• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?

אנחנו מדברות על הוריו של סלומון טקה ובוכות. ומה נעשה, מה נעשה. זו כבר לא סוגייה פוליטית רחוקה. זה מישהו שמחר יראה את הילדים שלנו ולא יאהב אותם. לא יאהב אותם בכלל. לא יאהב אותם עד מוות
גוני היימס קוואשי

התחושות קשות מדי וקשה לתפקד, לדבר או לכתוב בלי לבכות. אבל אתמול הלכתי לגן המשחקים עם הילד שלי, כי הוא ילד. ילד כהה עור. ילד כמו שסלומון טקה היה. הרגשתי זרות ושאף אחד מההורים המנדנדים בשלווה ובשעמום את ילדיהם בנדנדות לא יבין אותי.

למזלי פגשתי את ס' חברתי מאתיופיה. היא הגיעה לישראל בעקבות אהבה לגבר ישראלי. התחבקנו כרגיל ודיברנו על ענייני היום יום, ואחרי כמה דקות לא יכולתי יותר להתאפק ושאלתי אותה אם שמעה חדשות. קיוויתי שלא, שהעובדה שהיא לא דוברת עברית עטפה אותה באשליה של הגנה, וגם חששתי להכאיב לשתינו. ומצד שני, רציתי כל כך לדבר עם עוד אמא כמוני. אבל החדשות הגיעו אליה, והשיחה בינינו געשה והתפרצה כמו דמעות שהוחנקו.

הלכנו הלוך ושוב מהדשא לכביש, ובחזרה לרחבה, המקום הפיזי מאבד משמעות בתוך השיחה שלנו. אנחנו רודפות אחרי הילדים שמשחקים ורצים ושמחים, כדרכם של ילדים, לשמור שלא יפלו וייפגעו. אנחנו פוחדות עליהם. כעת הם עוד תינוקות מתוקים ומיוחדים בשונותם בסביבה לבנה. בעוד שנים לא רבות יהיו נערים, ומה אז? ואין לנו ממש לאן ללכת מכאן. התחלנו משוות בין מקומות פחות או יותר גזעניים בתוך ישראל, איפה מכירים וחיים לצד שחורים, איפה הם עלולים להיקלע לצרות, יקנעם, חדרה, נתניה, עפולה ומקום מגורינו, האם יגידו להם משהו בבית הספר? איך הילדים יתייחסו אליהם, איך המורים?

חברתי ס' לא שולחת את הבן שלה לגן, כי הוא ילד אנרגטי שרץ וקופץ, והיא מפחדת שהגננות יגלו כלפיו חוסר סבלנות ולכי תדעי איזה גיהינום יכול לעבור עליו והוא עוד לא יודע לדבר ולספר. כי כשיש לך צבע עור כהה, הזולת מגלה הרבה פחות סבלנות כלפיך. לא כל שכן אנשי/נשות חינוך. בקלות אתה נתפס כמופרע, אתה בעייתי, אתה בריון. לא מעניקים לך את החן והחסד שיתנו לבעל עור בהיר בעל אותן תכונות. ס' אמרה שעל עצמה לא אכפת לה, אבל אם מישהו יגיד או יעשה לילד משהו, היא לא יודעת מה תעשה. באתיופיה, ארץ הולדתה ובגאנה, ארץ מוצאו של בן זוגי, הילדים לא יחוו הצקות וגזענות, אבל שתינו לא רוצות לעבור לחיות במדינות האלו כי יודעות שאם את לא עשירה תנאי המחיה שם, התשתיות והחינוך, מאתגרים. אנחנו רוצות הזדמנויות טובות לילדים שלנו. האתיופים גאים, היא מספרת לי. הם לא נכבשו בידי האימפריות האירופאיות ולא נשלחו לעבדות. הם לא באו מתרבות כנועה ללובן. והנה פה, הלבנים חושבים שהם יותר טובים.

אנחנו מדברות על האמא והאבא של סלומון טקה ובוכות. ומה נעשה, מה נעשה. זו כבר לא סוגייה פוליטית רחוקה. זה מישהו שמחר יראה את הילדים שלנו ולא יאהב אותם. לא יאהב אותם בכלל. לא יאהב אותם עד מוות. ואת הרי רוצה למות כשהתינוק שלך רק אומר שהוא מפחד או עצוב או כשהוא בוכה, זה הרי הילד המתוק שלך. אז איך מישהו חיצוני יכול  להעז בכלל לגעת בו.

אני בת לאב כהה עור, גזענות והתעללות על רקע גזעני לא חדשות לי. אבל אני "לא נראית", וזה קריטי בישראל. קריטי עד מוות. אשמח לקחת את כל הפריבילגיות הכמעט לבנות שלי, ולעקור הרים למען הדבר הזה. אם רק אדע איך.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ורד ביתן

    מה פירוש מה יהיה?
    הדבר קורה מזה זמן רב!
    מישהו לא אוהב את הילדים הפלשתינים!
    מישהו שונא את ילדי העובדים הזרים!
    מישהו שונא את ילדי מהגרי העבודה!
    זה לא חדש!
    כעת שונאים יהודים שחורים ופתאום מתפלאים?

  2. גילי

    אבל יש פה קצת עיוות. ברור שחבל שנפגע, אבל הההתנהלות של הבחור לא הייתה נורמטיבית. זה לא שפגעו במישהו בגלל צבע עורו.