• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

משבר האקלים: קניה כמשל

שטחים נרחבים במרכז קניה עלולים להפוך לבלתי מתאימים לייצור מזון, המחסור בקרקע ומים יביא להתלקחות גלים של עימותים והגירה פנימית, שיערערו את היציבות הפנימית. קניה על סף תהום, ומימושה של תוכנית לאומית להתמודדות עם משבר האקלים תלוי בסיוע בינלאומי
שמוליק דוד

יועץ לשינוי מדיניות בשתיל

מושל מחוז מרסביט שבצפון קניה, מוחמוד עלי אבשירו, עסוק לאחרונה: הוא מנסה בסיוע הצלב האדום להוביל סיוע חירום לשמונה כפרים מנותקים, שנפגעו מאד בשיטפונות. בכפר וולדה לבדו מצאו את מותם בשיטפונות 2,977 עיזים, 760 פרות ושבעה גמלים – נזק נורא לקהילה הענייה. בד-בבד, הורה המושל על חלוקת זרעים לחקלאים, על מנת להגדיל את היבול, וערך דיון בדרכים למנוע מצוקה קיומית בעת בצורת. בין לבין, חנך באחד הכפרים באר משוכללת שבזכותה נשים לא תיאלצנה ללכת שעות מדי יום כדי לשאוב מים, ובפר אחר הצטלם ליד נקודת מים ושוקת חדשה שהקים לטובת הפרות, העיזים והגמלים. מלאכתו של המושל קשה: שטח המחוז גדול פי שלושה משטחה של ישראל. משאביו דלים. התמודדותו עם שיטפונות ובצורת במשולב אופיינית לקשיים הניצבים בפני ארצו.

קניה היא מדינה רחבת ידיים, ושטחה כ-580,000 קמ"ר (פי 28 משטח ישראל) המאוכלסים על ידי 50 מיליון נפש. היא נחשבת לכלכלה החזקה של מזרח אפריקה: מהווה מוקד חשוב לסחר בינלאומי, כמו גם לתקשורת ולפיננסים (קניה היא שיאנית ביישומונים פיננסיים סלולאריים וב"כסף נייד"). שיעורי הצמיחה הכלכלית גבוהים ושיעורי העוני בירידה.[1]

לכאורה, קניה מבוססת יחסית מבחינה כלכלית ויציבה למדי מבחינה פוליטית, ותכונות אלו מקנות לה חסינות מסוימת בפני פגיעתו של משבר האקלים או לכל הפחות עמידות גדולה משל שכנותיה, כגון סומליה ודרום סודן. בנוסף, קניה היא ארץ משוונית, שאזורים מסוימים בה נהנו בעבר מזמינות מים ברמה גבוהה, ותנובתה החקלאית רבה ומגוונת. אמנם רוב שטחה (80%) צחיח או צחיח למחצה, אבל במרכזה משתרעת רמה גבוהה הנהנית ממשקעים נדיבים, וגם אזורי החוף והמרחבים שסמוכים לגדות אגם ויקטוריה זוכים לממטרים רבים.

טראומת בצורת

בפועל, כלכלת המדינה תלויה במידה רבה בהכנסות חקלאיות, הנשענות בעיקר על מי גשם, ובצדן – בהכנסות ענף התיירות, הנתון אף הוא לפגיעה אפשרית בשל תנודות אקלימיות. המגזר החקלאי משמש מנוע חיוני לצמיחה ולצמצום העוני, ומשבריו הם לכן גורמי סיכון למשק כולו.[2] בשנת 2008 החלה בצורת שנמשכה שלוש שנים ארוכות וקשות. היא הגיעה לשיאה בשנים 2010/2011 ונחשבה לחמורה ביותר ב-60 השנה הקודמות. הפגיעה בכלכלת המדינה היתה עצומה והוערכה בכ-12.1 מיליארד דולר. סמלה הבולט היו תמונות חוזרות של פגרי פרות, שקרסו וגוועו מרעב על אם הדרך. חמורה במיוחד היתה הפגיעה בבני האדם, שחוו אי ביטחון תזונתי ורעב, ובקהילות שהתערערו וחלקן אף נעלמו.[3]

