חיזבאללה: לא חלומו הוורוד של השמאל, אך גם לא הסיוט שלו

מחשבות בעקבות הראיון עם החוקר הסורי-שוויצרי ג'וזף דאהר על חיזבאללה
עבד תאופיק כנאענה

Banner-wide-HaOkets-02

בשנת 2016 יצא לאור ספרו של החוקר הסורי-שוויצרי ג'וזף דאהר, Hezbollah: The Political Economy of Lebanon’s Party of God. דאהר מציג קריאה ייחודית ומרתקת אודות התפתחות חיזבאללה והכלכלה הפוליטית של מפלגה שאין אחדות דעים לגביה ולגבי עמדותיה הפוליטיות, בין אם בתוך לבנון ובין אם מחוצה לה; מפלגה הגורמת לבלבול בקרב תנועות ובעלי דעות פוליטיות שונות ברחבי העולם הערבי ובכלל.

הריאיון עם דאהר, שפורסם באתר זה לפני כשבועיים, תימצת במידת מה את תובנותיו של הסופר בספרו. אחת הנקודות המרכזיות שמציג דאהר בריאיון ומדגישה את הבלבול לגבי תופעת חיזבאללה היא ההתייחסות לתנועה כמקבילה, או אפילו כזהה, לתנועות אסלאמיות מסורתיות אחרות כמו האחים המוסלמים במצרים ובמקומות אחרים בעולם הערבי. זוהי טעות קריטית בעיני: השורשים האידיאולוגיים ואף החברתיים שמתוכם נולדה חיזבאללה שונים לחלוטין משורשי התהוותה של תנועת האחים המוסלמים, ושוני זה הוא-הוא שהקנה לחיזבאללה מעמד והתייחסות שונים מתנועות אסלאמיות מסורתיות אחרות.

נקודה אחת המדגישה את השוני, היא השתייכותה של חיזבאללה לפלג אסלאמי-שיעי בעל מאפיינים יחודיים, בשונה מהאסלאם הפוליטי שאומץ על ידי האחים המוסלמים ותנועות סלפיות אחרות כמו אל-קאעידה. זרם השיעים התריסריים (הזרם העיקרי בשיעה) היה במשך מאות שנים כלי אפקטיבי להסחת דעת המוני העם ולמניעתם מפעילות פוליטית, משום שחסידיו מאמינים בתיאוריה של "תקיה והמתנה" (תקיה היא אחת מיסודות האסלאם, ולפיה מותר למוסלמי להתחזות ולא להסגיר את אמונתו האמיתית על מנת לא להיהרג, זאת משום שרוב האימאמים נהרגו ונרצחו בידי השלטונות). יחד עם זאת, החל מאמצע המאה העשרים קיימה המחשבה הפוליטית השיעית באזורים שבהם ישנו רוב שיעי (עיראק, איראן, לבנון, בחריין וכו') יחסי גומלין עם תנועות קומוניסטיות וסוציאליסטיות, שחוללו בה שינוי עמוק. ניסיונם של מספר מודרניסטים ואנשי דת שיעים לבלימת השפעתן של מפלגות סוציאליסטיות על הציבור השיעי, אילץ אותם לבצע מעין ״אסלאמיזציה״ לחלקים מהמחשבה המרקסיסטית כדי למשוך את הצעירים המשכילים מבין המוני העם השיעים. במקביל, ניסיונות דומים הצליחו רק לעתים רחוקות, או לא הצליחו כלל, בקרב התנועות הסוניות והסלפיות האיסלמיות.(1)

נקודה נוספת של שוני בין החיזבאללה והאסלאם הפוליטי שמייצג הארגון לבין האסלאם הסוני, היא העבר המדומיין של כל אחד מהם ומהות החלום על עידן הזהב שהוא מנסה להחיות במציאות. התנועות האסלאמיות הסוניות דוגלות בחזרה לעידן הזהב והח'ליפה האסלאמית, שנמשכו מתקופת המדינה שייסד הנביא מוחמד בעיירה אל-מדינה ועד תקופת שלטון ארבעת הח'ליפים (אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי), ובהמשך לתקופת בית אומיה, בית עבאס ועד סופה של הח'ליפות העות'מנית בסוף מלחמת העולם הראשונה. מנגד, לחיזבאללה ולתנועות שיעיות אחרות אין עבר כה ארוך וכה רציף. השיעיות הפוליטית מגדירה רק את תקופת מדינת הנביא מוחמד באל-מדינה בחצי האי ערב כ'עידן הזהב' אשר בו נבנתה מדינה אידיאלית, ולאחר מכן תקופת הח'ליפה של האימאם עלי בן אבי טאלב, אשר נמשכה קצת יותר מארבע שנים. השיעים מתייחסים לשאר התקופות כלא אידיאליות או לא לגיטימיות במהותן, ולכן, אין באסלאמיזם השיעי "עידן זהב" אשר ניתן להתייחס אליו כאידיאל ולחוש ערגה כלפיו.

