אם אני אתלונן עליךָ
אני אפי/ אפרת מישורי
אֲנִי אֶפִי. אֲנִי תָּמִיד עִם הַיָּד בַּפֶּה. אֲנִי תָּמִיד עִם הַיָּד בַּפֶּה.
אֲנִי תָּמִיד עִם הַיָּד בַּפֶּה.
אֲנִי אֶפִי. אֲנִי בַּת שָׁלוֹשׁ. אֲנִי מְבִיאָה אֶת הַכֹּל לַפֶּה.
אֲנִי מְבִיאָה אֶת הַכֹּל לַפֶּה.
אֲנִי אֶפִי. אֲנִי אֶפִי. אֲנִי אֶפִי.
אֲנִי יַלְדָּה שֶׁלֹּא הִרְשׁוּ לָהּ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַכְּאֵב שֶׁלָּהּ.
אֲנִי יַלְדָּה שֶׁלֹּא רָאוּ לָהּ
אֲנִי אֶפִי, אֲנִי אֶפִי, אֲנִי אֶפִי.
יֵשׁ לִי אִמָּא שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתִי.
אֲנִי אֶפִי.
אֲנִי אֶפִי.
אֲנִי אֶפִי.
בְּגִיל חָמֵשׁ עָבַרְנוּ לִירוּשָׁלַיִם.
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
בְּגִיל שָׁלוֹשׁ, זַלְצְבֶּרְגֶּר נָגַע בִּי, בַּיָּדַיִם רוֹעֲדוֹת וְקָרוֹת שֶׁל זָקֵן.
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
תֵּכֶף אֲנִי לֹא אֶהְיֶה וְכֹל זֶה יִגָּמֵר.
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
אֲנָשִׁים רָצוּ לַהֲרֹג אוֹתִי כִּי אֲנִי סוֹבֶלֶת.
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
מִי שֶׁמֵּת פַּעַם אַחַת לֹא יָמוּת יוֹתֵר
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
אֲנִי אֶפִי
טראומה שקרנית/ גל אמת
אִם אֲנִי אֶתְלוֹנֵן עָלֶיךָ
(אוֹ עָלֶיךָ, אוֹ עָלֶיךָ)
כַּנִּרְאֶה שֶׁהַחֲקִירָה תִּסָּגֵר
מֵחֹסֶר רְאָיוֹת אוֹ חֹסֶר עִנְיֵן לַצִּבּוּר
יֵשׁ סִכּוּי שֶׁבָּאֶמְצַע אַתְחִיל לְהִתְבַּלְבֵּל
לֹא לִזְכֹּר הַכֹּל, אוֹ בְּדִיּוּק.
פָּשׁוּט, אַחֲרֵי כָּל אֹנֶס
הַזְּמַן נִמְתָּח כְּמוֹ מַסְטִיק
הַזִּכְרוֹנוֹת מִתְפּוֹרְרִים
נִשְׁאֶרֶת בְּעִקָּר תְּחוּשַׁת הָרֵיקָנוּת
כַּמָּה צְלִילִים, כַּמָּה מִלִּים, שְׁתִיקָה
אֵיךְ הוֹפְכִים קִפָּאוֹן לִרְאָׁיָה?
אֵיךְ מַסְבִּירִים לְשׁוֹטֵר אֶת הַהֶרְגֵּל הַמְּגֻנֶּה
לְהִכָּנֵס לְכָל אֲתָר פּוֹרְנוֹ, פַּעַם בְּחֹדֶשׁ
לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמִי. מֵהַפַּחַד.
לִשְׂמֹחַ,
שֶׁאֵין רְאָיוֹת
לְהֵעָצֵב
שֶׁאֵין רְאָיוֹת,
שֶׁכֻּלָּם בְּנִי טוֹבִים
לָהֶם מֻתָּר לְהִתְבַּלְבֵּל וְלַעֲשׂוֹת "טָעֻיּוֹת"
לָהֶם יִמְחֲלוּ עַל שִׁנּוּי גִּרְסָאוֹת
רַק אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לְהִצְטַיֵּן
לִהְיוֹת קָרְבָּן לְמוֹפֵת,
לְדַיֵּק בַּפְּרָטִים
לַחֲזֹר עֲלֵיהֶם שׁוּב וְשׁוּב
וְעוֹד פַּעַם (אַתְּ בְּטוּחָה?)
וְעוֹד פַּעַם (אַתְּ בְּטוּחָה?)
עַד שֶׁיֻּתַּשׁ גּוּפִי מִלְּהִזָּכֵר.
הַשּׁוֹטְרִים יִשְׁאֲלוּ אוֹ יַגִּידוּ מַשֶּׁהוּ
עַל זֶה שֶׁהָיִיתִי זוֹנָה אוֹ עַל זֶה שֶׁהָיִיתִי שַׁרְמוּטָה
בַּתִּקְשֹׁרֶת לֹא יָבִינוּ אֵיךְ נִזְכַּרְתִּי רַק עַכְשָׁו
אוֹ מָה הָאִינְטֶרֶס שֶׁלִּי (תָּמִיד יֵשׁ אִינְטֶרֶס)
וְהַצִּבּוּר יַגִּיד שֶׁאֵין לִי סִכּוּי,
שֶׁלֹּא יָכֹל לִהְיוֹת
שֶׁמָּה פִּתְאוֹם
שֶׁאֵין מַצָּב
מוּטָב לְחַכּוֹת לִפְסִיקַת הַשּׁוֹפֵט
כְּאִלּוּ הַצֶּדֶק אֵין בּוֹ לִקּוּיִים
כאילו הַשּׁוֹפֵט וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא אֱנוֹשִׁיִּים
כְּאִלּוּ הַגּוּף לֹא זוֹכֵר
יֵשׁ רַק סִכּוּי שֶׁאֶשָּׁבֵר,
וְאֶחֱזֹר בִּי מֵהַהוֹדָאָה,
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַחֲזֹר הַבַּיְתָה
לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁאֲנִי עוֹד מְסֻגֶּלֶת לִישֹׁן
אַחֲרֵי כָּל מָה שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים
שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא הָיָה.
אָז לֹא הָיָה?
מתוך האנתולוגיה "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה…", בעריכת המשוררת לורן מילק, בהוצאת טנג'יר. האנתולוגיה, הצפויה לצאת לאור בדצמבר 2019, עוסקת בפגיעה מינית ובעולם הטראומטי המתלווה אליה, בשולי תעשיית המין וסצינת הזנות.
לתמיכה ולרכישה מוקדמת של האנתולוגיה באמצעות הדסטארט
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.
תודה רבה.
