ארכי-פרחי: ארכיון אזרחי למאבק חברתי
בתחילת שנות ה-90 יצאה הפעילה החברתית מרסל אדרעי, אז אם חד הורית צעירה שהתגוררה בשכונת קרוואנים באשדוד, למאבק מוצלח ומעורר השראה שרובכן לא שמעתן עליו. בתקופה שבה מחירי הדיור עלו בפתאומיות ונשים חד הוריות נזרקו במהרה מדירות שכורות ונותרו ללא קורת גג, שוכנה אדרעי יחד עם 70 משפחות באתר קרוואנים באשדוד, בתנאים מחפירים ובאזור מסוכן לילדים. במאמץ לקבל דירות דיור ציבורי ולהשוות את מעמדתן לפחות לזה של העולים החדשים מברה"מ, החלה הקבוצה בהובלת אדרעי לחסום כבישים צדדיים באשדוד. אחר כך חסמו כבישים ראשיים באשדוד. מלבד דיווחים בעיתונות המקומית, הן לא הצליחו לצבור כוח פוליטי.
בניסיון להגביר את הלחץ, החלו בפעולות של התבצרות בתוך לשכת ראש העיר דאז. בתואנת שווא נהגו להסתנן כיחידות לבניין העירייה ואז מתכנסות במהרה ומבלי לעורר חשד בלשכה ומנטרלות כל אפשרות לשגרת עבודה במשך יממה. כך עשו מספר פעמים, אבל עדיין לא נחלו הצלחה במאבקן. עד שיום אחד הן התאגדו וחסמו את הכניסה והיציאה לנמל אשדוד במשך למעלה מחצי יום, במהלך שגרר להפסדים כספיים עצומים למדינת ישראל. למחרת הגיע שר השיכון לאשדוד כדי לפגוש אותן והן הצליחו לקבל לא רק דירות של דיור ציבורי, אלא הטבות מותאמות למצבן שאפשרו לרבות מהן חיים עצמאיים בדרך ליציאה ממעגל העוני.
זוהי רק דוגמא אחת מתוך אינספור הסיפורים, הגיבורים/ות ותנועות המחאה במאבק על דיור ציבורי, צדק חברתי וכמובן שלל מאבקים קטנים וגדולים של מזרחים ומזרחיות שאנחנו לא מכירות ולא מוקירות. לכן אנחנו גם לא יכולות ללמוד מהגיבורות האלה, ללמד עליהן, להשכיל מאסטרטגיות ההצלחה שלהן וגם מהקשיים והכישלונות שלהן. אם נמשיך בסיפור המאבק של אדרעי כדוגמא, יוכלו נשים שנאבקות היום על דיור ציבורי למקד את מאבקן ולחדד את פרקטיקות המאבק שלהן. אולי יחליטו גם הן לחסום את נמל אשדוד או להתבצר ביעד אסטרטגי אחר.
ככל שיעברו השנים, המסמכים המתעדים את המאבקים ההיסטוריים האלה והפעילות והפעילים שהובילו אותם ייעלמו לנו. חומרים רבים זרוקים ברגעים אלו בקופסאות קרטון מאובקות, בארונות משרד מתכתיים שלא נפתחו כבר שנים או מפוזרים בקלסרים בפינת חדרי עבודה ביתיים. כל עוד החומרים אינם נגישים לציבור, לא ניתן לעיין בחומרים ולחקור אותם. אין אפשרות לקיים אירועים ציבוריים ולדון בהם, לפרסם מסמכים על בסיסם ולקדם חברה אזרחית הנשענת כעומדים על כתפי ענקים.
הצורך בהיסטוריוגרפיה נגישה של המאבקים החברתיים בישראל הביא אותי בחודשים האחרונים, יחד עם מועצה ציבורית של חוקרים/ות ופעילים/ות חברתיים/ות, ליזום ולהוביל את בניית "ארכי- פרחי": הארכיון האזרחי למאבקים חברתיים במכללה למנהל.
אז ממש בימים אלה אנחנו יוצאות לדרך ויש לנו שאיפה גדולה מאוד: בניית הארכיון במרחב פיזי בחלל מיוחד שהוקצה לכך בספריית המכללה למנהל, בנוסף לבנייה של ארכיון וירטואלי, שבו יפורסמו כלל החומרים לפי קטגוריות. התחלנו בבניית ארכיון מאבק הדיור הציבורי לדורותיו במסגרת קורס אקדמי במכללה למנהל ופעילים חברתיים/ות שותפים/ות, ובמקביל אנו מתחילות בבנייה של ארכיון המאבק המזרחי בישראל.
