• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

המחאה חותרת לזירה הפוליטית

המועמדים הלכו לדרכם, חלקם נסערים, חלקם פגועים מהאשמות והעלבונות שהוטחו בהם. בני המשפחות השכולות ניצבו באולם עטופים באבלם, תוהים מה מכל הדיבורים על חוק יסוד שוויון ועל ועדת חקירה אכן יתממש. דיווח מכנס זועם במרכז פסטורלי שיזמו יוצאי אתיופיה

נראה שחברי הכנסת שהגיעו למרכז הכנסים הפסטורלי של המועצה לישראל יפה בפארק הירקון לא ציפו לדרמה. אבל לרגעים נדמה היה שהאירוע עומד להתפוצץ. האוויר היה טעון תסכול. רוויי זעם, זעקו צעירים בגרון ניחר אל חברי הכנסת: "תגידו לנו עכשיו, עכשיו! מה עשיתם בשבילנו? אל תבלבלו את המוח, תפרטו מה תעשו!".

הכנס געש וגלש לרגעים למחאה: מפעם לפעם התרוממו הידיים להצלבה. מישהו זעק: "יוסף סלמסה", והקהל ענה בהד: "נרצח בידי המשטרה!". ושוב: "יהודה ביאדגה". ושוב: "נרצח בידי המשטרה!".

ב-4 בספטמבר התקיים המפגש, שבו הגיעו מועמדים לכנסת לפגוש ציבור של יוצאי אתיופיה בעת שבה נאמת פוליטית אינה מספיקה יותר, כי על הפרק עומד משהו שהוא בעת ובעונה אחת לגמרי לא פוליטי וסופר פוליטי: מה שהוגדר בפשטות כ"זכות הקיום של אנשים שחורים". חברי כנסת שדיברו באריכות, אולי בכנות ואולי במתק שפתיים, על תרומתם לקידום ענייני הקהילה, נענו בקריאות חוזרות: "תעבור כבר הלאה!". ובצד הזעם, חלחלו לאולם הדכדוך והאבל. ח"כ פנינה תמנו-שטה אבחנה: "הקהילה נמצאת בשיברון לב: יש רבים שאיבדו תקווה. שהגיעו למסקנה שהגזענים מנצחים. בני קהילה אומרים לי: 'אני עוזב את הארץ'. המצב בלתי נסבל".

הכנס נערך ביוזמת קבוצת צעירים יוצאי אתיופיה, ממובילי המחאות, שהגיעו למסקנה שיש "לעלות קומה" ולהוביל את המאבק גם למישור הפוליטי. אין די בכיכרות ובצמתים. הם החליטו באומץ למקד את סדר היום בדרישה אחת, מנומקת היטב וברורה: "ועדת חקירה ממלכתית עכשיו!". אבל, ההחלטה המאתגרת להציב סדר יום ציבורי חדש פגשה קהילה מדממת, ובעיקר צעירים רבים, שפשוט נמאס להם לגמרי.

לא חשבנו שבארץ שחלמנו עליה, המדינה תפגע בנו

וורקה, אביו של סלומון טקה ז"ל, פתח בדברים כואבים: "באנו לישראל מתוך ציונות, עשינו עליה קשה וכואבת ושילמנו מחיר יקר. אין משפחה שעלתה בשלמותה. יש כאלה שלא זכו לקבורה בדרך. לא חשבנו שבארץ שחלמנו עליה המדינה תפגע בנו. השוטרים בשליחות החוק הורגים את ילדינו. 13 נערים. זה לא נתפס. ועל מה? על גזענות, על צבע עור".

בסיום דבריו, שתורגמו מאמהרית, האב השכול תהה: "הורים שחלמו לחתן את ילדיהם הולכים בשחורים. אילו זה היה חס וחלילה קורה לבן של נתניהו – היו משחררים את השוטר הזה?". דבריו המרגשים של האב, שקרא למשתתפים לקיים דיון נוקב אבל קשוב, ולכבד את חברי הכנסת, עוררו דמעות בקהל, שהגיב בקימה ובמחיאות כפיים.

"הכתובת עדיין על הקיר. המשפחה של סלומון לא תהיה אחרונה. אי אפשר לצפות שלא נהפוך ניידות ולא נרעיד את המדינה." (בנצ'י סלמסה)

דבריה של בנצ'י אחותו של יוסף סלמסה ז"ל, היו סוערים במיוחד, ובין השאר אמרה: "לא יתכן ש- 13 נערים נרצחו, על לא עוול בכפם, ואף אחד לא נותן את הדין. נרצחו בידי המשטרה, שהיא ארגון פשע. השינוי יבוא רק כשיעמידו שוטרים לדין". בסיום דבריה התריעה: "הכתובת עדיין על הקיר. המשפחה של סלומון לא תהיה אחרונה. אי אפשר לצפות שלא נהפוך ניידות ולא נרעיד את המדינה. איפה זכות הקיום של בני אנוש שחורים? אם לא נעשה משהו קיצוני, נמשיך לספור גופות".

