• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

תלמידי ישראל צריכים ללמוד על מחנות הריכוז בסין

ביום השואה הקרוב אלמד את תלמידי על מוסלמים שנאסר עליהם להתפלל או להאמין, שנכלאים ומעונים כי כתבו או לימדו את שפתם. שלטון האימה הסיני מחשיב חירות כמסוכנת, וכל מוסלמי שמגלה חירות מחשבה, אמונה או ביטוי, נכלא ומושתק. קריאה למורות ולמורים
עינה ארדל

ככל שהחדשות מזעזעות יותר, כך קשה יותר לקרוא אותן, והלב נמלט מפרפר ומרחיק את הזוועה ליום אחר. זה ודאי קורה גם לכם. שמעתי במעומעם על מחנות הריכוז בסין, אבל התקשיתי להאמין או להבין. הדבר השתנה כשקראתי את הכתבה של דיויד סטברו בעיתון "הארץ" בסוכות. בלילה הבחנתי שאני משננת וזוכרת כל מה שנמסר בה, כדי ללמד אותו לתלמידי.

הכפריים המוסלמים בני-העם האויגורי בסין, יודעים שמאות מבני כפרם נמצאים במעצר משום שהלכו למסגד, דיברו בשפתם או נישאו בחתונה דתית. המאות הנותרות, גברים, נשים וילדים, עומדים מדי יום בשש בבוקר במסדר העלאת הדגל ומקשיבים במשך שעה מדי בוקר לתעמולה בעד השלטון הסיני. הם חיים תחת פיקוח מתמיד, ועל קברי מתיהם נמחקים סמלי האסלאם. מפחד על חייהם ועל חיי קרוביהם אינם פוצים פה כדי לדבר.

בלילה גמלה בי ההחלטה לדבר עם המוסלמים שבקרבם אני חיה, על הדיכוי, העינויים והרצח שאחיהם-לדת עוברים בימים אלו ממש. עבור תלמידי שצמים ברמדאן, שחוגגים את חג הקורבן, שנשמרים שלא לאכול חזיר, שמעריכים את הבקיאות בפסוקי הקוראן ושואבים את תפיסת-עולמם ממנו, הידיעה כי כיום ישנה ארץ בעולם שביטויי התרבות הפשוטים והיומיומיים הללו גוזרים עינויים, כליאה, דיכוי, הרעבה ומחיקת צלם-אנוש – היא מטלטלת ומזעזעת.

כמורה יהודיה אני מלמדת מדי שנה על הגטאות ומחנות-הריכוז שבנו הנאצים. אני מלמדת על ההימלטות, ההסתתרות בזהות-בדויה, ההפיכה לצל; קוראת בקול שירים של דן פגיס ופאול צלאן וסיפורים של אידה פינק ופרימו לוי. אנחנו מדברים על הפחד והתושיה, על ניסיונות הבריחה וגם על הפליטים הנמלטים בשל זהותם בימינו. מצווה עלינו להסתיר ולעזור.

אבל לא העליתי בדעתי, במראות-הבעתה החשוכים ביותר, שישנו מקום בעולם שבו שכללו את הרצח הממוסד והשיטתי של הנאצים, ובעזרת המחשוב והמצלמות מפקחים על כל תנועה של הכלואים. אוסרים על הרף-עין של ביטוי בכל שעות היממה. נותנים תרופות להרס החיים. אונסים באופן שיטתי. עוקרים ומרטשים. וזה מתרחש בקלות באמצעות השליטה במרחב ובדעת-הקהל שמאפשרים המיכשור, הממון והאימה.

ביום השואה הקרוב אלמד את תלמידי על מחנות-הריכוז שמתקיימים היום בסין. על מוסלמים שנאסר עליהם להתפלל או להאמין, שנכלאים ומעונים כי כתבו או לימדו את שפתם. על אנשי מדע ומחקר שנסעו לאירופה במסגרת עבודתם, ונכלאים באשמה זו לצמיתות בשובם לסין. על ילד בן 7 שסיפר לילדי השכנים, שהוריו לא צופים בתוכניות הטלויזיה הסיניות, ועקב כך הוריו נאסרו ואבדו. על נער בן 18 שהשתמש בפלאפון של אביו כדי להוריד אפליקציה של ווטסאפ, ועקב כך נלקח למחנה ריכוז לזמן לא-ידוע, ואילו אביו נשפט ונידון לעשר שנות מאסר למרות שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית. על סופרים ומשוררים שאינם רשאים עוד לדבר, שמופשטים, מוכים וחבולים, חיים בתת-תנאים עד למחיקת גופם ונפשם במסרקות ברזל. הפגישה עם החירות היא שנתפסת בעיני שלטון האימה הסיני כמסוכנת, וכל מוסלמי שמגלה חירות מחשבה, אמונה או ביטוי, נכלא ומושתק.