בהשראת דוגמאות מהעולם, כוונתנו היא לייצר הארכיון שיכלול ספרים, פלאיירים, פוסטרים, שלטים, פנזינים, דו"חות ופרסומים, תמונות, קטעי אודיו, קטעי וידאו, חולצות, סטיקרים, סיכות, כתבות בעיתונים, פרסומים ברשתות החברתיות וחומרים אחרים ומגוונים. קיומו של מאגר כזה נועד לעורר בנו השראה, ולחבר בין העבר להווה בתקווה לגרות ולעודד מחשבה ופעולה בתכנון עתיד החברה בישראל.
מטרת הארכיון היא להנגיש מאבקים, דמויות וסיפורים של מאבקים חברתיים ופוליטיים. בעיני רוחנו אנחנו רואים ארכיון אזרחי שמופעל על ידי קהילה תומכת ומהווה גם מרכז מחקר וחשיבה, מקום של תרבות, חינוך ואמנות, לקידום מאבקים עכשוויים על בסיס חומרי הארכיון. הדרך שבחרנו לעשות זאת היא באמצעות שילוב בין השדה האקדמי לשדה האקטיביסטי וזאת על מנת להפעיל רשת של חוקרים, אקדמאים ואקטיביסטים שעוסקים ומתאחדים בעבודתם סביב בניית הארכיון. מלבד השילוב בין האקדמיה לפעילות בשטח, הארכיון יעודד גם שילוב בין מחקר לעבודה ציבורית עכשווית. איסוף החומרים וקטגוריזציה במתכונת של ארכיון אזרחי תאפשר תיעוד ולמידה של מאבקים חברתיים דרך השקפתם הפוליטית והאישית של אלו שהיו שותפים אליהם. ההיסטוריה והנרטיבים יהיו של אלו שנאבקו, נכשלו או הצליחו כשהם נוטלים חלק מרכזי בעיצוב החברה בישראל כפי שאנחנו מכירות אותה היום.
שאיפתנו היא שהארכיון יציע אלטרנטיבה לארכיון הממלכתי המוצע בחסות המדינה. כאמור, ידע זה יאפשר ללמוד מהצלחות מאבקי עבר וגם מכישלונות, תוך חשיבה על העתיד ויאפשר לכל מי שרוצה לנהל מאבק חברתי ללמוד איך עושים – ואיך לא עושים – זאת.
בחודשים הקרובים יתפרסמו כאן בהעוקץ פיסות מהמחקרים המתבצעים על ידי הסטודנטים במכללה למנהל בקורס שבהנחייתי. נשמח לקבל כל תוכן או חומר הנוגע לנושא: כתבות, מכתבים, יומנים, חומר ארכיוני של ארגונים ותנועות מחאה, התארגנויות וקבוצות מחאה וכל דבר אחר שתהיו מוכנים לשתף בו.
יש לכם/ן שאלות אלינו? חומרים או סיפורים לתרום לארכיון? מכירים/ות אנשים שרלוונטיים לפעילות שלנו? מעוניינים/ות להעביר אלינו חומרים על מאבקים חברתיים אחרים?
לשליחת חומרים, שאלות והצטרפות לבניית הארכיון פנו אלינו במייל: sapir.slam@gmail.com
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
לאיזה רשימה לכנסת הצביעה אדרעי ועדיין מצביעה?
יש לי ניחוש.
שמח לשמוע על הפרוייקט הזה, אני מבין שהיוזמת/ות הן אשה/נשים, אך למה הפנייה רק בלשון נקבה ולא גם בלשון זכר? ולמה רק או בעיקר ארכיון חברתי מזרחי? האם האשכנזים לא שותפים למאבקים חברתיים? למה לעשות את ההפרדה למזרחי/אשכנזי? אנחנו במדינה כבר יצרנו קיבוץ גלויות, יש המון משפחות מעורבות של אשכנזיות/ים מזרחיות/ים, בכל רובדי השלטון והכלכלה יש המון מנהלות/ים ובעלות/י תפקידים מזרחיים. מספיק עם החלוקה הזו וההדרה בין מזרחיות/אשכנזיות מזרחיים/אשכנזיים כולנו עם אחד!
כעת לעניין הארכיון באופן מעשי, אני מקווה שיש לכם קשר עם ארכיונאית/ארכיונאי מקצועי שיעזור בתחום המקצועי של הקמת הארכיון – ארכיונאות היא מקצוע ככל המקצועות וצריך אשת/איש מקצוע שת/יעזור ות/יטפל בפן המקצועי במסגרת המטרות והעקורות של יומזמות/י הארכיון.
אגב לא הבנתי חזי, מה זה משנה למי מצביעה אדרעי או כל אחד אחר.
המאמר עוסק בפועלה הפוליטי של אדרעי, לכן דעותיה הפוליטיות הן רלוונטיות לעניין.