• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

עוד רגע בחירות: לא מדברים על העוני

ילדים שהולכים לבית הספר עם בטן מקרקרת מעסיקים את נציגינו בכנסת ואת המועמדים לה קצת פחות מאיראן, חמאס ושלל אויבים תקפים או מדומיינים. המאבק שלנו הוא בראש ובראשונה המאבק נגד ההתעלמות
קובי וייס

לפני מספר שבועות שלחנו (עמותת שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם ואתר העוקץ) ארבע שאלות קצרות ל-120 חברי הכנסת היוצאת. השאלות, שביקשו לבדוק את רמת המחויבות של חברי הכנסת לנושאים הקשורים לעוני ובטחון תזונתי, נועדו לשם בניית "מדרג החברתיות הפרלמנטרי" שרצינו לפרסם לקראת הבחירות. וכך, ביקשנו לשאול את חברי הכנסת על חוק הארוחה החמה, על קצבאות הנכות והבטחת הכנסה, על הגרעון והקיצוצים הצפויים בעטיו לאחר הבחירות וכן על מיסוי.

נחשו איך נראה המדרג? האם היו הפתעות? האם הח"כים הנחשבים חברתיים עמדו בציפיות? ובכן, מדרג החברתיות הפרלמנטרי שלנו נראה בערך כך:
וזאת מדוע? מפני שאף לא אחד מחברות וחברי הכנסת היוצאת טרחו להשיב לשאלות. נכון, קמפיין בחירות, התרוצצות בין אולפנים, תחרות צמודה על לב הבוחרים במועד ב' שנפל עלינו כפרי בשל, ובכל זאת. איש/ה מ-120 חברי הכנסת לא טרחו להקדיש ארבע דקות לארבע שאלות פשוטות (שתיים שניתן להשיב עליהן בכן/לא ושתי שאלות רבות ברירה, כלומר "אמריקאיות"). אין מנוס מהכרה שההתעלמות הגורפת הזו אומרת דרשני.

בשבוע שעבר נערך במרכז הזכויות של עמותת "רבנים למען זכויות האדם" בחדרה פאנל מועמדים לבחירות תחת הכותרת "בוחרים להיאבק בעוני". בפאנל, שנערך ביוזמת "הפורום למאבק בעוני" בהנחייתה של העיתונאית מירב בטיטו, השתתפו ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), ח"כ רם שפע (כחול לבן) ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הדמוקרטי) ומר חגי רזניק (העבודה-גשר). בלטו בהעדרם כל נציגי מפלגות השלטון הנוכחי.

המעוניינים מוזמנים לצפות בפאנל ולשמוע מה יש למועמדים השונים להגיד בנושא, רגע לפני שמגבשים החלטה. ולצד זאת, כדאי לזכור מי מהמועמדים בחרו שלא להגיע לאחת הבמות היחידות שבהן ניתן היה להשמיע קול בנושא שהוא מציאות חייו של אחד מכל חמישה ישראלים ושהוא רלבנטי וחשוב לכל אחת ואחד מאיתנו.

מפלגות הליכוד, ש"ס, דגל התורה וימינה בחרו לא לשלוח נציגים לפאנל. יחסם המתנער של הפוליטיקאים והימנעותם של חברי הקואליציה להשתתף הזכיר לנו כי המאבק בעוני מתחיל במאבק כנגד ההתעלמות. במאבק על עצם הצורך במאבק. ואכן, לא בכדי התקיים הדיון תחת הכותרת "בוחרים להיאבק בעוני". פתרון לעוני, כפי שהבהירו היטב המועמדים שבחרו להגיע לפאנל, הוא בחירה מודעת של מדיניות. חלק מהמועמדים דיברו על שינוי השיטה מן היסוד, חלק על שינויים בסדרי העדיפויות וחלק על נושאים ממוקדים, כמו דיור ציבורי.

משתתפי הפאנל "בוחרים להיאבק בעוני". צילום: רבנים לזכויות אדם

עיון ביחס המסורת לשאלות של עוני ועוול חברתי מגלה כי גם במקרא המודעות היא האתגר הגדול ביותר. במידה מסוימת של נחמה מאמין המקרא כי אם רק נכניס למודעות החברתית את המצב, הפתרון יבוא כמעט מעצמו. הניסוח התורני הוא "לא תוכל להתעלם" (דברים כ"ב). למשל, כאשר רואים טנדר עם עגלה הפוכה וסחורה זרוקה על הכביש, חובה לעצור ולעזור לו, בבחינת "לא תוכל להתעלם". כלומר, אסור לנסות להסיט את המבט הצידה ולהתעלם ממה שראינו ולהמשיך בנסיעה, אסור לנו לשכוח. אם נמשיך בנסיעה, סביר שנצליח לשכנע את עצמנו שלא היה נכון לעצור. "הוא יסתדר", "מישהו כבר יעצור ויעזור לו", "אני בעצמי נושא ממהר", "מישהו היה עוצר לי אילו הייתי במקומו?". המודעות תגרום לנו בסוף לעצור, לעשות אחורה פנה ולצאת ולעזור לאסוף את הסחורה מהכביש.

