• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

מעמיק הרומן בין תנועת השומר החדש ל"התיישבות העובדת"

מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים החלו מפקידים את רבבות בני הנוער שלהם בידי ארגון שעל סדר יומו דחיקת הפלסטינים מהקרקע והגברת העוינות כלפיהם. תקצוב ממסדי נדיב הוא רק אחת הסיבות להשתלטות המוצלחת של "השומר החדש" על המרחב הכפרי היהודי בישראל
דניאל דה מלאך

בחודשים האחרונים מתחוללת דרמה סביב הקמת תנועת נוער חדשה שתחנך רבים מבני הנוער במושבים, בקיבוצים וביישובים הקהילתיים. מי שמנסה להבין את הנסיבות נקלע למבוך של גרסאות וגרסאות נגד של הנוער העובד מול השומר החדש, צעירים מתנועת המושבים מול פוליטיקאים, אנשי מפלגת העבודה מול אנשי כחלון, ועוד. במצב הזה לא קל להבין מה קורה באמת. מי שקרא, למשל, לפני כמה שבועות את כתבתו של גיל גרטל ב"שיחה מקומית", יכול היה להתרשם כי יש לשמוח על "הזעזוע שקיבל המנגנון הרדום של תנועות הנוער בישראל" וכי אמנם "יש שניסו ומנסים להדביק לסיפור משמעויות פוליטיות", אך אין בכך ממש משום ש"אלה סיפורים שאין להם אחיזה במציאות".

בעיני, הקמת התנועה החדשה היא מהלך פוליטי מרחיק לכת ומסוכן ביותר. ראשית, השומר החדש הוא ארגון אנטי ערבי, גם אם לא גזעני במוצהר. הוא מלבה עוינות בין יהודים וערבים משני צידי הקו הירוק ברטוריקה של חיזוק הקשר בין "העם היהודי" ו"האדמה". שנית, שישה עשר ראשי מועצות אזוריות העניקו לו לפני כמה חודשים שליטה פורמלית על רבבות בני הנוער שלהם באמצעות תנועת נוער חדשה שהם הקימו על בסיס חלק ניכר ממה שהיה במשך עשרות שנים "תנועת בני המושבים". שלישית, אנשי השומר החדש נשארים בינתיים מאחורי הקלעים ואין עדות ברורה כי הם מתערבים בתכנים של הפעילות. עם זאת, אם יוארך בעוד שנה ההסכם שלהם עם ראשי המועצות, הם ישיגו שליטה ארוכת טווח וכמעט מלאה על התכנים ועל אופי הפעילות של התנועה החדשה.

השומר החדש כארגון אנטי ערבי

ארגון "השומר החדש" הוקם בשנת 2007 במטרה "לשמור על אדמות המדינה תוך סיוע והעצמת החקלאים וגורמי האכיפה, לצד חיבור אזרחים וצעירים לאדמה, לאהבת הארץ ולזהות ציונית". במסמכים שהגיש לרשם העמותות הציג עצמו הארגון כ"ממשיך דרכה של תנועת 'השומר', שקמה בתחילת המאה העשרים ועסקה בחידוש של שמירת האדמות בעם היהודי". בלוגו שלו מופיע הביטוי "לא ינום ולא ישן "שומר ישראל". פעולות השמירה של הארגון מתבצעות היום בין השאר על ידי יחידת אופנוענים, יחידת ג'יפאים, יחידה מיוחדת במשמר הגבול, ויחידה לשמירה בקרן הקיימת. לצד פעילות השמירה פיתח השומר החדש בשנים האחרונות פעילות נרחבת נוספת בעבודה חקלאית ובלמידה על הקשר בין העם היהודי והאדמה תוך עיון במקורות.

הלוגו של תנועת השומר החדש

הפעילות של עמותת השומר החדש נהנית ממימון ממשלתי נדיב. לפי דוח של מרכז המידע של הכנסת, פעילות השמירה שלה בשנת 2011 תוקצבה בידי הממשלה ב-5,000,000 שקלים, בשנת 2015 ב-7,000,000 שקלים ובשנת 2016 כבר תוקצבה ב-17,000,000 שקלים. בשנה שלאחר מכן התקצוב הממשלתי לארגון גדל משמעותית שוב, כששישה מליונים לפחות הגיעו מהמנהלת לזהות יהודית במשרד לשירותי דת וסכומים משמעותיים נוספים ממשרדי ממשלה אחרים. בנוסף לסיוע מהממשלה מגייסת התנועה סכומים לא פחותים מתורמים פרטיים והיא מעסיקה היום יותר מ-200 פעילים קבועים בשכר.