ואולם, יש לשיעים נטייה משיחית מובהקת יותר מאשר לסונים, ורעיון שיבתו העתידית של האימאם להחזרת הצדק אחרי התפשטות העוול הוא רעיון מרכזי ויסודי באידיאולוגיה הפוליטית השיעית. אי לכך, האידיאולוגיה השיעית מכוונת מבחינה פוליטית כלפי העתיד יותר מאשר לעבר, או אם תרצו, האידיאולוגיה הפוליטית השיעית היא עתידית או פרוגרסיבית (מטאפורית), אל מול האידיאולוגיה הפוליטית הסונית הריאקציונית.

נקודה זו מבדילה בין חיזבאללה לאחים המוסלמים, אך אינה הנקודה החשובה היחידה אשר מבדילה בין שתי התנועות ובין שתי האידיאולוגיות. על חוקר החיזבאללה לשים דגש על הקשר החברתי, הגיאוגרפי וההיסטורי שממנו צמחה מפלגה זו, אל מול ההקשר שממנו צמחו תנועות סלפיות אחרות, מה שהשפיע לדעתי על ההתפתחות השונה של שתי התופעות האסלאמיות האלה.

סוציאליזם אסלאמי

חיזבאללה ניסתה בהתחלה לשעתק את מודל המהפכה האיראנית על בוריה אל תוך המציאות הלבנונית, אך לאחר מלחמת האזרחים בלבנון, שהייתה בעצם הרחם שממנו נולדה חיזבאללה, הבינה המפלגה מהר מאד שההקשר הלבנוני שונה במהותו מההקשר האיראני, וכי מדינה כמו לבנון אשר יש בה פלורליזם עדתי ואידיאולוגי, ואשר חוקתה מכירה ב-18 עדות רשמיות, איננה איראן שבה השיעים מהווים 90% מהאוכלוסייה. כמו כן, הבינה מפלגת חיזבאללה שלבנון אינה אל-חיג'אז או ערב הסעודית, ולכן, כדי שתוכל להתהוות ולהתפתח, וכדי שתוכל לשמור על מטרתה הראשונה והעיקרית שלשמה היא נוסדה והיא ההתנגדות לכיבוש הישראלי, אזי על המפלגה להיפתח ולנהל דיאלוג עם הזרמים השונים ממנה, המהווים את התמהיל הלבנטיני בכלל והלבנוני בפרט.

שינוי זה, שהתבטא בבחירת הנהגת המפלגה ועקרונותיה ומושגי היסוד שלה, לא היה קשה במיוחד לחיזבאללה, מכיוון שהתורה השיעית פתוחה לפרשנות ולשינוי, בשונה מהתורה הסונית המקובעת בארבעת האסכולות העיקריות מלפני יותר מאלף שנים, וגם מכיוון שמפלגה זו היא חלק מחברה אשר קמה על בסיס עיקרון הפלורליזם. יתרה מכך, אחד המיתוסים המכוננים של לבנון הוא הפתיחות והשוק החופשי, לא רק ביחס לסחורות, אלא גם מבחינה רעיונית (כפי שהגה זאת מישל שיחא, מאבות הלאומיות הלבנונית). לפיכך, עמדה בפני חיזבאללה אפשרות יותר גדולה להתפתחות ופתיחות (ללא קשר לנכונות מיתוס זה ובעיותיו הברורות) כתוצאה מאינטראקציה עם מרכיבים אחרים בחברה הלבנונית.

ד״ר עבד תאופיק כנעאנה
ד״ר עבד תאופיק כנעאנה

לדעתי, למקם את חיזבאללה באותו מקום כמו מפלגות אסלאמיות אחרות כגון המפלגות הסלפיות והג'יהאדיסטיות ואל-קאעידה או האחים המוסלמים היא טעות פשטנית. חיזבאללה הפציעה מתוך ההתנגדות הלבנונית לפלישה הישראלית בשנת 1982, והושפעה מהקשר הזה לאורך שנותיה. ניסיונו של דאהר להטיל ספק בשינוי במחשבה הפוליטית של חיזבאללה אודות הקמת המדינה האסלאמית בתוך לבנון, מוּנעת לדעתי ממניעים פוליטיים ואינה מבוססת על נתונים מהשטח.