בערב החג שאלתי את ליילי, חברתי האויגורית, על בני משפחתה שנותרו בסין, והיא הראתה לי תמונות שלהם: אמה הזקנה עומדת בין פרחי הגן הגדול שבביתה; אחיה ואשתו וילדיהם עומדים ומחייכים. כדי לשרוד במשטר של דיכוי, עליהם לחיות כמו האנוסים ולדכא בקרבם כל סממן דתי. אחיה עוסקים למחייתם בהוראת סינית ובהטפה על צדקת השלטון. בכך הם משתפים פעולה עם הדיכוי, אך גם מונעים כליאה, עינוי ורצח של אנשים רבים, שלמדו בזכותם את השפה והתרבות הסינית התקנית ונחלצו בכך ממוות בעינויים. האם נשקול על המאזניים את משקל הפחד מול משקל האשמה?

לפני שלוש שנים, כאשר הכריזה סין על השמדת העם האויגורי, חיה ליילי למרבה המזל עם משפחתה באחת מארצות מרכז אסיה, שם לימדה סינית. היא שמעה עדויות מחבריה וחברותיה על כליאה שרירותית והעלמת אנשים. היא נחרדה כשנודע לה שאחד מאחיה נכלא, ורווח לה כשהצליחו לחלצו מן הכלא. היא חששה לחזור לסין, למרות שבהיותה מרצה לשפה הסינית, יתכן שלא נשקפה לה סכנה. אחרי שבעלה נפטר, פגשה בכנס אקדמי מרצה יהודי, הם התיידדו והתאהבו.  כשהאוניברסיטה הורתה לה לחזור לסין, נמלטה להודו ונפגשה שם עם בן-זוגה. כשהיתה זקוקה למסמכים סיניים כדי להינשא לו, כיתתו רגליהם בין שגרירויות ומשרדי-נוטריונים בחיפוש אחר דרך להינשא ללא התעודה החסרה. לאחר חצי שנה, הצליחו להינשא בנישואין אזרחיים בהונג-קונג. כשהיו כבר בירושלים, התעוררה לפנות-בוקר מצלצול של פקיד משרד-הפנים הסיני, שהורה לה לשלוח אליו צילום שלה כשהיא עומדת ותעודת-הזהות הסינית מוצמדת לחזה. אז יעצתי לה לזרוק את מכשיר הטלפון הסיני תחת גלגלי מכונית נוסעת עד שיתנפץ, כדי שלא יעקבו אחריה.

עלינו להתנגד לדיכוי ולעינוי השיטתי והנורא המתרחש בסין ולהשמיע קול צעקה. להיאבק בכספי התפנוקים ובמלגות הסיניות ולהחרים מוצרים שיוצרו בסין. להתנגד בתוקף לתעמולה הסינית המציגה את מחנות הריכוז כמרכזי "חינוך מחדש" ומביאה לשם קבוצות תיירים, כדי להציג בפניהם מראית-עין של נורמליזציה, כפי שעשו הנאצים בטרזינשטאט. עלינו להיאבק יחד ובקול גדול נגד מחנות-הריכוז בסין עד שהכלואים ישוחררו לחופשי ומשטר הדיכוי ימוגר.

שינה עם כרית, מלמול מילות-חיבה, חיוך, בריאות, אוכל, פרטיות, שלווה, תנועה, היגיון, כל אלו נשללים מדי יום מאלפי בני-אדם שכל אשמתם היא שהביעו ביטוי זעיר של מהותם העצמית. מחנה הריכוז הסיני מוחק את הפנים, מטשטש את האישיות, הורס את יכולת העמידה, מפיל על הברכיים עד לאבדון.

עלינו להתנגד בתוקף לתעמולה הסינית המציגה את מחנות הריכוז כמרכזי "חינוך מחדש" ומביאה לשם תיירים, כדי להציג בפניהם מראית-עין של נורמליזציה, כפי שעשו הנאצים בטרזינשטאט

ליילי רואה עצמה כבת-מזל כיוון שנחלצה משלטון האימה הסיני והיא אישה חופשיה. היא עדיין פוחדת שהיא או קרוביה ייפגעו, אך חשוב לה לספר על הדיכוי וההשמדה שבני עמה עוברים, כדי לגייס את עמי העולם למאבק נגדו. היא נושמת לרווחה על שכיום היא רשאית לחיות כרצונה, לדבר בלשונה, להביע את דעותיה. בקיץ ביקרנו יחד בכותל, והיא כתבה פתק בשפה האויגורית, התפללה והטמינה את הפתק בין האבנים בבקשת חירות ושלום.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אמיתי

    "כאשר הכריזה סין על השמדת העם האויגורי"?????
    לא הגזמת קצת…..