לא רק שפעילותו של "השומר" ההיסטורי היתה שנויה מאוד במחלוקת, אלא שלקריאה לאזרחים לעסוק ב"שמירת אדמות" היום, יש משמעות שונה בתכלית

במישור העקרוני, ארגון "השומר" ההיסטורי אכן חידש את השמירה ביישוב בארץ כשהקים מיליציה ציונית בתקופה שבה שלטו הטורקים בארץ. עם זאת, לא רק שפעילותו היתה שנויה מאוד במחלוקת כבר אז, אלא שלקריאה לאזרחים לעסוק ב"שמירת אדמות" היום, יש משמעות שונה בתכלית. בינתיים, כדאי לזכור, הוקמה מדינת ישראל שמגדירה את עצמה כמדינה יהודית ויש לה צבא ומשטרה. המדינה מקצה את החלק הארי של אדמותיה ליהודים, וחותרת לפזר ככל האפשר את ההתיישבות היהודית ולרכז את ההתיישבות הערבית. בשנה האחרונה אף עוגנה ההעדפה שלה להתיישבות יהודית בחוק הלאום. מעבר לקו הירוק מרחיבה המדינה את ההתיישבות היהודית בלי להעניק זכויות אזרח לפלסטינים. בתנאים אלה, לעידוד אזרחים "לשמור על אדמות המדינה" יש משמעות אנטי ערבית ברורה ומסוכנת.

במישור הפוליטי-חינוכי, השומר החדש מפיץ בכל הזדמנות את השיח על "נטישת קרקעות" כתופעה מדאיגה שיש להיאבק נגדה, ואף נקב לא פעם במספר של 250 אלף דונם אדמה שננטשו ("פי חמש מהגודל של תל אביב"). הארגון הוא גם הגורם הפעיל ביותר בארץ בקידום ההתייחסות לפשיעה חקלאית כ"טרור" לאומני, כפי שניתן לראות למשל כאן, וכאן. השימוש במושג "טרור" בהקשר לפשיעה מפנה את הכעס המוצדק על הפגיעה העבריינית בחקלאים לעבר קבוצה ספציפית – הערבים. הוא מהווה דוגמה למה שאילן זיסר מכנה בצדק "גזענות מנומסת". בפועל, התחקיר המקיף של אישתון בהארץ מבהיר כי הדיבורים על נטישת אדמות וטרור חקלאי הם רובם ככולם עלילות שווא. כשמבקשים מארגון השומר החדש לספק מקורות למידע על נטישת קרקעות מסתבר שאין שום ראיות מאחורי הנתונים המבהילים שהוא מפיץ. גם הדיבורים על טרור חקלאי ערבי הם מופרכים. רק אחוזים בודדים מהפשיעה החקלאית בארץ נובעים מסיבות לאומניות. זוהי הסיבה שמשמר הגבול והמשטרה מסרבים לעשות שימוש במושג הזה, למרות לחצים פוליטיים מימין. יתר על כן, רוב מכריע של הפשיעה החקלאית הלאומנית שכן מתרחשת בארץ מתבצעת על ידי יהודים ומופנית כנגד ערבים. הפגיעה השיטתית של מתנחלים בחקלאים הפלסטינים הולכת וגוברת השנים האחרונות בחסות המשטרה והצבא, כפי שמתועד למשל כאן וכאן וכאן. השומר החדש, חשוב לשים לב, מתעלם לגמרי מהפגיעה בחקלאים הפלסטינים. הוא הרי "שומר ישראל". יתר על כן, השומר החדש מסייע למאמץ של המתנחלים להשתלט על קרקע נוספת. כך, לדוגמה, השתתף סמנכ"ל הארגון לאחרונה כדובר מרכזי בכנס שקיימה המועצה האזורית "גוש עציון" במסגרת מבצע שמטרתו לעצור את "גזל הקרקעות" ואת "ההשתלטות הערבית הבלתי חוקית על אדמות". פעילי השומר החדש אף תועדו לפני כמה שנים כשותפים בתקיפה של פלסטינים ופעילי זכויות אדם בדרום הר חברון.

