עידן אזרחי חדש לחברה הערבית

לראשונה מוטלת על חברי הכנסת הערבים משימה כפולה: לקדם כמה שניתן את זכויות החברה הפלסטינית בישראל, אך גם לשמר את הזהות והמחויבות לעם הפלסטיני
עבד אבו שחאדה

פעיל בל״ד וסטודנט לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים

השתלשלות האירועים של השבועות האחרונים ממחישה את המורכבות הפוליטית של חיי האזרחים הפלסטינים בישראל. באותו חודש שבו הרשימה המשותפת משיגה הישג פוליטי מרשים עם 13 מנדטים – עלייה של שליש מכוח המפלגות הערביות מהבחירות שהתקיימו באפריל, אירעו שמונה מקרי רצח ובעקבותיהם גל מחאה רחב בציבור הערבי. תוסיפו על כך מחלוקת פוליטית ראשונה בין בל"ד לשאר המפלגות בנושא ההמלצה על בני גנץ לראשות הממשלה – שלא רצה את ההמלצה, וכינה אותה "פיגוע תודעתי", תוך ביקורת ציבורית מהחברה הפלסטינית בישראל ובשאר השטחים הכבושים. עם כל האירוניה – גם נתניהו וגם גנץ לא היו מעוניינים לזכות ראשונים במנדט להרכבת הממשלה, כך שמשיכת ההמלצה של שלושת חברי הכנסת מבל"ד בעצם העניקה יתרון לנתניהו עם רוב של מנדט אחד. שבוע לאחר מכן, אלפי איש ואישה מהחברה הערבית יצאו לרחובות למחות על אזלת ידה של המשטרה בכל הנוגע לפשיעה והנשק הלא חוקי בחברה הערבית.

לא ניתן להתעלם מהעובדה שלא מעט ממצביעי הרשימה המשותפת ראו בהמלצה על גנץ מהלך היסטורי חשוב ואף בירכו עליה. הם התייחסו לכך כצעד חשוב שנועד לבטא השתתפות אזרחית ונועד להשגת שוויון זכויות. רבים אפילו תקפו את בל"ד ברשתות החברתיות והאשימו אותם בטענות דומות לאלה המגיעות מהימין הישראלי, כלומר הטיחו בהם את אשמת היותם קיצונים ונטולי פרגמטיות. אך גם המגינים הופתעו תוך פחות מ-24 שעות מההתנערות המוחלטת ואף הגזענית של כחול-לבן, כשעל פי דיווחם של יואב קרקובסקי וזאב קם ב"כאן": "בכיר בכחול לבן אמר שתמיכת הרשימה המשותפת גורמת נזק ציבורי למפלגה ואף הגדיר אותה כ'פיגוע תודעתי שבוצע כלפי המפלגה'". הטענה הנלוזה שכל מה שקשור לערבי הוא "פיגוע", אפילו כשמדובר בהושטת יד לשיתוף פעולה ותמיכה בעצמה מהווה חבלה באפשרות של קיום משותף.

החברה הערבית רוצה לקבל את מלוא הזכויות כאזרחים שווי זכויות, ולחיות חיים מוגנים שכוללים בין היתר משטרה א-פוליטית

מנגד, הביקורת משאר חלקי העם הפלסטיני לא איחרה להגיע – על הצעד חסר התקדים של הרשימה המשותפת בהמלצה על מפלגת גנרלים האחראים למותם של אלפי פלסטינים לראשות הממשלה. מצד אחד, המצב הקיים העמיד את הרשימה המשותפת בדילמות ערכיות המאפיינות את העת הזו. השינויים הסוציו-אקונומיים בחברה הערבית מציפים את הדרישות האזרחיות, ואילו נציגי החברה הערבית מבינים את החשיבות וכוח ההשפעה הטמונים במנגנוני הפוליטיקה הישראלים, ומודעים לכך שהשתתפות במשחק הפוליטי יכולה להיטיב עם קהל הבוחרים של הרשימה המשותפת.

