חיילים וקרנפים בקמפוס

כניסת תוכנית "חבצלות" של חיל המודיעין לאוניברסיטה העברית היא עוד מקרה מובהק של שיתוף פעולה בין האקדמיה לשלטון שמתחזק כיבוש ודיכוי, וקידומם של החזקים ביותר על חשבון החלשים ביותר
הילה דייןהילה דיין

מרצה ביוניברסיטי קולג׳ אמסטרדם וחברת ועד אקדמיה לשוויון

אבא שלי, שבא מרקע מזרחי מוחלש וגדל בעוני, הגיע לדרגת סגן אלוף בחיל חימוש. אבי החימושניק למד באמצע שנות הארבעים לחייו בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת תל אביב, ועשה תואר ראשון בשיתוף עם פו"ם (בסיס להכשרת קצינים "פיקוד ומטה"). אני הייתי בסוף התיכון, ולחוויה של לראות אותו בבית, חורש על הלימודים, לילות וימים, משקיע בכתיבת עבודות, מתלהב מהנושאים ומהמרצים שלו, היתה השפעה מכריעה עליי. היא השפיעה על הבחירה שלי אחרי השירות הצבאי באוניברסיטת תל אביב ודווקא במדעי הרוח. זה עזר לי להסביר לעצמי ולסביבה למה לא בחרתי בלימודים פרקטיים, "שיהיה ביד מקצוע", ותדלק את הנחישות שלי להמשיך כל הדרך עד סוף הדוקטורט.

עד היום אבא שלי עושה לי בושות כי לכל פקיד ואדם ברחוב הוא נטפל לספר שיש לו בת דוקטור ומרצה בחו"ל. אני מאמינה שאבא שלי, שניחן בסקרנות ובכשרון כתיבה טבעי, אם היה מגיע ללימודים בנסיבות אחרות לא היה מסתפק בתואר הראשון, שהיה רגע של התפתחות אישית משמעותית בדרך לאזרחות, אבל למעשה היה חסר משמעות ומשקל בפרק החיים הזה שלו – בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי – האוניברסיטה הפסידה היסטוריון. החוויה והקשיים של להתחיל לימודים גבוהים מאוחר מדי בחיים, כשיש עלייך עול פרנסת משפחה וטרדות אחרות, היא אחד המאפיינים המובהקים של האוכלוסייה שאנו באקדמיה לשוויון מכנים דור ראשון להשכלה גבוהה ושלהעצמתה אנו מחויבים.

בהקשר של תוכנית המצוינות הצבאית-אקדמית "חבצלות"¹ של חיל המודיעין – שמאוקטובר הקרוב ובמשך חמש השנים הקרובות תכשיר חיילים באוניברסיטה העברית – נאמר בין היתר שהאוניברסיטה מעניקה באמצעותה שירות לחברה. הנקודה הראשונה שאני רוצה להתעכב עליה היא כיצד אנו רואים את תפקידה החברתי של האוניברסיטה ואני רוצה להבין על איזה שירות חברתי מדובר פה. תוכניות צבאיות מצוינות כמו "חבצלות" שעליהן מתחרות האוניברסיטאות, מנקזות אליהן את האוכלוסיות החזקות ביותר בישראל, שהרקע הסוציו-אקונומי שלהן גבוה והנגישות שלהם להשכלה גבוהה ממילא איננה מוטלת בספק. אז מה "חברתי" בכך, שדווקא אוכלוסיות חזקות אלה מקבלות מהאוניברסיטה תנאים מועדפים, כמו עדיפות ברישום לקורסים, מגורים במעונות בקמפוס, וכו'? אם כבר, יש כאן מדיניות של הפניית משאבים ציבוריים לחזק את יתרונותיהם המובנים ממילא של החזקים ביותר בחברה הישראלית. זה אנטי-חברתיות.

