• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

השימוש במעצר מנהלי הולך ומתרחב

אם אומר לכם כי מעתה אתם עצורים, הושלכתם לצינוק לזמן לא ידוע בתנאים מחפירים, תעברו עינויים מכל מיני סוגים, לא תזכו לעורך דין, תחטפו מכות והשפלות, וכאילו שלא די בכך, ניתן להחזיק אתכם לעד?
אלינור ארזי

במדינה דמוקרטית, שמירה על זכויות אדם במהלך מעצרו נועדו להביא לקיומו של הליך הוגן ובכך לצמצם למינימום את קיומן של הרשעות שווא. ואם אומר לכם כי מעתה אתם עצורים, הושלכתם לצינוק לזמן לא ידוע בתנאים מחפירים, תעברו עינויים מכל מיני סוגים, לא תזכו לעורך דין, תחטפו מכות והשפלות; וכאילו שלא די בכך, ניתן להחזיק אתכם לעד. איך הייתם מרגישים?

מדי שנה מדינת ישראל מבצעת עשרות-אלפי מעצרים. במהלך המעצר עומדת חזקת החפות לעצור/ה – זכות הקובעת כי כל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר.[1] חזקת החפות מהווה חלק בלתי ניתן להפרדה מהזכות לכבוד האדם.[2] לנאשם עומדת גם הזכות להליך הוגן, זכות רחבה אשר מגדירה בתוכה זכויות רבות. זכות זו הוכרה גם היא כזכות הנובעת מהזכות לכבוד האדם ומהזכות לחירות.[3] זכות להליך הוגן נוצרה בכדי לשמור על ההליך הפלילי מטעויות ויצירת הרשעות שווא. ניתן לראות כי הזכות להליך הוגן באה לידי ביטוי בזכויות רבות בהליך הפלילי, כגון: נתינת סמכות עליונה לשופט והגבלתו רק על ידי החוק[4], מניעת משוא פנים ודעה מוקדמת[5], קיום המשפט בפניי הנאשם[6], יצירת יכולת לנאשם להכין את הגנתו על ידי חשיפת חומר הראיות הקיים נגדו[7], שקיפות ההליך על ידי ניהול פרוטוקול בדיונים באולם בית המשפט[8] וזכויות רבות נוספות. תפקיד התביעה הוא להוכיח את אשמתו של הנאשם, מעבר לכל ספק סביר, הכולל את כל יסודות העבירה.[9]

מדובר בעולם תחתון, שבו החוק מהווה רק המלצה – אם בכלל קיים – וזכויות הן בגדר מילים גסות

מדינת ישראל מבצעת שימוש תדיר במעצרים מנהליים, המכונים לעתים מעצר על ידי סמכות אדמיניסטרטיבית.[10] בעוד שמעצרים בדין הפלילי כפופים למגוון זכויות המיועדות לשמור על הליך הוגן, לא כך הדבר בכל הקשור למעצרים מנהליים אשר נעשים בידי גורם מנהלי. כאן מדובר בעולם תחתון, שבו החוק מהווה רק המלצה אם בכלל קיים, וזכויות הן בגדר מילים גסות.

הראיות לא נחשפות, לא מוגש כתב אישום, לא מתקיים משפט והכרעה שיפוטית גם היא חסרה. כלומר החשש מפני הרשעת חפים מפשע, לכאורה, אינו קיים, אך המעצר המנהלי מהווה כשלעצמו עונש ללא משפט. זאת, מכיוון שכמעט ולא קיימת הגבלה על מעצר מנהלי והוא יכול להתחדש בכל שישה חודשים.[11] הגורם המנהלי מסתמך על ראיות חסויות שאינן נחשפות לאדם שבוצע נגדו הליך המעצר או לעורכי דינו. כתוצאה מכך, גם עורכי דינו של העצור לא יכולים להגן עליו. חזקת החפות והזכות להליך הוגן ושלל הזכויות הנובעות מהן מתקיימות רק במקרים מעטים הקטן ולעתים רחוקות בלבד. חרף פגיעתם החמורה של המעצרים המנהליים בזכויות אדם ועל אף הביקורת הרבה, לא רק שטרם בוטלו, השימוש בהם התרחב עד מאד.

השימוש במעצר מנהלי החל בפלשתינה בזמן השלטון המנדטורי, והסמכות לשלול חירות בידי גורם מנהלי נקבעה כבר בתקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945. תקנות אלה העניקו למפקד הזמני כוח רב להפעלה כנגד ארגוני מחתרת אשר פעלו באותם ימים תחת השלטון הקיים, חברי מחתרת יהודיים. בשנת 1948 הוחלף השלטון, ולאחר הקמת מדינת ישראל בחרה ישראל לקלוט את תקנות ההגנה המנדטוריות לחוקיה. בשנת 1949 אמנת ז'נבה הרביעית נפתחה לחתימה ושם הוכר החריג של מעצר מנהלי תוך התניה בנתינת זכות ערעור.[12] בשנת 1951 נעצרו כחמישים חברי מחתרת יהודים במעצר מנהלי על ידי כוחות הביטחון. מעצרם עורר תרעומת גדולה בציבור ומנחם בגין טען כי המעצרים המנהליים הם חוק נאצי, רודני, בלתי מוסרי ולכן גם אינו חוקי. בגין הוסיף כי הצו שניתן הוא שרירותי ולא קיימת זכות לבחור במעצר מנהלי במציאות שבה עומדת כנסת, קיים בית דין ויש מערכת חקירה. בשנת 1978, שר המשפטים דאז ציין כי מספר העצורים המנהליים על ידי השלטון הישראלי מוערך בכ-30 בני אדם בלבד.[13] מאז ועד היום מספר העצורים הרקיע שחקים, כאשר בשנה זו בחודש אוקטובר האחרון הגיע מספר העצורים ל-460 בני אדם. היו תקופות שבהן מספר העצורים הגיע ליותר מאלף בני אדם.[14]