אירוע הפתיחה של התנועה, 2.7.2019. צילום: עמוד הפייסבוק של "השומר החדש"

החיבוק החם של ראשי המועצות האזוריות

מהלכי הפרישה של בני המושבים מתנועת הנוער העובד והלומד הובלו על ידי ראשי הארגון ובהם המנכ"לית שירי ארדיטי, וגובו בקיץ שעבר על ידי מזכיר תנועת המושבים דאז, מאיר צור, כחלק ממהלך של חבירה בינו לבין מפלגת כולנו של כחלון. כדי לקדם את הפרישה, הזמין צור את מנכ"ל השומר החדש יואל זילברמן ללוות את התהליך כיועץ. באוקטובר אושרה הפרישה במועצת תנועת הנוער של המושבים שהיתה עד אז מסונפת לנוער העובד. אלא שמימוש ההחלטה נתקל בהתנגדויות פוליטיות ומשפטיות. כך, למשל, קבוצה משמעותית בתנועה הקיבוצית, שרוב הנערים שלה השתייכו ל"בני המושבים", התנגדה למהלך ושישה מזכירי תנועה לשעבר ובהם מוקי צור ודובי הלמן אף יצאו בקריאה פומבית לא לחבור לשומר החדש, שאותו כינו "ימין קיצוני". באפריל, עם כישלון החבירה המפלגתית בין צור לכחלון (שהצטרף בינתיים לליכוד), התעוררה התנגדות לפרישה גם בתוך תנועת המושבים ובתנועת הנוער עצמה. במאי נכנסו לפעולה ראשי מועצות אזוריות, גורם שעד היום לא היה פעיל בניהול תנועות נוער. שישה עשר מהם החליטו לחבור לשומר החדש ולהקים יחד תנועת נוער. לתנועה החדשה הצטרפו רוב המדריכים של בני המושבים לשעבר יחד עם בני הנוער של התנועה באותן מועצות.

ראשי המועצות האזוריות הצדיקו את המהלך בעזרת נימוקים פרגמטיים קצרי טווח. כך למשל ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון, הסביר ביוני בדף הפייסבוק שלו כי "אחד הדברים המצערים שנגרמו כתוצאה מהמשבר הזה הוא שנכון להיום יש 130 נערות ונערים… שרוצים לעשות את שנת השירות שלהם וכרגע התקנים שלהם הפכו להיות 'בני ערובה' בנוע״ל. הנוער המופלא הזה, נחוש לעשות שנת שירות אבל לא בכפייה כי ככה לא עושים חינוך. אני וחבריי ראשי המועצות ממשיכים לפעול לסיים את הסאגה הזו". בעיתון הארץ כתב דורון בשמו ובשם חבריו עוד לפני כן כי "החלטנו להוציא את הפוליטיקה מהילדים ואת הילדים מהפוליטיקה, אני מקווה שבדרך זו נוכל לשוב ולעסוק בערכים".

בפועל, חתמו ראשי המועצות האזוריות עם השומר החדש על הסכם המכוון לשותפות ארוכת שנים. בהסכם נקבע כי מנהל התנועה החדשה ייבחר על ידי צוות פריטטי, כי אנשי המקצוע והייעוץ בשומר החדש ילוו את הקמת צוות התנועה, וכי ועדת היגוי שתקבע "תכנים, אסטרטגיה, תקציב והשקעות" תורכב משלושה נציגי השומר החדש, שלושה נציגי המועצות, נציג לתנועת המושבים ונציג לתנועה הקיבוצית. השנה הקרובה הוגדרה כשנת ניסיון ולאחריה ישתדלו להאריך את ההסכם לשתיים או שלוש שנים נוספות, עם אפשרות הארכה נוספת לשש. אם כן, בעוד שנה ניתן יהיה לשנות כיוון, לכאורה.

אלא ששינוי ההחלטה אינו צפוי אלא אם תתעורר במועצות הרלבנטיות מחאה ציבורית נגד החבירה לשומר החדש. נראה שהאינטרס של ראשי המועצות וארגון השומר החדש בטווח המיידי הוא להרגיע את השטח. בהתאם לאינטרס זה הם אכן פועלים, והכתבה של גיל גרטל שהוזכרה בפתח המאמר מראה שהטקטיקה מצליחה. פעילי השטח של התנועה החדשה, שבעיני הם תמימים, טוענים שאינם חשים התערבות פוליטית ונראה שאינם מוטרדים כלל מהאפשרות שהמצב ישתנה בעתיד. בפועל, אם יוארך ההסכם בקיץ הבא, הדרך חזרה כבר לא תהיה קלה ולשומר החדש תהיה שליטה מלאה על התנועה. במישור הפורמלי, אמנם, יהיו נציגי המועצות האזוריות שחתמו על הסכם שותפים מלאים בקביעת התכנים. עם זאת, קשה להאמין כי ראשי המועצות הרלבנטיים, שחברו אד הוק להקמת התנועה החדשה, ירצו ויוכל להקים גוף חינוכי מגובש שידע להתמודד בשאלות רעיוניות מול "מרכז מו"פ חינוך" עתיר המשאבים של ארגון השומר החדש.