סמל הבצורת היה תמונות חוזרות של פגרי פרות, שקרסו וגוועו מרעב על אם הדרך. חמורה במיוחד היתה הפגיעה בבני האדם, שחוו אי ביטחון תזונתי ורעב, ובקהילות שהתערערו וחלקן אף נעלמו

גורם הסיכון העיקרי הוא הפגיעה בחקלאות. החקלאות הקנייתית נשענת באופן כמעט מלא על ממטרים (98% מהשטחים תלויים בגשם). ענפי החקלאות מהווים כ-30% מהתל"ג והם מקור ההכנסה העיקרי של כ-60% מאזרחי המדינה. רוב התוצרת החקלאית מטופחת בחוות קטנות, רבות מהן משפחתיות. בחוות מגדלים בעיקר תירס ותה, שעועית ותפוחי אדמה. זאת, בצד עדרים של כבשים ועיזים. הגידולים בחוות כאלו מהווים כ-75% מהייצור החקלאי של המדינה.

להתחממות כדור הארץ השפעה מורכבת על החקלאות. החום עשוי להשפיע לחיוב על גידולים באזורים הגבוהים של המדינה, אך בד-בבד עלולה התחממות לפגוע בייצור החקלאי באזורים הנמוכים. לפי התחזיות, שטחים נרחבים במרכז קניה עלולים להפוך לבלתי מתאימים לייצור מזון. כך, לדוגמא, כשליש מהקלוריות המזינות את תושבי קניה מקורן בתירס. גידולי התירס נחשבים רגישים במיוחד, ונפגעים קשות בטמפרטורות שמעל 35 מעלות, שנעשו נפוצות באזורים הנמוכים של המדינה. כמו כן, קניה היא אחת המובילות בגידול תה, ושיאנית בתחום הייצור של תה שחור, העולה אף על סין. התחממות האקלים מסייעת לגידול התה במרחבים הגבוהים של המדינה, אך בד-בבד מזיקה לגידולים באזורים הנמוכים, הנפגעים בשל היובש, מזיקים ומחלות צמחים.[4]

ככלל, החקלאות הקנייתית מתקשה להדביק את קצב גידול האוכלוסין המהיר, והפער בין הייצור לבין הצריכה הולך וגדל. כתוצאה מכך, כ-11% מהצריכה החקלאית מיובאת מחו"ל. עד לשנת 2030 צפויה אוכלוסיית המדינה לגדול בכ-15 מיליון נפש, וסביר שהייבוא החקלאי יתרחב. בין הסיבות לפיגור בייצור: רמת הפריון הנמוכה של החקלאות, הקושי בגישה למשאבים ולטכנולוגיות, מיעוט האזורים המצוידים לביצוע השקיה, וכמובן- השפעות משבר האקלים.[5] החקלאות הקנייתית מחפשת דרך לזינוק; המומחים בתחום תרים אחר "קפיצת צפרדע" תוך דילוג על שלבים טכנולוגיים (leapfrogging), אך לעת עתה קצב הפיתוח אינו מהיר די הצורך.

לב המצוקה: המחוזות הצחיחים

ברמה הלאומית, הצטמצמו שיעורי העוני בשנים האחרונות, ואולם באזורים שחונים, כגון במחוזות הצפון, עולים שיעורי העוני על 80%.[6] באזורים השחונים או השחונים למחצה בצפון ובמזרח קניה, נשענת החקלאות בעיקר על עדרי צאן ובקר. טמפרטורות גבוהות צפויות להגביר את עומס החום הפוגע בבעלי החיים באזורים אלו, ולהביא לצמצום שטחי המרעה. צפויות עלייה בשיעורי התחלואה בעדרים והתרחבות תפוצת המזיקים הפוגעים בעדר. בד-בבד, מתדלדלים מקורות המים, ונפגעות זמינות המים ואיכותם.

