הרפורמה המטלטלת של עבירות ההמתה

רוב הציבור התוודע למהפכה בחוק העונשין בעקבות סעיף האישום המשונה שיוחס לקצין שירה בסלומון טקה, שהיה בן 18 במותו. מהי המתה בקלות דעת? לאן נעלם סעיף ההריגה? שמונה עשרה הערות על רעידת האדמה המשפטית בעבירות ההמתה
דניאל חקלאי

עורך דין שמתמחה במשפט פלילי וצווארון לבן

מדובר בדרמה. לא פחות מכך. אולי אפילו רעידת אדמה. זו מהפכה בתחום המשפט הפלילי. מהפכה משפטית, סוציולוגית ומוסרית עמוקה. לא קל להבהיר את תוכנה בעברית פשוטה. לא קל להציגה בפשטות בלא לצלול לשפה משפטית. אבל ראוי לנסות. כי זה חשוב לכולנו. אז הנה:

1. מאז קום המדינה ועד לפני שבועיים (10 ביולי 2019, אם אתם ממש רוצים לדייק), היו קבועות בחוק העונשין הישראלי אך ורק שלוש עבירות המתה. כלומר: שלושה סוגים של עבירות שממוקדות בכך שפלוני גורם למותו של אלמוני.

2. העבירה החמורה מכל הייתה כמובן רצח. מדובר בהמתת אדם אחר בכוונה תחילה.

3. כדי להרשיע ברצח, הייתה צריכה התביעה במשפטו הפלילי (הפרקליטות כמובן) להוכיח שלושה דברים: שהנאשם החליט מראש להמית את קורבנו, שהנאשם ביצע פעולת הכנה לקראת מעשה ההמתה (למשל: הצטייד בסכין, באקדח או בחבל, סליחה על הפרטים הגרפיים) ושהקורבן לא קינטר את הנאשם בטרם מעשה ההמתה (קינטור משפטי אינו אך ורק קללה מגעילה או משפט לא יפה. קינטור פירושו איום מילולי מפחיד או מעשה קיצוני אחר מצד הקורבן בטרם הומת). במילים פשוטות: כדי להרשיע ברצח, הייתה צריכה התביעה להוכיח שהנאשם החליט, ביצע פעולת הכנה ולא קונטר. זה הכול.

4. העונש על רצח בכלל לא היה נתון לשיקול דעת בית המשפט: מאסר עולם. זאת למעט מקרים שבהם הוכח שהנאשם סבל מהפרעה עמוקה במצבו הנפשי או בכושרו השכלי – הפרעה שהקשתה עליו מאד להימנע ממעשה הרצח (אך לא שללה לגמרי את יכולתו להימנע מהמעשה). במקרים כאלו, רשאי היה בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מופחת. פחות ממאסר עולם. רשאי. לא חייב.

5. מאסר עולם פירושו שליחה לכלא לכל החיים. נשיא המדינה רשאי לקצוב את העונש לאחר מספר שנים בכלא. בדרך כלל קצב הנשיא את מאסר העולם ל-30 שנה. במקרים של רצח אכזרי יותר או כשהרצח היה עטוף בעבירות נוספות, קצב הנשיא את מאסר העולם ל-40 או 45 שנה. תלוי בנסיבות.

6. אגב, במקרה שבו מדובר במחלת נפש או בפיגור ששללו לחלוטין את יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה, הוא זכאי לפטור מאחריות פלילית. הוא לא ייכלא אלא יישלח לאשפוז פסיכיאטרי כפוי. אבל זו כבר אופרה אחרת. לא ניכנס אליה במאמר הזה.