נכון, האוניברסיטה לא המציאה את אי השוויון הזה. זה מצב כרוני לכל אורך שדרת מערכת החינוך מכיתה א' ועד אולם ההרצאות. נכון, "חבצלות" איננה התוכנית היחידה של הצבא המשולבת באקדמיה, וגם נכון, האוניברסיטה העברית אולי איננה פחות או יותר "חברתית" ממוסדות אחרים. אבל הגנת ה"ככה זה, אז מה לכם כי תלינו עלינו" שנשמעה בהקשר של חבצלות, היא טיעון חלש, שלא מסביר שום דבר. מה שברור, זה שהאוניברסיטה בוחרת לשרת את החזקים ביותר, וממשיכה להתעלם מהחלשים ביותר, כפי שטען פרופ' זאב שטרנהל שציין את הסירוב העיקש במשך שנים, למרות לחץ פנימי משמעותי, לעבור להעסקה ישירה של עובדי ועובדות קבלן. אם אפשר לדבר על תפקיד חברתי לאוניברסיטה, הרי שהוא ההשקעה בצמצום פערי אי שוויון בחברה, אם באמצעות הנגשת ההשכלה הגבוהה, אם בשילוב אוכלוסיות שמודרות באופן מסורתי מהאקדמיה כמו האוכלוסיה של יוצאי אתיופיה, מזרחים, פלסטינים, חרדים כמו גם ההקפדה על תנאי העסקה הוגנים לכלל העובדיםות שלה – אפשר לקרוא לזה החוזה האזרחי או החברתי של האקדמיה.

אנו מודעות לכך שהעברית עושה מאמצים ראויים כאלו ואחרים בכיוונים הנכונים, כמו למשל בשילובם של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים, אך נדמה שאלה בטלים בשישים מול המחויבות לשלטון בראש ובראשונה, על פני ועל חשבון האזרחים והמוחלשים. מקרה "חבצלות" מדגים זאת היטב.

בני גנץ בהרצאה בכנס בוגרי תוכנית חבצלות, 2017

בנוסף לכך, רשויות האוניברסיטה לא הצליחו עד היום להזים באופן ציבורי או לגבות בעובדות את מחאתם התקיפה על הביקורת שנמתחה על חבצלות, מחאה שמתעלמת בשיטתיות מהמידע הציבורי שפורסם, אליו התייחסו כ"שקרים". כרגע, מה שידוע לנו על תנאי המכרז, הוא שלמפקדים הצבאיים תהיה אפשרות להתערב ביחסי מרצים-סטודנטים, ובעקיפין, גם בתכני ההוראה ובחופש האקדמי של המרצים, שיידרשו להעביר לידי הצבא תכניות הוראה בעוד מועד. אנו מודעים לכך שבזכות הלחץ הפנימי והציבורי הושגו הסכמות לא פורמליות, שמרככות את הרושם הקשה הראשון לאור המידע שפורסם, אך ברור שאם התנאים שדרש הצבא יתקיימו זאת נסיגה חמורה מאמות מידה אקדמיות חופשיות ואוטונומיות, ושוב עולה כאן לדיון יחסה השוויוני של האוניברסיטה לכלל תלמידיה ומוריה.

מדובר בהפקעת המרחב האקדמי והעברתו לשליטה צבאית, שעקרונותיה ההיררכיים מנוגדים תכלית ניגוד לעקרונות ניהולו של המרחב האקדמי

הארגון שלנו, אקדמיה לשוויון, מייצג ציבור אקדמי לא מבוטל בארץ ובחו"ל, המודאג מכל סוג של פיקוח והתערבות צבאית בחיי האקדמיה ודוחה אותה על הסף. מדובר בהפקעת המרחב האקדמי והעברתו לשליטה צבאית, שעקרונותיה ההירארכיים מנוגדים תכלית ניגוד לעקרונות ניהולו של המרחב האקדמי. כך, למשל, בקסרקטין שנבנה בתוך הקמפוס, יתקיים פיקוח צבאי על הנכנסים למתחם זה לצורך מתן שירותים שונים. פיקוח מעין זה הוא אפליה אקדמית לפי דרישות צבאיות. הצבא יוכל, למיטב ידיעתנו, למנוע כניסה של עובדים לפי מוצאם האתני, או לפי קריטריונים ביטחוניים. אביזרי פיקוח צבאיים מפרים את פרטיותם של הבאים בשערי הקמפוס, ושל הסגל, שפרטים עליהם ייאספו, או יימסרו על ידי האוניברסיטה, לשלטונות הצבא. אלו הן אמות מידה שאינן מקובלות במוסדות אקדמיים חופשיים, והן מטילות צל כבד על האוניברסיטה. אוניברסיטה איננה בסיס צבאי, פנימייה צבאית או מתקן אימונים צבאי, ועם כל שאיפתה של האוניברסיטה לקבל ללימודים גם חיילים אין הדבר יכול להיעשות על ידי שינוי המשטר הפנימי בה.

