מדריך סיקור אונס מזורז לכתב הנחוש

האונס בקפריסין סיפק לפועלי המדיה הישראלית הזדמנות פז להציג את הישראלים החשודים כשנים עשר קורבנות שנפלו בנכליה של שרמוטה ועוד גויה, רחמנא ליצלן. כאילו שלא היה metoo בעולם
נטע לאור

מעצבת אופנה, מפעילת עמוד ׳הדיסקרטים׳ והזרוע המיליטנטית שלו ׳באות לזנאים׳, פעילה ב׳לובי למיגור זנאות׳ ומצויה בשלבי הסבה להוראה

נתחיל מדמות המפתח, האנס. ככל שהאנס הוא יהודי, בוגר מספיק בשביל לאחוז ברובה בשירות צבא הגנה לישראל, אולי אפילו ביחידה מובחרת, הרי שככל הנראה מדובר בבן טובים. את טובי בנינו הנאשמים באונס בקפריסין אפשר לכנות נערים או ילדים.

לגבי הקורבן, אם האנס הוא בן טובים, הרי שאין דבר כזה קורבן. יש מתלוננת, אישה, תיירת, בריטית (שיקסע שאינה משלנו) וזה מצוין ונחוץ מאוד להדגיש כל תכונה שמציירת אותה כשרמוטה. איזו תכונה (אתה באמת שואל?) ובכן, כל סממן לכך שהיא נהנית מחיי מין ושאינה בתולה! כן, זה כולל תמונות פייסבוק בבגד ים או התכתבות בוואטסאפ שמוציאה אותה כמי שיש לה תשוקה מינית, לא עלינו. אני מתקשה להאמין שאתה באמת שואל אם אלכוהול קשור לכך. לשתות זה לא צנוע, נקודה. בכל מקרה, חל איסור חמור מכל חומרה לכלול את הנרטיב שלה או להתייחס לטענותיה ברצינות. יש להזים בנימה מבודחת את עצם הטענה לאונס (דוגמא אפשרית: שלושה, שנים-עשר, "זה השבר?")

בנוסף, רצוי מאוד לתת במה נרחבת להורים. של מי? נו, של הבחורים שלנו, הילדים של כולנו – כדאי לאפשר להם במה חופשית לתאר את המתלוננת (השרמוטה) – כ, ובכן – שרמוטה שקרנית מעלילנית, ולהסביר באריכות שבנם הוא הקורבן של אותה לילית צמאת דם, ילד שעד שפגש אותה היה תלמיד מצטיין, עוזר לכל אדם, ושוב – מועמד לשירות איכותי בצה"ל!

כך, למשל, אחד מהאבות של טובי בחורינו בראיון למעריב אונליין: "היא לא עברה אונס, זה היה יחסים בהסכמה", "הבן שלי היה במועדון או בלובי. הוא לא היה איתה ולא קיים איתה יחסים. לקחו מכולם בדיקות דנ"א. שישה ימים היא הייתה איתם בהסכמה, אז ביום השביעי לא מסכימים?" אמרנו או לא אמרנו? קורבן!

בני הטובים, למי שלא הבין, הם קורבנות ש"הסתבכו", הם בסך הכל לא בגיל "שיכולים לשלוט בדחפים שלהם" (עדות מומחית בכאן 11) ולכן שומה עלינו להתעניין בשלומם ובסבל שעובר עליהם ועל בני משפחותיהם. ולא, אין לאזן את הסיקור בדיווחים על מה שעובר על קורבן האונס, כלומר – המתלוננת, השרמוטה (איזו מין שאלה זו?). הכתב באולפן ynet מזכיר לציבור: ”אנחנו צריכים לזכור שאנחנו בסך הכל מדברים בסוף על נערים צעירים באירוע לא סימפתי בכלל…"

סיקור הפרשה הוא הזדמנות פז שאסור לפספס להוציא מהחורים התבטאויות מיזוגניות, אלימות ומחפיצות במיוחד. כמו כן, העוול שנעשה לטובי בנינו הוא שעת כושר נהדרת לשים קונטרה אחת אפיים למהפכת #metoo המקוללת. אז כאמור לעיל, רוני דניאל היטיב לתהות: "היא הייתה רגילה לשניים-שלושה, לפתע פתאום 12, זה השבר?" ובראיון בגל"צ של קרן מרציאנו עם נבו פוקס, ישראלי ששהה במלון שבו אירע האונס, אמר פוקס: "יכול להיות שהיא הזמינה אותם. כולם פה שיכורים והבריטיות פה זורמות עם כולם. יכול להיות שזו אשמתה". אז אמר, בסך הכול ביטא מעל גלי האתר את דף המסרים של הרוב. בשביל להשביח את המסר ולעבות אותו יש להקפיד לעטוף הכל בתמונות אילוסטרציה בגוון פורנוגרפי להחריד כי אונס מוכר טוב את העיתון. כלומר פורנוגרפיה. רגע, יש בכלל הבדל?

