי אחיה לבדו או שגם אביה היה מעורב, אך שניהם עצורים בידי המשטרה. כבר בשעות הראשונות לאחר הרצח, הופץ בטלוויזיה הטורקית ומאוחר יותר בארץ סרטון קשה לצפייה המתעד חלק מהרצח. כנראה שאחיה שכבר הודה ברצח, ניסה בתחילה לביים את נפילתה מהמרפסת, אך ללא הצלחה. המשטרה הטורקית פשטה מהר מאוד על הדירה ועצרה אותו.

מוחם המעוות של אנשים עובד במקרים כאלה שעות נוספות וחושף את התהומות של התפיסות החברתיות שמגדירות את חיינו.

המניעים לרצח של סואר הם עוד תעלומה בפני עצמה, ואפשר רק לשער למה לעזאזל אחיה רדף אותה לטורקיה כדי לרצוח אותה. כמובן שהשיח שהתעורר מיד בעקבות הרצח הוא יצירתי עד בלתי נסלח לכן לא אכביר עליו מילים. מוחם המעוות של אנשים עובד במקרים כאלה שעות נוספות וחושף את התהומות של התפיסות החברתיות שמגדירות את חיינו. לישראלים היהודים צרם גם הפעם, כמו בדיווחים על הירצחה של מסארווה, לראות בחדשות את המילה "ישראלית" המיוחסת לערביה. עם כל הביקורת שיש לי על החברה הערבית ועם כל הכאב העצום שאני חשה על הזוועות המתרחשות, קשה לי כל פעם מחדש לראות כיצד החברה הישראלית מחכה בפינה לאסונות שמתחוללים אצלנו בחברה כדי לנפנף בזה ולתקוע לנו את זה בפרצוף בכל הזדמנות (כאילו שאצל יהודים נשים לא נרצחות).

לצד זה, מופיעה הפעם ביקורת מחלק מאנשי דת שוביניסטים שהחלו לכלות את זעמם על נשים שהביעו עמדות פמיניסטיות. בתופעה זו לא זכינו לחזות לאחר הרצח של איה באוסטרליה, פשוט משום שהרוצח לא היה ערבי בן משפחה. ואני תוהה, לא היה הוגן יותר ופשוט יותר פשוט לצאת נגד אותם גברים אלימים במקום להשקיע אנרגיות עלינו, הפמיניסטיות? מה שכן אפשר להסכים שגם הטורקים, כמו האוסטרלים, הרבה יותר יעילים בחיפוש רוצחי נשים ממה שקורה בדרך כלל כאן אצלנו, כי גם שם הרוצח נתפס בזמן קצר.

הרצח המזעזע של אורי אנסבכר התרחש שעות בודדות לאחר הרצח של סואר. איסור פרסום הוטל מיד על הפרטים אך הידיעות הציפו את כל אתרי החדשות והרשתות החברתיות, ומאז כל כמה שעות פורסמו שברי מידע עד שהתמונה התבררה. הנשיא ריבלין ספד ומסר תנחומים (לא זכור לי שהספיד את הצעירה שנרצחה כמה שעות לפני כן), תמונותיה של אורי מופיעות בכל מקום, מספרים עליה שהייתה טובת לב וחייכנית ועוד דברים נוגעים ללב שהלוואי שהייתי נתקלת רק בהם. אבל הרצח הזה, של אישה צעירה כל כך בידי גבר, מיד הולאם לצרכי האומה. כבר כשהופיעה המילה שב"כ וכשנודע שנעצר חשוד ערבי מחברון כולם הניחו שהרצח הוא על רקע לאומני. פתאום זה נחשב להרבה יותר מזעזע שיהודיה (טהורה) נרצחה בידי ערבי מאשר בידי יהודי, ופורנוגרפיית הרצח עלתה על גדותיה.


הקיצוניים, כמו בנו של ראש הממשלה, השתמשו בזה כדי ללבות אש או גרוע מכך לצרכיהם הפוליטיים. עד כמה נמוך אפשר לרדת, ולרקוד על דמה של צעירה שאיננו יודעים בוודאות אם נרצחה מתוך מניע לאומני, וגם אם כן – אסור שזה יקרה. למי ששכח כדאי אולי להזכיר, שנשים – מכל הצבעים ומכל העדות – נרצחות פה לעתים קרובות, על ידי גברים – מכל הצבעים ומכל העדות. אבל הזיקפה הלאומית מתעוררת עם ריח הדם והנה המדינה ממהרת להרוס את הבית של משפחת  הרוצח, כי מפעמים קודמות לא למדנו כנראה שהריסת בית לא מונעת רצח. בינתיים השיח ממשיך ללבות שנאה עד שאפילו אנחנו הנשים הערביות מרגישות צורך להתגונן, וחלק מאיתנו מרגישות צורך להתנצל ולגנות בפומבי את הרצח, מה שמוביל לתגובה הנצחית שאנחנו הקול השפוי שנמצא במיעוט, כאילו שכל החברה הערבית צמאת דם ומשחרת לטרף.

סואר ואורי – שתי נשים צעירות – נרצחו יחד עם החלומות שלהן. ואני? אני לא מצליחה לישון. נותרתי כמו רבות אחרות עם סלע שרובץ לי על העורף.

סלע בלשון נקבה

יֵשׁ לִי סֶלַע מֻנַּחַת עַל הָעֹרֶף

עֲטוּפָה בְּבַד מֶשִׁי

אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת מִי הִנִּיחַ לִי אוֹתָהּ

אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁעָטַפְתִּי אוֹתָהּ בְּעַצְמִי

שֶׁתִּהְיֶה יָפָה אוֹ לְפָחוֹת שֶׁתֵּרָאֶה יָפָה

אֲנִי הוֹלֶכֶת אִתָּהּ לְכָל מָקוֹם

כְּמוֹ נָכָה, אֲבָל תָּאֲרוּ לָכֶם

לְלֹא כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים

אֲנָשִׁים סְבִיבִי מִסְתַּכְּלִים

אֲבָל לֹא מְגִיבִים

כַּנִּרְאֶה שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי

נֶהֱנֵית אִתָּהּ אוֹ טוֹב לִי כָּכָה

אוּלַי בִּגְלַל שֶׁעָטַפְתִּי אוֹתָהּ

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָיְתָה עַל עָרְפִּי

עוֹד כְּשֶׁהָיְתָה אֶבֶן קְטַנָּה.

תנחומים למשפחות ולחברים של סואר ושל אורי.

כנראה שיעניין אותך גם: