קריאה להעסקה ישירה של עובדי ניקיון ושמירה

אנו קוראים לכלל המוסדות להשכלה גבוהה לתקן עוול היסטורי ולהעביר את עובדי ועובדות הניקיון והשמירה שלהם להעסקה ישירה • גילוי דעת של מרצים ומרצות לדיני עבודה
העוקץ

אנו קוראים לכלל המוסדות להשכלה גבוהה לתקן עוול היסטורי ולהעביר את עובדי ועובדות הניקיון והשמירה שלהם להעסקה ישירה. זאת, לאור מומחיותנו בתחום של דיני העבודה והיכרות מעמיקה עם מחקרים שנעשו לגבי עובדי קבלן בישראל ובעולם, המצביעים על החסרונות הרבים שיש בצורת העסקה זו – העולים על היתרונות שבה.

עמדתנו החד משמעית הנה, שכאשר מדובר באנשים שעובדים פיזית באוניברסיטה/מכללה תקופה ממושכת, וזו עבודתם היחידה, אין כל הצדקה לשימוש בחברות קבלן כדי להעסיק אותם. עובדים אלה צריכים להיחשב עובדי האוניברסיטה/מכללה וליהנות מהזכויות הנובעות מכך.

להעסקה עקיפה יש מספר השלכות קשות. ראשית, היא מדירה את קבוצת העובדים החלשה ביותר (גם במובנים של מוצא, לאום, מגדר), וממצבת אותם כמעמד נמוך יותר, שאינו חלק מהקהילה. זאת, על אף העובדה שמעשית מדובר בעובדים שנמצאים במוסד האקדמי לא פחות שעות וימים מהעובדים האחרים, מנקים עבור קהילת האוניברסיטה/מכללה ומשרתים אותה. שנית, בגלל שיטת ההעסקה העקיפה נמנעת מעובדי הניקיון והשמירה האפשרות המעשית להתאגד כדי להגן על זכויותיהם ולהשיג באמצעות ההתאגדות שיפור של תנאי העסקתם. שלישית, הניסיון המצטבר מלמד כי העסקה עקיפה מהווה כר פורה להפרה שיטתית של דיני העבודה, כלומר, הלכה למעשה לעתים קרובות עובדי הניקיון והשמירה גם לא מקבלים את הזכויות המינימליות המגיעות לפי חוק לכל עובד.

בשנים האחרונות נערך במספר מוסדות קמפיין להעסקה ישירה בהובלת סטודנטים. קמפיין זה הוביל את הסטודנטים לדבר עם העובדים וחשף מקרים רבים של הפרות זכויות ועוולות. כלומר, למרות המנגנונים השונים (שקיימים כבר שנים) שנועדו לפקח על חברות הקבלן כדי להבטיח את הזכויות המינימליות, הפרת הזכויות נמשכת. תופעות אלה הינן חלק בלתי נפרד ממבנה ההעסקה העקיפה, והמוסדות שנהנים מעבודת המנקים והשומרים לא יכולים להתחמק מאחריות לכך.

העסקה עקיפה של עובדי ניקיון ושמירה מקובלת עדיין בחלקים נרחבים של המשק, והדין אינו אוסר עליה (עד כה) במפורש. עם זאת, גופים לא מעטים כבר עברו להעסקה ישירה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. אנו מאמינים כי מוסדות אקדמיים צריכים לשמש מגדלור ערכי, ולהוביל גם בתחום של העסקה הוגנת ויחס ראוי לעובדים. ואכן, חלק מהמוסדות (אוניברסיטת חיפה, סמינר הקיבוצים, מכללת תל חי והקריה האקדמית אונו) עברו להעסקה ישירה, ומכון ויצמן ממשיך במסורת ארוכת שנים של העסקה ישירה של עובדות הניקיון. אנו קוראים למוסדות להשכלה גבוהה שטרם עשו כן להצטרף למהלך זה – כפי שמתבקש גם מהצהרות שמושמעות מעת לעת בנוגע למחויבות מוסדות אלה לחברה ולקהילה סביבם.

מוסדות אקדמיים צריכים לשמש מגדלור ערכי, ולהוביל גם בתחום של העסקה הוגנת ויחס ראוי לעובדים

אנו מודעים לחששות בקרב המנהלים שנוגעים למאפיינים ייחודיים של עובדי ניקיון ושמירה, כמו למשל (ובעיקר) שחיקה פיזית אצל עובדי ניקיון או החשש להעדר מוטיבציה של העובדים לו יועסקו בהעסקה ישירה. טיעונים מסוג זה חושפים את חוסר הצדק וההגינות בהעסקה עקיפה: שימוש בצורת העסקה שמטרתה להסיר מהמשתמש בעבודה שנהנה ממנה את האחריות להשלכות של אותה עבודה על בריאות העובד; החלפת קבלנים מעת לעת; גיוס עובדים שניתן להחליפם כל העת – כל אלה מניחים הנחות ניהוליות שמקבעות את עובדות ועובדי הניקיון בתחתית. גם טיעונים לוגיסטיים – כגון המומחיות הניהולית של חברות הניקיון (על אף שעיקר הניהול השוטף נעשה על ידי עובדי האוניברסיטה/מכללה) ומומחיותן בגיוס עובדים (על אף שהמוסדות מגייסים מגוון עובדים עם מנעד כישורים רחב) – אינם יכולים להצדיק את הסרת אחריות המשתמשים והנהנים מעבודת הניקיון.

יודגש, כי אין בהעסקה ישירה חובה כלשהי ליצור זהות בתנאי ההעסקה בין כלל העובדים במוסד האקדמי. הסכמים קיבוציים מאפשרים מידה רבה של דיפרנציאציה בין עובדים, באופן שמביא בחשבון את תנאי השוק, שוני בין תפקידים, דרגות, ותק, דרכי תגמול ומערך תמריצים וכיוצא באלה. משא ומתן קיבוצי גם יכול לשרטט פתרונות לקשיים של עומס פיזי ואף להבטיח לעובדות ועובדי הניקיון את מידת הביטחון שתאפשר להם גם לרכוש השכלה ומיומנויות מקצועיות חלופיות, כמתבקש בשוק העבודה העתידי. מעבר להעסקה ישירה ידרוש משא ומתן מול הארגון היציג של העובדים, וההסכם שיגובש יביא לידי ביטוי, מן הסתם, את צרכי העובדים ואת הצרכים והחששות של ההנהלות.

עוד יצוין כי ניסיונות לאמץ פתרונות ביניים (כגון העסקה עקיפה דרך חברות בת, או כל רעיון המסתמך על  שרשראות של מתן שירות והתפרקות מאחריות הנהנה מהשירות כמשתמש) לא אפשרו התמודדות עם הבעיות שפורטו לעיל. הניסיון המצטבר בישראל ובעולם, שכולל שימוש במגוון רב של גופים להעסקה עקיפה, במגוון מקצועות, מלמד כי הבעיות שמפורטות חוזרות על עצמן. כלומר, כל פתרון שלא יתקן את המבנה הבסיסי ויעביר את העובדים להעסקה ישירה לא יוכל להביא לשינוי משמעותי.

לאור כל זאת אנו קוראים לכלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל להעסיק את העובדים בצורה ישירה. העסקה ישירה היא חובה ערכית. החיסכון הכלכלי הנובע מהעסקה עקיפה (ככל שהוא אכן קיים) מסתמך בדיוק על כל הפגמים שבה: ההפרות, הארעיות, השליטה על ידי איום הפיטורים התמידי, התחלופה בין חברות קבלן ויצירת מבנה העסקה שיבטיח שלעובדים שכאלה לעולם לא תהיה אפשרות להתקדם. אין במעבר להעסקה ישירה כדי לפתור את כל הבעיות, אך איננו רואים דרך לפתרון מקיף, צודק ועם התכנות כלכלית ללא ההתחלה של הטמעת העובדים בהעסקה ישירה.

על החתום:

ד״ר עינת אלבין, האוניברסיטה העברית

פרופ׳ הדרה בר-מור, המכללה האקדמית נתניה

פרופ׳ יוסי דהאן, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

פרופ׳ גיא דוידוב, האוניברסיטה העברית

ד״ר מיכל הורוביץ, המכללה האקדמית נתניה

פרופ׳ שלומית יניסקי-רביד, הקריה האקדמית אונו

ד״ר לילך לוריא, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ׳ גיא מונדלק, אוניברסיטת תל-אביב

ד״ר פאינה מילמן-סיון, אוניברסיטת חיפה

פרופ׳ מוטי מירוני, אוניברסיטת חיפה

ד״ר עידו עשת, המכללה האקדמית ספיר

ד״ר מיטל פינטו, המכללה האקדמית צפת

פרופ׳ יובל פלדמן, אוניברסיטת בר-אילן

ד״ר תמר קריכלי-כץ, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ׳ שרון רבין-מרגליות, המרכז הבינתחומי הרצליה

פרופ׳ פרנסס רדאי, המכללה למנהל והאוניברסיטה העברית

ד״ר יוסי רחמים, הקריה האקדמית אונו

ד״ר אריאן רנן-ברזילי, אוניברסיטת חיפה

ד״ר הילה שמיר, אוניברסיטת תל-אביב

ד״ר אדם שנער, המרכז הבינתחומי הרצליה

ד״ר יופי תירוש, המכללה האקדמית ספיר ואוניברסיטת תל-אביב

צילום: הקואליציה להעסקה ישירה באונ' העברית
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חזי חזזית

    זה אף פעם לא יקרה. אתם יודעים מדוע? בגלל שהחוזים הקיבוציים באוניברסיטאות הביאו את אסון הפנסיות, שבגללו לאוניברסיטאות לא נשאר שקל לעובדי הניקיון (או לסטודנטים,או למדע, או סתם לניהול שוטף). הנכווה ברותחין וכו'.