להיות תלמיד או מורה להט"ב

בשנת ההוראה הראשונה עוד התלבטתי איך ומתי לספר, עד שפתאום באמצע שיעור תלמיד שאל באופן די ישיר והבנתי שזו הזדמנות
דניאל סגל-באומגרטן

ילדים/ות ובני/ות נוער במערכת החינוך מתמודדים עם בורות, מחיקת זהות, שנאה ואפליה גם בלי "עזרתו" של שר החינוך הזמני הרב רפי פרץ התומך ב"טיפולי המרה". לוקח להם שנים לגבש ולהבין את עצמן ולהשלים ולהתגאות בעצמם (כפי שמגיע לכל ילד/ה ונער/ה). תחשבו על הנער שמוזמן לשיחה אחרי שלעג וקילל נער אחר בשל היותו הומו ובה הוא אומר "מה אתם רוצים ממני, אפילו שר החינוך חושב שהם לא נורמלים וצריכים תיקון שישנה את הסטייה שלהם!". השיחה הזאת נמנעת היום רק בשל החופש הגדול, וכשתתחיל שנת הלימודים חלק מהתשובה עליה צריך להיות "האדם שאמר את זה כבר לא מכהן כשר החינוך כי הציבור ו/או ראש הממשלה פיטרו אותו".

מתישהו במהלך נערותי בשנות התשעים הבנתי שהאחרוּת שהרגשתי קשורה לקללה הנפוצה ביותר בבתי הספר. הייתי נער חברותי, פעיל ודעתן, אבל במרחב הבית ספרי כמעט לא דיברתי על אחד הדברים שהכי העסיקו את מחשבותיי. למעשה, בית הספר לא הכיל כמעט התגלמות גלויה שלו: עד שכמה חברים לא יצאנו מהארון אחד/ת כלפי השני/יה, לא הכרנו תלמידים להט"בים בבית הספר. גם לא היו מורים מוצהרים מחוץ לארון. בכיתה י"א דאגתי שיתפרסם בעילום שם ראיון עם תלמיד הומו בעיתון הבית ספרי. הראיון היה איתי. מאוחר יותר באותה השנה הגיע מרצה הומו (כנראה מחוש"ן) ושוחח איתנו. אני זוכר שתלמיד שאל אותו אם הוא יודע לזהות הומואים ואם כן – האם יש כאלה בכיתה. אני קפאתי במקום עד שהמרצה היטיב להתחמק מהמשימה שהוטלה עליו.

תלמידים ותלמידות מגיעים לבית הספר לא רק כדי להשכיל בתחומי דעת שונים, אלא גם (ואולי בעיקר) כדי ללמוד על עצמם/ן, חבריהם/ן, חברתם/ן ועולמם/ן. בין השיעורים ובמהלכם הם מתעסקים בכך לא פחות מ"הלמידה המקצועית". כמורים וכהורים אנחנו מעוניינים/ות שבית הספר יהיה מרחב אוהב, חברי, מגן, שומר על פרטיות, מכבד, מכיל, קשוב, מעורר מחשבה, חווייתי ומעצים עבור תלמידיו ותלמידותיו על ייחודיהם. הוא לא יכול להיות כזה כאשר לא מתאפשר להן להיות עצמן, ובטח לא כאשר שוללים במפגיע את הזהות שהם והן מפתחים או מתלבטות לגביה. אם בית הספר יתעלם מכך – הוא גם יהיה רלבנטי פחות עבורם. לכן בית הספר צריך ליצור מצע שיאפשר לתלמידים לפתח את עצמם וגם כזה המאפשר להן לבחור לשתף ברחשי ליבן ובמחשבות באופן מכבד ועם מי שהם בוחרים.

המרחב הבית ספרי הזה בנוי, בין היתר, ממה שהשותפים בו בוחרים לבטא, ממארג הקשרים ביניהן ומהתכנים הנבחרים עבורו. כך, למשל, כאשר מורה גבר בוחר ללמד על מאבק הסופרג'יסטיות ועל פמיניזם, כלל התלמידים יכולים לקבל מכך השראה לביקורתיות על מציאות הנראית כנתונה ולפעולה למאבק צודק. בנוסף, ייתכן שהתלמידים והתלמידות יהיו מועשרים מכך גם באופן אחר: התלמידות – מהתוכן שנתפש כמתייחס גם אליהן והן מועצמות ממנו, והתלמידים – מחשיפה לעמדה שוויונית בין המינים הנשמעת גם מגבר (בגיל שלעתים יש תפישה ניגודית בין המינים).

דניאל סגל-באומגרטן

אחת ההחלטות הכי חשובות שלי בהוראה הייתה להיות "מורה גאה" – מורה מחוץ לארון. אני שמח להיות חלק מצוות חינוכי המכיל ומציג לתלמידים ולתלמידות מגוון אנושי מגדרי, לאומי, אמוני ועדתי. בשנת ההוראה הראשונה עוד התלבטתי איך ומתי לספר – עד שפתאום באמצע שיעור תלמיד שאל באופן די ישיר ובמקום להתייחס לכך כחוצפה העדפתי לראות זאת כהזדמנות. החל משנת ההוראה השנייה שלי, אני מציין זאת כחלק מההצגה העצמית שלי וממשיך הלאה. בפרספקטיבת הזמן אני יודע שהפתיחות והכנות מצידי והידע מצד הכיתה מאפשר לחלקם לקבל את עצמם, להבין שגם אם כעת זה נראה רחוק הן יחוו אהבה וקבלה ואם ירצו יקימו משפחה, לשתף ולספר לי או לאנשי צוות אחרים, להתייעץ וכו', וגם לכלל התלמידים/ות להסתכל על מגוון אנושי באופן קצת פתוח יותר.

לדעתי, לאורך הזמן, דווקא הידיעה שהמורה להט"ב (ממש כמו ההבנה שהמורה דתייה או ערבייה) מקלפת את התווית ומבטלת את ההסתכלות החד-מימדית מפני שהמפגש הוא יומיומי בכיתה ובמסדרונות בית הספר באינספור הקשרים ומצבים. התלמידים והתלמידות מגלים כך אדם שלם ומורכב יותר.

דניאל סגל-באומגרטן הוא מורה למקצועות הומניסטים ומשורר

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.