במציאות מורכבת זו, הנהגת החברה הערבית מצאה את עצמה באמצע הוויכוח העקרוני בין בל"ד לשאר המפלגות בנוגע להמלצה על מפלגת גנרלים לראשות הממשלה, וממילא התסיסה החברתית בחברה הפלסטינית בישראל בנוגע למקרי הרצח התכופים מדגישה את המתח הקיים בין הדרישות האזרחיות לדרישות הפוליטיות. מצד אחד, החברה הערבית רוצה לקבל את מלוא הזכויות כאזרחים שווי זכויות, ולחיות חיים מוגנים שכוללים תוכנית מיתר ליישובים הערביים, תשתיות ותחבורה ציבורית וכן משטרה א-פוליטית, שעושה את עבודתה כמשטרה אזרחית ולא מתפקדת כזרוע ארוכה של מנגנוני הכיבוש. מנגד, האזרחים הפלסטינים רוצים לשמר את זהותם ואת שיוכם הפוליטי לעם הפלסטיני ולהיצמד לקונצנזוס הפלסטיני, בכל הנוגע לסוגיית הכיבוש.

הפגנה ביפו נגד מדיניות המשטרה כלפי האלימות בחברה הערבית. צילום: אריה רמות

לעניות דעתי, הנושא ההיסטורי המוטל על הכף הוא לא ההמלצה על גנץ כן או לא – אלא השסע שנבעט לקדמת הבמה בין החברה הפלסטינית בישראל לבין שאר חלקי העם הפלסטיני. בתקופת הבחירות, החברה הערבית רצתה לשמוע על האופן שבו הרשימה מציעה להתמודד עם נושאים "פנים חברתיים" כמו הפשיעה בחברה הערבית, הריסת הבתים, השפעה על הפוליטיקה הישראלית והורדת נתניהו מהשלטון, בזמן שהסוגיה הפלסטינית ירדה מהפרק. האם ניתן להאשים מישהו בכך? הרי השיעור האסטרונומי של מקרי הרצח, חוק קמניץ ששם 50 אלף בתים ערבים תחת סכנת הריסה, וההסתה המתמשכת העקבית של נתניהו שמובילה לאלימות במרחב הציבורי כנגד ערבים – כולם כאחד מהדקים את תחושת החנק שחווים האזרחים הפלסטינים בישראל ואת הצורך ההישרדותי בהגנה.

המסקנה העיקרית שניתן לגבש מכל האירועים והטלטלות שחווה הציבור בימים האחרונים היא שלא ניתן להפריד בין הדרישות האזרחיות ללאומיות. האפליה כנגד החברה הפלסטינית בישראל כרוכה באופן בל יינתק בעובדת היותם פלסטינים, והדרתם ממוקדי כוח אינה נובעת מהתנהגותם הפוליטית אלא בגלל הרצון העז והנחוש של המוסדות הרשמיים למנוע מהם כל השפעה באשר היא. על מנת לחולל שינוי, תפקידו של הח"כ הערבי חייב להיות הרבה יותר מביורוקרטיה פוליטית – לא רק חוקים, ולא רק שיח פוליטי עקרוני.

ההפגנות הארציות נגד האלימות מסמנות עידן חדש: עידן בו יש התעוררות של זהות אזרחית בקרב החברה הערבית שמוכנה להשבית את המדינה ולסגור צירי תנועה מרכזיים במטרה לדרוש שיטור וטיפול בפשיעה המאורגנת, דרישות שגורמות למבוכה בדרג הפוליטי הישראלי – שאין לו יכולת להסית את הציבור היהודי נגד מחאת החברה הערבית וצעקתם לביטחון אישי. עידן חדש לפנינו, עידן שבו הח"כ הערבי צריך לדאוג להביא לידי ביטוי את שני האלמנטים גם יחד, כדי לקדם כמה שניתן את זכויות החברה הפלסטינית בישראל אך גם לשמר את הזהות והמחויבות לעם הפלסטיני.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.