7. עבירת ההמתה השנייה שהתקיימה עד לפני שבועיים, הייתה עבירת ההריגה. העונש עליה יכול היה לנוע מחצי שנת עבודות שירות ועד 20 שנות מאסר בפועל. זאת אומרת: עבירת ההריגה הייתה עבירה בעלת מתחם אפשרויות עצום. החל מנהג שניסה לעקוף רכב אחר תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף והתנגש ברכב שנסע מולו והרג את נוסעיו (הוא באמת לא רצה להמית איש אך נטל במודע סיכון בלתי סביר תוך שהוא מקווה שתוצאת הסיכון לא תתממש) וכלה בבחור עצבני שהצטייד בסכין לפני שהגיע למועדון הריקודים, הסתבך בקטטה בלתי מתוכננת ושלף את סכינו כדי לדקור למוות את הבחור שעמו התקוטט. הוא לא החליט להמיתו מראש. הוא לא הצטייד מראש בסכין כדי לדקור אותו. הוא בכלל לא ידע שתפרוץ קטטה. הוא אפילו חש מקונטר (קורבנו איים עליו בטרם נדקר). לא, הוא לא רוצח מובהק. אבל הוא ביצע הריגה מחרידה. העונש שיוטל עליו לא יעמוד על 5-3 שנות מאסר בדרך כלל. העונש יכול לנוע בין 8 ל-18 שנות מאסר. זה תלוי כמובן בנסיבות של כל מקרה ובנסיבות חייו האישיות של כל נאשם (גיל, עבר פלילי, נסיבות הקטטה ועוד).

8. אם החזקתם מעמד עד עכשיו, הגעתם לסוג עבירת ההמתה השלישי והאחרון שהתקיים עד לפני שבועיים בספר החוקים שלנו לצד עבירת הרצח ולצד עבירת ההריגה. מדובר בגרימת מוות ברשלנות. עבירת המתה קלה לאין ערוך מבחינת חומרתה הפלילית והמוסרית (אך לעולם לא מבחינת התוצאה המחרידה מכל) שהעונש בגינה יכול להגיע לשלוש שנות מאסר. מהי רשלנות? רשלנות מוגדרת כמעשה שבוצע ללא מודעות לתוצאה הקטלנית האפשרית, תוך שברור שבנסיבות העניין היה על אדם סביר בנעליו של הנאשם להיות מודע לאפשרות התקיימות התוצאה הקטלנית.

למשל: קבלן שלא היה מודע לכך שהבטון שסופק לידיו לצורך בנייה של תקרת אולם ההתעמלות הוא בטון מאיכות ירודה. הוא לא ידע זאת. לכן בנה באמצעות הבטון הזה את תקרת האולם שקרסה על נער שנפצע למוות. הוא לא ידע שאיכות הבטון ירודה, אך היה עליו לדעת זאת. כל קבלן סביר בנעליו של קבלן זה, היה צריך לדעת זאת. לכן הוא התרשל. רשלנות שהולידה מוות טראגי.

9. ועכשיו לרפורמה. רפורמת המשפט הפלילי הישראלי בתחום עבירות ההמתה. בואו נתחיל מהסוף: עבירת גרימת מוות ברשלנות נותרה על כנה. העונש בגינה נותר על כנו: עד 3 שנות מאסר.

10. בואו נמשיך מהאמצע: עבירת ההריגה בוטלה. חוסלה. הרגו אותה. היא איננה עוד.

11. ועכשיו נתקדם להתחלה. בואו נראה מהן עבירות ההמתה שנולדו במקום עבירת ההריגה (ובעצם גם במקום עבירת הרצח הישנה).

12. אז ככה. החמורה מכל בעקבות הרפורמה היא: עבירת הרצח בנסיבות מחמירות. העונש בגינה חייב להיות מאסר עולם. מהו רצח בנסיבות מחמירות לפי הרפורמה החדשה? הנה הנסיבות המחמירות. מזהיר מראש. הן מבאסות מאד לקריאה:

א. רצח שתוכנן מראש.

ב. רצח אכזרי במיוחד.

ג. רצח של ילד בן פחות מ-14 בידי הורה.

ד. רצח ממניע גזעני.

ה. רצח שבוצע כפעולת טרור.

ו. רצח בת/בן זוג שבוצע לאחר התעללות פיזית או נפשית של הרוצח בקורבנו.

ז. רצח עד או שופט לצורך פגיעה במשפט פלילי.

ח. רצח בתוך המשפחה על רקע מה שמכונה בצורה מזוויעה "כבוד המשפחה". הנסיבה המחמירה מוגדרת כך: מדובר ברצח שבוצע "כפעולה עונשית מתוך מטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על הציבור".

כל הסעיפים שלעיל נחשבים, כאמור, מדרגת ההמתה החמורה מכל. מדרגת הרצח בנסיבות מחמירות. מדרגת הרצח שמחייב הטלת מאסר עולם.