אחותו של סלמסה פנתה לחברי הכנסת בקול עצור, בתחינה כואבת ומצמררת: "האח שלנו מת חמש שנים כבר. הפרקליטות סגרה את התיק. האח שלי היה עצור בלילה ומצאו אותו מת בבוקר. למה לא נותנים לנו תשובות? למה אדם מת אחרי שש שעות מעצר? הלב שלנו כבר שבור. אין לנו לילה ולא יום. אנחנו כל הזמן במחשבות. בבקשה תעזרו לנו".

באנצ'י סלמסה: "אין לנו לילה ולא יום". צילום: Temesgen DMD INNovation

המשטרה לא עשתה דבר

זמנאיי טפרה, מהקבוצה המארגנת, הציגה מצגת של נתונים עדכניים, וסקרה בפרוטרוט את כשלי המשטרה במניעת שיטור יתר: "משנת 2015 עד 2017 חלה קפיצה של 20% במספר התיקים הפלליים שנפתחו ליוצאי אתיופיה. זה מעיד שהמשטרה לא עשתה שום מאמץ לצמצם את מספר התיקים".

טפרה המשיכה וקבעה: "בשנים 2014 עד 2017 חלה עלייה משמעותית בפתיחת תיקים לישראלים יוצאי אתיופיה בגין תקיפת שוטר. אלו תיקים של מה בכך, שמתחילים על רקע עניין שולי, והאירוע מסלים. בניגוד למה שנטען, בפועל השוטרים מכוונים לפתוח עוד ועוד תיקים, ולא הונחו להפסיק את שיטור היתר".

טפרה מנתה באריכות את מחדלי מח"ש הרבים, שנחשפו בדו"ח מבקר המדינה, וסיכמה: "השורה התחתונה היא, שלא קיימת הרתעה נגד שוטרים אלימים ועבריינים: רק כ- 20 בשנה מושעים, רק 3 מודחים".

ח"כ פנינה תמנו שטה (כחול לבן) הצטרפה לקריאה להקמת ועדת חקירה לבחינת אלימות השוטרים, וזעמה: "צריך לנער את כל המערכות: המשטרה, מח"ש ושירות המבחן. אומר לי השר לביטחון פנים: אני לא אחראי לעבירות משמעת של שוטרים. איך זה יתכן? איך זה ייתכן שעד עכשיו אין כתב אישום נגד השוטר שהרג את סלומון טקה?".

ביחס לפתרונות, העירה בחדות הערה מפתיעה: "היחידים שיכולים לשנות – הם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וראשת מח"ש. מהם צריך לדרוש תשובות!". היא סיכמה: "צדק צדק תרדוף. לא יכול להיות שאף אחד לא רוצה לעשות משפט!".

תמנו-שטה ביטאה דאגה מיוחדת ביחס לכליאתם של בני הנוער: "שירות המבחן הוא חלק מהשרשרת שפוגעת בנו: בקרב הנערים שלנו, אחוזים גבוהים מאד מומלצים למעצר ולא לחלופת מעצר. אצל אחרים- זה 90% חלופת מעצר!". תמנו הוסיפה: "כיום בין 20% ל- 40% מהילדים שנמצאים בכליאה או במוסדות חסות הנוער הם יוצאי אתיופיה. ובגלל שאלו מוסדות סגורים אף אחד לא אומר מילה. במוסדות הללו יושבים ילדים שנגזר עליהם הגורל, שילכו לאיבוד".

הדרישה לוועדת חקירה והחמרת הענישה

המועמדים לכנסת ניהלו ביניהם דיון על הצעדים המתחייבים לשינוי המצב. רויטל סוויד (העבודה-גשר) קבעה כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לא רק לחקר הגזענות והאלימות, אלא גם לבחינת כל קשיי הקליטה. בנוסף, המליצה להחמיר את הענישה הפלילית על כל העבירות המתבצעות ממניעים גזעניים, ולקבוע לעבירות אלו עונשי מינימום. "חיוני שכל מי שמשתמש באלימות גזענית ידע שיש עונש מינימום".