מעצרים מנהליים מופעלים ומבוצעים גם כנגד קטינים פלסטינים, כשברוב הפעמים הם נעצרים באישון לילה נלקחים מתוך מיטותיהם לחקירה. הם מוחזקים בבידוד, לא ניתנים להם אוכל, שתייה או אפשרות לעשיית צרכים במשך שעות רבות. הם למעשה מנותקים לחלוטין, הוריהם לא נמצאים ולרוב גם אינם יודעים כי נלקחו לחקירה. על פי עדויות של קטינים רבים, הם סופגים אלימות מילולית ופיזית.[15]

אלינור ארזי בעת שביתת הרעב למען שחרורה של היבה אל לבדי, 27.10.2019

בחודש אוגוסט האחרון היבה אל לבדי, בת 32, רואת חשבון, פלסטינית אזרחית ירדן, התכוונה להשתתף בחתונת קרובי משפחתה בג'נין, אך נעצרה על ידי כוחות הביטחון הישראליים. משם נלקחה לחקירה שנמשכה 35 ימים, כאשר ב-22 הימים הראשונים למעצרה נאסר עליה להיפגש עם עו"ד. צו איסור הפגישה עם עו"ד היה מתחדש בכל יום מחדש. על עורכי דינה נאסר לעתור לבג"צ בכדי לבטל את הצו.[16] עוד נטען על ידי עורך דינה כי עברה מסע התעללויות ועינויים קשים ביותר אשר כללו השפלות, עינויים גופניים ונפשיים, מניעת שינה, הימצאות בצינוק בתת תנאים ללא פרטיות בעת עשיית הצרכים או המקלחת.

ביום ה-35 למעצרה חוקרי השב"כ קבעו כי החקירה תמה וכעת היבה תעבור למעצר מנהלי. מפקד פיקוד מרכז הוציא צו מעצר למשך 6 חודשים מיום מעצרה. ברחוב הפלסטיני והירדני החלו קוראים לשחרורה של היבה. בתגובה למעצר המנהלי כנגדה פתחה היבה בשביתת רעב.

השוועה שעלתה מהרחוב גרמה לי ולחברותיי ליזום ולהפיק את הקמפיין "חופש להיבה" בשפה העברית. רצינו להעלות את המודעות בציבור הישראלי לקיומם של המעצרים המנהליים ופגיעתם החמורה בזכויות אדם בכלל ולמאבקה של אל לבדי לחופש בפרט. כחלק מהפעולות שננקטו על ידינו בקמפיין, ביום ה-40 לשביתת הרעב של היבה, החלטנו על שביתת רעב סימבולית ל-40 שעות. לקראת סיום שביתת הרעב שלנו, הגיעה אלינו ההודעה הרשמית משר החוץ הירדני, על כך שהיבה אל לבדי תשוחרר.

עו"ד אלינור ארזי היא מיוזמות הקמפיין "חופש להיבה" #FreeHiba

----------------------------

[1] רינת קיטאי, "חשיבותה של חזקת חפות פוזיטיבית, תפקידה וטיבה בהליכים הקודמים להכרעת הדין בפלילים"
עלי משפט ג' חוברת 2, 405, 406-413 (2003).
[2] דברים אלה מיוחסים להוג כפי שהם מופיעים אצל אהרון ברק "כבוד האדם כזכות חוקתית" הפרקליט מא חוברת ג' 271, 281
(התשנ"ג) בעקבות 857 (1992  rd ed,3) P.Hogg Constitutional Law Canada
[3] גרוס, לעיל ה"ש 3, עמ' 169.
[4] ס' 2 לחוק יסוד השפיטה, התשמ"ד-1984.
[5] ס' 77א(א) לחוק בתי המשפט [נ"מ] תשמ"ד-1984.
[6] ס' 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
[7] ס' 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב].
[8] ס' 134(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]
[9] עמנואל גרוס "הזכויות הדיוניות של החשוד או הנאשם על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" מחקרי משפט יג 155 (תשנ"ו).
[10] ראו את הגדרתו של עמנואל גרוס במאבקה של דמוקרטיה – בטרור היבטים משפטיים ומוסריים 289 (2004)
"מעצר אשר מבוצע על ידי סמכות אדמיניסטרטיבית ולא על ידי סמכות או רשות שיפוטית".
[11] חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), תשל"ט-1979.
[12] אמנת ז'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, כ"א 1, 559 (נפתחה לחתימה ב-1949). הנוסח העברי נמצא
באתר האינטרנט של האגודה לזכויות האזרח.
[13] הדיון נדון על הצעת חוק המעצרים המנהליים ונערך בכנסת ביום 2.8.1987.
[14] נתונים על מעצר מנהלי בשטחים  - אתר "בצלם" 
[15] ילדות אזוקה – מעצרם של נערים פלסטינים בגדה המערבית אפריל 2018 לי כספי המוקד להגנת הפרט
[16] כך מעיד עו"ד ח'אלד מחג'נה בתכנית "תכלס" בערוץ הכנסת מיום 23.10.19.

 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.