13. המדרגה השנייה בחומרתה היא עבירת הרצח שבוצע מתוך כוונה ולכל הפחות תוך כדי אדישות לאפשרות התקיימות התוצאה הקטלנית. ייתכן שהרוצח לא התכוון להמית אדם בצורה חד משמעית. אבל הוא ביצע את מעשהו מתוך אדישות לאפשרות שמעשהו יוליד מוות. מדובר במקרים כדוגמת מותו של אדם בעקבות יידוי אבנים לעברו או בעקבות דקירה במהלך קטטה. בית המשפט יהיה רשאי להטיל מאסר עולם אך לא יהיה חייב לעשות כן. בכל מקרה, יעמוד מאסר העולם במקרה כזה על 30 שנה לכל היותר.

14. המדרגה השלישית בחומרתה היא רצח בנסיבות של אחריות מופחתת: הכוונה היא לרצח שביצע אדם שסבל מהפרעה נפשית או מפיגור שלא שללו לחלוטין את אחריותו הפלילית אך הולידו קושי ממשי מצדו להימנע מביצוע המעשה. העונש על רצח בנסיבות האחריות המופחתת יכול להגיע ל-20 שנות מאסר.

אילו הייתה מורשעת דלאל ברצח בן זוג המתעלל בימים אלו ממש, הייתה נשלחת לכל היותר לריצוי 15 שנות מאסר. אולי פחות.

15. רצח בנסיבות של אחריות מופחתת עוד יותר, הוא רצח שבוצע בבן משפחה שהתעלל פיזית או נפשית לאורך תקופה במי שרצח אותו. אם יוכח שהרצח בוצע בעקבות התעללות חמורה וממושכת, ייגזר על הנאשמת או הנאשם עונש מאסר בן 15 שנים לכל היותר. אם השם דלאל דאוד עולה בראשכן כעת, זה לא במקרה. אילו הייתה מורשעת דלאל ברצח בן זוג המתעלל בימים אלו ממש, הייתה נשלחת לכל היותר לריצוי 15 שנות מאסר. אולי פחות.

16. והנה מדרגה נמוכה יותר במסגרת רפורמת עבירות ההמתה: המתה בקלות דעת. הכוונה היא למצב דברים שבו ברור שהנאשם לא תכנן להמית את קורבנו (כלומר: לא רצח בנסיבות מחמירות) וגם לא ירה בו או דקר אותו מתוך אדישות לשאלה אם ימות (כלומר: לא רצח). למעשה, הנאשם לא רצה במות קורבנו, אך הוא נטל סיכון בלתי סביר בכך שביצע את המעשה שהמית את הקורבן. למשל: קצין המשטרה שחשוד בגרימת מותו של סלומון טקה ז"ל טען שירה אך ורק לעבר הקרקע וכי הקליע ניתז מהקרקע לגופו של המנוח. אם גרסתו נכונה, ייתכן שלא יוגש נגדו כתב אישום, אך ייתכן שכן יוגש נגדו כתב אישום בגין המתה בקלות דעת. מהי קלות הדעת? הנאשם אינו רוצה לגרום למוות אך הוא נוטל על עצמו סיכון בלתי סביר שעלול להמיט את התוצאה הקטלנית. העונש על עבירה זו יכול להגיע ל-12 שנות מאסר.

17. אם צלחתם את המאמר עד כה, אתם מוזמנים לסכם לעצמכם: במקום רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות (שלוש עבירות ההמתה עד לפני כשבועיים), העניקה לנו הרפורמה מגוון רחב יותר של אפשרויות: החל מרצח בנסיבות מחמירות, דרך רצח, עבור ברצח בנסיבות של אחריות נפשית מופחתת, עבור ברצח בידי קורבן לאחר התעללות במשפחה, עבור בהמתה בקלות דעת וכלה בגרימת מוות ברשלנות.

18. זה מעט מבלבל. מעט קשה להבנה. גם המשפטנים הפליליים ממתינים לניסוח הלכות מעמיקות מבית המשפט העליון שיחדדו את קווי התיחום בין סוגי עבירות ההמתה. אבל זה מעניין מאד. נקווה שלא נזדקק לדון בעבירות הללו יותר מדי.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.