משה אבוטבול (ש"ס) קרא להחמיר את הענישה המופעלת נגד שוטרים אלימים: "שוטר שהרג מישהו אין מקומו במשטרה, ולא משנה אם הרג בשוגג או במזיד. ההתגוננות חייבת להיות בכל כלי – אך לא בכלי שיכול להרוג. אסור שיהיה בנושא הזה איפה ואיפה!  שוטר שהרג- יסיים את תפקידו!".

חברי הכנסת מוטי יוגב (ימינה) ויעקב אשר (יהדות התורה) הצטרפו לדרישה לחקור את מחדלי המשטרה וכשלי מח"ש, אם כי בניסוחים זהירים וכלליים. ח"כ אשר הביע הזדהות בולטת עם בני הקהילה במאבק בגזענות ("חייבים לעקור את התופעה. גם אני עובר ברחוב וקוראים לי דוס שחור"). הוא העיר, כי "חבל מאד שעוד אנשים ממפלגות גדולות לא הגיעו לכנס" (רמז להיעדרו הבולט של הליכוד). יחד עם זאת, הוסיף, כי על פעילי הקהילה לחפש דרך להביא את ההצעה בהסכמת הממשלה: "אתם צריכים לקרב את האנשים, לא להרחיק אותם". 

"החברה שלנו גזענית, וצריך לחקור איך קורה שאנשים מחונכים לגזענות. אנחנו רואים את זה כמעט בכל מקום" (מוסי רז)

המחלוקת בין המועמדים התייחסה לא רק לשאלת ועדת החקירה, כי אם גם לצעדים שיש לנקוט בהמשך. כך, מוסי רז (מרצ) קבע בנחרצות: "יש להקים ועדת חקירה ממלכתית שיפוטית, ובראשה שופט בית המשפט העליון, בעניין ההרג הנורא. אם לא תהיה אפשרות – צריך ועדת חקירה פרלמנטרית. החברה שלנו גזענית, וצריך לחקור איך קורה שאנשים מחונכים לגזענות. אנחנו רואים את זה כמעט בכל מקום".

בד-בבד, רז המליץ לחוקק "חוק יסוד: שוויון", שישריין בחקיקה את העיקרון הקבוע במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין". הוא הזכיר שהגיש הצעת חוק כזו, ונימק: "הבטחת השוויון בחוק יסוד היא הכרחית. לא רק כדי למנוע מעשי רצח- אלא כדי למנוע כל מעשה של אפליה והדרה".

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) תמך בהקמת ועדת חקירה, והעיר: "אנחנו רוצים להילחם נגד גזענות על כל גילוייה, כי אין חצי גזענות". כסיף הביע זעזוע מחשיפת הגן הנפרד לילדים יוצאי אתיופיה בקריית גת, והצהיר כי דרוש שינוי במדיניות: "נדרשת מדיניות ברורה, שמגיל אפס אסור יהיה להפריד. גן או בית ספר שיפרידו לא ישלמו קנס, אלא ייסגרו. אסור שתהיה הפרדה בפארק או בגינה – זה אפרטהייד!"

מאמיה ביאדגה, אמו של יהודה ביאדגה ז"ל, ברקע ח"כ עופר כסיף ומוסי רז. צילום: Temesgen DMD INNovation

הכאב והזעם כאן כדי להישאר

לקראת סיום, הכנס עמד להתפרק. הזמן נגמר, הסבלנות תמה וההגברה קרסה. היה ברור שלא קל לשמור על שיח מכבד, כי ככל שהזמן עובר, לא ניתן עוד להכיל את הזעם והכאב הללו, ולנהל דיון ענייני. ואז, לפתע, תם.

הפוליטיקאים הלכו לדרכם, חלקם נסערים, חלקם פגועים מהאשמות הקהל ואף מעלבונות שהוטחו בהם. בני המשפחות השכולות ניצבו באולם עטופים באבלם. נערים כאובים, זועמים, שאינם מורגלים באירועים כאלה, תהו: "אז מה נסגר?".

לכולם היה ברור: הכאב הזה כאן, והוא כאן כדי להישאר. הזעם כאן, ואף אחד לא יכול למחוק אותו. לא במתק שפתיים, לא בהבטחות ולא בהצהרות. אולי אפילו לא במעשים. היה ברור מתמיד, שהפצע הפעור ילווה את הקהילה עוד שנים, וגם את החברה הישראלית.

התהייה שנותרה תלויה באוויר באולם שהלך והתרוקן היתה: איך ניתן להתמודד עם עוצמת הכאב, ובד-בבד לבנות סדר יום שמתרגם את הזעם לפעולה פוליטית אפקטיבית?

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.