בתקופות בצורת, כגון בשנים 2008-2011 וכן ב-2017, נגרמה באזורים אלו פגיעה קשה במיליוני בני אדם, גם בשל תנאי המחיה הקשים ומגבלות הנגישות לשירותי רפואה. במשבר הבצורת בשנת 2017, כ- 3.5 מיליון איש הגיעו למצב של היעדר גישה למזון הולם, וכ- 41,000 אזרחים נעקרו מקהילותיהם.[7] במחוזות העניים טורקנה ומרסביט, הגיעו רבים מהתושבים לרמת "משבר ביטחון תזונתי", הקרובה לרעב. כ-30% מהילדים בגילאי 0 עד 5 במחוזות אלו לקו בתת תזונה אקוטית, בשיעור שהוא יותר מכפליים הסף המוגדר כ"חירום".[8]

במשבר המתמשך שהחל בשנת 2008, באזורי הצפון השחונים, העדרים התדלדלו, ובחלק מהאזורים – מתו לפחות מחצית מראשי הצאן והבקר. הפגיעה בכלכלת הבית מתמשכת, ושיקום העדרים בעקבותיה נמשך כשלוש שנים. התושבים שנותרו בכפריהם איבדו נכסים רבים, ונעשו פגיעים במיוחד לכל נזק נוסף, כגון מחלות ומגיפות. בד-בבד גרמה הפגיעה בעדרים לנטישתן של קהילות ולעזיבת רבים למישור החוף, לתור אחר תעסוקה חלופית.

מחירי המזון האמירו, ודגנים שהם מזון בסיסי נעשו קשים להשגה עבור משפחות רבות. סקרים מלמדים כי נשים נאלצות ללכת כשלוש שעות ויותר מדי יום כדי להביא מים למשק הבית. קהילות גדולות של רועים או איכרים/רועים במרחבים הצפוניים התרוששו, ונדחקו לתלות באספקת חירום של מזון מאת הממשלה וארגוני הסיוע. שנים של התדרדרות ביבולים גרמו לתלות ברכישת מזון מחו"ל, ועקב כך נחשפו התושבים לנזקי ההתייקרות במחירי המזון בזירה האזורית והגלובלית.[9]

המושל מוחמוד עלי אבשירו בחלוקת מזון לתושבי המחוז

גם בתקופות שבהן לא נרשמה בצורת, ניכר במחוזות אלו תהליך התארכות של העונות היבשות, שגרם להתדלדלות מקורות המים ולפגיעה ברבים מהגידולים. במקביל, שיטפונות עזים גרמו לפגיעה בחיי אדם, במקנה ובתשתיות בחלק מהאזורים, לעקירת אוכלוסין ואף להתפרצות מחלות, כגון כולירה. כך, למשל בשיטפונות בשנת 2018 נספו 186 איש וכ-332 אלף נעקרו מבתיהם. סכרים קרסו וכבישים נשטפו ממסלולם.[10]

פעם אחר פעם, שילוב של גורמים אקלימיים ואחרים הוביל להחרפת מתחים בין קהילות ומאבקים עזים על משאבי קרקע ומים. בנוסף לעקירה והגירה, התחוללו עקב כך גם פגיעות בסביבה הטבעית, ובפרט מדבור ופגיעה במגוון הביולוגי.

הקרח בפסגות נמס, הנחלים חרבים, מים נמכרים בקיוסק

קניה נשענת במידה רבה על מקורות מים עיליים. ואולם הנהרות והאגמים העיקריים שלה פגיעים לנוכח שינוי האקלים. בשנת היובש 2010 הגיעה כמות המים הזמינה לתושב ל-586 מ"ק לשנה לנפש בלבד. זאת, הרבה מתחת לסף הבינלאומי המקובל של 1,000 מ"ק לאדם.

על פי התחזיות, זמינות המים תלך ותפחת, ובשנת 2050 היא עלולה להתדרדר ולהגיע ל- 293 מ"ק לנפש בשנה בלבד. הבצורת מחד גיסא, וריבוי השיטפונות מאידך גיסא, עלולים לגרום לפגיעה בזמינות המים לתושב ולהתדרדרות חמורה באיכותם.[11]