אם נצליח כפרטים או כחברה לשמור על מודעות לחולשת האחרים, הרי שנצליח בסופו של דבר לפתור את העוול

באותו אופן קורא הנביא ישעיהו: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם."(ישעיהו סו). אי ההתעלמות היא הדבר החשוב ביותר, אם לא תתעלם, אומר הנביא, אני סמוך ובטוח שסופך לעזור לו. כלומר, אם נצליח כפרטים או כחברה לשמור על מודעות לחולשת האחרים, הרי שנצליח בסוף לפתור את העוול. אם נזכור כל הזמן שמאחורי המילים "חוסר בטחון תזונתי" קורסים ילדים שהולכים לבית הספר רעבים או שאוכלים מזון לא בריא או לא מזין שמעודד "רעב סמוי" שתוצאותיו הם חוסר התפתחות ראוי ומערכת חיסונית חלשה, בסופו של דבר זה ינקר בראשינו עד שנהיה חייבים לעשות משהו.

"המדינה הסירה אחריות בסוגיית הביטחון התזונתי והעבירה אותה לעמותות," אמרה בפאנל ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הדמוקרטי), "האיכות של האוכל המחולק על ידי העמותות היא אכן ירודה. וכאן באה לידי ביטוי התנערות המדינה. כנ"ל לגבי משבר האקלים, שיפגע קודם כל בעניים". ואם נחליט לא להתעלם, נהיה חייבים להתמודד עם המספרים מדירי השינה. המספרים מדאיגים במיוחד בחברה הערבית. ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) הזכירה בדיון את העובדה ש-50% מהילדים במגזר הערבי סובלים מרעב. כמה מאזרחי ישראל ובמיוחד היהודים שבהם, מודעים לעובדה המכאיבה הזו?

ברירת המחדל המושלת בכיפה היא התעלמות. ממש כפי שהוכיחו לנו חברי הכנסת שלא טרחו להשיב לשאלותינו ולא טרחו להתייצב בפאנל. המאבק של כל מי שחפץ לא להתעלם ולחתור לפתרון הוא להשאיר את המצב טורד המנוחה הזה כל הזמן בתודעת הציבור. מי שזכאי לזכויות מהמדינה נדרש לתבוע ולהוכיח את זכאותו. כל  תובע ביטוח לאומי הוא אשם עד שיוכיח אחרת. ברירת המחדל היא להתעלם, האזרחים צריכים כל הזמן לגרום למישהו לראות אותם. אם קורה משהו חריג והעוני כבר מצליח להיכנס למהדורות החדשות (נניח במקרה של חסר בית שהצית את עצמו) – יש רק לחכות שהרייטינג ידעך מעצמו ויתעלם ואנו נמשיך לשכוח ולהתעלם.

המקרא הולך צעד אחד קדימה ורומז לצורך בהפיכת ברירת המחדל התודעתית. כך, חקלאי שהוציא את כלי האסיף מהשדה וגילה ששכח שם חבילה ארוזה, מחויב להשאיר אותה מופקרת לטובת העניים. ציווי מוזר אם חושבים על זה, ציווי שהתנאי לקיומו הוא לשכוח. הרי שכחה היא ההיפך ממודעות, איך אפשר לצוות על שכחה? האם פתרון בעיית העוני יכול להתבסס על פיזור הדעת של איכר ביש מזל? או כפי שהתבטא בפאנל חגי רזניק (העבודה-גשר): "לי היה מזל בחיים, אבל מזל זה לא מדיניות".

נדמה שהתשובה כרוכה באותו עיקרון של מודעות. שכחה היא חוסר מודעות. כאשר האיכר נכנס למצב של חוסר מודעות התוצאה היא דאגה לעני. יש כאן היפוך של המצב הרגיל. במקום שברירת המחדל תהיה התעלמות מהעני, ובמקום שהעניים יצטרכו לצאת למאבק למודעות לקיומם, המקרא הופך את הקערה על פיה. דווקא חוסר מודעות ושכחה יוצרת מצב, סמלי כמובן, של פתרון עוני.

ח"כ רם שפע (כחול לבן) אמר כי נוח לממשלה לייצר עניים. ואכן, לדאבון הלב, המדיניות שלה ממשיכה לטפח את המעמד הזה. אם אתם הקוראות והקוראים מתנגדים למדיניות הממשלה, ומבינים שמודעות וחוסר התעלמות הם המפתח, אנא שתפו את הכתבה הזו ותכנים נוספים העוסקים בסוגיות הקשורות בעוני. לכל הפחות, אל תתעלמו.|

הרב קובי וייס הוא אחראי תחום דיור ברבנים לזכויות אדם

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ישי מנוחין

    עוני הוא החלטה פוליטית – הרשויות המבצעת והמחוקקת למעשה קובעות מי יהיה עני, מי יזכה להגנת המדינה בפני העוני ומי יזכה לתנאים מועדפים בחלוקת ההון החברתי.