באופן כללי, כדאי לשאול מה רוצים מחבורת טובי בנינו, דקה לפני שמפקידים בידיהם רובים ומשלבים אותם בארגון שללא כל ספק מקודש למדינה, כאשר לפי סקר פנימי שנערך בשנת 2016, אחת מכל שש חיילות מוטרדת מינית – לא פעם אחת אלא פעמיים שלוש, ובהתאמה, 60% מהחיילות מתארות את היחידה שלהן כסביבה שבה שולט "אקלים מטריד מינית" (שבה מפקדים וחיילים נהנים מזמן גיבוש ובניית אופי דרך סיפורים מיניים ובדיחות מיניות – שוב ושוב, כולל הערות בעלות אופי מיני וכן – איך לא – הפצת תוכן פורנוגרפי). את מי זה מפתיע שדרך שגרתית להטריד חיילת היא לפרסם תמונת עירום שלה ברשתות החברתיות.

רצה הגורל ו-12 נערים שהם מועמדים טבעיים ליחידות (המובחרות!) של הארגון הנ"ל לא זוכים לממש את "טוב להטריד בשם ארצנו" וכלואים לעת עתה באופן שמתסכל ביותר את הציבור הישראלי הנאמן למולדת באי קטן בין אירופה לישראל, בסוג של "טיול שנתי" שקיבל תפנית לא צפויה. גם התקשורת מדווחת על החשודים העצורים בקפריסין כאילו היו גיבורי סרט אימה קלאסי, חברים בהרפתקה של החבר'ה הטובים שהפכה לסיוט. הסיוט שפחות מדובר בתקשורת הישראלית וברשתות החברתיות הוא זה של מי שנלכדה בחדר עם חבורת בחורים מיוחמים שגודלו וחונכו במדינה שבה מוקיעים רק מקרי אונס שמבוצעים בידי מי שמכונים "בני מיעוטים".

איש לא שואל מה עובר על מי שנלכדה בחדר עם חבורת בחורים מיוחמים שגודלו וחונכו במדינה שבה מוקיעים רק מקרי אונס בידי מי שמכונים "בני מיעוטים"

הנערים הגולים בעל-כורחם, גודלו וחונכו במדינה שבה נערה בת תשע היא פתיינית, במדינה שהכנסת שלה בחרה להעניק פרס הוקרה לאדם שמסיע נערות מהפריפריה ברכב שנקרא 'פותמוביל’, במדינה שבה בנו של ראש הממשלה בשיח רב השראה, מציע שה"אוכל" שאותו "מעמיסים" הוא המלצרית וזה בתום בילוי שגרתי במועדון שעיריית תל אביב הכשירה לפני שנים רבות תחת סעיף "קברט אמנותי", אותו מועדון שהעירייה לא סוגרת סופית למרות שרישיונו נשלל, והוא באורח פלא מצליח לקום על רגליו שוב ושוב. עיריית תל אביב, יש לציין, מתעקשת לחדש את יצירת הבושת של בחורים המטרידים נשים במקלחות, פנינה תרבותית מבית היוצר של "יבוא לך דינה, יבוא לך."

נערינו הגולים התחנכו במדינה שבה מותר למחנכים למדוד את אורך מכנסוני הבנות בכיתה, שהעניקה מקלט לפדופילית מבוקשת באוסטרליה, מדינה שבה אחת לאיזה זמן קמה סערה על הורדה של אישה מבמה, בשל היותה קודם כל (ואולי אך ורק) גוף המגרה גברים. אי לכך ובהתאם לזאת, כשגבר או גברים מועלים על המוקד, כמו שקורה בתקופת #metoo המשוקצת, כדאי להקדים ולדאוג לשלומם הנפשי והפיזי של מי שנפלו בפח. בווידאו הבא תוכלו לשמוע כיצד שואל כתב ישראלי בדאגה "הרביצו לכם? השוטרים הרביצו לכם?", החשודים באונס אומרים "כן, כן" והוא שב ושואל והם מנצלים את הבמה ומשיבים שהתעללו בהם.

לסיום, ציטוט מאיר עיניים של זנאי לשעבר, יעקב גולן (שם בדוי): "לא ראיתי בעיה 'להתחיל' עם נשים ברחוב בצורה שבטח כל אישה מכירה ועוברת ביום יום… מה הבעיה להטריד נשים במילים? הרי היא אישה ואני מרגיש שבא לי עליה, שלא נדבר על נעיצת מבטים בנשים והחפצתן, מנקודת ראות של גבר זנאי האישה מוצג כמו נוף אנושי לצורכו, לא כאדם ששווה אליו."

לאור המאורות הללו אנחנו מחנכים את טובי בנינו, וזה פשוט מתסכל שהקפריסאים אינם בקיאים ברזי החינוך הציוני ואינם מבינים שבסך הכל רצינו לאנוס ולחזור הביתה בשלום. כלומר, לחזור, ולהתגייס לצבא ההגנה לישראל.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רותי פור

    בסוף מסתבר שאת צדקת לגמרי, אבל הפוך.

    היא שקרנית שנתנה עדות שקר ורצתה להכניס חפים מפשע לכלא סתם כי בא לה, והם פשוט חבר'ה שבאו לעשות חיים לפני הגיוס ומצאו את עצמם באזיקים בכלא הקפריסאי.
    הם בדרכם חזרה לארץ, והיא עצורה ותעמוד למשפט.
    אבל משהו אומר לי שאת לא תפרסמי כתבה התנצלותית כלשהי.