הירידה התלולה בכמות המים הזמינה צפויה להביא לפגיעה חמורה בהשקיית הגידולים החקלאיים, אך גם באספקת המים הביתית ובמצב התברואה. כבר כיום, המרחבים העירוניים סובלים ממחסור חמור במים, ובעיר הנמל מומבסה מונהג דרך קבע קיצוב חמור. לעיתים מזומנות שכונות שלמות מנותקות ממים, ורבים מהתושבים נאלצים לרכוש מים יקרים בג'ריקנים מאת "קיוסק המים" הסמוך לביתם, אחד מ-500 הפועלים בעיר. בבירה ניירובי, בה מתגוררים כיום 4 מיליון נפש, "קרטלים" דורשים עבור דליי מים תשלום מופקע מתושבי השכונות החדשות העניות, הזוכות למי ברז זורמים רק יומיים בשבוע.[12]

גידול האוכלוסין המהיר גורם להצטופפות רבים בהתיישבות בלתי מתוכננת, המתאפיינת במחסור במים, וחשופה לנזקי חום, כמו גם לפגעי השיטפונות. נקודות יישוב אלו נפגעות לא אחת מתחלואה, הנובעת מהמחסור במים נקיים ומהמצב התברואתי הקשה.

קרחוני הענק על פסגות הר קניה הולכים ונעלמים: בשנים 2004 עד 2016 פחת שטחם ב-44%.[13] אחד מהם, המכונה "גרגורי", פשוט נמוג. לטווח ארוך קיים חשש, שהמסתם עלולה לגרום להתייבשותם החלקית של הנהרות והנחלים הניזונים מהם, ולהפיכתם לנחלים המתאפיינים בזרימה עונתית בלבד. הדבר עלול להוביל לעימותים בין הקהילות שבמרחבים הגבוהים לאלו שבמורדות הנהר.

התייבשות הנהרות עלולה לפגוע גם בייצור החשמל: כמחצית מאספקת החשמל בקניה מבוססת על מקורות הידרו-אלקטריים, ובשנים שחונות נפגעת אספקת החשמל בשיעור של עד 40%. הדבר גורם לפגיעה קשה באספקת החשמל, כמו גם להישענות על חשמל יקר יותר, שמקורו בדלקי מאובנים.[14]

אם לא די בכך, מישורי החוף של קנייה הנמוכים יחסית ברובם, צפויים לפגיעה בשל עליית פני הים. לפי התחזיות, בשלושה העשורים הבאים צפויה עלייה של 12-42 ס"מ בגובה פני הים. אם תחול עלייה בת 30 ס"מ – יוצפו שטחים עצומים בעיר מומבסה, וכ-17% משטחה הבנוי יצאו מכלל שימוש.[15] כבר כיום, במישור החוף הצטמצמו השטחים הנהנים מממטרים, ונמדדה המלחת מי תהום הפוגעת בחקלאות.

כלכלתה של קניה חזקה יחסית, ומבחינה פוליטית, היא מקיימת מערכת רב מפלגתית יציבה למדי. ואולם, הסיכונים הכרוכים במשבר האקלים גוברים ומאיימים על עתידה. מחוזות רבים חשופים לפגיעה קשה, הן בשל התחממות והן בשל אירועי קיצון של שיטפונות וגלישת קרקע. חלק ניכר (40%-70%) מהאוכלוסייה במחוזות אלו הם תושבים עניים, המתקיימים מהכנסה בשווי פחות מ- 1.9 דולר ליום ופחות.[16] האזורים הצפוניים והמזרחיים עניים במיוחד, נטולי שירותים, ומרוחקים מהשווקים המרכזיים, ועל כן הם פגיעים ביותר, ומתקשים להתמודד עם השלכות משבר האקלים.

כ-37% מהקנייתים חיים בעוני מהכנסה של כ-1.9 דולר ליום. יותר מ-10 מיליון קנייתים בוגרים סובלים מתת תזונה כרונית, ו-30% מהילדים נתונים במצב של תת תזונה.