יתרה מכך, כאשר דאהר מנתח את המדיניות הכלכלית של חיזבאללה, עליו לשים לב לכמה דברים. ראשית, חלקים גדולים מהמעמד הנמוך בלבנון רואים בחיזבאללה את נציגתם העיקרית. בסקר שכלל 400 נסקרים שהגדירו את עצמם כתומכי חיזבאללה ביוני 2006, כחודש לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, 81% מהנסקרים השתייכו למעמד סוציו-אקונומי נמוך והכנסתם החודשית עמדה על פחות מ-1,000 דולר. 38.6% מביניהם היו לא משכילים או בעלי השכלה יסודית בלבד, ו-45.6% בעלי השכלה תיכונית, ורק 15.8% בעלי השכלה אקדמית.(2)

חיזבאללה הצליחה להמשיך ולכבוש את מקומה בחיי המעמד הנמוך, בגלל יכולתה לקשר בין סיסמאות אנטי-אימפריאליסטיות והתנגדות צבאית לבין נרטיב אסלאמי פתוח ומכיל, אשר יש בו כדי לגייס את הציבור, במיוחד הציבור המוחלש כלכלית. כך יכלה התנועה לבסס מה שתיאר אחמד חמזה כ"סוציאליזם אסלאמי"(3) – צורת ארגון חברתית שלא מסתמכת על המאבק הבין מעמדי, אלא על אחריות הדדית, ועל רשת ענפה של ארגוני חברה אזרחית וארגונים כלכליים התומכים במעמד הנמוך, ועוזרים לבני אותו מעמד לשרוד אל מול ההתקפות הישראליות מחד, ומול הזנחת הממשלה מאידך.

דאהר ופרשני השמאל שוכחים שלבנון הוקמה על יסודות האולטרה-ליברליזם כלכלי, וכי המיתוס המכונן שלה היה מאז היווסדה שהיא "פיניקיה החדשה ושווייץ של המזרח"

דאהר ואחרים מבקרים את חיזבאללה בגלל היותה חלק מהפילוגים העדתיים (ובצדק) ובגלל שהיא לוקחת חלק בהפרטה שפוגעת בכלכלה הלבנונית (וגם זה נכון במידה מה), אך דאהר ופרשני השמאל שוכחים שלבנון הוקמה על יסודות האולטרה-ליברליזם כלכלי, וכי המיתוס המכונן של לבנון היה מאז היווסדה שהיא "פיניקיה החדשה ושווייץ של המזרח".

דאהר מבקר למשל את חיזבאללה בגלל הקמת רשת בתי ספר פרטיים, אך אינו מציין כי רוב התלמידים בלבנון לומדים בבתי ספר פרטיים, וכי תופעת בתי הספר הפרטיים הקשורים לזרמים דתיים או לכנסייה או אפילו לזרם פוליטי היא הכלל ולא יוצא הדופן. לפי דו"ח האומות המאוחדות, 70% מהתלמידים בלבנון לומדים בבתי ספר פרטיים.(4) לפיכך, חיזבאללה אולצה לבחור בתקופות מסוימות בין לספק אלטרנטיבות לקהלה הישיר (המורכב מעדה אחת בהתחלה אך מגוון בשלב יותר מאוחר) מאחר והמדינה נעדרת (היעדרות אידיאולוגית המתחבאת מאחורי חזות סופר-ליברלית מחד, וכתוצאה מהתפוררות המדינה מאידך), או הזנחת ציבור זה ללא אלטרנטיבות בכלל ותקיעתו במקומו – כפי שהיה המצב במשך עשרות שנים מאז עצמאות לבנון ועד הופעת חיזבאללה. לפיכך, כאשר חיזבאללה מקימה מערכת חינוך פרטית היא אינה יוצאת מן הכלל, ועושה זאת כדי להנחיל את ערכי התנועה, ובמיוחד את ערך ההתנגדות, בשנות חיי התלמידים הראשונות. כמו כן, היא עושה זאת כדי להמשיך ולגרוף קהל תומכים למפלגה.

השמאלנות של חיזבאללה

אני סבור כי רבים מהעוקבים אחרי חיזבאללה מתבלבלים משום שאין למפלגה תכנית או חזון כלכלי ברורים, בדיוק כמו תנועות אסלאמיות אחרות שגם להן אין תיאוריה כלכלית קוהרנטית. למרות שניתן למצוא בספרות חיזבאללה דיכוטומיה של "מוחלשים" ו"מחוזקים", ההבחנה ביניהם אינה כלכלית בהכרח, ואינה ביטוי לשליטה על אמצעי הייצור או ליחסי הייצור והתשתיות במובן המרקסיסטי.

במובן זה, ישנו מכנה משותף בין חיזבאללה לבין תנועות פופוליסטיות ברחבי העולם, כולל באסיה ובאפריקה ובאמריקה הלטינית. תנועות אלו לא שואפות לסיפוק אלטרנטיבה יסודית למנגנון הכלכלי השולט במדינה, אלא מנסות לחלק מחדש את משאבי המדינה בצורה שבה "העם" או המעמד הנמוך יקבלו את חלקם היחסי מהעוגה הכלכלית המקומית.

