הגדת הפנתרים השחורים יוצאת מחדש

הערב (ג') תושק ההגדה שכתבו הפנתרים השחורים לפני כ-50 שנה, וראתה בימים אלה אור במהדורה שנייה וחגיגית, ביוזמת "ארכי פרחי": הארכיון האזרחי למאבקים חברתיים.

וכך כתב הפנתר ראובן אברג'יל במבוא של ההוצאה המחודשת:

הגדת הפסח בנוסח הפנתרים השחורים נכתבה כדי לבטא את התחושות שמלוות אותנו מיום הגעתנו ממרוקו ל״מדינת ישראל הדמוקרטית״. באגדה זו באנו לתעד את העוצמות של דיכוי השלטון ואת הרצון העז להשתחרר מכבלי העבדות אל החופש, כאן במדינת היהודים.

לשם כך נפגשנו חמישה פנתרים בשעות הצהריים בצריף פח וחשוך ברחוב הע״ח בשכונת מוסררה, שהיה מטה הפנתרים השחורים . היינו רפי מרציאנו, עמרם בוטבול, דוד לוי, יעקב אלבז ואנוכי. זרקנו כולנו משפטים באוויר כשרפי יושב על הרצפה ומקליד על מכונת כתיבה ישנה. לא היה לנו נסיון בהקלדה ומכיוון שהאותיות היו מפוזרות על המכונה באופן אקראי, נפלו טעויות דפוס רבות שהחלטנו להשאירם כפי שהם גם במהדורה הנוכחית ולא לעשות שום מניפולציה או הגהה מחודשת. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל מי שיקרא את ההגדה, יזהה את הטעויות. בנוסף, ישנן טעויות כתיב שהשארנו מתוך מקום לא מתנצל על מה שהיינו וכדי שהנוסח יהיה אותנטי.

על ההגדה עבדנו ברצף כמה שעות עד שהתחיל להחשיך. כשסיימנו את הכתיבה היו שישה עמודים בידינו והיינו מרוצים מהתוצאה. ההקלדה נעשתה ישירות על דף סטנסיל כדי שיהיה אפשר מיד להתחיל את ההדפסה עם מכונת הסטנסיל שהייתה ברשותנו במטה, מכונה שגנבנו ממטה המפלגה הליברלית העצמאית ברחוב הלל ושימשה להדפסות ותעמולה. ההגדה הודפסה במאות עותקים וקבענו בלירה אחת את סכום הקניה, יותר ממחיר של הגדת פסח רגילה. כשהסתובבנו בין בעלי העסקים והצענו להם את ההגדה למכירה הם הגדילו לעשות ונתנו לנו הרבה יותר ממה שביקשנו, כתרומה למאבק.

בשנת 1972, לאחר שמטה הפנתרים הועלה באש על ידי גורמים עוינים, עם כל הארכיון שנאסף בשנתיים של המאבק, לא מצאתי עוד עותק של הגדת הפנתרים וכך היה במשך 40 שנה, עד שהוזמנתי להרצאה בבית דניאל בתל אביב ובסיומה ניגש אלי מנכ"ל הארגון, הרב מאיר אזרי, וסיפר לי שהוא אספן של הגדות פסח מכל העולם. הוא הכניס אותי למשרדו, פתח קלסר והוציא ממנו העתק מקורי של הגדת הפנתרים. ביקשתי ממנו בהתרגשות גדולה שישאיל לי כדי שאוכל לצלם והוא מסר לידי העתק של דפי הסטנסיל שבידו. הצילום לא היה מוצלח אך זה לא פגם בהתרגשותי. מיד פיזרתי את ההגדה בקרב חבריי מחשש שהיא תלך שוב לאיבוד. כך אני עושה עם כל החומרים שיש ברשותי, להבדיל מאלה שמנכסים ומרוויחים הון עתק מההיסטוריה של המדוכאים שלרוב הם עצמם אחראים לדיכויים.

מה נשתנה הלילה הזה, בשנת 2019, מכל הלילות? לא הרבה, כי בכל הלילות והימים מזרחים ומזרחיות נאבקים ונאבקות על זכויות דיור, השכלה ראויה, על שיקום חורבותינו, על שפת אמנו, על מקום של כבוד בהיסטוריה של המקום ועל עתיד ילדינו בארץ זו.

ביום שלישי, ה-16.4.19, ב-20:00 בבית הקפה אלבי שברחוב הגדוד העברי, תושק המהדורה השנייה של הגדת הפנתרים. ההגדה מוקדשת לעילוי נשמתה של הפנתרה לואיז כהן