ערכנו בירור עם עמיתינו באוניברסיטת חיפה ומהם אנו למדים כי הפעלת "חבצלות" שם אכן לוותה בהפרות בוטות של תנאים אקדמיים חיוניים ושל עקרונות המרחב האזרחי. מה מבטיח לנו שזה לא יקרה גם בעברית? בחיפה קבוצות גדולות של תלמידים במדים דחקו את רגלי הסטודנטים האחרים בהרשמה לקורסים ויצרו תנאי הרשמה בלתי שוויוניים. נוכחותה של קבוצת חיילים גדולה ודומיננטית בקורסים אלה גרמה לשינוי בחוויית הלימוד בהם ולאבדן האפשרות להתבטאות ביקורתית וחופשית במסגרתם. היו מקרים בהם הופיע מפקד התכנית בשיעור, קצין בדרגת אל"מ, ולמעשה פיקח באופן בלתי פורמלי על הנאמר בו. מדובר בהיחלשות קריטית במעמדה העצמאי של האקדמיה בישראל כמו גם באיום ממשי על הסטודנטים הפלסטיניים.

לאלה שמקדמים את הטענה הניאו-ליברלית שעל האוניברסיטה להפוך ממוסד ציבורי למוסד פרטי אם ברצונה לשמור על מעמד עצמאי, נזכיר שבמדינות מתוקנות, גם אלו שבהן מערכת החינוך כולה זוכה לסבסוד מלא של המדינה, נשמרת בהקפדה האוטונומיה של מערכת ההשכלה הגבוהה. מצב שבו השלטון והצבא מתערבים באקדמיה לפי דרישותיהם והעדפותיהם מוכר לנו ממשטרים אפלים. כיוון שבאקדמיה לשוויון למדנו היטב ומקרוב את האופן שבו המשטר בטורקיה מתערב באקדמיה ועושה בה כשלו, אנחנו רק יכולים לשער, שדרישות הצבא לקליטת "חבצלות" עלולות לקרב אותנו עוד צעד אחד נוסף ל"רגע הטורקי" של האקדמיה הישראלית. כפי שטענו מבקרים אחרים, יש לצבא מספיק מתקנים ומשאבים, שבאמצעותם הוא יכול לטפח את העתודות שלו במסגרות צבאיות. החדירה הזאת למרחב האזרחי מיותרת, משחיתה ומסוכנת.

אסיים בהתייחסות למאחורי הקלעים של כל הפרשה הזאת, שמהווה ציון דרך בתופעת ההשתקה של קולות ביקורתיים, שהיא אולי יותר קריטית מהנושא עצמו של חבצלות. ההשתקה היא תופעה חמורה ביותר. הלחץ הציבורי ללא ספק סייע לפתוח דיון בהשלכותיהם החמורות של התנאים שכופה התוכנית ולהוציאם לאור השמש הציבורית, אבל את הנזק שכבר נעשה מבחינת השלטת אקלים עוין לביקורת, אקלים אנטי-קולגיאלי, המבוסס על הפחדות ואיומים, את זה יהיה קשה מאד לתקן. סגל האוניברסיטה מודאג מאד מהאופן שבו התוכנית תתבצע, מהשפעתה על מעמדו ועל אופי הלימודים בחוגים. ואנחנו באקדמיה לשוויון בנוסף מודאגים, שהאוניברסיטה הפכה לא למחנה צבאי אלא לספארי – היא התמלאה בקרנפים. מעטים מדי העזו לעמוד בסחף ולמתוח ביקורת והמעטים שעשו זאת חטפו.

אנחנו מודאגים שהאוני' הפכה לא למחנה צבאי אלא לספארי – היא התמלאה בקרנפים. מעטים מדי העזו לעמוד בסחף ולמתוח ביקורת והמעטים שעשו זאת חטפו