עם הרחבת השפעת חיזבאללה וניצחונותיה הצבאיים, הצטרפו קבוצות חדשות אשר השפיעו על מצבה הכלכלי של המפלגה, וניסו להשתמש בקשריהם הפוליטיים כדי לשמור על רווחיהן הפרטיים. אך הנהגת המפלגה הייתה מודעת לעניין זה, וניצלה זאת כדי ליצור חגורת בטיחות לעצמה אל מול מתנגדיה הרבים.

מבחינה תרבותית, חיזבאללה הורידה את חדות השיח "הג'יהאדיסטי", והחליפה אותו בשיח מכיל יותר, שהוא שיח "ההתנגדות". מהלך זה איפשר לה לבסס רשת יחסים עם תנועות שמאל ועדות אחרות. הרטוריקה הזו התבטאה והשתקפה במסמך הפוליטי שפרסמה המפלגה בשנת 2009, אחד משני מסמכים חשובים שפרסמה המפלגה (השני הוא המכתב הפתוח משנת 1985 אשר הכריזה בו על הקמתה).(5)

המעבר לרטוריקה של התנגדות הכתיב גם את הבריתות שכרכה המפלגה לפני ואחרי תנועת ההתקוממות בסוריה, אשר הפכה במהרה למלחמת אזרחים/מלחמה אזורית ועולמית על אדמת סוריה, ואיפשר לחיזבאללה לעמוד לצד משטר חילוני אל מול תנועות אסלאמיות אחרות. בנוסף, שינוי זה אפשר לה לכרות ברית עם הזרם הלאומי החופשי בלבנון ולהיפתח בפני כוחות נוצריים ותנועות שמאל ותנועות לאומיות ועדתיות אחרות בלבנון. כל זאת על מנת לחזק את הפרויקט המרכזי של התנועה, והוא ההתנגדות הצבאית ושדרוג ושיפור איכות חיי הציבור הראשוני שממנו צמחה המפלגה, הציבור השיעי – אשר היה הקבוצה הכי מוזנחת וענייה בלבנון במשך שנים ארוכות לפי כל הסטטיסטיקות, ונמצא היום במקום אחר מבחינת ההיררכיה המעמדית בלבנון.

כמובן, שכל זה אינו מספק את הסוציאליסטים האמיתיים, ולא מסמיך את חיזבאללה להיות מפלגה רדיקלית אמיתית, אך בו בזמן היא אינה בשום פנים ואופן העתק מדויק או אפילו קרוב לדאעש או לאל-קאעידה.

תרגמה: מונא אבו בכר

ד"ר עבד תאופיק כנעאנה הוא חוקר בלימודי המזרח התיכון, המתמחה בחשיבה הפוליטית השיעית ובחיזבאללה. כיום הוא חוקר ומרצה במכון ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת הרוהר בבוכום, גרמניה, ועמית מחקר בקרן מינרווה.

המדור מסביב לעולם עם רוזה ביוזמת קרן רוזה לוקסמבורג בישראל ובשיתוף אתר העוקץ מציע דיון וחשיפה לסוגיות עכשוויות המעסיקות תנועות שמאל ברחבי העולם. מטרת המדור היא להנגיש דיונים גלובליים לערבית ועברית, ולהעשיר את השיח השמאלי המקומי. הצעות לתרגום מאמרים, הערות והארות ניתן להפנות לדוא"ל: einat.podjarny@rosalux.org

1 לקריאה מורחבת על היחסים בין השיעיות הפוליטית לבין התנועות השמאל ותנועות סוציאליסטיות, אני ממליץ על ספרם של
רולא ומאלק אבי סעב: The Shi’ites of Lebanon: Modernism, Communism and Hizbullah’s Islamists, בהוצאת
אוניברסיטת סירקיוז בניו יורק.

2 Quoted in Imad Salamey & Frederic Pearson, "Hezbollah: a Proletarian Party with an Islamic Manifesto –
a Sociopolitical Analysis of Islamist Populism in Lebanon and the Middle East" in Small Wars & Insurgencies.
Vol 18, No. 3, 416-438, September 2007, pp.421-422.
[Hereafter: Proletarian Party] 

3 Hamzeh, In The Path of Hizbullah, p.43

4 Thanassis Cambanis, Hizbollah Mahdi Schools mix maths with doctrine, Finacial Times, 20.10.13
(הקישור נבדק בתאריך 15.01.2019)

5 על השינוי ברטוריקה של המפלגה, ניתן לקרוא את מאמרו של כותב מאמר זה במגזין העמותה האירית ללימודים דתיים אקדמיים
בקישור זה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חזי

    העוקץ מפלרטטים עם אסדיזם? מעניין אם התורמים הגרמנים ישמחו לשמוע את זה.

  2. חזי

    לתרגם ולשלוח לתורמים הגרמנים בבקשה