לקחים

נראה שהקמת התנועה החדשה היא חלק מתהליך ארוך טווח שבמסגרתו המועצות האזוריות מתחזקות על חשבון תנועת המושבים והתנועה הקיבוצית החדשה. בפועל, המועצות הן השולטות עתה על תקציבי תנועת הנוער והן שירוויחו מההעדפה התקציבית שממנה נהנות תנועות אלה במרחב הכפרי (המדינה מקצה כספים לפעילות עבור כל נער/ה בכפר, בעוד שבעיר היא מקצה תקציבים רק עבור חניכים פעילים).

גם אם הבחירה בשומר החדש לא נעשתה בגלל האידיאולוגיה שלו, האופי האנטי ערבי של פעולתו לא היווה בעיני ראשי המועצות סיבה מספקת להימנע ממנה

השיקול המרכזי שהנחה את ראשי המועצות היה כנראה "פרגמטי" כספי. התקצוב הממשלתי הנדיב לשומר החדש יאפשר להם בעקבות החבירה לארגון להנות ממשאבים נוספים ושיקול זה עלה בדיונים ביניהם כיתרון מרכזי של החבירה לשומר החדש. יחד עם זאת, חשוב לשים לב לכך שגם אם הבחירה בשומר החדש לא נעשתה בגלל האידיאולוגיה שלו, האופי האנטי ערבי של פעולתו לא היווה בעיני ראשי המועצות סיבה מספקת להימנע מלהפקיד בידיו את הנוער של הציבור שהם מייצגים. למעשה, מאחורי הדיבורים של על א-פוליטיות, מסתתרת הקצנה של הפוליטיזציה במרחב תנועות הנוער. עד עתה היה מקובל כי גוף כלשהו שרוצה למשוך אליו נערים יכול לעשות זאת באמצעות הגדלת הסניפים של תנועת הנוער שלו או באמצעות הקמת תנועת נוער חדשה מהמסד. המדיניות שאומצה הפעם מאפשרת, לראשונה ככל הידוע לי, פרישה של פלג מתנועה אחת והצטרפות לאחרת. בכך היא מזמינה מהלכים דומים בעתיד. תנועה המקורבת לשלטון תוכל מעתה למשוך אליה בפיתוי כספי פלגים מתנועות נוער אחרות.

לסיכום, נראה שהתקצוב הנדיב של ממשלות הימין ותורמים פרטיים לארגון השומר החדש הוא מאוד אפקטיבי. אם לא תתעורר בחודשים הקרובים מחאה ציבורית, יעברו בזכותו רבבות בני נוער ממושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים לידי הארגון. הם יפלו לידיו של ארגון שהאג'נדה העיקרית שלו היא דחיקת הפלסטינים מהקרקע ואיתה הגברת העוינות בינינו ובינם. המהלך הזה מאוד מתאים לאג'נדה של בנט, סמוטריץ', וחבריהם בימין הקיצוני שעמדו מאחורי התקצוב הנדיב לשומר החדש, אבל ספק אם מבטא את האינטרס של ההורים במועצות האזוריות הרלבנטיות. כולי תקווה שיחד עם שאר התושבים של מועצות אלה הם יתעוררו ויבלמו את ההתפתחות המסוכנת הזו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    מה הפליאה? הרי אותם ״מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים״ מתקיימים כדי למנוע מערבים לשבת שם.

    רוב המושבניקים, הקיבוצניקים ובודאי תושבי הישובים הקהילתיים עובדים מחוץ ליישובם. הם לא עוסקים בחקלאות או בעשיה אחרת שקשורה למקום המסוים בו הם גרים. הסיבה העיקרית שהם מקבלים תמיכה נדיבה מהמדינה- היא שהם אינם ערבים.
    זה בדיוק השומר החדש.

  2. אור

    איזו כתבה הזויה… סטיגמטית, שמנותקת מכל התרחיש האמיתי.