כיום, כ-37% מהקנייתים חיים בעוני, שמשמעו קיום מהכנסה של כ-1.9 דולר ליום.[17] יותר מ- 10 מיליון קנייתים בוגרים סובלים מתת תזונה כרונית, ו-30% מהילדים נתונים במצב של תת תזונה. מצב זה עלול להחמיר. בד-בבד, פירות הפיתוח הכלכלי נופלים בעיקר לידי העשירונים העליונים, והפערים החברתיים עלולים להעמיק, כמו גם השסעים הבין אזוריים והמתחים בין שכבות האוכלוסייה בערים.[18]

מודלים צופים כי תנודות האקלים ואירועי אקלים קיצוניים יגרמו למדינה הפסד שנתי בשיעור כ-2.6% מהתל"ג[19], אבל הנזק ליציבות הפוליטית עלול להיות מרחיק לכת יותר: בתקופות יובש, המחסור בקרקע ומים עלול להביא להתלקחות גלים של עימותים והגירה פנימית, שיערערו את היציבות הפנימית.[20]

קניה הכריזה כבר בשנת 2013 על תוכנית לאומית להתמודדות עם משבר האקלים. בהמשך ערכה תוכנית פעולה רב-שנתית והחלה ביישומה, ואף חוקקה חוקים מיוחדים המיועדים לכך. התוכנית עוסקת לא רק בחקלאות, אלא גם בשימור היערות, במניעת מדבור, בהגנת המגוון הביולוגי, בפיתוח אנרגיות מתחדשות ומערכות מים ועוד.[21] ואולם, קיים קושי רב במינוף משאבים לצורך מימוש התוכנית, ויישומה תלוי מאד בסיוע בינלאומי.

ההתקדמות בהתמודדות עם משבר האקלים קריטית לעתידה של קניה: בצורת נוספת עלולה לדחוק את המדינה למשבר חמור, שיחריף את הסכנות הכרוכות בעוני, ועלול לדרדר אזרחים רבים למצוקה קיצונית ופגיעה קשה בביטחון התזונתי, ואף להגירה פנימית. משבר מתמשך בסדר גודל משמעותי עלול להוביל לפליטות במדינות שכנות, להגירה מהאזור ואף למצב חירום אזורי, שישליך על ההגירה לאירופה.[22]

------------------


[1] World Bank Group. Kenya Gender and Poverty Assessment 2015/16.Reflecting on a Decade of development and the
Road Ahead. September 2018.
[2] World Bank Group. Kenya Economic Update. Unbundling the Stack in Private Sector investment. April 2019.
[3] USAID. Climate Risk Profile-Kenya. July 2018.
[4] USAID 2018, ibid.
[5]  Lily Welborn. Food Security under Threat in Kenya. ISS- Institute for Security Studies (internet site), 18.1.2018.
[6] USAID 2019, ibid.
[7]  Fred Mugabi. The Effects of Drought in the Horn of Africa Go Far beyond Hunger. Childfund internet site 30/8/2017.
[8] USAID. Climate Risk in Food for Peace Geographies. April 2019.
[9] World Bank. The Drought and Food Crisis in the Horn of Africa. Impacts and proposed policy Responses for Kenya.
September 2011.
[10] UNICEF Kenya Country Office. Kenya Floods Response Update. 19 May 2018.
[11] USAID, 2018, ibid.
[12] Subhojit Goswami. Nairobi's Water Crisis Likely to Continue till 2026. Down to Earth 22/3/2018
[13] Reiner Prinz et. al. Mapping of the Loss of Mt. Kenya Glaciers: An example of the Challenges of
Satellite Monitoring of Very Small Glaciers.
Geoscience 11/5/2018.
[14] USAID 2018, ibid.
[15] USAID 2018, ibid.
[16] Ministry of Foreign Affairs of the Netherlands. Climate Change Profile –Kenya. April 2018.
[17] World Bank Group, ibid.
[18] Ministry, ibid.
[19] USAID 2018, ibid.
[20] Jean Leonard Touadi. Climate Change, Conflicts and Permanent Instability in Kenya. Italian Institute f
r International Political Studies,internet site 23/3/2018.
[21] USAID 2018, ibid. World Bank Group, ibid.
[22] Tiziana Corda. A Tale of Two Related Plights: Climate Change and Humanitarian Crisis in Africa.
Italian Institute for International Political Studies, internet site, 23/3/2018. Mattia Grandi,
Living on the Edge of the (Un) Predictable: Drought,
Famine and the Local Resilience in the Horn. Italian Institute for International Political Studies, internet site, 23/3/2018.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.