אקדמיה לשוויון גאה להיות הארגון היחיד החוץ והבין-אוניברסיטאי, שתמך באופן חד משמעי בסגל, בחוגים הרלוונטיים, שבהם נשמעה התנגדות נמרצת לתנאי התוכנית. התשובות שניתנו על ידי האוניברסיטה לגורמים מודאגים בחו"ל גם הן היו מבישות ובוטות, בלשון המעטה. מדובר שוב בהכחשה מוחלטת, הצגת תנאי המכרז מצד אחד כעובדה מוגמרת ומצד שני כ"שקרים" וזלזול מוחלט והטחת עלבונות בעמיתים מהעולם. מערכת הלחצים שאני מדברת עליה השפיעה אפילו על אופי ומסגרת הדיון שלנו, על הרכבו האנושי ועל קיומו בון ליר דווקא. אני מברכת את ד"ר אסף דוד שביוזמה שלו לערוך את הדיון הזה תרם תרומה משמעותית לקיומו של דיון ציבורי חשוב, פתוח ושקוף. אך ראוי היה יותר לקיים את הדיון הזה במקום שבו אמור להתקיים חופש ביטוי מלא ולא משטר פחד ואיומים, כלומר באוניברסיטה עצמה.

פרשת חבצלות תיכנס למאגר המידע שמתחזקת אקדמיה לשוויון, לא רק תחת הקטגוריה של מקרה מובהק של שיתוף פעולה של האקדמיה עם שלטון שמתחזק כיבוש ודיכוי, אלא גם תחת התיקיה הקרויה "השתקות", שבה אנחנו מתעדים את הניסיון לאיין קולות ביקורתיים. כולנו תקווה שהקהילה האקדמית הישראלית תצליח למנוע הפרות צפויות של חופש אקדמי ותמנע השלטת תנאים לא נורמליים במרחב האוניברסיטאי. אך אם האקלים העוין דיון ציבורי ימשיך לסכן סגל ויהפוך למציאות ולשגרה יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם. אנו מקווים שלא מאוחר מדי לתקן זאת וקוראים לקהילה האקדמית בישראל להתעורר, להתנגד לתנאי התוכנית שפורסמו וגם לתרבות ההשתקות, בכל האמצעים העומדים לרשותה.

דברים שנישאו באירוע שנערך במכון ון-ליר על כניסת תוכנית "חבצלות" של חיל המודיעין לאוניברסיטה העברית

¹ חיילי מסלול 'חבצלות' ילמדו באוניברסיטה תואר ראשון, דו-חוגי, במשך שלוש שנים: החוג הראשון – לימודי אסלאם ומזרח
תיכון וחוג שני לבחירה מבין החוגים הבאים – מתמטיקה, כלכלה, פילוסופיה ומדעי המחשב.
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חזי חזזית

    במחילה, מה המקור שלך על כך שיתקיים פיקוח על חומרים אקדמיים?
    באתר של תכנית חבצלות אין לזה זכר.

  2. ליכודניק

    א. אפשר להסתכל על חברה ומדינה ולהתמקד במאבקים שקורים בתוכן, ואז ״חברתי״ הוא מי שעוזר לחלשים בחברה. ואפשר גם לבחון איך החברה והמדינה מגיבות להשפעות מבחוץ. ברור שהאוניברסיטה מדברת על ״תרומה לחברה״ ומתכוונת ״תרומה למדינה״, שגם זה ערך חשוב. אני גם מניח שזה מובן לבת של איש קבע לשעבר.

    ב. מאמר שלם ואף מילה על תוכנית ״תלפיות״ שפועלת באוניברסיטה העברית באופן דומה כבר 40 שנה?! אה, כן, זה בגבעת רם.

  3. הדס

    "איום ממשי לסטודנטים הפלסטינים"???
    מה??? מה הם יעשו להם בדיוק במסגרת שיעור באוניברסיטה?

    ולעניין… כדאי לציין שהצבא הוא גוף שרוב העם תומך לחלוטין בקיומו וסבור שהוא נחוץ מאד, ולכן אין בעיה שאוניברסיטה הממומנת מכספי ציבור תעזור בהכשרת החיילים שבו.

  4. Mosheshy

    מאמר מצויין.
    "החברה" הישראלית מגוייסת כווולה לצבא.זה צבא שיש לו "מדינה".הכל נגוע במיליטריזם.

    "מודעה של מחלקת יולדות באיכילוב מציגה עובר כחייל עתידי
    המודעה, שמנסה לשכנע נשים ללדת בבית החולים ליס, מציגה עובר בבטן אמו כשהוא חובש כומתה ומצדיע. המיליטריזם מתחיל כבר בשלב האולטראסאונד"

    https://mekomit.co.il/%D7%AA%D7%93%D7%A2-%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%94/